לא עוד עסק פרטי: למה בג"ץ יכול להתערב במינוי מנכ"לית חדשות 13

בשבוע שעבר הגישו ועד העובדים בחדשות 13 וארגון העיתונאים בישראל עתירה לבג"ץ נגד מינויה של יוליה שמאלוב-ברקוביץ' למנהלת ועורכת ראשית של חדשות 13. אחת השאלות שעלו היא האם בג"ץ יכול להתערב בהחלטות של גוף פרטי. התשובה לכך - על-פי החוק, הפסיקה והמומחים בתחום - חיובית וברורה.

● עובדי חדשות 13 עתרו לבג"ץ: לבטל את מינוי יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
● ההימור המסוכן של הנהלת רשת 13 והקרב על השליטה האמיתית בערוץ
● המינוי השנוי במחלוקת של מנכ"לית חדשות 13: מה הסיכוי שבג"ץ יתערב? 
● עובדי חדשות 13 לדירקטוריון: "תדהמה ושאט-נפש ממינוי יוליה שמאלוב-ברקוביץ'"

חוק יסוד: השפיטה קובע כי בג"ץ מוסמך לתת צווים לא רק לרשויות המדינה ולעובדיהן, אלא גם לגופים ולאנשים הממלאים תפקידים ציבוריים על-פי דין. הרשות השנייה אחראית על הרגולציה של שידורי הטלוויזיה והרדיו המסחריים בארץ, ויש לה תפקיד ציבורי מובהק. הדירקטורים של חברת החדשות, שמינו את שמאלוב-ברקוביץ', מונו לפי חוק הרשות השנייה, הקובע כי הם יהיו נציגי ציבור. אותו חוק גם קובע הגבלות על אופן בחירת הדירקטוריון ועל מנהל חברת החדשות, המשמש כעורך ראשי.

חברת החדשות אינה גוף פרטי שניתן להשוותו לחברה מסחרית אחרת בשוק. היא מתפקדת כגוף דו-מהותי, כזה שמצוי על הטווח שבין רשות ציבורית ובין גופים פרטיים. היא מספקת שירות ציבורי באחד משני ערוצי הטלוויזיה המרכזיים בישראל, פועלת מכוח רישיון שניתן לה על-פי החוק ונתונה לפיקוח של הרשות השנייה. הרשות השנייה מחזיקה ב-40% ממניות ההצבעה בחברת החדשות, וממנה נציגי ציבור מטעמה למועצת המנהלים, ולהם יש זכות וטו בנוגע להחלטה למנות מנהל לחברת החדשות. לכן, לפי הפסיקה, מועצת המנהלים והחברה כפופים לחובות מהמשפט המינהלי.

הפסיקה הכירה באפשרות להתערב לגופים פרטיים בהפעלת סמכות המוקנית לה, בין היתר בנקים, מוסדות להשכלה גבוהה, בתי ספר פרטיים, קופות-חולים, ההתאחדות לכדורגל וחברות הביטוח המספקות פוליסת ביטוח חובה.

"פעילות שמוסדרת באופן מפורש בחקיקה"

"ייחוד חברות החדשות של ערוצי הטלוויזיה בכך שפעילותן מוסדרת מפורשות בחקיקה", מסביר פרופ' ברק מדינה, מומחה למשפט חוקתי מהאוניברסיטה העברית. "הן שונות מאמצעי תקשורת פרטיים אחרים בכך שלגביהן, לאור המעמד הייחודי שלהן שנובע ממשטר הרישיונות, נקבעו הוראות מפורשות בחקיקה". כך, חוק הרשות השנייה קובע כי על חברת החדשות לקיים "שידורי חדשות מדויקים, מהימנים ומאוזנים, ולא ישוקפו בהם עמדותיהם ודעותיהם הפרטיות של מנהלי החברה, עובדיה ובעלי מניותיה".

החוק הוא גם זה שמעניק למועצת המנהלים של חברת החדשות את הסמכות למנות מנהל ועורך ראשי, כך שהמינוי ייעשה ברוב של 75%. פרופ' מדינה מסביר כי "השאלה שתעמוד במוקד הדיון בבג"ץ היא האם יש לראות בהוראות החוק הסדר ממצה, כך שהתנאים הפורמליים שנקבעו מספיקים, או שניתן ללמוד מהן על האינטרס הציבורי הייחודי לגבי נושא משרה זה, שבגינו מוצדק להחיל אמות-מידה לביקורת שיפוטית שקרובות לאלה שחלות בגוף ציבורי, ובכלל זה הימנעות מניגוד עניינים, קשר פוליטי וכישורים - בעיקר היותו של המנהל בעל ניסיון בתחום העיתונות".

לפי העתירה, למינוי של שמאלוב-ברקוביץ' לא קדם הליך תחרותי, לא נקבעו ולא פורסמו תנאי כשירות למועמדים, לא פורסמה רשימת מועמדים, וועדת האיתור הביאה לאישור מועמדת אחת בלבד. העותרים טוענים כי למרות שהמחוקק בחר להסדיר את אופן הפעולה של מועצת המנהלים של חברת חדשות ולדאוג לנציגי ציבור, אלה בחרו להתעלם מחובותיהם הציבוריות.

פרופ' מדינה מעריך כי בג"ץ יחיל את הדין שחל לגבי מינויים פוליטיים. "אם למועמד יש זיקה לגורם פוליטי - וזה כנראה המקרה הנוכחי - יידרשו כישורים מיוחדים להצדקת המינוי, ובכלל זה ניסיון עיתונאי". כך, בחוק החברות הממשלתיות נקבע כי אם למועמד לכהונת דירקטור יש זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה, הוועדה לא תמליץ על המועמדות, אלא אם יש לו כישורים מיוחדים בתחומי הפעולה של החברה, או שיש שיקולים של כשירות מיוחדת בנוסף לתנאי הכשירות הנדרשים.

משרת מנהל חברת החדשות היא בין התפקידים הציבוריים החשובים וגם הרגישים בכל גוף תקשורת. בעתירה מדגישים העותרים כי מעבר לסמכויות הניהוליות הרחבות, מוקנות למנכ"ל סמכויות מרחיקות לכת לקבוע את התוכן העיתונאי, ולכן העתירה עוסקת בחופש העיתונות. "אין עיתונות חופשית ללא שמירה על עצמאות העיתונאים. ללא עצמאות זו, לא יהא כוח ביד העיתונאים לבצע את תפקידם למסור אמת לציבור ולבקר את השלטון, וכלי התקשורת יאבדו את הטעם לקיומם", נאמר בעתירה.

"ניגוד עניינים מול האינטרס הציבורי"

ועדת האיתור שהוקמה למינוי מנהל חברת החדשות כללה ארבעה: נדב טופולסקי, יו"ר דירקטוריון רשת 13 וחבר מועצת המנהלים בחברת החדשות; אמיליאנו שלמזוק, מנכ"ל רשת וחבר מועצת המנהלים של חברת החדשות; אברהם נתן, חבר מועצת המנהלים של חברת החדשות מטעם הרשות השנייה; ואייל דה פאו, יו"ר מועצת המנהלים מטעם הרשות השנייה וממלא-מקום מנהל חברת החדשות.

 יוליה שמאלוב / צילום: כדיה לוי

ב-13 ביוני קיבלה מועצת המנהלים את המלצת ועדת האיתור למנות את שמאלוב-ברקוביץ'. מועצת המנהלים כוללת שלושה נציגי ציבור: נתן, דה פאו ויפעת בן חי שגב; ואת שלושת נציגי רשת. שלושת נציגי הציבור מונו על-ידי שמאלוב-ברקוביץ' בעת שהייתה יו"ר הרשות השנייה, ולכן העותרים טוענים כי הם מצויים בניגוד עניינים. "דווקא מי שאמורים להיות אמונים על הגנת האינטרס הציבורי במועצת המנהלים, היו מצויים אפוא בניגוד עניינים מובהק כשניגשו למלאכת בחינת מינויה", נטען. העותרים גם מתייחסים בעתירה לפרסומים בדבר קשרים אישיים של שמאלוב-ברקוביץק ושל נתן ופעילותו בשם ראש הממשלה להאריך את כהונתה כיו"ר הרשות השנייה.

טיעון נוסף הוא שהליך המינוי נעשה באופן פסול וחפוז, וועדת האיתור הוקמה למראית עין. הטיעון המרכזי מתייחס לכך שהמינוי לוקה בחוסר סבירות קיצוני לאור היעדר ניסיון עיתונאי רלוונטי, התנהלותה נגד חברת החדשות כשהייתה יו"ר הרשות השנייה, ונוכח הזיקה הפוליטית שלה לליכוד.

העתירה הוגשה באמצעות עורכי הדין ממשרד מיתר נדב ויסמן, יפית שלו, יונתן רום, עדן יגזאו ועו"ד אמיר בשה ממשרד בשה זבידה.

סכסוך עבודה והתפטרות של חבר דירקטוריון

שמאלוב-ברקוביץ' שימשה בשנות ה-90 כמנכ"לית עיתון לדוברי השפה הרוסית, ובהמשך הייתה מנכ"לית ועורכת ראשית של ערוץ טלוויזיה בשפה הרוסית. היא עברה לפוליטיקה והתמודדתה בבחירות מקומיות בשנת 2008 ובבחירות לכנסת משנת 2006 ועד 2015 מטעם קדימה. היא כיהנה שלוש שנים מטעם קדימה ולאחר מכן הצטרפה לליכוד והגיעה בשנת 2015 למקום ה-41 אך לא נבחרה לכנסת. שנתיים מאוחר יותר מונתה ליו"ר הרשות השנייה על-ידי הליכוד.

המינוי הוביל לסערה בחדשות 13, מרבית העיתונאים חתמו על מכתב חריף, הוכרז סכסוך עבודה, והתפטר צבי חוברס, ששימש דירקטור חיצוני ברשת. במכתב ההתפטרות כתב: "דומה שהפרופיל המקצועי שלה וקורות-החיים שלה, לא רק שאינם תואמים את היכולות העיתונאיות הנדרשות לתפקיד, אלא גם צבועים בצבע בוהק של עיסוק וזיקה פוליטיים".

במכתב התשובה ששלח דה פאו לעיתונאי חדשות 13, הוא דחה את הטענות וכתב כי התפקיד דורש בעיקר כישורים בניהול אסטרטגי, ולא התייחס לתפקיד המנהל - העורך הראשי על-פי החוק. ועד עובדי חדשות 13 דחה היום את בקשת שמאלוב-ברקוביץ' להיפגש עימם. "אנו דוחים בתוקף הצעה זו, שיש בה משום ניסיון ליצור מראית עין של קשר בין נציגות העובדים ובין מנכ"לית שלתפיסתנו, מינויה לתפקיד אינו לגיטימי בהיותה חסרת כשירות לתפקיד, בעלת זיקה פוליטית מובהקת, נגועה בניגוד עניינים ומי שנושאת על גבה 'קופת שרצים' של התבטאויות נגד נשים וציבורים אחרים בישראל".

מרשת 13 נמסר בתגובה: "רק כעת קיבלנו את התביעה, ואנחנו לומדים אותה".