לא חיזבאללה ולא חמאס, זה כנראה האיום הגדול ביותר על ישראל

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בין-לאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

● איש העסקים שמפסיד מיליונים מהפעולה הישראלית ברפיח
● 100 מיליון שקל על רחפנים: נחשף הרכש המקומי של משרד הביטחון  

1מתחילת המלחמה: איראן הגבירה את האיומים לבנות פצצה גרעינית

איראן הגבירה משמעותית את הרטוריקה סביב התחמשות בנשק גרעיני אחרי פרוץ המלחמה בעזה, במטרה להרתיע את ישראל ובעלות ברית מערביות מפעולה נגדה. זו המסקנה של אריק ברואר, לשעבר איש מודיעין אמריקאי וכיום בכיר בארגון הלא ממשלתי NTI נגד איומים גרעיניים, במאמר שהתפרסם באתר המגזין פוריין אפיירס.

לפי ברואר, עד כה איראן נמנעה מלבנות נשק גרעיני מחשש לתגובה בינלאומית, אך אחרי המלחמה בעזה, היא מפגינה שינוי מדיניות ביחסה לסוגיה. "האסטרטגיה האיראנית - להזהיר שהיא תבנה פצצה גרעינית - הפכה למרכזית יותר, ציבורית יותר, וגלויה יותר בעקבות התקפות ה-7 באוקטובר והמלחמה בעזה", הוא כותב. לפי הניתוח שלו, איראן בעצם "שידרגה" את תוכנית הגרעין שלה - שהיא התעקשה עד כה שהיא אזרחית לגמרי - כדי למלא תפקיד באסטרטגיית ההרתעה שלה. "העובדה שמנהיגים איראנים לא נמנעו מלשים את התוכנית באור הזרקורים מלמדת שהם רואים ביכולת הסף שלהם יותר נכס מאשר סיכון", נכתב.

מאת אריק ברואר. מתוך פוריין אפיירס. לקריאת הכתבה המלאה. 

2הנתונים נחשפים: ארה"ב הזרימה לישראל סיוע ביטחוני בשווי 6.5 מיליארד דולר

הממשל האמריקאי סיפק לישראל סיוע ביטחוני בסך 6.5 מיליארד דולר מאז תחילת המלחמה בעזה, וכעת דן באספקת מיליארדי דולרים נוספים; כך מדווח הוושינגטון פוסט האמריקאי, על רקע הביקור של שר הביטחון יואב גלנט בארה"ב. הנתונים הללו לא נחשפו עד כה, והם מתפרסמים, לפי העיתון, כדי להמחיש את היקף ועומק הסיוע האמריקאי. "זה מהלך מסיבי", אמר גורם בממשל לעיתון.

עדיין, ארה"ב מונעת משלוח של פצצות במשקל טון, מחשש שחיל האוויר הישראלי ישתמש בהם ב"אזורים צפופים", לפי הדיווח. "יש צווארי בקבוק, מדובר בהליכים מסובכים, במערכת בירוקרטית שיש לנו מסיבות טובות", אמר הגורם כשנדרש להסביר מדוע תקף ראש הממשלה נתניהו את ארה"ב על כך שהיקף התמיכה הצבאית ירד בחודשים האחרונים. הסיוע הביטחוני השנתי האמריקאי לפני המלחמה מוערך בכ-4 מיליארד דולר בשנה, ולפני כחודשיים אישר הקונגרס חבילת סיוע בסך 26 מיליארד דולר לישראל, ש-14 מיליארד ממנה הן לצרכים צבאיים. מדובר בחבילות-סיוע רב-שנתית.

מאת קרן דה-יונג, מתוך הוושינגטון פוסט. לקריאת הכתבה המלאה. 

3חוק התאזרחות חדש בגרמניה: "אנטישמים לא יהיו זכאים לדרכון"

חוק התאזרחות חדש נכנס לתוקף היום (ה') בגרמניה, והוא מקל במדה רבה על זרים העובדים במדינה להתאזרח - אחרי חמש שנים במקום שמונה - וכן מאפשר אזרחות כפולה, מה שנאסר עד כה במקרים רבים (חוץ מישראל).

העיתון די ולט, שדיבר עם שר המשפטים הגרמני מרקו בושמן, דיווח כי החוק החדש גם יכלול לראשונה שאלות בנוגע לקיום מדינת ישראל וחיים יהודים בגרמניה כחלק ממבחן ההתאזרחות שיש לעבור. "אסור שאנטישמים יקבלו דרכון גרמני", אמר שר המשפטים. עם זאת, העיתון הביע ספק ביכולת של המדינה לעשות זאת, בהתחשב בכך שמדובר בשאלות בודדות במבחן שיש לענות נכונה רק על 17 מתוך 33 שאלות כדי לעבור. "יש לחכות ולראות עד כמה העיקרון שיש למנוע התאזרחות של מבקשים אנטישמים ייושם בפועל", נכתב.

מאת ריקרדה ברייטון. מתוך די ולט. לקריאת הכתבה המלאה.

4הקנדים מתכוננים למבצע חילוץ מלבנון כמו ב-2006 

קנדה הצטרפה אתמול לשורת מדינות כמו הולנד וגרמניה בקריאה דחופה לאזרחיה "לעזוב מיידית את לבנון", וכעת מתכוננת לאפשרות שתיאלץ לחזור על תרחיש פינוי האזרחים שיצא לפועל במלחמת לבנון השנייה ב-2006; כך מדווחת רשת השידור הממלכתית הקנדית CBC.

"השלטונות הקנדים מודעים לכך שהתקפה אווירית בקנה מדה נרחב על לבנון תחייב את המדינה לפנות אלפי אזרחים תחת אש, כפי שעשתה ב-2006", דווח. אז, קנדה חכרה שבע ספינות, בעלות של קרוב ל-100 מיליון דולר כדי לפנות אזרחים לקפריסין, כפי שעשו מדינות אחרות, ביניהן גרמניה. הפינוי עורר ביקורת במדינה, אחרי שהתברר כי חלק גדול מהמפונים היו לבנונים בעלי דרכון קנדי ששבו למדינה מיד אחרי מאמצי החילוץ, לפי הרשת. כמו כן, בקנדה תוהים אם קפריסין יכולה לשמש כנמל בטוח על רקע האיומים של מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה על המדינה.

מאת אוון דאייר. מתוך CBC. לקריאת הכתבה המלאה.