גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ישראל זיו בטוח: זה יהיה העיתוי הנכון למלחמה בצפון

האלוף במיל' ישראל זיו מתייחס בראיון לגלובס ללקחים מאסון הנגמ"ש, הסכנה שבן גביר מציב להמשך המלחמה והאם ניתן להימנע ממלחמה גם בצפון ● "במלחמת התשה, לישראל יש הרבה יותר מה להפסיד מאשר לבנון. אז צריך לעשות כל מאמץ כרגע לא להיכנס או לא להיגרר לתוך מלחמה"

האלוף במיל' ישראל זיו / צילום: גיא חמוי
האלוף במיל' ישראל זיו / צילום: גיא חמוי

בימים האחרונים החדשות הטרגיות נערמות שוב ושוב. האסון בנגמ"ש שגבה את חייהם של שמונה חיילים באזור רפיח, שני חיילים שנהרגו בפיצוץ טנק בצפון הרצועה ועוד ארבעה חיילים שנהרגו בפעילות ברפיח, ובמקביל נרשמת גם הסלמה בגזרת הצפון. כדי להבין לאן הדברים הולכים דיברנו עם האלוף במיל' ישראל זיו, שכיהן בעבר כראש אגף מבצעים בצה"ל. התחלנו בלשאול אותו מה אפשר ללמוד מאסון הנגמ"ש. 

ניתוח | ישראל נקלעה למלחמת התשה בכל הגזרות, ואף אחד לא יודע כמה זה יעלה לה
כותרות העיתונים | חוזרים על הטעויות של ארה"ב: הגנרל המפורסם שמזהיר את ישראל
נזקי החות'ים נחשפים במסמך חדש, ויש נפגעת אחת מפתיעה

"הבעיה העיקרית באירוע הזה", אומר זיו. "זה שברור שתוך כדי מלחמות יש נפגעים. חלק מהנפגעים קורים בגלל טעויות ובמלחמות מתרחשות טעויות. אתה לפחות משתדל לייצר בצבא מקצועי מצב שבו לומדים את הלקחים מהטעויות תוך כדי המלחמה, כך אתה משפר תוך כדי המלחמה את הפעולה שלך וגם מעביר את המידע הזה לאורך ולרוחב כדי שכולם ידעו, לא רק מי שעשה את הטעות אלא גם איך להימנע ממנה בעתיד. אז אתה הולך למקום כזה כמו רפיח, שאתה מניח הנחה שגם האויב שלך למד את הטעויות של עצמו וגם הוא חייב להשתפר כי הוא צריך לשרוד. אתה צריך לקחת בחשבון שאתה נמצא בתחרות למידה וכיוון שהאויב הוא דווקא הצד החלש, אז הוא לומד באופן טבעי יותר מהר מאשר צבא יותר גדול ויותר חזק. החשש הוא האם באמת למדנו את כל הלקחים? הרי היו לנו כבר אירועים כאלה של כלי רק"מ שנפגעו בצורה מאוד משמעותית. צריך לתחקר את זה מהר מאוד כדי לא לחזור על טעות כזאת שוב". 

"בנוסף", אומר זיו. "תאר לך שחס וחלילה היום, מחר, מחרתיים, בעוד שבוע יקרה אירוע דומה לזה. זה יהיה נורא. יש הרבה שאלות שצריכות להישאל. בן היתר זו השאלה למה נעים בצירים? זה המקום הכי צפוי וברגע שאתה מתחיל לנוע על הצירים מחכים לך שם עם המטען שהכינו מראש. עוד צריך לבדוק - יש טענה כאילו שהיה ברק"מ שנפגע איזשהו חומר נפץ. אם כן, למה נוסעים בו 8 חיילים? האם בכלל יש מקום בשטח כזה לנוע בתוך כלים ולא לנוע רגלית. יש פה הרבה מאוד שאלות. צריך וחובה לשאול אותם די מהר, ולהפיק את הלקחים ולשפר אותם. תוך כדי הלחימה עצמה. כדי שהמקרה הבא לא יקרה תוך כדי לחימה, בטח לא באופן דומה". 

יום למחרת האירוע הטראגי צה"ל הוציא הודעה על הפוגה הומניטרית ברפיח. האם אין כאן טעם לפגם שיש אירוע כזה ומיד יש הפוגה כזו? 
"צה"ל לא יכול לנהל מלחמה כזאת מתוך אמוציות. משום שאם עכשיו אתה מעניש אותם על האירוע, שזה בעיקר להעניש את האזרחים, אז אתה עוד פעם מקומם על עצמך את העולם. העולם שגם ככה מטיל עליך אילוצים. אז האזרחים לא יכולים לשלם את מחיר הטעות שלך בלחימה בדמות של מניעת כניסה המוניטרית כי אז תביא על עצמך צרה הרבה יותר גדולה. ככה לא מנהלים מלחמה". 

"העניין השני זו השאלה הכי מרכזית - לאן הולכים מכאן. כי הבעיה הזאת שמדברים עליה היום, כן הומניטרי, לא הומניטרי, מעידה על בעיה מאוד מהותית בניהול המלחמה. השאלה עצמה הרי היא לא השאלה האמיתית. הרי למה הומניטרי? כי כבר עשית את הטעויות האלה ואתה חייב לעשות הומניטרי, אז מה זה משנה בדיוק באיזה שעות הוא נעשה או באיזה יום? נגיד הבעיה העיקרית היא שהממשלה חזרה לנהל את המלחמה בצורה פוליטית. השר איתמר בן גביר לא יכול לפספס שום הזדמנות כדי לנגח את הצבא ואת ראש הממשלה וזה משפיע על כל המהלכים בשטח". 

יש לזה באמת השפעה ממשית על ניהול המלחמה בשטח?
"ישראל כבר יכלה למצוא את עצמה, אלמלא ההתערבות האמריקאית, מחויבת בהפסקת הלחימה ובאמברגו בינלאומי, ובעוד חומרות כאלה ואחרות. אבל זה לא מפריע לבן גביר לנהל את הפוליטיקה שלו תוך כדי המלחמה. שזה כמובן דבר חמור מאוד כשלעצמו. אני כמובן יוצא נגד הדבר הזה בכל תוקף ונגד חוסר המנהיגות הזאת ואוזלת היד של ראש הממשלה שנמנע מלפטר אותו. זה משפיע ממש על המהלכים של המלחמה. ההשפעה מתחילה קודם כל מזה שהממשלה לא מסוגלת לקבל החלטות מהר לגבי מה היא רוצה לעשות בעזה. צה"ל נלחם כבר בחודש התשיעי, והוא אוטוטו מסיים את רפיח ואחרי רפיח כבר אין כלום. אז מה עכשיו? צריך לקבל החלטות. אולי עוד פעם יקומו בבוקר ויגידו לא ידענו שצריך לעשות משהו, אולי נצא מרפיח כמו שיצאנו מכל מקום. אין להם שום החלטות והכל בגלל שהם ממולכדים פוליטית והשיקולים שהם עושים זה שיקולים פוליטיים של הימנעות מהחלטות. אי אפשר לעשות מלחמה כשאתה לא מקבל החלטות. התוצאה של זה, היא שאתה מאבד יוזמה. כשאתה מאבד את היוזמה ואת הצעדים קדימה, אתה מאבד את השליטה. מרחב ההחלטות שלך הולך וקטן כי אתה בעצם נגרר ולא מוביל - וישראל נכנסת לתוך סחרור. מה שנקרא שקיעה במלחמה, או הפסד במקום לנצח את המלחמה הזאת". 

מה לגבי הצפון? האם אפשר למנוע מלחמה שם ולהשיג את אותם הישגים שהיינו מגיעים אליהם במלחמה?
"אני חושב שצריך בשלב הזה לעשות את מה שאפשר כדי למנוע מצב שאנחנו עוברים ממלחמה בעזה למלחמה בצפון. זה לא מה שלטובתה של ישראל. היא יכולה כמובן לעשות את זה, אבל זה לא טוב לה. היא צריכה להתארגן אחרי המלחמה בעזה, לגמור את האירוע שם, לקבל החלטות לגבי עזה, ויכול להיות שבעוד שנה או בעוד שנתיים, זה יהיה הזמן המתאים לטפל בצפון. אבל אם ניתן בעת הזאת להימנע ממלחמה רחבה בצפון זה באינטרס של ישראל". 

אפשרי להימנע ממלחמה בשלב זה?
"זה הכל שאלה של מבחן המציאות. זה די ברור שנסראללה רצה להימנע מלהיכנס למלחמה כוללת, זה לא היה האינטרס שלו, כי אם כן הוא כבר היה עושה את זה. אבל עם הזמן מה שקורה הוא שההתקדמות האיטית שלנו בעזה מחזקת את הביטחון העצמי שלו והוא מרחיב את קו הירי. למעשה, למרות שהוא נפגע, הוא רואה שלא נופלים השמיים, והם בתהליך להערכתי של שינוי אסטרטגי. הם כבר בכיוון שהם חושבים איך נכנסים עם ישראל למלחמת התשה ארוכה. הוא מסוגל לעשות את זה, יש לו מספיק רקטות שהוא יכול לירות על ישראל במשך שנים ולשתק את הכלכלה הישראלית, ולשתק את החיים בתוך ישראל. במלחמת התשה, לישראל יש הרבה יותר מה להפסיד מאשר לבנון. אז צריך לעשות כל מאמץ כרגע לא להיכנס או לא להיגרר לתוך מלחמה". 

בעצם אתה אומר שככל שהמלחמה בעזה נמשכת, והדשדוש נמשך, כך הסיכוי שנסראללה בסוף יחליט לא ללכת על מהלך של סיום האירוע בהסכמה גובר?
"מדויק".

עוד כתבות

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נתן ווייל, לע''מ

חיזוק מעמד היועמ"שית: בג"ץ בולם את המהפכה המשפטית השקטה

בשולי פסק הדין ההיסטורי בעניין חוק הגיוס, תשעת השופטים הבהירו כי היועמ"שית היא הפרשנית המוסמכת של החוק כלפי הממשלה, וכי כל עוד ביהמ"ש לא פוסק אחרת - הפירוש שלה מחייב את הממשלה ● להחלטת השופטים יש חשיבות בבלימת המהפכה המשפטית השקטה, שאחד מהיבטיה הוא הפחתת מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה

מתחם SEVEN רהט / צילום: רני צים מרכזי קניות

קבוצת רני צים משיקה מרכז קניות ברהט בהשקעה של 80 מיליון שקל

המתחם, שנקרא "SEVEN רהט", ייפתח בחודשים הקרובים ויתפרס על פני 11 אלף מ"ר ● להערכת הקבוצה, המרכז יניב בהפעלתו באופן מלא NOI שנתי של 11.5 מיליון שקל ● ברקע הדברים: מסע מימושים בשנה החולפת בשל חוב פיננסי

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה ירוקה בבורסה בת"א; מדדי מניות הנדל"ן זינקו

מדד ת"א 35 עלה ב-0.7% ● השקל נסחר ביציבות מול המטבעות הזרים ● בלידר שוקי הון מסבירים כיצד מחירי ההובלה הימית צפויים להשפיע על האינפלציה בישראל ● במיטב מעריכים כי קיים סיכון בהשקעה בשוק המניות היפני ● ביוליוס בר חיוביים לגבי אגרות החוב הממשלתיות בהודו

קרונות וקטרים חשמליים, בעיגול: מירי רגב / צילום: רכבת ישראל, נועם מושקוביץ'-דוברות הכנסת

המלחמה והלחצים הפוליטיים מעכבים את פרויקט חשמול הרכבת. כמה זה יעלה לנו?

הסכם חדש של רכבת ישראל מול הקבלנית הספרדית בפרויקט החשמול דוחה את השלמת העבודות מאוקטובר השנה ל־2027 ● כעת המדינה תשלם יותר מ־100 מיליון שקל נוספים ● בין הסיבות: המלחמה שגרמה למחסור בעובדים וצמצום העבודות בימי שבת ובלילות בשל לחץ פוליטי

צילום מסך של ערוץ הקניות

אחרי כמעט 30 שנה: ערוץ הקניות יפסיק את שידוריו בחודש הבא

שידורי ערוץ הטלוויזיה הוותיק יסתיימו בסוף חודש יולי, והמשאבים יועברו בעיקר לפעילות האונליין שלו ● כ-60 עובדים יפוטרו, אך שלוש חנויות הערוץ ימשיכו לפעול כרגיל

מגדלי לנדמרק בתל אביב / הדמיה: עמרי אמסלם

אחרי 20 שנה: קרן פיטנגו עוזבת את הרצליה לטובת תל אביב

קרן ההון סיכון הוותיקה שכרה 1,400 מ"ר במגדלי לנדמרק שהחלו להתאכלס לאחרונה בשרונה ● הערכות: תעזוב את המשרדים במגדלי אקרשטיין בהרצליה פיתוח שבהם שכנה יותר מ-20 שנה

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באירופה; נעילה מעורבת באסיה

הדאקס עולה ב-0.5% ● מניות הטכנולוגיה משכו את מדד ניקיי לעליות ● לאחר שלושה ימים של ירידות, אנבידיה התאוששה אתמול וזינקה ב-6% ● הראל: צופים הפחתת ריבית מהירה יותר בארה"ב; לעומת זאת, חברת הוועדה הפתוחה בפד לא צופה הורדות ריבית בכלל השנה ● בשישי יפורסם מדד ה-PCE בארה"ב

הקאן פידאן, שר החוץ הטורקי / צילום: ap, Bilal Hussein

טורקיה לצד חיזבאללה: "קפריסין מסייעת לישראל במלחמה בעזה"

טורקיה מצטרפת לטענות של נסראללה נגד קפריסין: שר החוץ הקאן פידאן אמר כי "כל העת מתבצעות משם טיסות מודיעין וטיסות צבאיות לעזה" ● פידאן אף פיזר האשמות בנוגע ליוון, ואיים: "עצתנו ליוונים היא להתרחק מהעניינים האלה, כי כשאתה מעורב במלחמות המתמשכות במזרח התיכון, האש תבוא ותמצא אותך"

חנוך מילביצקי, הליכוד / צילום: מתוך אתר הכנסת

האם שאלת אבטחת אישים נתונה להחלטת גורמי המקצוע?

מי בסוף מחליט על מי להציב אבטחה מטעם המדינה? לא גורמי המקצוע ● המשרוקית של גלובס

כבר כיום היוונים עובדים את מספר השעות הרב ביותר באיחוד האירופי / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

נגד המגמה האירופית: ביוון חוזרים לעבוד שישה ימים בשבוע

לדברי שר העבודה היווני, המהלך נובע בעיקר ממצוקת כוח האדם המיומן במדינה, ובמיוחד בעבודות הדורשות נוכחות מסביב לשעון ● כבר כיום היוונים עובדים את מספר השעות הרב ביותר באיחוד האירופי

דיון בכנסת לעניין חברת סלייס מהיום (ג') / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

"פרשת הבנק למסחר על סטרואידים": כשהכנסת גילתה על פרשת סלייס

באיחור של למעלה מחצי שנה, נחשפו בוועדת הכספים של הכנסת לפרשה החמורה בחברת קופות הגמל בניהול אישי, שעפ"י החשד ניידה מעל 800 מיליון שקל של חוסכי פנסיה לקרנות זרות ● ב"דיון המהיר" הוטחה ביקורת בעיקר ברשות שוק ההון, אך לא התקבלו החלטות מעשיות

איתן בן אליהו, מפקד חיל האוויר בדימוס, הכנס מדברים צפון / צילום: כדיה לוי

איתן בן אליהו: "את ההכרעה על אופן סיום המלחמה יש להביא לבחירות"

האלוף במיל' איתן בן אליהו השתתף בכנס "מדברים צפון" של גלובס ובנק לאומי, שהתקיים בעכו ● "אין אפשרות להציב שם (בעזה) תחלופה לחמאס, ולכן מי שהולך להישאר שם זה אנחנו. ואת המודל הזה אנחנו מכירים מ-18 שנים בלבנון", אמר

פרנק מלול, מנכ''ל ערוץ i24NEWS / צילום: גדעון מרקוביץ

ערוץ החדשות i24NEWS בעברית עולה לאוויר בשבוע הבא. היכן הוא ישודר?

ביום ראשון הקרוב יחל ערוץ החדשות בעברית של i24NEWS את שידוריו באופן רשמי ויהיה זמין לצפייה בחינם בחבילות הבסיס של חברות הטלוויזיה ● הערוץ גייס לאחרונה מספר טאלנטים לשורותיו, בהם צבי יחזקאלי, מירי מיכאלי, אורן וייגנפלד ועוד ● פרסום ראשון

יולי אדלשטיין, יו''ר ועדת חוץ וביטחון / צילום: נועם מושקוביץ'

שיחת ההבהרה מנתניהו והמהלך של אדלשטיין: דחה הצבעה כי "אין הסכמה רחבה"

רה"מ קיים שיחת הבהרה ליו"ר ועדת החוץ והביטחון, אחרי שזה אמר שיאשר חוק גיוס רק בהסכמה רחבה ● לאחר מכן אדלשטיין לא העלה להצבעה את החוק להכבדת גיל הפטור ממילואים - מאותה סיבה בדיוק • אדלשטיין: "אין לי שום אינטרס להעביר את זה" ● באופוזיציה חגגו: "נמשיך להוביל את המאבק למען משרתי המילואים" ● המשמעות מאחורי המהלך של אדלשטיין

שפי מור, יערה זיו גביש ובסאם אבו עואד, בשיחה עם ניצן שפיר, גלובס / צילום: גיא צרחי

"רק שלא יבקשו מאיתנו את המענקים בחזרה. אין לנו מאיפה להחזיר"

במסגרת כנס "מדברים צפון" של גלובס ובנק לאומי, שהתקיים בקצרין, התארחו בעלי עסקים מרמת הגולן, שסיפרו על המציאות הבלתי־אפשרית עמה הם מתמודדים מאז פרוץ המלחמה ● שפי מור, מנכ"ל תיירות מרום גולן: "צריך להבין - אנחנו מנותקים מהחיים. אין לנו קופות חולים ואין שירותים. האווירה קשה מאוד" ● מחר: הכנס מגיע לעכו

שבע המופלאות / צילומים: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

תנאי השכר של העובדים בענקיות הטכנולוגיה נחשפים

מניות שבע חברות הטכנולוגיה שאחראיות לשיאים במדד S&P 500 בשנה האחרונה, היטיבו עם משקיעיהן ● ומה קרה לשכר העובדים בחברות הללו? אתר Visual Capitalist מספק את הנתונים

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

הכוכבת של וול סטריט מחקה 430 מיליארד ד' תוך שלושה ימים. אלו הסיבות

ענקית השבבים אנבידיה כבשה בשבוע שעבר את המקום הראשון בקרב החברות הנסחרות במונחי שווי שוק ● עם זאת, בשלושת ימי המסחר האחרונים המניה צללה בכ-12% ● מה עומד מאחורי הירידות, והאם הן צפויות להימשך?

מפעל לייצור סוללות לית'יום לכלי רכב חשמליים / צילום: Shutterstock

במדינה אירופית קטנה: הפרויקט שיעזור למערב להשתחרר מסין

מיזם כריית הליתיום בעמק ג'אדאר בסרביה קיבל אור ירוק - על אף החששות הסביבתיים ומאבק התושבים המקומיים ● המכרה צפוי לספק 17% מהליתיום הנדרש לכלי רכב חשמליים באירופה

דורי נאוי ושחר אושרי, חברת האחים נאוי / צילום: איל יצהר

מהלך חריג בשוק ההון: בנק ישראל פנה, ורשות ני"ע הובילה לביטול גיוס חוב של אחים נאוי

חברת האשראי החוץ-בנקאי השלימה ביום שני גיוס ניירות ערך מסחריים שתמורתו הסתכמה ב-101 מיליון שקל ● אבל החברה מבטלת את הגיוס ותחזיר את הכסף לנושים, זאת על רקע מחלוקת משפטית שהתגלעה בנוגע לסוגיית חוק הבנקאות ● בנק ישראל: "החברה אינה מפוקחת לעניין הלימות הון ונזילות, היא איננה רשאית להנפיק ניירות ערך מסחריים סחירים ללא רישיון של תאגיד בנקאי

בניין חברת טבע / צילום: Shutterstock, Cineberg

הסדר עם רשות המסים: טבע תשלם מס של 750 מיליון דולר

טבע הגיעה להסכם מול רשות המסים, לפיו תשלם את שומות המס על השנים 2020-2008 ● עיקר המחלוקת היה רווחים שהחברה התייחסה אליהם כפטורים ממס לפי חוק עידוד השקעות הון, אך שלגישת רשות המסים חל עליהם מס