גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המינוי השנוי במחלוקת של מנכ"לית חדשות 13: מה הסיכוי שבג"ץ יתערב?

בעקבות ההכרזה על מינויה של יוליה שמאלוב-ברקוביץ' למנכ"לית חדשות 13, החליטו עיתונאי החברה לפנות ליועצת המשפטית לממשלה לקראת עתירה לבג"ץ ● הטענות העיקריות עוסקות בסבירות המינוי ובניגוד העניינים לכאורה שבו מצויים חברי הדירקטוריון

יוליה שמאלוב-ברקוביץ' ולן בלווטניק, בעל השליטה ברשת 13 / צילום: איל יצהר, טים בישופ
יוליה שמאלוב-ברקוביץ' ולן בלווטניק, בעל השליטה ברשת 13 / צילום: איל יצהר, טים בישופ

מינויה של ח"כ לשעבר יוליה שמאלוב-ברקוביץ' למנכ"לית חדשות 13, שעליו הוכרז בסוף השבוע שעבר, מוסיף לעורר סערה בקרב עובדי החברה. היום (א') הכריזו העובדים על סכסוך עבודה, וסוגיית המינוי צפויה להגיע לבית המשפט העליון.

עיתונאי חדשות 13 הכריזו על סכסוך עבודה. מה המשמעות?
עובדי חדשות 13 לדירקטוריון: "תדהמה ושאט-נפש ממינוי יוליה שמאלוב-ברקוביץ'"

במכתב שנשלח מטעם ארגון העיתונאים ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, התבקשה התערבותה "הדחופה, המהירה והעניינית", כאשר הציפייה ממנה היא שתכפה על הרשות השנייה לבטל את המינוי.

המכתב הזה הוא למעשה פנייה מוקדמת לפני הגשת עתירה לבג"ץ בעניין. בשים לב לעמדה שהביעה הרשות השנייה, המלמדת שהיא אינה רואה בעצמה שחקן רלוונטי בזירה הזו, נראה כי גם הפעם יהיו אלה שופטי העליון שיידרשו להכריע בגורלם של תפוחי אדמה לוהטים.

על הפרק ישנן כמה סוגיות משפטיות, הנוגעות הן להליך, כלומר לאופן שבו בוצע המינוי, והן לתוכן שלו. מעליהן, מכל מקום, עומד סימן שאלה אחד בוהק: האם שמאלוב-ברקוביץ', ששלט העוטה את שמה כבר נתלה במשרדי חברת החדשות, אכן תשמש המנכ"לית והעורכת של מי שכל-כך מתנגדים לה - או שמא המינוי ייפסל?

איך נקבעו הקריטריונים לבחירה

השאלה הראשונה שדורשת הכרעה אומנם מסעירה פחות מבחינה ציבורית, אך בעלת הסיכוי הרב יותר להתערבות, והיא עוסקת בסוגיה ההליכית. במילים אחרות: איך התקבלה ההחלטה למנות את שמאלוב-ברקוביץ', ועל-ידי מי.

חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו קובע כי "מועצת המנהלים של חברת החדשות תמנה את מנהל חברת החדשות על-פי המלצת נציגי בעל הרישיון בחברה". עוד מובהר כי "מנהל חברת החדשות ייבחר ברוב של 75% מחברי מועצת המנהלים".

נציגי בעל הרישיון הם נציגי ערוץ רשת 13, שבעל השליטה בו הוא לן בלווטניק. השאלה הראשונה שיהיה צורך להשיב עליה היא האם התקבלה החלטה להביא את מועמדותה של שמאלוב-ברקוביץ' לדירקטוריון, האם הובאו שמות של מועמדים נוספים, ומה היו הקריטריונים לבחירה.

ממכתב ההתפטרות ששיגר חבר דירקטוריון רשת צבי חוברס בעקבות המינוי, עולה כי התשובה לכך שלילית - חוברס טוען כי הוא למד על המינוי מהתקשורת. כבר בשלב הזה, מסביר עו"ד אלעד מן, עשוי לעלות קושי מבחינת המינוי. הפגם הוא במישור ההליך, אך הוא יכול להוביל להכרעה שדורשת דיון מחודש במינוי.

סוגיה נוספת שהעליון יידרש להכריע בה נוגעת לוועדת האיתור שבחרה בשמאלוב-ברקוביץ', והיא מורכבת ממספר רבדים. הראשון יידרש לבחון מכוח מה הוקמה ועדת האיתור, מה היה המנדט שלה, וכיצד הקמתה מתיישבת עם התנאי החוקי לרוב של 75%.

בארגון העיתונאים סבורים, למשל, שהוועדה ביקשה למעשה לעקוף זאת ולהביא למצב שבו הן נציגי הציבור והן נציגי הזכיינית דיברו למעשה בקול אחד. הטענה כאן מתווספת לטענה שנשמעת בימים האחרונים - ניגוד עניינים, או במילים אחרות - "מי ממנה את השומרים".

הארגון טוען כי נציגי הרשות השנייה בדירקטוריון חברת החדשות שבחרו בשמאלוב-ברקוביץ' נבחרו על-ידה בעת שהייתה יו"ר מועצת הרשות, ולכן היו צריכים להתריע מראש מפני ניגוד עניינים, וכן להימנע מהבחירה בה. בעבר כבר היה "גוש חוסם" בדירקטוריון חברת החדשות שהתנגד למינויים. כך, למשל, היה בעניינו של רפי גינת, עם התנגדותם של יצחק לבני ורחל בן ארי.

טענות לניגודי עניינים מוכרות לבית המשפט העליון, וככלל, היחס אליהן מחמיר. אולם עו"ד מן סבור כי לא בטוח שניגוד העניינים שעליו מצביע הארגון באמת כה חמור, וזאת בשים לב לכך שמינויי הדירקטורים בעת כהונתה של שמאלוב-ברקוביץ' היו מגובים בחוות-דעת, וכאשר לא היה כל אופק לכך שהיא תזדקק למי מהם בעתיד או תהיה מועמדת לתפקיד זה. בארגון טוענים מנגד כי במצב כמו זה שנוצר, הדירקטורים למעשה שבויים בידי המנכ"לית הנכנסת, ולא יכולים לשמש שומרי סף.

האם בית המשפט העליון יקבע כי יש כאן פגם של ניגוד עניינים, העולה כדי פסילה של המינוי? השאלה תלויה בראש ובראשונה בפרטים הקטנים: כיצד בוצע מינוי הדירקטורים, מה הייתה מעורבותה של שמאלוב-ברקוביץ', והאם אכן היו חוות-דעת שגיבו אותה.

מה היו תנאי הסף לתפקיד

שאלה נוספת שתעמוד על המדוכה נוגעת לתנאי הסף לתפקיד, ובמקרה הנוכחי היא כרוכה בעילת הסבירות, בין היתר מאחר שכך בחרו בארגון העיתונאים. מה היו תנאי הסף לתפקיד הזה, והאם הוגדרו בדיוק? ואם לא, האם אמת-המידה הרלוונטית היא משרות מקבילות אחרות, למשל של מנכ"לית חברה ממשלתית? כל אלה שאלות שיועלו בדיון בבג"ץ.

הטענה שעליה נלחמים עיתונאי 13 נוגעת לרקע העיתונאי החסר של שמאלוב-ברקוביץ', שתשמש בתפקידה לא רק מנכ"לית אלא גם עורכת ראשית. כמו כן נטען כי בנסיבות המתוארות, כל שיוך או זיקה פוליטיים הם פסולים ואמורים למנוע מראש מינוי כמו זה.

בנוסף עולות טענות הנוגעות להתנגדותה של שמאלוב-ברקוביץ' בעבר למיזוג של חדשות 10 ורשת, וכן לעובדה שעובדי חדשות 13, ובהם עיתונאים בכירים, מתנגדים התנגדות עזה למינוי - שיקול שצריך היה לעמוד גם הוא בפני מקבלי ההחלטה.

בית המשפט העליון כבר התערב בעבר, ולא אחת, במינויים שנפל בהם פגם של חוסר סבירות, אולם אין ספק כי טענות שקל יותר להצביע עליהן, כמו אי-עמידה בתנאי סף מוגדרים - קלות יותר להוכחה. הסבירות כאן איננה רק סבירות ההחלטה לבחור בשמאלוב-ברקוביץ', כי אם בבחירת הרשות השנייה שלא להתערב. כאן יידרש בית המשפט לשרטט שוב, אולי, את תפקידו של הרגולטור, שנטען כלפיו חזור ושוב כי הוא למעשה חסר שיניים.

מהרשות השנייה נמסר בתגובה: "מינוי מנהל חברת חדשות אינו טעון אישור של הרשות השנייה. המחוקק הגביל ולא בכדי את סמכויות מועצת הרשות השנייה למינוי דירקטורים, וזאת מתוך מטרה לשמור על עצמאות חברת החדשות, ולמנוע אפשרות של התערבות מכל גורם שהוא, לרבות מהרשות השנייה. לאחר בחירת הדירקטורים, כל אחד מהם סוברני לקבל החלטה באופן עצמאי, ללא התערבות מצד הרשות".

בחדשות 13 בחרו שלא להגיב לדברים. מרשת 13 לא נמסרה תגובה.

עוד כתבות

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

אתרי קניות באינטרנט. יוכפפו לחוק הישראלי? / צילום: Shutterstock

מאחורי הצעת החוק החדשה: אתרי קניות באינטרנט יוכפפו לחוק הישראלי?

הצעת חוק המקודמת בימים אלה שמה לה למטרה לקבוע את התנאים שבהם יחול הדין הישראלי בעת התקשרות עסקית בין חברה מחו"ל ללקוח ישראלי ● בקרב המומחים הדעות חלוקות: מצד אחד החוק יעשה סדר ויגביר ודאות, אולם מנגד הוא עלול להרתיע חברות מעסקים עם ישראלים

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

ג'נסן הואנג בראיון לאחר פרסום דוחות אנבידיה: "השווקים טעו"

שעות ספורות לאחר שאנבידיה היכתה פעם נוספת את תחזיות השוק ופרסמה דוחות כספיים מצוינים וצפי מכירות אופטימי, מנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, שוחח עם אנליסטים והתראיין לרשת CNBC ● על החששות מהיווצרות בועה בשוק שבבי ה-AI, והבטחתו כי הביקוש רק יגבר ככל שהכלים יהיו חכמים יותר

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

איל וולדמן וג'נסן הואנג / צילום: איל יצהר, רויטרס

מיקנעם לקליפורניה: המספרים המדהימים של אנבידיה בישראל נחשפים

ענקית השבבים שוב הצליחה להכות את תחזיות השוק, ובדרך גם חשפה פרטים חדשים על הפעילות בישראל ● מספר העובדים גדל, היקף המס המשולם האמיר, ומעל הכול בלטה פעילות חטיבת התקשורת שמבוססת על רכישת מלאנוקס שהציגה שיעור צמיחה של 263%

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

לאומי סוגר את חברת ניהול התיקים וידאה ומרחיב את מערך ההשקעות

במסגרת ארגון מחדש שיזם לאומי, תחום ניהול ההשקעות בשוק ההון יועבר למערך ההשקעות בבנק בניהולו של אריאל כהן ● המהלך מתרחש ברקע למהלך אחר שעליו הכריז לאומי בשבוע החולף בתחום המסחר בשוק ההון - קמפיין "לא הרווחתם לא שילמתם"

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר זעם ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

שמן זית / צילום: דרור מרמור

מהפך: המוצר שמחירו צנח ב-35% - והסיבות

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי, הסיכון שלה גדל: אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%