"אירוע נדיר לאור יום": איך אוספים מודיעין לפני מבצעי חילוץ ומה תהיה תגובת חמאס?

החטופים נועה ארגמני (25), אלמוג מאיר (21), אנדרי קוזלוב (27) ושלומי זיו (40), שנחטפו ממסיבת "נובה" ב־7 באוקטובר, שוחררו היום (ש') בתום מבצע מוצלח ומרשים של צה"ל, שב"כ והימ"מ, במחנה הפליטים נוסיראת.

● המסמכים שחושפים: כך קיבל רב המרצחים יחיא סינוואר חנינה מממשלת ישראל
● הסודות של ימ"מ: הכירו את יחידת המשטרה שעקפה את חברותיה הצבאיות בסיבוב 

מבצע החילוץ היה שילוב זרועות נוסף שהביא לשחרור חטופים בזכות מודיעין שהגיע משב"כ, חיפוי של צה"ל ופעולת חילוץ של הימ"מ, היחידה הלאומית ללוחמה בטרור. אולם, בניגוד לפעילויות קודמות, פעולת החילוץ של ארבעת החטופים התבצעה לאור יום - והצלחתה נובעת מהחיבור בין המודיעין המדויק והמרשים לאלמנט ההפתעה של חמאס מעיתוי הפעולה.

 אנדריי קוזלוב, אלמוג מאיר, שלומי זיו ונועה ארגמני ששוחררו מעזה

"זהו מבצע מודיעיני מהשורה הראשונה, שדורש מבעוד מועד לדעת גם מהן דרכי הנסיגה, ולתכנן באופן קפדני כל אחד מהשלבים", אומר לגלובס סא"ל (במיל') ד"ר אייל פינקו מהמחלקה למדעי המדינה ומרכז בגין־סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר־אילן. "פעולה מסוג שכזה שבה מעורבים כוחות מצה"ל, משב"כ ומהימ"מ של המשטרה פותחים חמ"ל גדול, ומשלבים בו מודיעין שאוסף מלמעלה וכנראה שגם מודיעין אחר".

כיצד אוספים מודיעין לפעולה שכזו?
"פעולה שכזו דורשת באופן חד־משמעי מודיעין בשטח. מישהו צריך לאסוף מידע בשטח ולהבין מה קורה. איך עשו זאת? יש שתי אופציות: שולחים משת"פים והם בודקים, או ששולחים צוותים של מסתערבים ממשטרה או מצה"ל, מיחידת דובדבן, והם אוספים מידע מהשטח. זה מעבר לאיסוף סיגינטי (אמצעים אלקטרוניים), האווירי, צריך 'בוטס און דה גראונד'. אני מהמר שאלו דובדבן ואנשי משטרה שעשו איסוף מקדים, כדי לא לחשוף מקורות אחרים פלסטינים, שעלולים להביא להכנת מארב".

בחמאס מייחסים חשיבות למחנה הפליטים

הפעולה התבצעה בשני בתים בלב מחנה הפליטים נוסיראת, לאחר שהשבוע דווח על חיסולו של ראש העירייה המקומית, איעד אל־מע'ארי. "מחנה הפליטים נוסיראת נמנה עם מחנות המרכז שכוללים גם את אל־מוע'אזי ואל־בורייג'. הוא מונה כ־40 אלף בני אדם, ולא נמנה על הגדולים ברצועה כמו ג'באליה", מסביר ד"ר עידו זלקוביץ', ראש התוכנית ללימודי המזה"ת במכללה האקדמית עמק יזרעאל וחוקר בקתדרת חייקין לגיאו-אסטרטגיה באוניברסיטת חיפה.

ד"ר זלקוביץ' מציין כי בשנים האחרונות עברה נוסיראת תהליכים של שיפור מבנים ותשתיות. במחנה הפליטים נמצאת אוכלוסייה שפונתה מאזור הדרום בעקבות מלחמת העצמאות ומזוהה במשך שנים רבות עם ארגון הטרור. על החשיבות שמייחסים בחמאס למחנה הפליטים ניתן ללמוד מכך שיחיא סינוואר ואסמעיל הנייה דאגו כי קאטר תבנה במקום מסגד גדול וחשוב ב־2018. המסגד הושמד במלחמת חרבות ברזל.

"נוסיראת הוא מחנה פליטים לא גדול יחסית ומהודק, וחמאס בנו שם תשתיות טרור נרחבות כולל תת־קרקעיות", אומר ד"ר זלקוביץ'. "עם תחילת המלחמה, פעלו בחמאס להעביר לשם תשתיות טרור, ואילו צה"ל חיסל את מפקד גדוד נוסיראת וסגנו כחודשיים לאחר תחילת המלחמה. אולם, חמאס פעל לשיקום ועד לפני כחודש צה"ל לא נכנס לנוסיראת קרקעית. ברגע שעלתה ההיתכנות המודיעינית, החליטו כנראה ללכת בכל הכוח".

"הם מבינים שהכל בסיכון"

במסגרת ההליכה בכל הכוח, כפי שמגדיר זאת ד"ר זלקוביץ', צה"ל פעל באור יום. "זה אירוע נדיר, כי היתרון לעשות מבצעים כאלה קיים בחשיכה, כשלא מגלים ומזהים", אומר סא"ל (במיל') ד"ר פינקו . "זה אירוע אול־אין". המומחה מאוניברסיטת בר אילן פורט את ההשלכות של הפעולה הזו, בהתחשב בכך שדובר צה"ל, תא"ל דניאל הגרי, סיפר כי מוחמד דף לא חוסל בפעולה.

"ההשפעה המיידית שלא הרגנו את דף וסינואר, היא שאם עד עתה היה מודיעין על המיקום שבו הם ויתר החטופים נמצאים, אז סביר להניח שהמידע כבר לא שווה הרבה. לאח שמבצעים פעולה כירורגית שכזו, האויב משנה את דפוס הפעולה. בעקבות התקלה האסטרטגית מצידם, הם מחליפים מקומות ושיטה. פעולה שכזו מייצרת אצלם תחושת חדירות, שהרי הם מבינים שהכל בסיכון".

בטווח הארוך, לסא"ל (במיל') ד"ר פינקו אין בשורות חיוביות: "ברמה האסטרטגית, זה יגרום לחמאס להתבצר במו"מ. הם נהנים מזה, שהם בכוונה לא מחליטים. פעולה שכזו מורידה את קרנה של מדינת ישראל, שמפסידה בשדה הדיפלומטי. מעבר לתמונות המשמחות של החטופים, אנחנו צפויים לראות בשעות הקרובות תמונות של ילדים פלסטינים הרוגים במסגרת הניסיון לייצר נראטיב של 'איך מחסלים אזרחים?'".