היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יואב דודקביץ , "ידיעות אחרונות"
ועדת השרים אישרה היום (א') את הצעת החוק של ח"כ שמחה רוטמן, אותה מקדם שר המשפטים יריב לוין, לשינוי אופן בחירת נציב תלונות הציבור על השופטים. זאת למרות שהיועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, התנגדה לכך.
כיום צריכים שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון להסכים על מועמד, והוועדה לבחירת שופטים מחליטה אם לאשר אותו. לפי הצעת החוק של רוטמן, הבחירה תעבור לכנסת. מי שיציע מועמד הוא שר המשפטים או עשרה חברי כנסת. אם יהיו יותר ממועמד אחד, הנציב ייבחר ברוב של 70 חברי כנסת לפחות.
● "שינוי משטרי": הממשלה מקדמת מינוי נציב שופטים על-ידי הכנסת
● השופטת שקודמה במסגרת הדיל, אך אין נציב שיבחן את התלונה שנגדה
● נציב השופטים פורש ללא מחליף נוכח התנגדות לוין למנות שופט עליון בדימוס
בעמדה שנכתבה על-ידי המשנה ליועמ"שית, עו"ד אביטל סומפולינסקי, נטען כי הצעת החוק לא פותרת את המצב שנוצר, בו היעדר ההסכמה בין השר לוין לבין ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן הביאה לכך שלא מונה נציב מאז פרש השופט בדימוס אורי שהם. לוין מתנגד למינוי שופט בית משפט עליון בדימוס. פוגלמן סבור כי יש הצדקה למינוי שופט עליון כפי שהיה מאז הוקם מוסד הנציבות, ומאחר שהנציב בוחן תלונות נגד שופטים מכל הערכאות.
"שינוי כללי המשחק תוך כדי משחק"
רוטמן טוען כי ההצעה נועדה לפתור את המצב, אך היועמ"שית דוחה זאת. "הצעת החוק מבקשת לתת לכאורה מענה למצב שבו נוצר מבוי סתום שבו שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון אינם מגיעים להסכמה על מועמד שיובא בפני הוועדה לבחירת שופטים. ואולם אין בהסדר המוצע משום מענה למצב שבו אותו מבוי סתום ייווצר בכנסת, מציאות שכלל לא מופרך שתקרה באופן תדיר יותר, לאור החריגה מדרך העולה הרגילה של הכנסת".
על-פי היועמ"שית, משמעות ההצעה היא "הענקת בכורה לשיקולים פוליטיים בבחירת הנציב על פני השיקולים המקצועיים". לדבריה, "פוליטיזציה של הליך מינוי הנציב, תוך דחיקה החוצה של השיקולים המקצועיים בבחירתו, עלול להוביל לפגיעה בעצמאותה ובאי-התלות של הרשות השופטת".
לעמדת בהרב-מיארה, הצעת החוק היא בבחינת "שינוי כללי המשחק תוך כדי משחק". "שינוי כה יסודי של הליך הבחירה, ראוי שייעשה מתוך ראייה כללית ומעמיקה, הצופה פני עתיד, ולא מתוך ראייה צרה של אינטרסים רגעיים של נקודת זמן מסוימת".
"הצעת החוק מבקשת לשנות מן היסוד את הליך מינוי הנציב, כמו גם את אמות-המידה המקצועיות לבחירתו, תוך דחיקת השיקולים המקצועיים והפרת האיזונים שנועדו להבטיח כי מוסד הנציבות יוכל למלא את תפקידו באופן אפקטיבי, מקצועי ובלתי תלוי, אך מבלי לפגוע בעצמאותה של מערכת המשפט. הצעת החוק אינה מציעה איזונים אפקטיביים אחרים במקום אלה שהיא מפרה".
הנהלת בתי המשפט: "פתח לקידום הדחה פוליטית של שופטים"
עמדתה של בהרב-מיארה מצטרפת לעמדת הנהלת בתי המשפט. בסוף השבוע שעבר הודיע היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, כי לעמדתם העברת סמכות המינוי לכנסת "מעבירה את סמכות המינוי לגורמים פוליטיים שאין להם היכרות עם מערכת המשפט. זאת בעוד הנציב אמור להיות גורם מקצועי, ניטרלי ועצמאי בפעולותיו".
עוד נכתב כי הצעת החוק מגלמת חשש לפגיעה משטרית עמוקה, מאחר שהנציב מוסמך לפתוח בהליכי הדחה של שופטים. "שליטה פוליטית במוסד הנציב היא פתח לקידום הליכי הדחה פוליטיים של שופטים", נטען. "הצעת החוק עשויה להוביל לבחירה של אדם נטול כישורים או היכרות מערכת המשפט, ולהוביל למינוי של אדם שאינו כשיר לכך, מתוך מניעים פוליטיים, ואשר מטרתו היא לפגוע במערכת המשפט".