הודו מייצרת עבור ישראל טילים ומל"טים אשר משמשים אותה במסגרת מלחמת "חרבות ברזל" - כך פורסם ברשת אל־ג'זירה.
● השבוע בתעשיות הביטחוניות | שיגור תוך פחות מחצי דקה: 80 אלף טילים ישראליים כבר נמכרו
● טכנולוגיית יירוט הרחפנים הרוסית החדשה שקיימת גם בישראל
● "צעצועים חדשים": הטנקים שאלביט תספק בקרוב לארגנטינה
זיין חוסיין, חוקר במכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI), אמר לסוכנות הידיעות הקטארית כי שיתוף־הפעולה בין ניו דלהי לבין ירושלים מתבסס בעיקר על ייצור טילים. לפי המכון, החברה ההודית "פרמייר אקספלוסיבס" (Premier Explosives) מייצרת חלקים מהותיים מתוך מנועים רקטיים של אמצעים ישראליים. בהתחשב בכך שהודו משתתפת בייצור של מערכת ההגנה האווירית של התעשייה האווירית "ברק", לא מן הנמנע כי מדובר ברכיבים נדרשים למערכות ההגנה האווירית חץ 2 וחץ 3.
מעבר לכך, תיעוד שהתפרסם בסוכנות הידיעות הפלסטינית "קודס" הציג שברי טיל במחנה הפליטים נוסיירא, כאשר על חלק מרכיביו מופיע הכיתוב: "Made in India". מנכ"ל פרמייר אקספלוסיבס, TV צ'ואודרי, סיפר בשיחת משקיעים בסוף הרבעון הראשון של השנה, כי ההזמנות מישראל הביאו לזינוק אקספוננציאלי במכירות. "אנו שמחים להודיע כי הגענו להכנסות הרבעוניות הגבוהות אי־פעם", הכריז בגאווה, תוך שציין כי החברה גם מייצרת חומרי נפץ.
שיתוף־הפעולה בין הודו לבין ישראל לא מסתכם בטילים וברכיביהם בלבד, והתעשייה האווירית אינה החברה הביטחונית הגדולה היחידה שפועלת במדינה המאוכלסת ביותר בעולם. כבר בדצמבר 2018, השיקה אלביט שיתוף־פעולה עם זרוע הביטחון והחלל של גאוטם אדאני, המיליארדר והבעלים של נמל חיפה. במסגרת העבודה המשותפת, מיוצרים, בין השאר, מל"טים מדגמי הרמס 900 ו־450. במהלך המלחמה, חיזבאללה יירטו שני מל"טים מכל דגם, כאשר מחירו של הרמס 900, לפי פרסומים זרים, עשוי להגיע ל־6.85 מיליון דולר ליחידה ומחיר הרמס 450 ל־2 מיליון דולר.
"הייצור של מל"טים מדגמי הרמס חשוב להודו כפי שהוא חשוב לישראל", אמר לאל־ג'זירה החוקר חוסיין ממכון SIPRI. "עבור ישראל, זה אומר שיש לה מפעל מחוץ למדינה. עבור הודו, מדובר בהעברת טכנולוגיה, שבאמצעותה תוכל לייצר מל"טים על בסיס המודל הישראלי". ואכן, הודו השיקה השנה על בסיס דגם הרמס את דרישטי 10 סטארליינר, המל"ט הראשון מתוצרת הודו לגובה בינוני ובעל סיבולת ארוכה.
סחורות גדולות שמועברות בספינות
נזכיר כי ב־16 במאי, החליטה ספרד לסרב לאפשר לספינה שהובילה חומר נפץ מהודו לישראל לעגון בנמליה. לפי השר, האוניה "מריאן דניקה" (Marianne Danica) פנתה בבקשה לעגינה בקרטאחנה ב־21 במאי, בטרם סורבה. ספינת המטען הכללי מריאן דניקה, ששטה עם דגל דנמרק, יצאה מנמל צ'נאי ב־8 באפריל, כאשר לפי עיתון "אל פאיס" הספרדי - היא נשאה 27 טונות חומר נפץ. לולא השפעות המורדים החות'ים על הים האדום, הספינה כלל לא הייתה אמורה לעבור במים הכלכליים של ספרד - אך תנועת השיט הוסטה ברובה אל כף התקווה הטובה ומשם לגיברלטר.
יום לפני הסירוב לעגינת מריאן דניקה, עצרה ספינת המכולות "בורקום" (Borkum), ששטה עם דגל אנטיגואה וברבודה, מרחק קצר לפני כניסתה לקרטאחנה. פעילים פרו־פלסטיניים הפגינו בנמל, ואנשי שמאל מהפרלמנט האירופי שלחו מכתב לראש ממשלת ספרד, פדרו סאנצ'ס, בדרישה למנוע את עגינתה, בשל החשד שהיא מובילה אמל"ח לישראל. עוד בטרם קיבלו במדריד החלטה, הספינה החליטה לבטל את עגינת הביניים בקרטאחנה - והמשיכה לנמל קופר בסלובניה.
לפי "אל־ג'זירה", ספינה זו, שיצאה אף היא מנמל צ'נאי, הכילה אמל"ח שנשלח לנמל אשדוד. הארגונים הפרו־פלסטיניים טוענים כי בורקום הכילה 20 טונות מנועי רקטות, 12.5 טונות רקטות חומר נפץ, 1,500 ק"מ חומרי נפץ ו־740 ק"ג של חומרים ייעודיים לארטילריה. בדיווח של סוכנות הידיעות הקטארית, נטען כי תחת סעיף סודיות, נאסר על העובדים לנקוב בשמה של תעש, שמאז 2018, הפכה לחברה בת של אלביט. המפעילה של הספינה, MLB הגרמנית, הכחישה בפני "אל־ג'זירה" ומסרה כי "הספינה לא העמיסה שום אמל"ח או מטען אחר לישראל".
בניגוד מוחלט למדיניות הספרדית של מניעת עגינה של ספינות שנחשדות בקשר למלחמת "חרבות ברזל", השכנה מן הגדה הדרומית של מיצר גיברלטר, מרוקו, אישרה לאחרונה לנחתת החדשה של צה"ל, אח"י קוממיות, לבצע אצלה עגינת ביניים - כפי שנחשף לראשונה בגלובס. אותו פרסום הוביל למחאות שונות ברחבי מרוקו, כולל בטנג'יר, העיר שבה עצרה אח"י קוממיות, כאשר מי שעודדו את הזעם ברשתות החברתיות היו גורמים מאלג'יריה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.