החלטה היסטורית, אבל תאורטית: החורים בפסק דין חוק הגיוס יאפשרו לממשלה לא לפעול

שופטי בג"ץ, בהם כאלה המוגדרים כשמרנים ואלה המוגדרים כאקטיביסטים, קבעו פה־אחד כי המדינה הפרה את החוק כאשר לא פעלה לגייס את בני הישיבות לאחר שהחוק שנפסל על־ידי בג"ץ כבר בשנת 2017 פקע בשנה שעברה. הם הדגישו את הצורך בגיוס לצה"ל בזמן המלחמה, כשהעמדה של מערכת הביטחון היא שיש צורך דחוף בכוח־אדם. "בעיצומה של מלחמה קשה, מעמסת אי־השוויון בנטל חריפה מתמיד ומחייבת קידום פתרון בר־קיימא", ציינו. 

● בג"ץ קבע פה־אחד: המדינה חייבת לגייס בני ישיבות לצה"ל
● "ניצחון היסטורי לשלטון החוק": התגובות לפסק דין חוק הגיוס
● משה גפני טען שבג"ץ מעולם לא פסק לטובת החרדים. האם זה נכון? 
● בג"ץ הכריע בנושא תקציבי הישיבות: מה היקף הכספים הנוכחי, ומה צפוי עכשיו?

אלא שבצד ההחלטה הדרמטית והערכית, יש חולשה שצפויה להשפיע על השאלה הכי חשובה - כיצד תיושם ההחלטה. פסק הדין נעדר הנחיות אופרטיביות. השופטים לא דנים בפרטים ומעבירים לממשלה לביצוע. בהינתן מרחב התמרון שנוצר, הממשלה צפויה למצוא דרכים שלא לנקוט פעולות מיידיות, בדיוק כפי שעשתה עד היום, כשהיועצת המשפטית לממשלה הבהירה את המצב המשפטי הקיים הדורש להתחיל ולגייס. הסיבה המרכזית היא התנגדות החרדים ועל־מנת שלא להביא להפלת הממשלה. "אין כוח בעולם שיוכל לכפות על אדם שנפשו חשקה בלימוד תורה להימנע מכך", אמר שר ירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש בתגובה לפסיקת בג"ץ.

השופטים ציינו במשפט את המישור היישומי של החלטתם, כך שהזכירו את המספר שנקבה מערכת הביטחון, לפיו ניתן לגייס 3,000 חיילים מקרב בני הציבור החרדי בשנת הגיוס הקרובה, בנוסף למספר החיילים הממוצע שמתגייס מהציבור החרדי בכל שנה העומד על 1,800. "העתירות שלפנינו אינן המסגרת המתאימה לדיון בפרטים הנוגעים לאופן אכיפת הוראות חוק שירות ביטחון והיקפי הגיוס של תלמידי הישיבות", ציינו השופטים.

הלחץ הכלכלי

כבר עתה יש מי שמיהרו לפעול. התנועה לאיכות השלטון, שהייתה מבין העותרות, פנתה מיד לאחר פרסום פסק הדין לשר הביטחון יואב גלנט ולרמטכ"ל הרצי הלוי בבקשה לגייס את כלל תלמידי הישיבות החרדים, מתוך הבנה כי הממשלה לא צפויה למהר וליישם את ההחלטה. גם עמותת "ישראל חופשית" פנתה לראש הממשלה, לשר הביטחון ולרמטכ"ל בבקשה לפרסם צו פוקד עדכני לבני הציבור החרדי.

בג"ץ הלך צעד נוסף וחשוב וקבע כי התמיכות הכספיות יישללו מהישיבות ומהכוללים שתלמידיהם לא מתגייסים. השופטים הבהירו כי אם אין בסיס לדחות את השירות לבני הישיבות - גם אין בסיס חוקי לשלם להם תמיכות.

אך גם ללחץ הכלכלי יש פתרונות. בינתיים בציבור החרדי משדרים שההחלטה לא דרמטית. הם מקווים לפתור את התקציבים בחקיקה, במקביל למסע גיוס תרומות בארה"ב. המפלגות החרדיות גם נהנו מתוספות מופלגות עם הקמת הממשלה. דרך אחרת תהיה לתקצב את הישיבות באופן שלא יחבר בין אי־הגיוס לבין התשלום, כדי לא לקרוא לילד בשמו.