המיליארדר דן לואב מצא דרך ליהנות מהעליות בבינה המלאכותית בלי להשקיע באנבידיה

דן לואב לא מסתיר את מה שהוא חושב. במכתבים למשקיעים או בראיונות הנדירים שהוא נותן לתקשורת, הוא לא חוסך את הביקורת שלו. כך למשל אמר על אינטל כי היא סובלת מ"בעיות יסוד", וכי כשלים בייצור ואובדן של טאלנטים עשוי להזיק לא רק לחברה אלא לשליטה המערבית בתחום השבבים; על גוגל אמר כי "השגיאות שעשתה בהשקת ג'מיני תרמו עוד יותר לנרטיב שהיא תהפוך בסופו של דבר למפסידה של עולם הבינה המלאכותית"; ואילו נגד דירקטוריון חברת שימורי המרקים "קמפבל" הוא ניהל קמפיין תחת הסיסמה: "לרוקן את הפחית", ברומזו להחלפת כל חבריו.

● ורילי, חברת המו"פ הרפואי של גוגל, תסגור את פעילותה בישראל בתחילת אוקטובר  
● הם פרשו מהרווארד וגייסו 120 מיליון דולר כדי להתחרות באנבידיה  

דן (דניאל) לואב (Loeb), מייסד קרן הגידור ת'ירד פוינט (Third Point), הוא משקיע אקטיביסטי מהסוג הישן: הוא לא חושש לומר את דעתו, ליזום שינויים ארגונים, להחליף חברי הנהלה, ובמקרים קיצוניים אף לנהל מלחמות משפטיות. שלא כמו כרישי קרנות הגידור, הוא מנהל גם פורטפוליו של השקעות בחברות הייטק פרטיות, וגם שם הוא נוטה לקחת לעצמו תפקיד אקטיביסטי מעט יותר ממה שרגילים לו משקיעי הון סיכון אחרים.

מאז אמצע שנות ה־90 הוא נודע באסטרטגיה שלו: רכישה של מניות רבות בבת אחת, השגת נוכחות בחבר המנהלים והובלה של תהליכים שגרמה לא אחת לעזיבת מנהלים, מכירת נכסים ושינוי כיוון חד. הוא הדהים את העולם כאשר השתלט ב־2012 על דירקטוריון יאהו, וחשף כי המנכ"ל סקוט תומפסון כלל לא מחזיק בתואר במדעי המחשב כפי התפרסם קודם לכן. תומפסון נאלץ לפרוש ובמקומו מונתה בכירת גוגל לשעבר מאריסה מאייר.

כך למשל היה באינטל בתחילת 2020: לאחר שנים של משבר ניהולי בחברה, לואב רכש מניות שלה בשווי מיליארד דולר באמצעות ת'ירד פוינט ולחץ על הדירקטוריון להחזיר את פט גלסינגר לכס המנכ"ל. לואב סבר אז שאינטל נזקקת לזעזוע בהנהלה, ומכר בינתיים את כל מניותיו בה, אבל זה לא אומר דבר לגבי האמון שלו בחברה. למעשה, הוא רכש בעבר מניות של אנבידיה ו־AMD ומכר את כולן.

יתר על כן, באמצעות אחת מחברות הפורטפוליו שלו, חברת השבבים הגרמנית R2, הוא תובע את כעת אינטל - מתחרה של חברת הסטארט־אפ, לאחר שנכשלו המגעים ביניהן לרכישתה. לואב מחזיק 75% מהחברה הגרמנית באמצעות הקרן, ולפי ההערכה הוא מימן בעשרות מיליוני דולרים את המשפט מול אינטל, כשהפקיד קרוב ל־80 מיליון דולר בחשבון מיוחד עבור הקרב המשפטי.

לא היה מוכן למהפכת הבינה המלאכותית

לואב (62), נולד וגדל בסנטה מוניקה בקליפורניה. דודתו רות' הנדלר היא ממציאת בובת הבארבי וממייסדות ענקית הצעצועים מאטל, שבו עבד גם אביו. הוא למד בברקלי ולאחר מכן עבר לקולומביה בניו יורק, שם למד לצידו של ברק אובמה. באותה שנה ביצע את אחת ההשקעות הגדולות והמסוכנות במניות: 120 אלף דולר בחברת מוצרים רפואיים - השקעה שהפסיד בה לגמרי. בתום לימודיו עבד בכמה בתי השקעות וקרנות: ורבורג־פינקוס, ג'פריס, וסיטי - שם כיהן כסגן נשיא לתחום אג"חים עתירי תשואה.

 רות' הנדלר, ממציאת בובת הבארבי ודודתו של דן לואב / צילום: Reuters, Jeff Christensen JP

את ת'ירד פוינט, שמנהלת כיום 7.7 מיליארד דולר, הקים לפני 29 שנה, ב־1995, עם הון של 3.3 מיליון דולר בלבד. את הסכום הזה הוא גייס ממשפחה וחברים, ומאז ייצר תשואה ממוצעת שנתית של 13%. האסטרטגיה שאיתה הלך מאז אמצע שנות ה־90 היא לרכוש מניות של חברות המוערכות בחסר בבליץ אחד כדי לבצע שינויים ארגוניים - המלווים בדרך כלל במכתב שהוא כותב בעצמו בלשון חדה וישירה. אולם לא תמיד היא הוכיחה את עצמה.

למעשה, לואב נתפס בשנה שעברה לא מוכן למהפכת הבינה המלאכותית. בשמונת החודשים הראשונים של 2023 רשמה קרן הגידור ירידה של 1.6%, לאחר ירידה משמעותית יותר של קרוב ל־22% בכל שנת 2022. למרות שהיתה זו שנה של עליית ריבית וירידה במדדים העיקריים בבורסה, הירידות בקרן ת'ירד פוינט היו גבוהות ביחס לשוק, מה שהוביל חלק מהמשקיעים למשוך את השקעותיהם - כ־7% מהנכסים בקרן - 850 מיליון דולר.

הוא זכה לביקורת על כך שניהל גישה שמרנית מתוך ציפייה שעליית הריבית תפגע בחברות הטכנולוגיה, וכתוצאה מכך לא החזיק מספיק מניות מהתחום, שהיו מאפשרות לו להנות מהראלי במניות הבינה המלאכותית. למעשה, באותו הרבעון שבו החל הראלי - השלישי של שנת 2023 - מכר לואב את כל אחזקותיו בחברות השבבים שהחזיק.

לואב הבין שהאסטרטגיה שהובילה אותו בכל השנים של אקטיביזם בדירקטוריון, מכירה בחסר והשקעות בסטרטאפים - כבר לא הוכיחה את עצמה. הוא הודה בראיון שנתן בעבר לוול סטריט ג'ורנל, כי אינו מרוצה מהתוצאות, אך הוסיף: "בכל פעם שהיו לנו ירידות של 20%, פיצינו עליהן". כך קרה למשל ברבעון הראשון של 2020 - הקרן ספגה הפסדי ענק עם פרוץ מגפת הקורונה, אך סיימה את שנת 2020 עם עלייה של 19%.

בין הרבעון השלישי של 2023 לרבעון הראשון של 2024 הגדיל לואב את שיעור חברות הטכנולוגיה מכלל הפורטפוליו שלו, מ־23.9% לכ־27.1%. במקביל, הוא צמצם משמעותית את החשיפה לסקטור התעשייה, מ־22.9% ל־11.6%, ונפטר סופית מכל המניות שהחזיק בתחום הרפואה ומדעי החיים.

במחצית השנה האחרונה הוא עסק בהגדלת האחזקות שלו במניות בינה מלאכותית - אלא שבניגוד לטרנד, הוא בחר שלא להשקיע באנבידיה, אותה הוא רואה ככל הנראה כמניה מנופחת. במקום אנבידיה, לואב השקיע במניות כמו מיקרוסופט, גוגל, מטא, ומארוול; כמו כן, במפעל ייצור השבבים של אנבידיה, טייוואן סמיקונדקטור ובחברת החשמל ויסטרה (Vistra), שמדווחת על ביקושים גבוהים בעקבות בניית חוות שרתים, לצורך טכנולוגיית AI. ההימור של לואב על מניות הבינה המלאכותית השתלם. ת'ירד פוינט רשמה עלייה של 5.6% בחודש מאי, ויותר מהכפילה את ביצועיה ל־10.5% בחמשת החודשים הראשונים של 2024. לשם השוואה, מדד S&P 500 עלה ב־5% במאי וב־14% מאז תחילת השנה.

ההיסטוריה של תיק המניות של דן לואב (מקור: Valuesider):

בוגרי קמפוסים פרו־ישראלים תחילה

עוד בטרם נערכה מתקפת החמאס ב־7 באוקטובר היה לואב פעיל נגד האנטישמיות בארה"ב. למעשה, כמה ימים לפני הטבח היה אמור להיערך בביתו דיון בנושא, בהשתתפות מנכ"ל דיסני בוב איגר, השחקן כריס פיין והעיתונאית בארי וייס. בעקבות האירועים הוא נדחה לסוף חודש אוקטובר.

כבוגר אוניברסיטת קולומביה, לואב, כמו בוגרים יהודים רבים של המוסד, נחרדו להיווכח כיצד הקמפוס הפך לאחר ממוקדי המחאה הפרו־פלסטיניים הגדולים והקולניים ביותר בארה"ב. בסוף חודש אפריל, במקביל להפגנות הענק, אמר לואב לניו יורק פוסט כי המהומות נגד ישראל עשויות לשנות את הקריטריונים שלו לקבלת מועמדים לעבודה. ההחלטה הובילה אותו לתת העדפה מתקנת לבוגרי קמפוסים פרו־ישראלים - זאת על פני מוסדות ותיקים שלא נלחמו באנטישמיות כמו הארוורד, ייל ו־MIT.

פעילותו הפרו־ישראלית איננה חדשה, אך קיבלה בולטות ציבורית בשבועות האחרונים, לאחר כתבה שפורסמה בוושינגטון פוסט שתיארה את השתתפותו הבולטת בקבוצת וואטסאפ בנושא הסברה ישראלית. בקבוצה חברים אנשי עסקים יהודים כמו לן בלווטניק, ביל אקמן, מייקל דל, מנכ"ל סטארבקס לשעבר הווארד שולץ, טייקון הנדל"ן ג'וזף סיט, וג'ושוע קושנר, אחיו של חתנו של דונלד טראמפ, ג'ארד קושנר. לפני מספר שבועות ערכו לואב ושותפיו שיחת זום עם ראש עיריית ניו יורק אריק אדמס, על מנת לדון במאורעות המחאה האנטי־ישראלים בקמפוס של קולומביה.

לואב מתואר על ידי מכריו כיהודי שמתחזק באמונתו כבר מאז פרוץ הקורונה. הוא שולח לעובדיו ומכריו בישראל תמונות שלו כשהוא מניח תפילין ומתפלל לשובם של חיילי המילואים הקרובים להם לביתם. לגלובס נודע כי לואב תומך בפעילות בית חב"ד וארגון הלל בקמפוסים בארה"ב, שמייצרים לסטודנטים מסגרות יהודיות בשעות שלאחר הלימודים; הוא גם תומך ביוזמת N7, שמעודדת השקעות משותפות לחברות ישראליות וערביות במסגרת הסכמי אברהם. בנוסף, הוא אחד התורמים לעמותת סטארט־אפ ניישן סנטרל שמקדמת מדיניות לקידום ההייטק הישראלי, וגם מהווה תורם משמעותי לארגון שמחבר בין הקהילה היהודית בארה"ב לקהילה השחורה, The National Black Empowerment Council.

שומר הראש שהפך לשותף

לואב מחזיק גם בקרן הון סיכון פרטית אותה גייס ממשקיעים חיצוניים בנפרד מקרן הגידור שלו, והשקעותיה מנוהלות בידי רוב שוורץ, חבר ילדות שלו מתקופת בית הספר התיכון. הידידות בין השניים התחילה כשלמדו יחד ג'ודו, וכשהיו מתהלכים יחד בחצר בית הספר זכה שוורץ לכינוי שומר הראש של לואב - שכן היה גבוה מלואב בכמה ראשים ונהג לגונן עליו. כיום שוורץ הוא האיש החזק בקרן ההון סיכון ת'ירד פוינט, ומנהל כ־130 השקעות בחברות, רובם בארה"ב.

 רוב שוורץ, שותף בקרן תי'רד פוינט Third Point

לואב משקיע לא מעט בישראל, השקעות שמכונות בקרב בכירים בענף ההון סיכון המקומי כ"חלק מעשייה ציונית, אם כי לא מדובר בפילנתרופיה". אחת מהשקעותיו בישראל הייתה בחברת ורביט, שלפני כשלושה חודשים פיטרה עשרות עובדים. שם, למרות הצורך בשינויים בחברה, נערך תהליך הארגון מחדש שלה בעצלתיים, ויש שאומרים מעט מאוחר מדי. "אם לואב היה משחק תפקיד בורביט כמו שהוא עובד עם חברות ענק בקרן הגידור שלו, ייתכן שניתן היה לבצע יותר פעולות בזמן", אומר אדם שמכיר את ההשקעה שלו בחברה.

למרות אהדתו לישראל, לואב לא היה ידוע היסטורית כמשקיע בחברות או מניות ישראליות. דווקא השקעה מוקדמת שהוביל בחברת הסייבר סנטינל וואן - שצמחה בארה"ב על ידי היזם הישראלי תומר ויינגרטן - הפכה לאחת ההצלחות הגדולות שלו והובילה אותו בסופו של דבר גם להקים משרד בישראל. לפי ההערכה, ת'ירד פוינט מימשה בסנטינל וואן מניות בשווי מאות מיליוני דולרים, וקיבלה החזר של יותר מפי מאה על ההשקעה.

לא כל ההשקעות בקרן ההון סיכון של ת'ירד פוינט מוצלחות, ובניגוד לקרן הגידור שמנהל לואב ישירות, היא לא יכולה כך סתם להיכנס ולצאת מהשקעה בחברות בהחלטה של רגע. השקעות הון בחברות פרטיות מחייבות ישיבה של שנים בדירקטוריון ומכירת מניות בחברות שכאלה היא תהליך ארוך ומ מושך, בפרט אם החברה נתקלה בקשיים. לקרן הפרטית היו כמה סיפורי הצלחה, ומלבד סנטינל וואן, היא רשמה אקזיט גם בהנפקה של ליפט ושל סופי (SoFi). מאידך, היא בעלת מניות גם בדידי, חברת המוניות הסינית שזכתה ליחס קר מצד הממשל בסין ורשמה ירידת שווי, וכן בחברת הקריפטו FTX שנסגרה לאחר מעשה ההונאה.

בתחילת 2022 פנב לואב לספיר הרוש, אז מנהלת השקעות בפיטנגו כדי לגייס אותה לקרן. היא היתה פעילה בעמותת בוגרי 8200, לה תורם לואב. כמה חודשים לאחר מכן, עם תחילת התיקונים בשוק הפרטי בעקבות עליית הריבית הצטרפה ספיר לקרן כנציגתו בישראל, לצד שוורץ.

 ספיר הרוש / צילום: שרון לוין

רק ב־2022 הקימה ת'ירד פוינט נציגות רשמית בישראל, ונערכו השקעות במספר חברות, רובן בתחום הפינטק והבינה המלאכותית על ניגזורתיה. בין היתר, בחברת אבטחת התשלומים פורטר; בחברת שרתי הבינה המלאכותית נקסט סיליקון; בטרוליון, שפיתחה מערכת לניהול קרנות נאמנות וגידור ועובדת עם בתי השקעות גדולים בניו יורק; ולאחרונה - חברת הסייבר גריפ סקיוריטי שהיתה להשקעה הגדולה ביותר של הרוש בקרן עד כה.