עד כמה מתקפות הסייבר במלחמה קשורות ל־AI? הדעות בענף חלוקות

לפני כחודשיים ציין ראש מערך הסייבר הלאומי, גבי פורטנוי, כי עוצמת מתקפות הסייבר התגברה פי שלושה במלחמה. עוד הוא הוסיף כי "קמפיינים של השפעה שמועצמים על ידי הבינה המלאכותית טומנים בחובם תרחישי נזק הכרוכים בסיכונים, ועלולים להשפיע על האמון בין אנשים בעולם הדיגיטלי".

● ישראל מתגייסת | מבוסטון לישראל: ההייטקיסטים שמסייעים לסטארט־אפים במלחמה
● ישראל מתגייסת | איך מסייעים לבני משפחה של חטופים להתמודד עם הקושי הנפשי
● ישראל מתגייסת | "כל העיניים עליהן": היוזמה לשחרור החטופות בתגובה לקמפיין הפלסטיני

דוח מקיף שפרסם המערך לאחר מכן, עסק בעלות הכלכלית המצטברת למשק הישראלי מנזקי מתקפות סייבר, אשר הוערכה בלפחות 12 מיליארד שקל בשנה.

עד כמה הבינה המלאכותית משולבת במתקפות הסייבר על ישראל בזמן המלחמה, והאם זו צריכה להיות הדאגה העיקרית של ארגונים בכל הנוגע לנושא? זו אחת השאלות שעלו לאחרונה במפגש שערכו כמה מבכירי ענף הסייבר בישראל, ועסק בהיערכות למצבי חירום.

מצד אחד, משה ליפסקר, מנכ"ל אימפרבה ישראל, סבור כי "ה־AI מוריד את רף הכניסה ונוצר מצב שבו כל חובבן יכול לתקוף ארגונים ומוסדות. התקיפות החדשות לא מורכבות יותר מדי, וזה גם מה שמטריד. במבט קדימה, אנחנו הולכים לקבל המון התקפות שמיוצרות על ידי הרבה אנשים, שכבר לא צריכים להיות סופר־מקצוענים כמו פעם.

"הפתרון הוא לייצר שכבות הגנה יותר חזקות, כפי שאנו רואים בתשתיות הלאומיות הביטחוניות. אסור לנו להגיע למצב שבנקים, נמלי תעופה, בורסה, ביטוח ועולם הרפואה יושבתו. בכל מה שקשור לפיקוח ורגולציה על תחום הסייבר, אנחנו כמדינה עדיין לא שם, וצריכים להיזהר מ־7 באוקטובר של הכלכלה הישראלית".

מצד שני, עמרי שגב מויאל, מנכ"ל Profero, ציין כי "למרות שהדיבור הכי נפוץ כרגע הוא על אבטחה בתחום ה־AI, בפועל המתקפות הכי קשות עדיין מבוססות על מעקף MFA (אימות רב שלבי על מנת אפשר גישה לחשבון) ובעיות IT פשוטות.

"אנחנו דווקא רואים טרנד אחר, כאשר תוקפים מתוחכמים נוטים להפסיק לעשות שימוש בכופרה (נוזקה המגבילה גישה למערכות המחשב הנגוע, ומשמשת לסחיטת תשלום), ויותר מתמקדים בגניבת מידע בשקט. אם יש רעש סביב זה, הסיכוי לשלם יורד. כשיש מינוף לחץ ללא רעש מבחוץ, יותר קל לארגונים לשלם".

"הדאטה מורעל"

סוגיית האנטישמיות, שגואה מאז פרוץ המלחמה, עלתה גם היא על השולחן. טל־אור כהן מונטמאיור, מנכ"לית מייסדת של ארגון CyberWell, הזכירה כי "ראינו שימוש נרחב ב־GenAI בתוכן של תמונות פרופגנדה ואנטישמיות קשה לא רק בצד של פרו־חמאס, אלא גם בצד של התנועות הימניות הקיצוניות בארה"ב. התנועות הקיצוניות היו עדות לכך שאין אפס סובלנות כלפי אלו שמצדיקים וחוגגים את מאורעות חמאס, וראו בכך הזדמנות.

"יחד עם זאת, הבינה המלאכותית מביאה לעולם סיכון גדול כשאנו מדברים על אנטישמיות, כי דווקא מודלי ה־AI הזמינים לכולם ניזונים מהדאטה שיש ברשתות החברתיות. הדאטה מורעל, ואין שקיפות לגבי הפילטרים שנבנים בתוך המודלים".

דוברים נוספים היו שחר נבו, דירקטור מנהל (MD) שירותי סייבר והמשכיות עסקית ב-Deloitte ישראל, שציין כי "הארגונים הממשלתיים והביטחוניים מאוד זהירים כיום בכל מה שקשור לשילוב טכנולוגיות AI חדשות, הרבה בגלל הקושי לזהות פגיעויות והטיות שהשימוש בכלים הללו עלולים לייצר", ודורון דוידסון, מנכ"ל CyberProof ישראל, שציין כי הוא רואה "הרבה זהירות ממתקפות AI. זה לא שיש פתרונות לכל המתקפות, אבל זה תופס הרבה יותר שיח במרחב שלנו".

מתגייסים לעזרה

גלובס מרכז את היוזמות המרכזיות ופרטי הקשר ונרתם לקשר בין הצדדים להצלחת המיזמים הללו במייל: i-can-help@globes.co.il

חוסן ישראל

על רקע הימשכות המלחמה, ומנגד הירידה בכמות התרומות האזרחיות, עיקר התרומות מגיעות אל היחידות המובחרות והחטיבות הפופולריות, בעוד יחידות עורפיות שנמצאות בלב העשייה המלחמתית נותרות מחוץ לחיבוק האזרחי.

 אירוע של חוסן ישראל לקצינות וקציני נפגעים בצה''ל / צילום: דוברות חוסן ישראל

ברשת המתנדבים "חוסן ישראל" החליטו לפעול בנושא, ולאתר את היחידות שבהן השחיקה של החיילים רבה, ולספק יחד עם המפקדים פתרונות אזרחיים לבעיה. בין היחידות שכבר קיבלו מענה נמנות מחלקות ביחידה לזיהוי ואיתור חללים וכן ענף קצינות הנפגעים.

"היום עיקר התרומות הולכות ללוחמים של היחידות המובחרות והחטיבות היותר מפורסמות כמו גולני וצנחנים", אומר גלעד גנץ, ממייסדי חוסן ישראל. "לעומת זאת חטיבות לוחמות כמו הנדסה קרבית, ועורפיות כמו היחידה לזיהוי חללים, מתמודדות עם קושי לא פחות גדול אך נגישות הרבה פחות לערבי העלאת מורל אזרחיים ותרומות של ציוד".

לפניות לחוסן ישראל: גלעד גנץ 054-5808628

פקטורי 54 ועמותת מוזתיקה

קבוצת פקטורי 54 הזמינה את לקוחותיה לקונצרט מיוחד בגלריה גורדון, במסגרת שיתוף־הפעולה עם עמותת מוזתיקה, הפועלת למען צמצום פערים חברתיים בתחום התרבות. בעקבות המלחמה, התגייסה העמותה למען התושבים המפונים, החיילים והפצועים.

במסגרת הפעילות של מוזתיקה מנגנים מוזיקאים צעירים, בהדרכת ובהשתתפות נגנים בכירים, בכ־130 קונצרטים בשנה. מאז המלחמה מגיעים ההרכבים המוזיקליים לקיבוצים, בתי מלון ויישובים המארחים את משפחות המפונים, כמו גם לבתי חולים ומוסדות שיקומיים, ומנגנים קונצרטים המותאמים למצבם הנפשי של המאזינים, במטרה להנעים את זמנם ולהסיח את דעתם מהמצב.

הסוכנות היהודית והחמ"ל האזרחי אחים.יות לישראל

במהלך משותף, הסוכנות היהודית והחמ"ל האזרחי אחים.יות לישראל משיקים את מיזם "עוטף לעסק־לצפון", שיסייע באמצעות מתן מענקים כספיים וליווי מקצועי לעסקים קטנים ממגוון ענפי התיירות בגליל המזרחי שנפגעו בתקופת המלחמה, ואינם מקבלים פיצוי מהמדינה או שקיבלו פיצוי חלקי.

המהלך נעשה בשותפות עם עמותת קליר גיבינג, ובסיוע של החברה הכלכלית לפיתוח הגליל העליון. כמו בדרום, גם בצפון הכוונה היא להרחיב את המיזם לאזורים נוספים ככל שיגויסו שותפים ותורמים נוספים.

המיזם יתמקד כאמור בסיוע לעסקים מתחומי התיירות - הסעדה, בילוי ופנאי, מלונאות והלנה, מורי דרך, מפעילי אטרקציות תיירותיות ועוד. סכום המענק לכל עסק יעמוד על אלפי שקלים, בהתאם למחזור העסק (מ־60 אלף שקל ועד 2.5 מיליון שקל בשנה) ולעמידה בקריטריונים לקבלת הסיוע.

במקביל למענק הכספי, העסקים יזכו לתוכנית ליווי עם מנטורים מקצועיים - שתינתן על ידי מיזם אחים ואחיות לעסק - מיסודן של ארגון IVN, חמ"ל אזרחי־אחים.יות לישראל, כלירמרק קפיטל והסוכנות היהודית.

מאז פרוץ המלחמה, הסוכנות היהודית והחמ"ל האזרחי אחים.יות לישראל העניקו סיוע לכ־2,500 עסקים קטנים ביישובי העוטף ולעסקים של מילואימניקים, בהיקף של כ־17 מיליון שקל. לדברי אמירה אהרונוביץ, מנכ"לית הסוכנות היהודית, "העסקים הקטנים הם מנוע הצמיחה של הכלכלה המקומית ונדבך מרכזי בכלכלה הלאומית. מרגע שפרצה המלחמה, התגייסנו כדי לתמוך בהם. חשוב לנו שיידעו שהם לא לבד".

לקבלת הסיוע: support-business-il.com/north