מאז פרצה המלחמה, באוקטובר האחרון, זינקה מניית הטכנולוגיה הביטחונית נקסט ויז'ן ב-136% והשלימה זינוק של פי 10 מאז הנפקתה בבורסה בתל אביב לפני שלוש שנים. נקסט ויז'ן, המנוהלת על-ידי מיכאל גרוסמן, נהנית ממומנטום חיובי של ביקושים למוצריה בעקבות המלחמה, שהתחיל עוד קודם לכן, על רקע פלישת רוסיה לאוקראינה ב-2022.
● קרן המטבע: הדולר מאבד מכוחו כ"מטבע הרזרבי" של הבנקים המרכזיים
● החל מהשנה הבאה: ביט ופייבוקס יוכלו לגבות עמלה על העברות כספים
● ההכנסות ירדו: פריון מפטרת 6% מכוח-האדם
החברה מרעננה, מפתחת ומייצרת מצלמות יום ולילה מיוצבות, שמיועדות בעיקר למל"טים ורחפנים. הפתרון שלה מסייע לייצב את התמונה גם בתנאי טיסה קשים. לקוחות החברה מגיעים מהסקטור הביטחוני, אך גם מהאזרחי, ובין הלקוחות ניתן לציין את משרד הביטחון, אלביט מערכות והתעשייה האווירית.
נקסט ויז'ן נסחרת כיום לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל - הגבוה מזה של חברות ותיקות במשק ובהן כלל ביטוח, ענקית המחשוב מטריקס וקונצרן ההלבשה דלתא - מה שמקנה לה מקום של כבוד במדד ת"א 125.
הצלחה חריגה מגל ההנפקות של 2021
נקסט ויז'ן הייתה חלק מגל הנפקות הטכנולוגיה של שנת 2021 בבורסה בתל אביב. אבל בניגוד לרוב חברות הטכנולוגיה שהונפקו אז ואיבדו חלק ניכר משוויין, נקסט ויז'ן ייצרה לבעלי העניין בה ערך עצום, ואלה לא היססו לממש החזקות.
מבדיקת גלובס עולה כי במהלך שלוש השנים שחלפו מאז ההנפקה, מכרו חמישה נושאי משרה ובעלי עניין מניות בהיקף מצטבר של יותר מ-350 מיליון שקל. מדובר בכמעט מחצית מהמניות שהחזיקו החמישה מיד לאחר ההנפקה (שעמדו בסה"כ על כ-57% מההון). המימושים בוצעו במחירים שהלכו ועלו, עד שהגיעו לאחרונה ל-58 שקל למניה - יותר מפי 10 מהמחיר ההנפקה.
נקסט ויז'ן הוקמה בשנת 2009 על-ידי חן גולן, המשמש כיו"ר החברה, ובוריס קיפניס שהוא סמנכ"ל הטכנולוגיות. בתחילת דרכה השקיעו בה גם איש העסקים יוסף סנדלר, האלוף במיל' עמירם לוין ונחמן בנשעיה. סנדלר ולוין השקיעו מיליוני שקלים בודדים בחברה והם נהנו מהצפת ערך משמעותית, של עשרות עד מאות מיליוני שקלים לכל אחד. ההשקעה הראשונה של סנדלר ולוין בנקסט ויז'ן בוצעה לפי שווי של פחות מ-1 מיליון דולר לחברה והשקעה נוספת שלהם בוצעה שנתיים לאחר מכן לפי שווי של כ-3.7 מיליון דולר לחברה.
מצעד המרוויחים: מהמנכ"ל ועד האלוף
בראש המממשים מאז ההנפקה עומד סנדלר, המכהן כדירקטור בחברה. הוא מימש בשנים האחרונות מניות נקסט ויז'ן בהיקף כולל של מעל 133 מיליון שקל. סנדלר הוא מנהל השקעות עצמאי ממטולה, שלפי דיווחי החברה משמש כדירקטור גם בחברות נוספות. לפי דיווח מהשבוע, סנדלר מכר מניות בהיקף של 5 מיליון שקל, חודש אחרי שמכר מניות בהיקף של 44.3 מיליון שקל. סנדלר מחזיק כעת ב-10.1% מהון המניות של נקסט ויז'ן, בשווי נוכחי של כ-444 מיליון שקל.
האלוף בדימוס עמירם לוין, שכאמור נכנס להשקעה בחברה לצד סנדלר, כבר אינו בעל עניין בה. דיווחים מהשנים הקודמות הראו שמימש מניות בכ-10.7 מיליון שקל עד שחדל להיות בעל עניין בפברואר שעבר. במועד הדיווח האחרון הוא החזיק ב-4.99% ממניות החברה, ואם לא מכר אותן מאז, הרי ששווין הנוכחי מגיע ל-215 מיליון שקל.
היו"ר מימש מניות במיליונים השנה
גם המייסד המשותף והיו"ר, חן גולן, מימש לאורך השנים מניות בהיקף מצטבר משמעותי - כמעט 115 מיליון שקל. בדומה לסנדלר, גם הוא דיווח על מכירת מניות ב-5 מיליון שקל השבוע, ובחודש שעבר הוא מכר מניות ב-23.7 מיליון שקל. נכון להיום הוא מחזיק ב-6.8% מהמניות, לעומת החזקה של 15.3% מיד לאחר ההנפקה. המניות שמחזיק גולן הן בשווי של כ-296 מיליון שקל.
המייסד המשותף השני, בוריס קיפניס שמכהן כסמנכ"ל הטכנולוגיות בחברה, מימש מאז ההנפקה מניות בהיקף כולל של 46.1 מיליון שקל. המימוש האחרון שלו היה מוקדם יותר השנה, כשמכר מניות תמורת 14.9 מיליון שקל במחיר מניה של 38.8 שקל. קיפניס מחזיק כעת ב-9.1% מההון בשווי נוכחי של 397 מיליון שקל.
מימושים מצטברים בהיקף דומה היו גם למנכ"ל מיכאל גרוסמן, שמכר בשנים האחרונות מניות תמורת 42.7 מיליון שקל ונותר עם החזקה של 1.3% מההון, בשווי של 55.6 מיליון שקל.
הדירקטור והמשקיע נחמן בנשעיה מימש במצטבר 14.9 מיליון שקל (מתוכם 5 מיליון שקל השבוע) והוא מחזיק ב-3.6% ממניות החברה בשווי של כ-156 מיליון שקל.
ההכנסות והרווח יותר משולשו ברבעון
את הרבעון הראשון של השנה סיימה נקסט ויז'ן עם הכנסות של 27.2 מיליון דולר, יותר מפי שלושה מהכנסות ברבעון המקביל שעמדו על 8.5 מיליון דולר, בזכות גידול כמותי במספר הלקוחות והיחידות שנמכרו. כ-41% מהמכירות היו לאירופה וכ-22% לישראל. הרווח הנקי הרבעוני הסתכם ב-14.5 מיליון דולר, עלייה מ-4.1 מיליון דולר ברבעון המקביל ובהשוואה ל-27.6 מיליון דולר בשנת 2023 כולה.
לפי הדוח, "מאז תחילת המלחמה, חל גידול בהזמנות של מצלמות ומוצרים נוספים של החברה מצד לקוחותיה הישראליים", והיא מציינת שהגדילה עוד קודם את המלאי ובהמשך גם את כושר הייצור.
לדברי החברה, "המלחמה באוקראינה, כמו מלחמת 'חרבות ברזל', הבליטו את ההאצה שקיימת בשימוש בכלים מתאבדים, במזל"טים ורחפני תצפית קטנים לשימוש הכוחות בשטח. לאור מגמה זו, החברה חווה בפועל עלייה בביקושים לפתרון אותו היא מספקת ואף צופה המשך בהתעניינות".
במצגת החברה לאחר פרסום דוחות הרבעון הראשון היא ציינה מגמות בשוק שמובילות לרוח גבית לפעילותה, בין היתר הגדלת תקציבי הביטחון בעולם ובפרט באירופה, שילוב יכולות AI מתקדמות, התפתחות מואצת של שימושים אזרחיים, מעבר לשימוש בכלים קטנים והקטנת התחרות בשל חסימת רכש מיצרנים סיניים.
בדוחות הרבעון הראשון כתבה החברה שלאור התוצאות החזקות וצבר ההזמנות הצומח, שעמד באמצע מאי עמד על 91.7 מיליון דולר (לעומת 70.5 מיליון דולר בסוף השנה שעברה), החליט הדירקטוריון לעדכן את יעד הצמיחה השנתי מ-70% ל-112%, כך שההכנסות בשנה הנוכחית יגיעו לרמה של כ-110 מיליון דולר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
