רשות המסים תפצה חברה ב-80 אלף שקל, לאחר שהטילה עיקול "בטעות"

בית משפט השלום קבע כי "מצופה מרשות המסים לבדוק ביסודיות טענה לטעות בעיקול, מתוך הבנה שהטלת עיקול בסכום כה גבוה עלולה לגרום להפצת שמועות בקהילה העסקית, עד כדי תחילת תהליך של כדור שלג מתגלגל ומתעצם שעלול לגרום לקריסה כלכלית"

רשות המסים / צילום: איל יצהר
רשות המסים / צילום: איל יצהר

האם עיקול שמטילה רשות המסים על נישום "בטעות" יכול להיחשב לשון הרע? בית משפט השלום בתל אביב השיב על כך בחיוב וקבע כי על המדינה לשלם לחברה פיצוי בסך 80 אלף שקל, לאחר שעובדי מע"מ הטילו עיקולים בסך כ-16 מיליון שקל על חשבונותיה עקב "טעות מחשב", וגם כאשר החברה התריעה על הטעות, הם לא תיקנו אותה. 

רשות המסים תשיב מיליארד שקל לבעלי דירות בגין גביית מס שבח שלא כדין
מהפך: רשות המסים דרשה 1.5 מיליון שקל מאיש עסקים, ובסוף תשלם לו פיצוי של 95 אלף שקל

השופט עדי הדר קבע כי "אין לשלול קרות תקלות, כאשר אוכפים חוק מע"מ ביחס לנישומים רבים בו-זמנית, ויש חשיבות להרתעה מהירה ויעילה; אך כאשר נישום מזהיר את רשות המסים בדבר תקלה שנפלה, עוד בטרם נשלחו הודעות העיקול, מצופה מרשות המס לבדוק ביסודיות הטענה, מתוך הבנה שהטלת עיקול בסכום כה גבוה עלולה לגרום להפצת שמועות בקהילה העסקית, עד כדי תחילת תהליך של כדור שלג מתגלגל ומתעצם שעלול לגרום לקריסה כלכלית תוך זמן קצר, במיוחד בעידן הרשתות החברתיות בן-ימינו". 

כפל מס

התובעת, חברת אל.פי.סי מקום מערכות ניהול בע"מ, היא חברת ביצוע קבלנית ותיקה, אשר בין לקוחותיה וספקיה נמנות החברות הגדולות ביותר בענף הנדל"ן. לטענת החברה, בספטמבר 2019 חייב אותה מע"מ בכפל מס בתשלום תשומות בסך של מעל 15.5 מיליון שקל ובקנס פסילת ספרים לשנת 2013 בסך כ-1.3 מיליון שקל. לטענת החברה, היא הפקידה בטוחות על-מנת שלא יוטלו עליה צווי עיקול ודרישות תשלום מיידיות.

לאחר שהחברה הגישה את הערעור על הקנסות וחיובי המס, הסכימו הצדדים לחזור לשלב "השימוע" כדי לדון בחיובים מחדש, והערעור נמחק בהסכמה, אך לאחר שהדיונים לא צלחו, קיבלה החברה הודעות חיוב זהות להודעות המקוריות - עליהן ערערה שוב למחוזי.

בינואר 2022 ניתן פסק דין במחלוקת אשר אישר הסכם פשרה אליו הגיעו הצדדים בנוגע לתשלום המס, ואולם קודם לכן, במהלך הדיונים בערעור, בנובמבר 2021 (חודשים לפי פסק הדין) הופתעה החברה לגלות כי נרשם לה חוב במחשבי מע"מ בגין השומות שהיו בלב המחלוקת שטרם הוכרעה בבית המשפט. במענה לבאת-כוח החברה, השיבו נציגי מע"מ כי "לאחר בדיקה מדוקדקת עולה כי מדובר בחוב סופי לאחר החלטת בית המשפט המחוזי בערעור שהוגש, ועל כן מדובר בחוב בר-גבייה". 

כחודש מאוחר יותר קרו שני דברים: בא-כוח המדינה עדכן כי הוא מודע לכך שהערעור עדיין מתנהל, אך מנגד החברה קיבלה הודעת עיקול על חשבונה בגים חוב למע"מ על סך של כ-16.8 מיליון שקל. בהודעת העיקול נכתב כי הוא כבר אושר והתרחש בפועל. הודעת העיקול נשלחה לשני בנקים וכן לשניים מלקוחות החברה, ואף הוטלו עיקולי צד ג'.

בגין התנהלות זו הגישה החברה את תביעתה נגד המדינה ונגד עובדי מע"מ, באמצעות עו"ד מיכאל דבורין המתמחה בדיני לשון הרע, בטענה כי אגף המכס והמע"מ הוציא את דיבתה רעה בהתאם לחוק איסור לשון הרע, כאשר הטיל עליה עיקולים שלא כדין בגין חוב מוקפא שעדיין לא הוכרע בבית המשפט.

בתגובה לתביעה הודתה המדינה כי שליחת צווי העיקול על נכסי החברה מהווים לשון הרע, אך לטענתם אין לחייב אותה בפיצוי, שכן מדובר בטעות מחשב ובפרסום אחד בלבד, ולחברה עצמה יש אשם תורם; וכן נטען כי עומדת לעובדי מע"מ חסינות, כיוון שהצווים הוצאו מכוח חובתה החוקית של רשות המסים לגבות מס. 

לא טעות אקראית

השופט הדר דחה טענות אלה וקבע כי הגנת תום-הלב שקיימת בחוק לשון הרע נשללת במקרה זה, "שכן הפרסום חרג מתחום הסביר", ורשות המסים "לא נקטה לפני הפרסום אמצעים סבירים לבדוק האם הצו תקין, שעה שהחברה התריעה לפניה מראש כי במחשביה מופיע מידע שגוי".

השופט ציין כי הטעות של עובדי מע"מ הייתה כפולה, שכן אין מחלוקת שהובא לידיעתם כי נפלה טעות במידע שהופיע במחשבי הרשות, אך הם לא פעלו למניעת הוצאת צווי העיקול.

בנוסף ציין השופט כי החשש של החברה מפני הטלת עיקולים עלה בישיבה בין הצדדים לאחר הטלת העיקולים, כאשר עדיין לא היה ידוע לצדדים בישיבה כי העיקולים כבר הוטלו, אולם אף אחד מנציגי רשות המסים שנכח בישיבה לא ביצע בדיקה האם החשש עלול להתממש.

לכן, נקבע, לא מדובר אך בטעות מחשב אקראית ובלתי נמנעת כביכול.

באשר לסכום הנזק, החברה תבעה 280 אלף שקל - 70 אלף שקל על כל פרסום משמיץ (לבנקים וללקוחות), ללא הוכחת נזק. הרשות התנגדה וטענה כי מדובר בפרסום אחד.

בית המשפט דחה את טענת הרשות וקבע אין מקום לצמצם את מספר הפרסומים. "סכום העיקול הגבוה מאוד חייב רמת זהירות גבוהה יותר, ולכן מבחינה הרתעתית יש לפסוק פיצוי כפול בגין כל פרסום", קבע השופט.

ואולם בית המשפט דחה גם את בקשת החברה לפיצוי בסך 280 אלף שקל, ופסק לטובתה 80 אלף שקל פיצוי כאמור, בשל הצורך להרתיע את עובדי רשות המסים מטעויות דומות בעתיד, ו"על אף שבמקרה זה לא הוכח שנגרם נזק משמעותי".