האם שאלת אבטחת אישים נתונה להחלטת גורמי המקצוע?

מי בסוף מחליט על מי להציב אבטחה מטעם המדינה? לא גורמי המקצוע • המשרוקית של גלובס

ח"כ חנוך מילביצקי, הליכוד (משדר מיוחד, קשת 12, 15.6.24) / צילום: מתוך אתר הכנסת
ח"כ חנוך מילביצקי, הליכוד (משדר מיוחד, קשת 12, 15.6.24) / צילום: מתוך אתר הכנסת

להגדרות הציונים לחצו כאן

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

אחד הדברים שמגבירים את הביקורת על ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא האבטחה הממומנת מכספי המסים על בני משפחתו, ובפרט על בכורו יאיר שמשתכן בימים אלו מעבר לים. עם ביקורת כזו התמודד גם ח"כ חנוך מילביצקי כשהתארח בקשת 12. "זה הבן הראשון של ראש ממשלה בהיסטוריה של מדינת ישראל… שמאובטח", טען איש התקשורת ברק סרי. מילביצקי ביקש לתקן: "ראש הממשלה לא מחליט את מי מאבטחים ומי לא. מי שקובע את זה זה השב"כ. ואם יש תלונות לגבי אבטחה, זה צריך להיות לשם". מי צודק?

המשרוקית | האם הממשלה העבירה החלטה להקצות 3.5 מיליארד שקל לצפון?
המשרוקית | משה גפני טען שבג"ץ מעולם לא פסק לטובת החרדים. האם זה נכון? 

כבר ב־1975, ימי ממשלת רבין הראשונה, החלטה 411 קבעה שהשב"כ אחראי לאבטחת אישים. ב־2002 עבר חוק שירות הביטחון הכללי, בו סעיף 7(ב)(2) קובע שהשב"כ מופקד על "אבטחת אנשים, מידע ומקומות, שקבעה הממשלה". זאת בנוסף ליחידת "מגן" הפועלת במשרד ראש הממשלה ואמונה על אבטחת שרים ובכירים אחרים.

אז השב"כ מאבטח בהתאם למה שקובעת הממשלה. וכיצד הממשלה קובעת? הכירו את ועדת השרים לענייני שירות הביטחון הכללי, שפועלת מתוקף סעיף 5(א) לחוק. סעיף 5(ב) קובע שבוועדה יהיו חמישה חברים, או שישה בממשלת חילופים, תוך פירוט ארבעה מהם: ראש הממשלה המשמש כיו"ר הוועדה, שר המשפטים, שר הביטחון והשר לביטחון פנים (כיום השר לביטחון לאומי).

ב־3 בינואר 2023 הממשלה הנוכחית קיבלה את החלטה מס' 7, שקבעה מספר דברים. ראשית, שזהות החבר החמישי בוועדת השרים יהיה שר החינוך יואב קיש. שנית, ששר המשפטים יריב לוין יכהן כמ"מ יו"ר הוועדה. שלישית, שאחת מסמכויות הוועדה היא אבטחת אישים. הדבר לא חריג, והחלטות ממשלה דומות עברו גם בממשלת נתניהו הרביעית (2015), ממשלת נתניהו־גנץ (2020) וממשלת בנט־לפיד (2021).

אבל הממשלה הנוכחית הביאה גם חידוש. בנוסף לוועדת השרים, קיימת גם הוועדה המייעצת לענייני אבטחה, שהיא מקצועית יותר באופיה וממליצה אלו אישים רצוי לאבטח. בעבר היה נהוג שחברי הוועדה ממונים לתקופה של שלוש שנים, אך באפריל 2023 עברה החלטה לפיה חברי הוועדה המייעצת יוחלפו תוך 120 יום מכינונה של ממשלה חדשה, ושהוועדה שמונתה תחת ממשלת בנט תוחלף בו ביום. כעת, כל חברי הוועדה המייעצת הם מינוי של הממשלה הנוכחית.

ואילו החלטות קיבלה ועדת השרים לגבי יאיר נתניהו? דיוניה חסויים, כך שנאלצנו להתבסס על הדלפות שפורסמו בתקשורת. לפי הדיווחים, לאחר ההפגנה המפורסמת מול המספרה בה שהתה שרה נתניהו, ועדת השרים החליטה להעביר את האבטחה על בני משפחת נתניהו מידי יחידת מגן לידי השב"כ. ראש הממשלה לא השתתף בדיון מחמת ניגוד עניינים, אך מאחר שכל חברי הוועדה הם שרים אותם נתניהו רשאי להעביר מתפקידם, קשה לנתק אותו מההחלטה.

מטעם ח"כ מילביצקי לא נמסרה תגובה.

בשורה התחתונה: דברי מילביצקי לא נכונים. ההחלטה את מי לאבטח נעשית בעצת גורמי מקצוע, אך נקבעת על ידי ועדת שרים בראשות ראש הממשלה. נתניהו לא נכח בדיון על אבטחת בני משפחתו, אך שאר חברי הוועדה הם שרים הכפופים לו.

תחקיר: יובל אינהורן

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: חנוך מילביצקי

מפלגה: הליכוד

תוכנית: משדר מיוחד (קשת 12)

ציטוט: "ראש הממשלה לא מחליט את מי מאבטחים ומי לא. מי שקובע את זה הוא השב"כ"

תאריך: 15.6.24

ציון: לא נכון

בפאנל שנערך בערוץ 12, התפתח דיון סביב נושא אבטחת בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו. לאחר שהיו משתתפים שהלינו על כך שיחידת אבטחת האישים של השב"כ מאבטחת את יאיר נתניהו, ח"כ חנוך מילביצקי ביקש להתייחס לכך: "ראש הממשלה לא מחליט את מי מאבטחים ומי לא. מי שקובע את זה הוא השב"כ", אמר. בדקנו האם קביעת זהות האישים המאובטחים מתבצעת על ידי השב"כ בלבד - ללא מעורבות ראש הממשלה.

נתחיל מהאחריות לאבטחת האישים. כבר בשנת 1975, קיבלה הממשלה החלטה (מספר 411) שקבעה כי "השב"כ - במסגרת אחריותו לסיכול פח"ע וריגול, אחראי... לאבטחת אישים". בהמשך, כשב-2002 נחחק חוק שירות הביטחון הכללי, הדבר קיבל ביטוי גם בחקיקה, כאשר נקבע כי אחד מתפקידי השב"כ הוא "אבטחת אנשים, מידע ומקומות, שקבעה הממשלה" (סעיף 7(ב)(2)). תפקיד נוסף הוא "קביעת נוהלי אבטחה לגופים שקבעה הממשלה" (סעיף 7(ב)(4)). לצד השב"כ, פועלת במשרד ראש הממשלה יחידת "מגן" שהיא אחראית על אבטחת שרי הממשלה ובכירים מאובטחים בפעילות שוטפת בארץ ובחו"ל.

ומי מוסמך לקבל החלטות בעניין אבטחת האישים? כאן צריך להכיר את "ועדת השרים לענייני שירות הביטחון הכללי". לפי החוק, "הממשלה תמנה ועדת שרים לענייני שירות הביטחון הכללי אשר תפעל בשמה בעניינים שקבעה" (סעיף 5(א) לחוק). החוק גם קובע (סעיף 5(ב)) שהוועדה תמנה חמישה חברים (בממשלת חילופים - שישה) ומפרט את זהות ארבעה מהם: ראש הממשלה שיכהן כיו"ר הוועדה, שר הביטחון, שר המשפטים והשר לביטחון הפנים.

בתחילת כהונת הממשלה הנוכחית, ב-3 בינואר 2023, קיבלה הממשלה החלטה (מספר 7) על מינוי ועדת שרים לענייני שירות הביטחון הכללי - שמורכבת מארבעה חברים שממונים על פי חוק (ראש הממשלה שהוא יו"ר הוועדה, שר המשפטים לוין שמשמש כממלא מקום יו"ר הוועדה, שר הביטחון יואב גלנט והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר) ומשר החינוך יואב קיש כחבר החמישי.

כפי שנקבע בהחלטה ובהתאם לחוק שירות הביטחון, אחת מסמכויות ועדת השרים היא "אבטחת אישים". בכך, נציין, הוועדה הנוכחית לא חריגה - והיא ממשיכה את דרכן של ועדות קודמות (ראו, למשל, את סמכויות הוועדות שקמו בשנים 2021, 2020 ו-2015). כלומר, בהתאם לסעיף 7(ב)(2) לחוק שירות הביטחון הכללי ועל פי החלטות הממשלה, ועדת היא זו שמוסמכת לקבוע את מי השב"כ יאבטח באמצעות היחידה הממלכתית לאבטחת אישים ומשלחות (יחידה 730) השייכת לאגף האבטחה של הארגון.

אך החידוש שהביאה הממשלה הנוכחית קשור לגוף אחר שרלוונטי לעניין: הוועדה המייעצת לענייני אבטחה. ועדה זו עוסקת בהמלצה בעניין זהות הגורמים המאובטחים. בעבר עמדו בראש הוועדה המייעצת אישים כדוגמת ד"ר יורם טורבוביץ' וד"ר יוסף צ'חנובר, כאשר לפי פרסום ברשתות החברתיות של העיתונאי בן כספית, כיום עומד בראשה מ' שהיה בכיר לשעבר בשב"כ, ולצידו חברים בה מיכל עבאדי-בויאנג'ו ואבי בלשניקוב.

השינוי שהביאה הממשלה הנוכחית נוגע לכהונת חבריה. בעבר, חברי הוועדה המייעצת היו מתמנים לכהונה בת שלוש שנים. אלא שהממשלה הנוכחית החליטה, ב-18 באפריל 2023, כי כהונת חברי הוועדה המייעצת - שאז עמד בראשה ד"ר יורם טורבוביץ' שמונה לתפקידו על ידי ראש הממשלה נפתלי בנט - תסתיים עד 120 ימים ממועד כינונה של ממשלה חדשה וכי כהונת חברי הוועדה המייעצת שכיהנו באותה זמן תסתיים בו ביום.

ההחלטה מאפריל 2023 קבעה גם שהרכב הוועדה המייעצת יכלול שלושה אנשי ציבור, כאשר אחד יהיה גורם מקצועי/ניהולי שהיה בכיר בשירות המדינה, שני יהיה גורם ביטחוני בכיר ושלישי יהיה נשיא בדימוס של בית משפט שלום או שופט בדימוס במחוזי או בעליון - או מי שיכול להיחשב גורם ביטחוני בכיר או גורם מקצועי/ניהולי. עוד נקבע שכיו"ר הוועדה ישמש הגורם הביטחוני הבכיר או הגורם המקצועי/ניהולי אם יש לו ניסיון משמעותי בתחום הביטחון.

בחזרה לוועדת השרים. ועדת השרים היא חסויה, ודיוני ועדת השרים, לרבות מועד כינוסה, מקום כינוסה, סדר יומה, החלטותיה והמשתתפים בישיבותיה - הם סודיים וגילויים ופרסומם אסור (לפי סעיף 35 לחוק יסוד: הממשלה). לכן, אין לנו מסמכים רשמיים על החלטותיה, אך אנחנו יכולים לסקור דיווחים ופרסומים מהתקשורת.

באופן זה, אנחנו יכולים ללמוד כי ועדת השרים לענייני השב"כ כבר השתמשה בעבר בסמכותה לקבוע את זהות האישים המאובטחים על ידי השב"כ. כך, למשל, במרץ 2020, דווח שהשב"כ המליץ לוועדה המייעצת (אז בראשות צ'חנובר) כי האחריות לאבטחת ח"כ בני גנץ תועבר ליחידה לאבטחת אישים בשב"כ - וכי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כיו"ר ועדת השרים לענייני שב"כ, אישר את המלצת הוועדה בכפוף לאישור חברי הוועדה.

כשנה לאחר מכן, באפריל 2021, דווח שבפני ועדת השרים הונחה ההצעה לאשר את הכפלת תקופת האבטחה לראשי ממשלות לשעבר מ-10 שנים ל-20 שנים. ביולי אותה שנה, אז תחת ממשלת בנט-לפיד, דווח שהוועדה החליטה לקבל את המלצת שב"כ לקצר את משך מתן מעטפת האבטחה המלאה לבני משפחתו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו לחצי שנה בלבד מתום כהונתו, במקום שנה. ו-5 חודשים לאחר מכן, בדצמבר 2021, דווח שוועדת השרים לענייני שב"כ דחתה את בקשת נתניהו להאריך את אבטחת רעייתו שרה ובניו יאיר ואבנר, "בהתאם לחוות הדעת של כלל גורמי הביטחון שהוצגו בדיון". הוועדה דנה גם בעניינם של ראשי ממשלה אחרים: בספטמבר 2022, דווח ועדת השרים לענייני שב"כ אישרה לאחרונה את צמצום האבטחה של שב"כ על ראשי הממשלה לשעבר אהוד אולמרט ואהוד ברק.

ומה בנוגע לעניין שהצית את נושא הדיון - האבטחה סביב בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו? כאמור, פרסומים רשמיים אין בעניין, אך כן יש דיווחים בתקשורת. ב-5 במרץ 2023, מספר ימים לאחר הפגנה מול מספרה בתל אביב בה שהתה רעיית ראש הממשלה שרה נתניהו, דווח שוועדת השרים לענייני שב"כ אישרה את העברת אבטחת בני משפחת ראש הממשלה - רעייתו ושני ילדיו - מיחידת "מגן" במשרד ראש הממשלה לידי השב"כ.

נציין כי על פי הפרסומים, ראש הממשלה בנימין נתניהו לא השתתף בדיון, ומי שניהל את הדיון היה ממלא מקומו, שר המשפטים יריב לוין. האם זה מנתק את הקשר של ראש הממשלה להחלטה? לא בדיוק. הוועדה, כאמור, מורכבת משרים בלבד. מעבר לתלות הפוליטית שיש לשרי הממשלה בראש הממשלה, עצם הכהונה שלהם כשרים תלויה בראש הממשלה - שכן לפי סעיף 22(ב) לחוק יסוד: הממשלה, ראש הממשלה רשאי, לאחר שהודיע לממשלה על כוונתו לעשות כן, להעביר שר מכהונתו. כלומר, גם כשראש הממשלה לא משתתף בדיוני הוועדה, קשה לנתק את התלות שיש לחברי הוועדה בו.

מטעם ח"כ חנוך מילביצקי לא נמסרה תגובה.

לסיכום, בניגוד לדברי ח"כ חנוך מילביצקי, זהות האישים המאובטחים נקבעת על ידי ועדת שרים לענייני השב"כ - בה ראש הממשלה מכהן כיו"ר וחברים בה עוד ארבעה שרים. על פי מגוון פרסומים מתקופות שונות, לוועדה יש היסטוריה של קבלת החלטות בעניין. לכן דבריו של מילביצקי לא נכונים.