יותר טילים, פחות מל"טים: איזה נשק מכרו בתעשיות הביטחוניות בשנה החולפת?

הביקוש לתוצרת הביטחונית הישראלית של ישראל עושה את שלו, ומשרד הביטחון הודיע היום (ב') כי בשנת 2023 חתמו התעשיות הביטחוניות על חוזים חדשים בסך כ־13.073 מיליארד דולר (כ־49 מיליארד שקל). כך עולה מהפרסום השנתי של אגף היצוא הביטחוני סיב"ט. זו השנה השלישית ברציפות שבה נקבע שיא, לאחר 12.5 מיליארד דולר ב־2022 ו־11.3 מיליארד דולר ב־2021. 

● משגר הטילים הישראלי שהצליח להשתחל לתערוכת הנשק הצרפתית
● ניתוח | תשואה של 1,000% בשלוש שנים: הכוכבת הגדולה של הסקטור הביטחוני
● טילים, מל"טים ומערכות הגנה "מייד אין איזראל": ביקור בסלון האווירי של ברלין

העניין הרב במערכות ההגנה האווירית הישראלית - כולל המכירה ההיסטורית של חץ 3 של התעשייה האווירית לגרמניה תמורת 3.5 מיליארד דולר (כ־14 מיליארד שקל)  ומכירת קלע דוד של רפאל לפינלנד תמורת 317 מיליון אירו (כ־1.3 מיליארד שקל) - עשה את שלו. מנתוני סיב"ט עולה כי מערכות ההגנה האווירית היוו 36% מהיקף העסקאות, לעומת 19% ב־2022.

מנגד, ירידה ניכרת התרחשה בתחום מערכות המל"טים והרחפנים, מ־25% ב־2022 ל־4% בלבד ב־2023. בד־בבד, מכ"מ ומערכות ל"א היוו 11% (לאחר 13% ב־2022), אמצעי ירייה ושיגור - 11% (5% ב־2022), כלי טיס מאוישים ואוויוניקה - 9% (5% ב־2022), תחמושת וחימוש - 8% (4%), תצפית ואופטרוניקה - 5% (10% ב־2022), כלי רכב ורק"מ - 5% (ללא שינוי מ־2022), מודיעין מידע וסייבר (4%), מערכות תקשוב וקשר - 4% (6% ב־2022), ומערכות ימיות - 1% (ללא שינוי מ־2022). 

מגמות מנוגדות 

שינוי מעניין מ־2022 הוא היעדר מערכות מודיעין, מידע וסייבר (6%), אך הצטרפות לוויינות וחלל (2%). נזכיר כי באוקטובר נחתם חוזה בין התעשייה האווירית לבין אזרבייג'ן למכירת שני לוויינים מדגם OptSat500 תמורת כ־120 מיליון דולר. הלוויינים הללו נחשבים בעלי משך חיים ארוך ויכולות הדמיה גבוהות. שני הלוויינים מיועדים להחליף את לוויין "אזרסקיי" (Azersky) מתוצרת איירבאס, ששוגר ב־2014, והתקשורת איתו נותקה ב־20 באפריל אשתקד.

מגמות מנוגדות נוספות נובעות מהפילוח הגאוגרפי. בצל האיום הסיני, מרחב אסיה־פסיפיק נותר מקור עיקר ההזמנות, אך זינק מ־30% ל־48%. מלחמה נוספת שהועילה מאוד לביקושים היא באירופה, שצמחה מ־29% ל־35%. המגמה ההפוכה בתכלית היא ממדינות הסכמי אברהם שלאחר זינוק מ־7% ב־2021 ל־24% ב־2022, חלה צניחה דרסטית ל־3% בלבד. בישראל לא נבהלים מהנתונים ולא רואים בכך מגמה מתמשכת, משום שהיו עסקאות עם מדינות הסכמי אברהם מתחילת השנה, שנבעו ממשאים־ומתנים מ־2023 שהבשילו ב־2024. ביתר היבשות: צפון אמריקה - 9% (לאחר 11% ב־2022), אמריקה הלטינית - 4% (3% ב־2022), ואפריקה - 1% (3% ב־2022).

התפלגות חתימת החוזים לפי היקף כספי מצביע כי עסקאות גדולות ביותר מ־100 מיליון דולר היוו 40% (לאחר 48% ב־2022). בה־בעת, עסקאות בסך 100-50 מיליון דולר היוו 17% (12% ב־2022), עסקאות עד 50 מיליון דולר - 23% (20% ב־2022), ועסקאות עד 10 מיליון דולר - 20% (דומה ל־2022).

אתגרים בצל המלחמה

נתוני סיב"ט מתפרסמים בצל האתגרים הבלתי מבוטלים של התעשיות הביטחוניות הישראליות, כתוצאה ממלחמת "חרבות ברזל". ראשית, צבר ההזמנות המשיך לצמוח, אף שברבעון האחרון של 2023 נדרשו החברות לתמוך ברציפות הנדרשת של אמל"ח בהיקפים גדולים לטובת המלחמה. מעבר לכך, בזירה הבינלאומית עמדה ישראל מול רצף הכרזות אמברגו, שכמותו לא התמודדה לא התמודדה המדינה כחמישה עשורים.

בזו אחר זו מדינות שונות הכריזו על הפסקת העברות האמל"ח לישראל, כשאחת הבולטות שבהן היא איטליה, שכבר ב־7 באוקטובר החליטה להפסיק את האספקות. לפי נתוני מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI), כ־5.9% מאספקות האמל"ח לישראל בין השנים 2023-2019 היו מאיטליה. בצעד דומה נקטו מדינות כדוגמת קנדה בעלות שיעור מזערי מהאספקות לישראל (0.05%), אבל מי שנמנעו אלה המדינות החשובות מכל: ארה"ב (70.2% מכלל היבוא) וגרמניה (23.9%).

גרמניה בלטה לאחרונה לחיוב גם בסוגיה נוספת שנוגעת לחברות הביטחוניות, התערוכות. לאחר שנשיא צרפת עמנואל מקרון החליט להרחיק את החברות הישראליות מתערוכת יורוסאטורי היוקרתית, החברות הופיעו בסלון האווירי בברלין. יתרה מכך, הקנצלר אולף שולץ הגיע לביתן התעשייה האווירית, שם הצטלם סמוך למל"ט הרון TP של התעשייה האווירית, שרכשה מדינתו. זהו היה מסר חשוב מצד המדינה שלפני פרוץ המלחמה ביצעה עסקה היסטורית: רכישת חץ 3 תמורת סכום שיא של 3.5 מיליארד דולר (כ־14 מיליארד שקל). 

"הישגים יוצאי דופן" 

"גם בשנה בה מדינת ישראל נלחמת מול שבע זירות שונות, מצליח היצוא הביטחוני של מדינת ישראל להמשיך ולשבור שיאים", אמר שר הביטחון יואב גלנט. "עובדה זאת מהווה תעודת כבוד, בראש ובראשונה, לתעשיות הביטחוניות שלנו ולמוחות היצירתיים והכישרוניים הפועלים בהן ומניעים אותן לפסגות של חדשנות פורצת דרך. נתוני השנה מעידים כי אף שהתעשיות הביטחוניות שלנו רתומות, בראש סדר העדיפות שלהן, לטובת הצלחתו של המאמץ המלחמתי, הן ממשיכות לחתום על עוד ועוד עסקאות יצוא משמעותיות".

מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אייל זמיר, הוסיף כי "התעשיות הביטחוניות הישראליות הן חלק בלתי נפרד מהעוצמה הביטחונית הישראלית. הישגיהן יוצאי הדופן, שהביאו להכפלת היצוא הביטחוני בתוך חמש שנים, עומדים לצד צה"ל מאז ה־7 באוקטובר. התעשיות הביטחוניות הישראליות מובילות בעולם בטכנולוגיות מתקדמות וייחודיות, בזכות יכולת מדעית ועובדים מסורים. מדינות רבות בעולם עוקבות אחר הצלחות מערכות הלחימה הישראליות במלחמה, בכל הממדים, ורוכשות נשק ישראלי כדי להגן על אזרחיהן".

ראש סיב"ט במשרד הביטחון, תא"ל (במיל') יאיר קולס, מסר כי השיאים נובעים מיכולות התעשייה ומהקדמה הטכנולוגית־מבצעית, שמוכיחה את עצמה מול אתגרי הביטחון של ישראל. "התעשייה הביטחונית הישראלית נרתמה באופן מלא לצורכי צה"ל במלחמת 'חרבות ברזל', ובמקביל שילבה את הצורך להגדיל קווי יצור בשל הביקוש הגובר מצד משרדי הגנה וצבאות בעולם".