גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"איבדנו פנסיה של 38 שנה": הנפגעים בהסתבכות הפיננסית החמורה בתולדות המדינה

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הממדים של פרשת סלייס כמעט בלתי נתפסים: 4.3 מיליארד שקל של יותר מ־100 אלף חוסכים מוקפאים כבר יותר מחצי שנה ● ביום אחד מצאו את עצמם לקוחות חברת ניהול הגמל ללא חסכונות וללא עוגן כלכלי, ועבור אלפים מהם כלל לא ברור אם אי־פעם יקבלו את כספם בחזרה ● גלובס מביא את העדויות שמתארות שלב אחר שלב איך התפתחה הפרשה שמטלטלת את המדינה

עיצוב: טלי בוגדנובסקי
עיצוב: טלי בוגדנובסקי

4.3 מיליארד שקל זה סכום שקשה מאוד לתפוס. בוודאי כשמדובר בכסף של 105 אלף חוסכים ומשקיעים שהפקידו את הפנסיות והחסכונות שעבורם עבדו שנים ארוכות, וכעת הגישה שלהם אליו חסומה לחלוטין. עבור אלפים רבים מהם כלל לא ברור אם יקבלו אי־פעם את כספם חזרה.

"פרשת הבנק למסחר על סטרואידים": כשהכנסת גילתה על פרשת סלייס
פרשת סלייס: רשות שוק ההון ביצעה ביקורת בסוכנות פינברט
החיפוש אחר מאות מיליוני דולרים של עמיתי סלייס בחו"ל החזיר עד כה פירורים
לקופות סלייס הושבו רק 16 מיליון דולר מהכספים שהושקעו בקרנות חוץ

פרשת סלייס הולכת ומתחוורת כהסתבכות הפיננסית הגדולה בתולדות המדינה. במסגרת הפרשה איבדו החוסכים בחברת ניהול הגמל סכומים הגדולים בהרבה מאלה שירדו לטמיון בהונאות הפיננסיות הגדולות שידעה ישראל כמו קריסת הבנק למסחר או חברת המימון גיבוי. אם בשתי האחרונות הסכום שאבד עמד על כ־250 מיליון שקל, בסלייס יש יותר מ־800 מיליון שקל באפלה. ביחס ל־500 מיליון מתוכם לפחות אין בשלב זה אינדיקציות בנוגע להיכן הם, ואם ישובו לבעליהם.

גלובס שוחח עם האנשים שנפגעו מסלייס וההליכים המתנהלים נגדה, ומביא את העדויות של מי שכספם נלקח מהם ואיבדו את העוגן הכלכלי שלהם ביום אחד.

ראשית נעשה סדר בפרשה. בפברואר 2022 החלו לזרום תלונות לרשות שוק ההון נגד סלייס. חוסכים טענו כי סוכני ביטוח שיווקו להם הלוואות בתמורה לניוד כספים לחברת ניהול הגמל. כחצי שנה לאחר מכן הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בנושא, וכעבור חודשיים נחשף בגלובס כי רשות שוק ההון פשטה על משרדי סלייס ופתחה בבדיקה.

בנובמבר 2023, למרות הבדיקה, רשות שוק ההון חידשה לסלייס את הרישיון לשווק מוצרי חיסכון והשקעה. בדיון שנערך בשבוע שעבר בכנסת אמרו נציגי הרשות כי החידוש היה "טכני". מבחינת החוסכים זו הייתה אינדיקציה לכך שדברים כנראה מתנהלים כשורה. חודש לאחר מכן נפתחה קופת השרצים, הרגולטור הזיז את בכירי החברה ומינה במקומם מנהל מורשה מטעמו - רו"ח אפי סנדרוב, שהקפיא את כל פעילות הכספים בחברה.

מאז מתחילים להתברר הממדים של הפרשה הזו. סלייס היא חברת ניהול קופות גמל דיגיטליות בבעלותן של משפחות גולדברג וטוקטלי, שהציגה עצמה כמי שמתמחה בקופות גמל בניהול אישי (IRA). מדובר במוצר השקעה המאפשר לחוסכים לשלוט באופן מלא על ניהול ההשקעות שלהם, בניגוד ל"מוצרי המדף" של גופי ההשקעה, מסלולים אחידים שמציעים לכלל הלקוחות. מתוך 4.3 מיליארד שקל שמנוהלים בחברה, 3 מיליארד שקל יושבים בקופות כאלה.

הכספים בסלייס מתחלקים לשלוש דרגות סיכון: הראשונה היא קרנות פנסיה מסורתיות, 1.2 מיליארד שקל שככל הנראה לא נפגעו, בית המשפט אישר למכור אותן, ועתה מחפשים להן קונה. השנייה היא זו המכונה "הקרנות הלבנות", 2.2 מיליארד שקל מכספי הקופות בניהול אישי. הללו, להערכת המנהל המורשה, נוהלו באופן תקין. יתרת הסכום, 890 מיליון שקל, הוא בדרגת הסיכון הגבוהה ביותר, "הקרנות האדומות". גם הכסף הזה הושקע בקופות IRA, אבל בעיקר בקרנות זרות שלפי החששות נוהלו באופן בלתי תקין. כעת לא ברור מה עלה בגורלם. עד כה, רק כ־60 מיליון שקל מתוכם אותרו. כל הכספים בסלייס - בכל המסלולים ודרגות הסיכון - הוקפאו, ולחוסכים אין גישה אליהם כבר חצי שנה.

"אמרו לי שחסר כסף כי דמי הניהול נגבים מראש"

רבים מהנפגעים עימם שוחחנו מתארים נזקים קשים, כלכליים, נפשיים ובריאותיים. לילות ללא שינה, התנתקות מהסביבה והיזקקות לכדורים. תיבת הפנדורה נפתחה ממש בסמוך לפרוץ המלחמה, אירוע שלכשלעצמו מצריך מלא מעט אנשים היערכות כלכלית מחודשת. אבל עבור חוסכי סלייס, כשהגיע יום הפקודה, הכסף נעדר. העדויות חושפות כיצד שווקו ללקוחות מוצרי השקעה, מבלי שהוסבר להם מה הם כוללים או היכן יושקע הכסף בפועל.

סוכנים, שרבים מהעמיתים הכירו זמן רב, שכנעו ולעתים אף שידלו ממש לנייד את הכספים לסלייס, תוך פיזור הבטחות על השקעות "בטוחות" או בתמורה למתן הלוואות. בתובענה הייצוגית שהגישו כאמור באוגוסט עורכי הדין עדיאל זימרן ונימרוד אליהו לוי, הם תיארו דפוס כזה בדיוק של הסכמה לניוד בתמורה להלוואה בתנאים שנראו נוחים. העמיתים לא ידעו שהמימון של ההלוואה יינתן, דה־פקטו, מתוך החסכונות שלהם עצמם, ואולי לא ישוב.

"זה התחיל מזה שנכנסתי לאתר של סלייס, ולא הייתה לי גישה לאתר או סיסמה", משחזרת אחת החוסכות, שניידה את הכספים לסלייס בתמורה להלוואה. "כשפניתי, התחילו 'לסבן' אותי בסיפורים. עבר חודש, עברו חודשיים, ובכל פעם שניסיתי לדבר עם סלייס, לא היה מענה".

בשלב כלשהו הפנו אותה למנהל הקרן - והוא עצמו שלח לה קוד עם סיסמה, "אבל הוא נשלח עם קישור צדדי, ולא ישיר. כשהעליתי את הנתונים, ראיתי שזה לא כמו נתונים רגילים. היה לי הרבה פחות ממה שהעברתי". במענה לשאלה שלה בעניין הזה, אמרו לה כי דמי הניהול נגבים ממנה מראש ארבע שנים קדימה.

קווי דמיון מחברים בין העדויות. בראש ובראשונה באותה הסתמכות על סוכנים שנחזו להיות אמינים, אך גם באמון שנתנו כולם ברגולטור ובמדינה - והתבדו. אלה התעוררו למעלה משנה אחרי שהוגשו התלונות הראשונות.

חנה (השם שלה ושל בעלה שמור במערכת) היא פנסיונרית בת 76. שמעון, בעלה המבוגר ממנה, מתמודד עם מחלת הסרטן. החיסכון הפנסיוני של חנה ישב שנים בבית השקעות גדול ונוהל דרך סוכנות. בתם מספרת כי סוכני הביטוח שהגיעו אליהם הביתה "היו מאוד נחמדים והשרו ביטחון" ושכנעו את הוריה לתת בהם אמון.

"יום אחד פשוט קיבלנו מכתב שהכסף הועבר לסלייס", טוענת חנה. כספים של 25 שנות עבודה גולגלו לקרנות בחו"ל - אותן קרנות אדומות. לדבריה, היא לא שמעה על החברה קודם לכן, אך סמכה על הסוכן. "הוא אמר שהם משקיעים את הכסף בקרן בריטית אמינה מאוד, ושלא תהיה עם זה כל בעיה".

לדברי שמעון, בהתחלה הכסף צבר תשואות יפות, אך יום אחד המידע ביחס אליו הפסיק להגיע. "אתה מנסה להתקשר ולא מצליח. כששאלנו פה ושם, אמרו לנו שהם בצרות". כשביקשו לנייד את הכסף, כבר לא יכלו.

לדברי הבת, תיק ההשקעות של הוריה היה משמעותי. "זה כסף שהם חסכו שקל בשקל. תיק השקעות גדול שהם בנו עליו כדי לצאת לפנסיה מכובדת, בלי שיצטרכו לבקשת טובות או לחשוב פעמיים לפני שהם פונים לרופא פרטי או זקוקים לתקופות שלא מצויות בסל. והנה הגענו לרגע שבו הם צריכים תרופות וטיפולים שלא נמצאים בסל, וזקוקים לכסף הזה - ואין אותו. הדאגה הזו עכשיו, כשלאבא שלי יש סרטן, זה באמת הדבר האחרון שהם צריכים".

"הסוכנת הייתה בת בית, סמכתי עליה"

גם שלומית יצחקי, פנסיונרית שעבדה שנים כאחות בבית חולים כרמל בחיפה, מתארת יחסי אמון של ממש עם הסוכנת מטעם סוכנות פינברט, זו שהעבירה אותה לסלייס. "בעלי עזב את הבית לפני שלוש שנים, והוא התעסק ברכבים ובכסף. פתאום נשארתי קצת עם לשון פתוחה אחרי חלוקת הרכוש, ולא בדיוק ידעתי מה אני עושה. זו הייתה סוג של תמימות, של אמון", היא מתארת.

"צלצלה אליי בחורה שנשמעה נעימה", משחזרת יצחקי את ההיכרות שלה עם סוכנת הביטוח מטעם פינברט. הן נפגשו בדירתה של יצחקי, ולדבריה מאותו יום ביקרה אותה הסוכנת הרבה פעמים והפכה לבת בית של ממש. לטענתה "היא הייתה מאוד משכנעת" והעבירה באישורה את הכספים לסוכנות פינברט.

"אני ביקשתי לשמור על הערך של הכסף. שלא יירד. היא (הסוכנת - נ"ס) אמרה שזו חברת ביטוח ישראלית. לא ידעתי שהכסף יעבור לחו"ל. אף אחד מאיתנו לא ידע". אבל זה בדיוק מה שקרה עם למעלה מ־400 אלף שקל, שהם כל החסכונות שהיו לה, גם הם בקרונות האדומות שגורלן לא ידוע. רק בוקר אחד, בשיחה עם מכרה שהיא במקרה גם בנקאית לשעבר, יצחקי הבינה מה קורה. "כשאמרתי לה איפה השקעתי - הפנים שלה נהיו לבנות כמו סיד. היא אמרה לי 'תמשכי את הכספים ותניידי אותם', אבל ברגע שניסיתי, הכול היה חסום".

גם הכסף שלא מעורב בפרשה הוקפא

מעבר לקרנות האדומות, כאמור, עוד עשרות אלפי חוסכים נאלצים להתמודד עם הקפאה מוחלטת של השקעותיהם. יוסי גייפנר הוא איש כזה, וגם אשתו. שניהם השקיעו את הפנסיה שלהם בסלייס. "לאורך שנים יש לי יועצים פנסיוניים, והם כולם ידעו שאני רק מוכן לשמור על ערך הכסף. לא להרוויח, אבל לא להפסיד".

במהלך 2022 היו להם הפסדים רבים במסלולים הסולידיים בגלל מלחמת רוסיה אוקראינה. "אז פנינו לסוכנת שתמצא לנו מסלול כמו פק"מ (פיקדון קצר מועד), וככה היא הביאה אותנו לסלייס", הוא אומר. "היא מצאה לנו מסלול של אג"ח. אני בכלל לא ידעתי במה מדובר. חשבתי שאגרות חוב זה משהו ממשלתי. בטח שלא ידעתי שזה יכול לעבור לחו"ל. העברנו לשם את הכספים, כמעט 2 מיליון שקל. פנסיה של 38 שנות עבודה". את הכסף הזה הם ייעדו בין היתר כדי לרכוש דירה לבתם הנכה.

בדצמבר פרשת סלייס עלתה לכותרות, ואז נפלו האסימונים. "פניתי לסוכנת, והיא ניסתה להרגיע ואמרה 'הכול שמועות. אתה יודע איך זה, מתפרסמת כתבה, וכולם נבהלים, אבל אם אתה רוצה בשביל השקט הנפשי, אני אנייד אותך'", הוא מספר. "מה 'שקט נפשי?' אמרתי, 'הכול בוער!'". באותו יום הוא נתן פקודת ניוד, אבל זה היה מאוחר מדי.

"בשלושת החודשים הראשונים זה לילות בלי שינה. לא נכדים, לא ילדים, לא תקשורת עם הסביבה", הוא מתאר. "פשוט סבל. שום סכום לא יפצה את מה שעברנו. אנחנו פנסיונרים, יש לנו כוח למאבקים? להמתין שנים?".

גייפנר נמנה עם אותם אנשים שכספם הושקע במסלולים "המסורתיים", ובכל זאת הם מוקפאים. "זה אבסורד. לא עשינו שום דבר רע, ואנחנו צריכים להצטדק? לבקש את הכסף שלנו? להביא אישורים? סיבות? זה לא ייאמן. אלה כספים שלי שחסכתי כל החיים".

גם אורלי נחום מצויה בבעיה דומה. היא בת 58, עבדה כל חייה בהייטק, ולפני כשנה פוטרה. החסכונות שאותם צברה בעמל רב כל חייה, היו אמורים לשרת אותה בדיוק ברגע הזה, אלא שהם חסומים. "האפשרות שלי להגיד 'אוקיי, אל תעבדי כשכירה במשרה מלאה, אלא תעבדי חלקית' הייתה מתוך מחשבה שיש לי ביטחון, גב כלכלי שאני יכולה לסמוך עליו", היא אומרת. "80% מהחסכונות שלי שם,וזה מאוד מלחיץ, כי אין לזה תאריך", היא אומרת. "אם יגידו שהיעד הוא 31 בדצמבר למשל, אני אדע איך להתנהל, אבל כרגע אני פשוט תלושה לגמרי בסיפור הזה, עם כל החרדות במדינה שכולנו חווים. זה לא עוזר שהעוגן הכלכלי שלך נסחף.

"אנחנו, האנשים שהשקיעו בקרנות המסלוליות (המסורתיות), השתמשנו בפלטפורמה. הכסף שלנו קיים. זה לא הגיוני שלא נותנים לנו לגעת בו. אני מרגישה בת־ערובה בסיטואציה שאני לא שותפה לה. אני לא לקחתי סיכונים. הלכתי על המסלול הכי קלאסי. הכי טבעי, ואני תקועה".

ההקפאה מוסברת, גם בבית המשפט, בניסיון לשמור על הכספים. בעדכון לעמיתים מטעם המנהל המרשה צוין כי ממשיכים להיעשות ניסיונות רבים לאתר את הכספים, בארץ ובחו"ל.

בשבוע שעבר אישר בית המשפט לשחרר כספים לבני 70 ומעלה, לבקשתה של עו"ד יעל הבסי־אהרוני מהקליניקה לזכויות אנשים בזקנה באוניברסיטת תל אביב. אולם המנהל המורשה ביקש לצמצם את ההחלטה, ובשלב זה טרם התקבלה הכרעה שיפוטית.

במקביל דנה הכנסת בשבוע שעבר לראשונה בפרשת סלייס. זה קרה בוועדת הכספים, במסגרת דיון מהיר. ח"כ מירב כהן הגדירה את הסיפור כ"פרשת הבנק למסחר על סטרואידים", וח"כ משה גפני, יו"ר הוועדה, הודה כי שמע על כך לראשונה והופתע מהמספרים. רשות שוק ההון התבקשה להגיש בתוך חודש מסמך שישיב על שלל שאלות. דיון מעקב אין בינתיים. גם לא ועדת חקירה פרלמנטרית.

מפינברט סוכנות לביטוח נמסר בתגובה: "כספי לקוחות סוכנות פינברט שהושקעו נמצאים בחשבונות ההשקעה ובהשקעות עצמן, ומחובתנו החוקית לדאוג כי החוסכים אשר נתנו בנו אמון, יראו את כספם בחזרה".

*** חזקת החפות: החברה, מנהליה והסוכנויות הנזכרות לא הואשמו בדבר, ועומדת להם חזקת החפות.

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

עליות בוול סטריט; פירסט סולאר נופלת ב-12%, סירקל מזנקת ב-22%

עליות באירופה ● מדדי הניקיי והקוספי זינקו לשיאים חדשים ● מניות התוכנה התאוששו אתמול בוול סטריט, לאחר שכנס של חברת ה-AI אנתרופיק הפיג את חלק מחששות המשקיעים ● בורסת דרום קוריאה עקפה את בורסת פריז במונחי שווי שוק ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מרשת בתי הקפה גן סיפור לפי שווי של כ-150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ'י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה גן סיפור של ברנרדו בלכוביץ' ● העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות שנחתמו לאחרונה בענף המסעדנות

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע ● אירועים ומינויים

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

גורם בחיזבאללה: אם ארה"ב תבצע "תקיפה מוגבלת" - לא נתערב

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס