הגירעון התקציבי ממשיך לגדול. נכון לחודש מאי, הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים הסתכם בכ-137.7 מיליארד שקל וגדל בכ-0.3 נקודות אחוז מהתוצר ביחס לגירעון בסוף אפריל, כך שהוא עומד על כ-7.2% מהתוצר. היעד הקבוע בחוק לסוף 2024 הוא גירעון של 6.6% - ועל פי הערכות רבות לממשלה יהיה קשה מאוד לעמוד בו.
בחודש מאי עצמו עמד הגירעון על 10 מיליארד שקל. אולם, בנטרול דחיית מסים בשל חג הפסח, הגירעון גבוה יותר ומוערך בכ-14.8 מיליארד שקל, לעומת גירעון של 4.5 מיליארד שקל במאי אשתקד.
מתחילת השנה נרשם גירעון מצטבר של כ-47.6 מיליארד שקל, לעומת עודף של כ-13 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2023. הוצאות הממשלה מתחילת השנה עמדו על כ-249.3 מיליארד שקל - זינוק של כ-35% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
עיקר הגידול: הוצאות מערכת הביטחון והמלחמה
עיקר הגידול נובע מהוצאות גבוהות של מערכת הביטחון והמשרדים האזרחיים עקב המלחמה. אלא שגם בנטרול הוצאות המלחמה, עומד הגידול בהוצאות הממשלה על כ-10.7%. זאת, אל מול גידול של כ-2% בהכנסות המדינה, שהסתכמו מתחילת השנה בכ-201.6 מיליארד שקל.
ההערכה באוצר היא שהגירעון יטפס לשיא עד ספטמבר, ולאחריו תירשם ירידה מסוימת. אולם, בתוך המשרד חלוקים בנוגע לשאלה עד לאיזה רף הוא יירד. באגף התקציבים מאמינים שהגירעון יתכנס כלפי מטה לאזור היעד של 6.6%, שעל בסיסו אושר תקציב המדינה במרץ האחרון. מנגד, באגף החשב הכללי עוקבים מקרוב אחר קצב ההוצאות רואים תמונת מצב פסימית יותר. לפיה, הגירעון עלול להגיע בסוף השנה לסדר גודל של 8% תוצר ואף יותר - סביבות 150 מיליארד שקל באוברדראפט של הממשלה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
