קיץ של מגפות: כך תיזהרו מגל חדש של קורונה ושל קדחת הנילוס

בישראל של יוני 2024, לאף אחד אין קשב למגפות, אבל הן בשלהן. החודש שוב נצפתה בישראל עלייה חדה במספר חולי הקורונה, כולל עלייה באשפוזים. במקביל, שתי נשים מתו ממחלת קדחת הנילוס. איך נזהרים מהמגפות הנוכחיות ומה צריך לדעת? גלובס עושה סדר.

● חזית המדע | מחקר חדש מגלה: כך אפשר לנבא מה יקרה בבורסה
● 40% מבני האדם סובלים מזה לפחות פעם אחת: מה גורם לשיתוק שינה?
● מכה צורבת: האם נוכל לחזות כמה מדוזות יגיעו בשנה?

קדחת הנילוס: הגל הגדול ביותר בישראל

קדחת מערב הנילוס מועברת על ידי יתושים, ועד כה לא הייתה נפוצה בישראל. השנה מסתמן הגל הגדול ביותר של המחלה המוכר לרופאים ישראלים עד כה בשלב זה של השנה. בשבועות האחרונים אובחנו 21 אנשים החולים בקדחת מערב הנילוס, מתוכם 17 אושפזו בבתי החולים עם תסמינים נוירולוגים, ושלושה מהם מונשמים. זהו מספר החולים בקדחת מערב הנילוס שמנוטר בדרך כלל בישראל בשנה שלמה, כאשר שיא המחלה הוא לרוב בשיא הקיץ. בבילינסון נפטרו במפתיע שתי חולות בנות מעל 80 שחלו בקדחת זו.

מהי קדחת מערב הנילוס ואיך היא הגיעה לארץ?

קדחת מערב הנילוס היא מחלה נגיפית המועברת על ידי עקיצת יתוש. ציפורים נודדות מעבירות את המחלה ממדינה למדינה. המחלה תועדה בישראל סמוך לימי קום המדינה, וככל הנראה אחראית למקרים רבים של תחלואת חום שאינם מוסברים, אבל היא יכולה להיות קטלנית לאנשים עם מערכת חיסון מוחלשת, וביניהם מבוגרים, תינוקות וחולים אונקולוגיים.

התסמינים מופיעים 3-4 ימים אחרי ההדבקה, והמחלה מתחילה לגווע כשבוע לאחר ההדבקה. בני אדם בדרך כלל לא מעבירים את המחלה אלה לאלה, אלא רוב ההדבקות החדשות מקורן בעקיצות חדשות.

תסמיני המחלה דומים למחלות חום אחרות: כאבי ראש, הרגשה כללית רעה, בחילות, שלשולים והתנפחות בלוטות הלימפה. תסמינים אפשריים נוספים הם פריחה בעור ודלקת לחמית העין. ניתן להיות נשאים של המחלה ללא תסמינים, ובבדיקה שנערכה בישראל בשנות ה-80 התברר שכ-45% מחיילי המילואים היו חיוביים לנוגדני המחלה, כלומר נדבקו בה מתישהו.

במקרים הקשים מתפתחת המחלה לדלקת קרום המוח, ואז התסמינים יהיו כאבי ראש חזקים, נוקשות בצוואר, חולשת שרירים, ואפילו בלבול או אובדן הכרה. אין היום תרופה למחלה, ובשלב זה הטיפול יהיה בדרך כלל תומך - עירוי נוזלים, הנשמה וכדומה. אין גם חיסון נגד המחלה. לכן, אף שהמחלה אינה מסוכנת לרוב בני האדם, מושם דגש על הטיפול המניעתי והמודעות הציבורית.

הגל מקומי לישראל?

המקור של הווירוס הוא כנראה באפריקה, והוא בודד לראשונה באוגנדה, אבל היום הוא נפוץ במדינות רבות, אך נדיר יותר במדינות קרות, כמו קנדה או רוסיה. אם כי החשש הוא שעם ההתחממות הגלובלית, הן עלולות גם כן להיכנס לרשימה. בארה"ב, חלקים מדרום אמריקה, אירופה וישראל מדובר בווירוס ממשפחה אחת, ואילו באוסטרליה והודו קדחות מערב נילוס בווריאניטים משלהן.

בארה"ב המקרה הראשון זוהה ב-1999, ועד היום המחלה לא מאוד נפוצה במדינה. 

בכל המדינות בהן מתחיל כעת הקיץ נרשמת עלייה במקרי הקדחת, עם תחילת העונה של המחלה, אבל בניגוד לישראל לא נרשמו גלים חריגים.

איך נמנעים מהידבקות?

המחלה מועברת כאמור על ידי עקיצות יתוש, ולא מאדם לאדם, אלא במקרים נדירים בהיריון, הנקה, עירוי דם או השתלת איברים. לכן כללי הזהירות הם בעיקר הימנעות מעקיצות. ניתן להפחית את תנועת היתושים באזורכם על ידי ייבוש מקורות מים עומדים, אפילו בנפח קטן. דוגמה לכך היא קערות מים שרבים משאירים לחתולי רחוב, אך ההמלצה היא להניח את המים לזמן קצר, לאפשר לחתולים לשתות ולסלקם מיד לאחר מכן.

כמו כן, ניתן להתגונן מעקיצות על ידי התקנת רשתות על החלונות, שימוש במפיצי ריח ומריחת חומרים דוחי יתושים על הגוף. אפשר ללבוש בגדים ארוכים ודקים בעת השהייה בחוץ, ואם אתם יושבים באוויר הפתוח, להשתמש במאווררים שיכולים גם הם להרחיק את היתושים ממקום ישיבתכם.

אין צורך לרסס נגד יתושים, ועל פי המשרד להגנת הסביבה, הריסוס לרוב לא יעיל נגד יתושים בוגרים. לרשויות המקומיות אמצעים משלהם לבצע הדברה, בעיקר בשלבים המוקדמים של חיי היתוש.

נעקצתם? מתי מומלץ לפנות לטיפול רפואי

צוות מזיקים והדברה של המשרד להגנת הסביבה מבצע לאורך כל השנה ניטורים של זחלי יתושים במקורות מים ולכידות של יתושים בוגרים. בינתיים, יתושות נגועות במחלה אותרו ברמת גן. רוב החולים שאותרו עד כה הם מאזור גוש דן.

אם נעקצתם על ידי יתוש, אל חשש אפילו אם אתם בקבוצת סיכון. רוב היתושים בישראל אינם נשאים של המחלה. רק אם ישנה התפתחות של תסמינים לאחר העקיצה ואתם בקבוצת סיכון, מומלץ לפנות לעזרה רפואית.

מה גרם לעלייה בתחלואה בישראל כעת?

התפשטות המחלה היא חריגה בעונה זו, וכנראה שהופעתה המוקדמת קשורה בשינויי האקלים העולמיים. גם בארה"ב המחלה הופיעה השנה מוקדם מהרגיל.

קדחת מערב הנילוס היא מחלת קיץ. על פי המשרד האמריקאי להגנת הסביבה, טמפרטורות חמות יותר יכולות להאיץ את התפתחות היתושים, את קצב העקיצות שלהם, ואת המהירות בה המחלה מתפתחת בתוך היתוש. כמו כן משפיעים שינויי האקלים על נדידת הציפורים באופן שמוביל להקדמת המחלה. עדיין לא ידוע האם הקדמת המחלה משמעותה בהכרח גל חמור יותר. בעבר, אכן נרשם מתאם כזה כאשר בקיצים חמים, קדחת מערב הנילוס הגיעה מוקדם יותר וגם הייתה נפוצה יותר.

הקורונה חוזרת? מספר המאושפזים בעלייה

האם אנחנו שוב בעיצומו של גל קורונה?

מספר המאומתים לקורונה, שעליהם דווח למשרד הבריאות, נמצא בעלייה מתחילת מאי. גם במספר המאושפזים עם קורונה, שהוא המדד האמין יותר בתקופה שבה רוב מקרי הקורונה אינם מדווחים, חלה עלייה קלה מתחילת מאי. סימנים אלה בדרך כלל מעידים על תחילתו של גל, אם כי המספרים בינתיים נמוכים אבסולוטית. כרגע יש 13 חולים קשה בקורונה, וכ-91 מאושפזים עם קורונה בכל דרגות החומרה, מספרים לא גבוהים לעומת הממוצע בין הגלים בשנה האחרונה. בשני הגלים האחרונים, בינואר 2024 ובספטמבר 2023, הגיע מספר המאושפזים לכ-450 בשיא. מספרים אלה נחשבים רחוקים מלאיים על תפקוד מערכת הבריאות, בעיקר בקיץ כאשר בתי החולים אינם מוצפים גם בחולי שפעת, דלקת ריאות עונתית ו-RSV.

הקורונה לא הפכה למחלה עונתית?

רוב מחלות דרכי הנשימה הוויראליות פורחות בחורף. בינתיים לא נראה שהקורונה מתכנסת לדפוס זה. נראה שהמחלה מגיעה לשיא כל חמישה חודשים בערך ושהגלים נובעים מהזמן הנדרש להיווצרות של חיסוניות באוכלוסייה לווריאנט נוכחי, ולאחר שהוא מתחיל לדעוך, וריאנט חדש מתחיל לתפוס את מקומו. עם הזמן, עוצמת הגלים הולכת ופוחתת. לאחר שרוב הציבור כבר נחשף הן לחיסון והן למחלה עצמה.

מחקרי מעבדה הראו שווירוס הקורונה שורד יותר טוב בתנאי קור ולחות נמוכה, אבל נראה שההדבקה בין בני אדם מתרחשת באוויר וכל כך מהר, עד שיעילותה אינה מושפעת ממזג האוויר. זאת בניגוד למחלות שבהן חלק ניכר מההדבקה הוא דרך משטחים. עם זאת, ייתכן שגורמים אחרים המשפיעים על הדבקה יהפכו את הקורונה בעתיד למחלה עונתית, כמו תזמון החזרה של תלמידים וסטודנטים למסגרות, או הזמנים שבהם אנשים שוהים בחדרים סגורים עם פחות אוורור.

איך קוראים לווריאנט נוכחי שמתפשט?

זן הקורונה החדש המתפשט בארה"ב ובבריטניה, וסביר שאחראי גם לתחלואה בישראל, נקרא KP.3. אחרי שמיצו נותני השמות את האותיות היווניות, האלים הרומיים והחיות המיתולוגיות, נראה שרוב הווריאנטים מעתה יקבלו שמות משעממים, אלא אם חס וחלילה ייצרו מחלה קשה ויהפכו לשיחת היום. עם זאת ראוי לציין כי משפחת הווירוסים שכוללת את KP.3 זכתה לשם הזכיר FLiRT, על שם המקומות שבהם יש בווירוס מוטציות.

הזן האחרון הוריד מכס המלכות וגזל את הכתר מ-JN1, הווריאנט שהיה דומיננטי לפניו בארה"ב וגם בישראל. ישנם שני וריאנטים נוספים, KP.2 ו-LB.1 שמסתובבים גם הם בארה"ב, ואולי גם בארץ. כל הווירוסים הללו הם משושלת אומיקרון, ואלה חדשות טובות כי חיסוני הקורונה היו יעילים עד כה במניעת מחלה קשה בווירוסים ממשפחה זו. תסמיני הווריאנט לא שונים מאלה שהכרנו.

מה אפשר לעשות כדי להתגונן?

עבור הציבור הרחב אין הנחיות מיוחדות. קבוצות סיכון כבר למדו כנראה כיצד להיזהר: התחסנות בחיסון המעודכן ביותר, הימנעות ככל האפשר ממקומות צפופים ולא מאווררים בתקופת העלייה ושיא הגל, עטיית מסכות מהסוג שמגן על העוטה אותן עצמו, תשומת לב לתסמינים ופנייה לרופא לבירור אפשרות לקבלת תרופות במקרה של הדבקה. ליתר הציבור מומלץ להימנע ככל האפשר ממגע עם אחרים אם אתם סובלים מתסמיני מחלה נשימתית ויראלית כלשהי.