סקר מעילות בחברות חושף: יותר מלשינים, יותר מועלים בכירים, והנזק יותר גבוה

סקר שערכה חברת הביקורת והייעוץ פאהן-קנה ניהול בקרה חושפת גל הולך וגובר של מעילות ואירועי שחיתות בחברות במשק • נרשמה עלייה משמעותית במעילות שהתגלו בעקבות קבלת מידע אנונימי

אילוסטרציה: Shutterstock, Atstock Productions
אילוסטרציה: Shutterstock, Atstock Productions

44% מהאירועים נחשפו בזכות קבלת מידע אנונימי; 79% ממבצעי המעילות - מנהלים בכירים ובעלי מניות והחברות נאלצות להתמודד עם נזק ממוצע של 6.5 מיליון שקל למקרה - אלה הם חלק מהנתונים העולים מסקר שערכה חברת הביקורת והייעוץ פאהן-קנה ניהול בקרה על היקף המעילות ועבירות צווארון לבן בחברות במשק. מהסקר עולה כי חברות ישראליות רבות התמודדו בשנתיים האחרונות עם גל הולך וגובר של מעילות ואירועי שחיתות, סכום המעילות עלה וגם כמות "המלישינים" על המועלים. 

רשות המסים תפצה חברה ב-80 אלף שקל, לאחר שהטילה עיקול "בטעות"
בלעדי | מכה לקריירת הבוררות של אורנשטיין: הפסיק לקבל תיקים מבתי המשפט

בין פרשיות המעילה והשחיתות שנחשפו בתקופה האחרונה במעורבותם של בכירים בארגונים אפשר לציין את מעצרו של ראש עיריית נתיבות יחיאל זוהר באפריל על-ידי היחידה הארצית לחקירות הונאה בלהב 433 בחשד למעורבותו בעבירות על טוהר המידות בעיר. החשד עסק בטובות הנאה שקיבל החשוד מקבלנים שפעלו בנתיבות. המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה מלווה את החקירה, במסגרתה שבעה עוכבו לחקירה (זוהר בגדר חשוד בלבד, הוא לא הורשע בעבירה ועומדת לא חזקת החפות). פרשה נוספת מהשנים האחרונות היא פרשת קריסת חברת המימון החוץ-בנקאי גיבוי אחזקות קרסה במפתיע ביוני 2022, בעקבות גילוי אי-סדרים כספיים בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים בסניף הצפוני של החברה. עוד עלתה לכותרות לאחרונה פרשת הונאה לכאורה בחברת הפינטק הישראלי וסטו (Vesttoo), המתמחה במכירת ביטוחי משנה של חברות ביטוח לחברות וגופים פיננסיים.

הסקר, שבדק למעלה מ-100 ארגונים במגזרים שונים, מצא כי 44% ממקרי המעילות בשנים 2022-2023 נחשפו בעקבות הגעת מידע אנונימי, לעומת 30% בלבד בשנתיים שקדמו לכך. המספרים תואמים את הנתונים העולמיים, המצביעים על כך ש-43% מאירועי המעילה מתגלים באמצעות "טיפים" אנונימיים. הנתונים מראים עוד כי בין השנים 2022-2023 רובם המכריע של אירועי השוחד והשחיתות מקרב המעילות נחשפו תודות לקבלת מידע אנונימי (כ- 66% מהמקרים).

מבחינת הנזק הכלכלי, ההערכה היא כי ההפסד הממוצע של ארגון ישראלי ממקרה מעילה נע בין 5 ל-6.5 מיליון שקל, זאת בדומה לממוצע באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה העומד על כ-1.6 מיליון דולר למקרה.

הסקר בחן ארגונים, שבחלקם התרחשו אירועי הונאות ומעילות שנחקרו על-ידי מחלקת הביקורת החקירתית של משרד פאהן-קנה, ביניהן גופים ממשלתיים, רשויות מקומיות, מלכ"רים, חברות ציבוריות ופרטיות הפועלות במגזרים שונים, כגון: מסחר, תעשיה, נדל"ן, פיננסים, היי-טק וכו'. במסגרת הסקר נערכה השוואה לנתונים מקבילים מרחבי העולם, אשר התפרסמו בסקר מעילות עולמי לשנים 2022-2023 שנערך על-ידי ארגון ה- ACFE .

נתון מדאיג שעלה מהסקר הוא כי ברוב המקרים בישראל (79%) מבצעי המעילות היו מנהלים בכירים, בעלי מניות או שותפים בארגון. זאת, לעומת 60% בלבד בנתונים הגלובליים. בצד השני של המטבע, בישראל רק 15% מהמעילות בוצעו על-ידי עובדים זוטרים, לעומת 37% בעולם.

לדברי רו"ח שי מדינה, "בעולם, הנטייה הקיימת היא לטפל באירועי מעילות באופן אקטיבי מיידי, תוך נקיטת הליכים משפטיים שונים. בישראל לעומת זאת, אנו עדים לשינוי מגמה בשנתיים האחרונות, לפיה נקודת המוצא לטיפול באירועי המעילות, היא באמצעות הליכים פנימיים בתוך הארגון וזאת בעיקר, במקרים שבהם היקף הנזק כתוצאה מהמעילה הוא נמוך יותר. לפיכך, לא מן הנמנע כי דווקא מעילות אשר מבוצעות על-ידי עובדים זוטרים בישראל נחשפות פחות לציבור הרחב".

מטפלים במעילה בשקט, בתוך החברה

ואכן, אחד הממצאים שעולים מהסקר מעיד על שינוי שחל באופן שבו מתמודדים ארגונים ישראליים עם חשיפת אירועי המעילה בתוכם. אם בעבר התגובה האינסטינקטיבית הייתה לצאת להליכים משפטיים אזרחיים או פליליים כדי להעניש את האשמים ולהשיב את הכספים שנגנבו, הרי שכיום ניכרת מגמה הפוכה. בשנתיים האחרונות חלה עלייה משמעותית בשיעור החברות שמעדיפות להכיל את הבעיה ולתת לה מענה דיסקרטי פנים-ארגוני, רחוק מעיני התקשורת והציבור. זאת בדומה למגמה המסתמנת גם בעולם, שם נרשם זינוק מ-13% ל-16% במספר המקרים שטופלו בהליך פנימי.

רו"ח מדינה מסביר כי "רוב המנהלים בישראל סבורים כי הפנייה להליך אזרחי מאפשרת שליטה טובה יותר על ניהול האירוע, וזאת בשונה מההליך פלילי המנוהל על-ידי גורמי האכיפה, שכן המחשבה היא שבמסגרת ההליכים האזרחיים ניתן לנהל חקירה עצמאית וממוקדת תוך שימוש בגורמים מומחים, במטרה להשקיע את המשאבים הדרושים לצורך טיפול באירוע, ובכך ניתן גם לנהל ולמזער את החשיפה התקשורתית".

"ההליך הפלילי יכול לשמש כמנוף לחץ משמעותי ולסייע להתקדמות בתיק האזרחי", מוסיף מדינה. "הפנייה להליך פלילי מבוצעת בדרך-כלל כאשר קיים אינטרס ציבורי מובהק והארגון סבור כי ישנו ערך מוסף לפנייה לרשויות האכיפה וליצירת הרתעה".

בפאהן-קנה מעריכים כי השינוי בגישה נובע בראש ובראשונה מהרצון של החברות למזער נזקים ולמנוע בריחה של משקיעים קיימים ופוטנציאליים. יתכן כי המשברים הפוליטיים שפקדו את המדינה בשנתיים האחרונות ואי-הוודאות הכלכלית אשר גברה עם תחילת המלחמה, יצרו חשש בקרב משקיעים זרים מפני פגיעה בדמוקרטיה ובשלטון החוק בישראל, ובשל כך מציבים בפני החברות הישראליות אתגרים חסרי תקדים. במצב דברים זה, חשיפה פומבית של מקרי מעילות ושחיתות עלולה להרחיק עוד יותר את המשקיעים הזרים.

מדינה מוסיף כי "בשנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית בישראל בכל הקשור להגנה על חושפי שחיתויות, בדומה למדינות רבות בעולם, בהן קיימות מערכות חקיקה ואכיפה יעילות המגינות על העובדים המבקשים לחשוף מעילות פנים ארגוניות. הדבר מחזק מאוד את יכולת החברות להנות מגילוי מעילות על-ידי עובדים".

לדבריו, "כיום ארגונים מבינים כי הדרך הטובה ביותר להתמודדות עם האיומים המשתנים היא בהטמעת בקרות עומק תהליכיות כדוגמת תוכנית עבודה רב-שנתית למניעת מעילות, יחד עם שימוש בכלים משלימים כמו קו חם, המסייעים בחשיפת מעילות ומעשי שחיתות שלרוב קשה לאתרן באמצעי בקרה מסורתיים".

עם זאת, נתוני הסקר מראים כי בשנים 2022-2023 בישראל השימוש בתוכנית עבודה רב-שנתית מובנית לצורך מניעת מעילות נמוך משמעותית ביחס לארגונים שונים ברחבי העולם (30% בישראל אל מול 62% בעולם).

לדברי רו"ח מדינה, אפשר לצמצם את המעילות באמצעות טכנולוגיות ונהלים נכונים. "הממצאים מהסקר שערכנו מדאיגים, אך יש בהם גם נקודות אור. ככל שחברות וארגונים במשק הישראלי ישכילו להבין את חשיבות ההשקעה בכלים טכנולוגיים מתקדמים ובבקרות פנימיות, לצד הגנה על חושפי השחיתויות והחמרת הענישה נגד מבצעי העבירות - כך ניתן יהיה לצמצם ולהפחית את הסיכון להתרחשותן של מעילות בעתיד".