"מכירת חיסול": נתניהו ויועצו הכלכלי דוחפים למבצע שחרור "רווחים כלואים"

דיוני תקציב המדינה לשנת 2025 במשרד האוצר התלהטו בשבוע שעבר, כאשר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג בפני הנהלת המשרד בקשה מטעם יועצו הכלכלי של ראש הממשלה, פרופ' אבי שמחון. האחרון דוחף למבצע הטבות נוסף של חלוקת דיבידנדים מרווחים כלואים, בעוד הדרג המקצועי במשרד האוצר מביע התנגדות נחרצת.

● דוח תלונות הציבור: זה המשרד שקיבל הכי הרבה מכתבי תלונה
● פרשת הצוללות: ועדת החקירה שלחה מכתבי אזהרה לנתניהו, יוסי כהן ובוגי יעלון

שמחון, בתמיכת ראש הממשלה בנימין נתניהו, רואה במבצע שחרור רווחים כלואים הזדמנות להזרים סכומי עתק לקופת המדינה בטווח הקצר, כדי להתמודד עם עלויות המלחמה הכבדות.

לדעתו, מבצע כזה עשוי להניב כ־20 מיליארד שקל, כמיסוי על הפשרת דיבידנדים קפואים בהיקף של 80 מיליארד שקל. שמחון מתבסס על אומדן שלפיו הרווחים הכלואים שהצטברו בחברות הגיעו לשיא של כ־700 מיליארד שקל.

מנגד, הדרג המקצועי במשרד האוצר טוען כי מדובר ב"מכירת חיסול" שתיגרע מהכנסות המדינה בטווח הארוך. לטענתם, מבצעים קודמים כבר העניקו הטבות משמעותיות לחברות, וחזרה על המהלך תיצור ציפייה מתמדת למבצעים עתידיים, מה שיעודד חברות להמשיך ולצבור רווחים במקום לחלקם באופן שוטף.

מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ' הביע אף הוא עמדה התואמת את גישת האוצר, באומרו בכנסים כי מבצע חדש עם הטבות הוא למעשה הקדמת מסים. כלומר, אם ייעשה שימוש מיידי בכספים אלה - הם ייגרעו מהכנסות המדינה בשנים הבאות.

אולם לשיטת הכלכלן הקרוב ביותר לנתניהו, שמחון, גם אם חלק מסוים מהכנסות העתיד יוקדם, הרי שלפי התחזיות הגירעון צפוי להגיע לשיא בשנה הנוכחית ולהתמתן בהדרגה לאורך השנים הבאות, כך שיש הצדקה לשבור את קופת החיסכון הזו כבר עכשיו. בנוסף, שמחון מציג ניתוח המצביע על כך שבסבבים הקודמים, הירידה בגביית המס על דיבידנדים לאחר המבצעים הייתה נמוכה מהסכום שנאסף, כך שלא מדובר רק בהקדמת גבייה אלא גם בשחרור דיבידנדים שאחרת היו נשארים כלואים.

הגזר נשאר בלי המקל

רווחים כלואים הם תוצאה של מדיניות מס שנועדה לעודד השקעות במשק. במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, חברות קיבלו הטבות מס משמעותיות על רווחים שנבעו מהשקעות מאושרות, בתנאי שלא יחלקו אותם כדיבידנד. המטרה הייתה לעודד חברות להשקיע את רווחיהן בפיתוח עסקי נוסף במקום לחלקם לבעלי המניות.

כך נוצר תמריץ לחברות לצבור רווחים גדולים מבלי לחלקם, כדי להימנע מתשלום מס. במערכת המיסוי הדו־שלבית בישראל, רווחי חברה פעם ברמת החברה ופעם נוספת כשהם מחולקים כדיבידנד לבעלי המניות. הרווחים הכלואים נהנים מדחיית מס משמעותית, שכן הם ממוסים רק ברמת החברה (לעיתים בשיעור מופחת) ולא ברמת בעלי המניות.

בעבר נערכו שני ניסיונות לשחרור רווחים כלואים ועוד מבצע אחד בנוסף מעט שונה. ב־2012, במסגרת המבצע הראשון, הופשרו כ־60 מיליארד שקל, ושולם מס בסך של כ־4.4 מיליארד שקל. ב־2017 המדינה שלשלה לכיסה 15.6 מיליארד שקל מגביית מס במבצע נוסף, אבל הפעם היה מדובר בתשלום מס מופחת על דיבידנדים בחברות מעטים - ולא ברווחים כלואים המזוהים יותר עם חברות גדולות שתחת חוק עידוד השקעות.

ב־2022 הסתיים מבצע המשך ישיר לזה שנערך עשור קודם לכן, שהביא לחלוקת דיבידנדים בהיקף של כ־35 מיליארד שקל ותשלום מס של 2.9 מיליארד שקל. למרות הצלחת המבצעים, ההערכות הן כי לאחריהם נותרו עדיין רווחים כלואים במאות מיליארדי שקלים, שהיקפם רק גדל מאז. לפי נתוני רשות המסים, הרווחים שלא חולקו בשנים 2013־2015 נעו סביב 55 מיליארד שקל בשנה. משנת 2018 הם התקרבו ל־100 מיליארד שקל בשנה. בשנים 2020־2021, שהיו חזקות במשק, נכלאו רווחים של כ־115 מיליארד שקל בשנה.

בחוק ההסדרים לשנים 2020־2021 תוקן החוק לעידוד השקעות הון במטרה לחייב את החברות לחלק את העודפים אשר הופטרו ממס חברות בכל חלוקת דיבידנד. בדומה למבצע שנערך ב־2012, גם אז ניתנה לחברות שנה שבמהלכה יוכלו ליהנות מהקלה בשיעור מס החברות אשר יחול בעת חלוקת הרווחים בדרך של "הוראת שעה". שיעור ההטבה נע בטווח של 30%־60% ממס החברות, שאותו היו נדרשות לשלם לולא הוראת השעה.

השלכות המבצעים הקודמים על התנהלות החברות היו מעורבות. מצד אחד, הם הצליחו להביא לחלוקת דיבידנדים משמעותית ולהגדיל את הכנסות המדינה ממסים. מצד שני, הם יצרו תמריץ שלילי לחברות להמתין למבצעים עתידיים במקום לחלק רווחים באופן סדיר.

על רקע המחלוקת, מסתמנת אפשרות לפשרה שתשלב בין הגישות. ההצעה המתגבשת כוללת מבצע אחרון לשחרור רווחים כלואים, אך הפעם בליווי "מקל" משמעותי. במסגרת זו, תיערך חקיקה שתחייב חברות לחלק דיבידנדים באופן סדיר בעתיד. חברות שלא יעמדו בדרישה זו עלולות להיות מחויבות במס מוגבר או אף לשלם מס על רווחים לא מחולקים.

במקביל, רשות המסים הודיעה בתחילת השנה על כוונתה להקים מחלקה שתתמקד באיתור וטיפול בחברות המחזיקות בהרי מזומנים ללא הצדקה עסקית ממשית. צעד זה נועד לחזק את האכיפה ולמנוע ניצול לרעה.

שימוש מוגבל בכפייה

חשוב לציין כי ב־2017 נחקק סעיף חוק במסגרת "מהפכת חברות הארנק", המעניק למנהל רשות המסים סמכות לכפות על חברות חלוקת דיבידנדים צבורים לצורכי חיוב במס. אולם, עד כה השימוש בסמכות זו היה מוגבל מאוד. במסגרת החקיקה המתוכננת, תיתכן הרחבה של החוק הקיים כדי שניתן יהיה ליישם את אכיפתו בפועל.

הכרעה בסוגיה זו צפויה להתקבל בקרוב. היא תשקף את האיזון העדין בין הצורך המיידי בהגדלת הכנסות המדינה לבין השאיפה ליצור מדיניות מס יציבה ואחראית לטווח הארוך.