ועדת הצוללות שלחה מכתב אזהרה לנתניהו. מה המשמעויות

ועדת החקירה לפרשת הצוללות מצאה שורת מחדלים ופגמים בהליך קבלת ההחלטות של רה"מ נתניהו, שר הביטחון לשעבר יעלון וראש המל"ל לשעבר יוסי כהן • הוועדה קבעה כי התנהלותו של נתניהו "הובילה לפגיעה במנגנוני קבלת החלטות בשורה של סוגיות רגישות; בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של ישראל" • המסקנות לא צפויות להשפיע על ההליך הפלילי המתנהל במקביל נגד אחרים

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ועדת החקירה הממלכתית לרכש כלי השיט, בראשות השופט בדימוס אשר גרוניס, שלחה הודעות אזהרה לחמישה גורמים שעלולים להיפגע מהחקירה, ובהם ראש הממשלה בנימין נתניהו. 

בין המוזהרים גם ראש המל"ל לשעבר יוסי כהן, שר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון, מפקד חיל הים לשעבר רם רוטברג ועובד המל"ל לשעבר אבנר שמחוני.

ועדת החקירה לרכש הצוללות חשפה: גם נתניהו מסר עדות
בלעדי | מה באמת קרה בפרשת הצוללות, ומי גזר את הקופון?
בלעדי | פרטים חדשים על פרשת הצוללות: עדותו המלאה של הבכיר בטיסנקרופ

ההחלטה על הקמת הוועדה התקבלה בתקופת ממשלת בנט־לפיד כדי לחקור את תהליכי קבלת ההחלטות של הדרג המדיני בנושא הצוללות וכלי השיט בין השנים 2009-2016. הממשלה קבעה כי הוועדה לא תחקור את התנהלותם של נאשמים בהליכים פליליים.

ההחלטה על אזהרת נתניהו ויתר הגורמים התקבלה לאחר שהוועדה בחנה עשרות אלפי מסמכים, קיימה ראיונות עם 122 מעורבים וגבתה עדויות מ־41 עדים.

חברי הוועדה - נשיא בית המשפט העליון לשעבר אשר גרוניס, שופט העליון בדימוס צבי זילברטל, קרנית פלוג, גדעון פרנק וקובי בורטמן - הדגישו כי מכתבי האזהרה "מבוססים על תמונת המצב כפי שהיא מצטיירת בפני הוועדה בשלב זה, על יסוד החומר שבפניה", וכי "הממצאים והמסקנות עשויים להשתנות".

חברי ועדת החקירה לפרשת הצוללות
 חברי ועדת החקירה לפרשת הצוללות

"נמנע מתיעוד פגישות"

הוועדה מצאה שורת מחדלים. ראשית, סוגיית רכש הצוללות וכלי השיט הועלתה על־ידי הדרג המדיני והמועצה לביטחון לאומי ללא בחינה של צורכי הביטחון ובהתעלם ממגבלות תקציביות. "הלהיטות לקדם רכש ושיבוש התהליכים הסדורים פגעו בכוח המיקוח של מדינת ישראל והביאו להפסד כלכלי שנאמד במיליארדי שקלים".

ממצא נוסף מתייחס לכך שהמל"ל הפך מגוף מטה לזרוע ביצועית של ראש הממשלה ופעל במקביל ובסתירה למשרד הביטחון. חיל הים חבר למל"ל ולדרג המדיני במטרה להביא להתעצמות החיל על חשבון צרכים ביטחוניים אחרים תוך עקיפת צה"ל ומשרד הביטחון.

הוועדה קבעה כי התנהלותו של נתניהו בשנים 2009-2016 בעניין רכש הצוללות וכלי השיט "הובילה לשיבוש עמוק ושיטתי בתהליכי עבודה ובניין הכוח ולפגיעה במנגנוני קבלת החלטות בשורה של סוגיות רגישות. בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל".

עוד מצאה הוועדה כי נתניהו הוביל לרכש צוללות AIP על יסוד הנחות לא מבוססות, הגיע לסיכומים עם גרמניה בשורה של סוגיות מדיניות, ביטחוניות וכלכליות ללא תיעוד ותוך עקיפת הממשלה. הוא נמנע מלדון בהשלכות הנובעות מהקצאת תקציבי עתק להצטיידות בצוללת שישית על מוכנות צה"ל לאתגרים ביטחוניים בטווח הזמן הקצר והארוך, אשר הוצגו בפניו, וכן ניסה לקדם הגדלות נוספות של צי הצוללות, שלא על בסיס עבודת מטה ובסטייה קיצונית מהצרכים המבצעיים שקבעה הממשלה.

באשר למכירת צוללות לצד ג' נמצא כי נתניהו "קיבל החלטות בשאלות מדיניות־ביטחוניות רגישות ללא בחינה סדורה ותוך הדרת גורמים ביטחוניים רלוונטיים, נמנע מתיעוד פגישות באופן ששלל את היכולת לקיים בקרה ומעקב אחר ביצוע החלטות בעלות חשיבות אסטרטגית לביטחון המדינה, יצר ערוצי פעולה מקבילים וסותרים ובכך הביא לסיכון ביטחון המדינה ולפגיעה ביחסי החוץ של מדינת ישראל. עוד נמצא כי הסתיר מגורמים רלוונטיים את השיח המדיני שניהל".

בניגוד להחלטת הממשלה

גם לגבי התנהלותו של יוסי כהן, שהיה ראש המל"ל והיועץ לביטחון לאומי בשנים 2013-2015, נמצא כי היא "הובילה לשיבוש עמוק בתהליכי עבודה ובניין הכוח ולפגיעה במנגנוני קבלת החלטות בשורה של סוגיות רגישות. בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל".

על-פי הוועדה, עלה נכון לשלב הנוכחי כי כהן התנהל בחוסר מקצועיות, בחוסר זהירות ובחוסר שקיפות בשורה של סוגיות מדיניות וביטחוניות רגישות. כך נבדק כי בקשר לרכש ספינות המגן סער 6 הוא פעל בניגוד להחלטת הממשלה, בכך שפנה לערוצי רכש שונים מאלה שאושרו וקידם רכש של ספינות שונות ויקרות במאות מיליוני שקלים מאלה שאושרו על־ידי הממשלה. בנוסף, כהן הדיר את מערכת הביטחון מתהליכים שבתחום סמכותה ופעל כדי להקנות יתרון למספנת טיסנקרופ.

משה יעלון היה שר הביטחון בשנים 2013-2016 והשר לנושאים אסטרטגיים בשנים 2009-2013. נקבע כי הוא עלול להיפגע אם הוועדה תגיע למסקנה שהורה על פרסום מכרז בינלאומי ללא אישור ראש הממשלה לרכש ספינות, ובכך שאישר רכש ספינות שונות בייעודן ויקרות במאות מיליוני שקלים.

בנוסף, יעלון יצר מצג שווא בתצהיר שמסר לבג"ץ, לפיו גורמים אחרים ולא הוא עצמו הובילו לרכש ספינות יקרות מאלה שהוצגו ואושרו בממשלה. בנוסף, יעלון הצהיר בפני בג"ץ כי החזקת צוללת שישית מהווה פגיעה בביטחון המדינה, וכי ההחלטה לרכישה התקבלה ללא צורך, בעוד שתמך בממשלה ברכש צוללת זו ובהמשך נמנע מלהכריע בשאלת גודל צי הצוללות, אף שהנושא עלה בפניו.

במקביל למשפט הפלילי

במקביל לפעילות של ועדת החקירה מתנהל משפט פלילי נגד מעורבים אחרים. החקירה בתיק הצוללות החלה לאחר חשיפה של העיתונאי רביב דרוקר שנגעה לרכש הביטחוני של המדינה בתחום כלי השיט.

בעקבות הפרסומים החלה חקירת סמויה של המשטרה שהובילה להגשת כתב אישום. בשנת 2017 חתם מיקי גנור, סוכן תאגיד טיסנקרופ הגרמני בישראל, על הסכם עד מדינה, ממנו חזר בו בהמשך.

בשנת 2021 הוגש כתב אישום שתיאר פרשת שוחד בנוגע לרכישת צוללות וכלי שיט למדינת ישראל מהתאגיד הגרמני.

כתב האישום הוגש נגד המשנה לראש המל"ל לשעבר, תא"ל (מיל') אבריאל בר־יוסף; מנהל לשכת ראש הממשלה דאז ומקורבו של בנימין נתניהו, דוד שרן; יו"ר קרן היסוד לשעבר, אליעזר (מודי) זנדברג (שמאז הודה בהסדר טיעון והורשע); איש העסקים תא"ל (מיל') שי ברוש; היועץ הפוליטי לשעבר של השר יובל שטייניץ, רמי טייב; ויועץ התקשורת יצחק (צחי) ליבר.

התיקים נגד בן דודו של נתניהו, עו"ד דוד שמרון, ונגד מפקד חיל הים לשעבר, אליעזר ("צ'ייני") מרום, שמונה השבוע לפרויקטור האזרחי של הצפון - נסגרו ללא כתב אישום. המשפט נגד גנור והאחרים ממשיך להתנהל. המשפט נגד ליבר, המתנהל בנפרד, קרוב לסיום.

מי שלא נחקר באזהרה בהליך הפלילי הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו. בשנת 2021 בג"ץ דחה עתירה בדרישה לחקירה פלילית נגדו. יחד עם זאת, השופטים הדגישו כי בפרשת כלי השיט עולות תמיהות הנוגעות לקבלת ההחלטות. השופטים ציינו כי התמונה שעולה לא עומדת בסטנדרטים ראויים של מינהל תקין, וראוי שיינתן לכך מענה ציבורי בדמות של ועדת חקירה.

למוזהרים ניתנו 30 ימים להחליט אם לשכור עורך דין להגנתם. בשלב הבא הם יצטרכו להחליט אם להשמיע את עמדתם בפני הוועדה, בין אם בעצמם או באמצעות עורך דין. המוזהר רשאי להביא עדים לחקירה גם אם העיד כבר ולהביא ראיות בפני הבית המשפט. לאחר מכן הוועדה תודיע מה הן המלצותיה הסופיות.

מטעמו של ראש הממשלה בנימין נתניהו נמסר בתגובה: "רכש הצוללות וכלי השיט לא רק שלא פגע בביטחון המדינה - הוא מבטיח את קיומה".

משה (בוגי) יעלון מסר בתגובה: "כמי שנאבק שנים להקמת ועדת החקירה, אני כמובן מכבד את הוועדה ואמלא אחר דרישותיה והנחיותיה. אני שלם עם כל מהלכיי, מאמין שלא נפל בהם כל רבב, ואציג בפני הועדה את תשובותיי בבוא העת".​ 

*** חזקת החפות: ההליך המשפטי בעניינם של מיקי גנור ושאר הנאשמים בתיק הצוללות טרם הסתיים, ועומדת להם חזקת החפות.