רעידת אדמה באירופה: הצרפתים אמרו לא לרפורמות כלכליות ולהגירה, והם לא לבד

תוצאות הסיבוב הראשון של הבחירות לפרלמנט שהתקיים אתמול בצרפת הן בבחינת רעידת אדמה פוליטית, בעלת השלכות אפשריות על אירופה כולה. הימין הפופוליסטי של מרין לה-פן, בעבר מפלגה מוקצה, יעד להפגנות מחאה, מוקד ל"קורדון סניטר" ("בידוד רפואי") הפכה לכוח הפוליטי הגדול ביותר במדינה.

● כותרות העיתונים בעולם | בדנמרק מתקשים לעכל את ההפגנות הפרו-פלסטיניות 
● הבכירים שאולי יתחרו על כתרו של ג'ו ביידן
● טורקיה: סורי הטריד ילדה בת 5, עיר שלמה נכנסה לכאוס

33 אחוזי תמיכה קיבל הגוש התומך בערכי "האיחוד הלאומי" של לה-פן: פופוליזם כלכלי, ביטול רפורמות בשוק העבודה והפנסיה, גירוש מהגרים לא-חוקיים, מאבק באיסלאם הקיצוני, צמצום המעורבות באיחוד ובדלנות בינלאומית. בבחירות לפני כשנתיים בלבד קיבלה המפלגה בסיבוב הראשון 4.2 מיליון קולות. אתמול, לפי ההערכות, היא קיבלה לפחות 11 מיליון קולות.

אבל הבחירות בצרפת הן אזוריות, וכעת העיניים נשואות לסיבוב השני שיתקיים ביום ראשון הקרוב. 577 מושבים עמדו לבחירה, 81 מהם הוכרעו כבר בסיבוב הראשון שהתקיים אתמול, 40 מתוכם כבר הלכו למפלגת "האיחוד הלאומי", כולל הבחירות במחוז של לה-פן עצמה. בקרב 496 המירוצים הפתוחים (חלקם בין שני מועמדים, חלקם משולשים), ב-296 מהם היה מועמד של האיחוד הלאומי במקום הראשון, אך עם פחות מ-50%.

הדברים נראים לא בלתי אפשריים בעבור המפלגה. אם היא תזכה ב-250 לפחות מתוך המרוצים הפתוחים, יהיה לה רוב בפרלמנט. אך ישנו גם תסריט אפשרי שלפיו התגייסות של הכוחות שנגדה בימים הקרובים תביא לצמצום משמעותי של מספר המושבים שלה. העובדה כי מדובר עדיין בשאלה פתוחה, וכי הבחירות לא הוכרעו עדיין לטובת הימין, היא ככל הנראה מה ששלח את מדד CAC הצרפתי לעליות של יותר מ-2% הבוקר. גלובס מציג ניתוח של תוצאות הסיבוב הראשון בבחירות לאסיפה הלאומית.

1 ההימור של מקרון כבר נכשל, כל מה שנותר הוא לנסות לצמצם את הנזקים

"לראשונה, הימין הקיצוני בצרפת נמצא בשערי השלטון", הכריזו הבוקר הכותרות של כלי התקשורת בצרפת. אך כעת מתחילה הדינמיקה שעבדה גם בבחירות קודמות, במיוחד לנשיאות. המפלגות השונות נשבעות לזנוח שיקולים פוליטיים ולהתאחד מול הכוח העולה של לה-פן ומפלגתה. במירוצים הפתוחים המשולשים (כ-300 נכון ליום שני), המשמעות היא שהמועמד השלישי - בין אם הוא מהשמאל או מהמרכז - יצטרך לפרוש מהמרוץ עד יום ג' ו"להעביר" את התמיכה שלו למועמד שיש לו סיכוי לנצח את החזית הלאומית. גוש השמאל כבר הודיע על קריאה לנציגיו לעשות כך. גוש המרכז של מקרון היה קצת יותר עמום, וקרא לעשות זאת רק אם המועמד אינו שייך לשמאל הרדיקלי (LFI).

אבל כבר עכשיו ברור כי ההימור שלקח נשיא צרפת עמנואל מקרון לפני שלושה שבועות, כשהכריז על בחירות בזק, נכשל. הנשיא הצרפתי הבלתי פופולרי "שבר את הכלים" בתגובה לניצחון של האיחוד הלאומי בבחירות לפרלמנט האירופי (31% מהקולות). הוא אמר כי מדובר בהצבעת-מחאה, וכי הציבור "יתעשת". אבל בסיבוב הראשון אתמול, המפלגה אפילו הגדילה את כוחה, בוודאי שבמספר המצביעים הכולל (אחוז ההצבעה הכללי בבחירות היה הגבוה ביותר בשלושה עשורים, ועמד על יותר מ-65%).

כעת, כל מה שנותר למקרון לעשות הוא לנסות ולצמצם את הנזקים. אבל התמונה לא נראית חיובית. הציבור הצרפתי פנה לקצוות, הגוש השני בגודלו בפרלמנט צפוי להיות איחוד כמעט-בלתי אפשרי של השמאל, הכולל גם את ה-LFI מהשמאל הרדיקלי וגם את הסוציאל-דמוקרטים מהמרכז, לצד קומוניסטים וירוקים. מפלגתו של מקרון, זו שכבשה בסערה את המרכז הפוליטי בבחירות לנשיאות ב-2017, זו שריסקה על ידי כך תבניות פוליטיות של שמאל שמרני וימין סוציאל-דמוקרטי של עשורים, צפויה לקבל פחות מ-100 מושבים. מקרון משאיר אחריו עיי חורבות פוליטיים.

 עמנואל מקרון משוחח עם נציבת האיחוד האירופי. איך הבחירות ישפיעו על יחסי צרפת עם האיחוד? / צילום: ap, Olivier Hoslet

2 הציבור הצביע נגד הרפורמות הכלכליות של מקרון הבלתי אהוד

בסיבוב הראשון, הציבור הצביע למעשה נגד מחנה מקרון, כפי שהכריזו שני המנצחים של הערב - לה-פן מימין וז'אן לוק מלנשון מהשמאל הרדיקלי. הציבור אמר לא להעלאת גיל הפרישה למרות ההתנגדות הציבורית, לא לרפורמות כלכליות שמרסנות את הכוח של העובדים, כן להעלאה של פנסיות, כן לפיקוח מחירים ולהורדת המע"מ על אנרגיה. כל הסעיפים הללו משותפים למצעי גושי השמאל והימין.

וחלק גדול מהציבור, מצביעי האיחוד הלאומי, אמרו לא גם למדיניות הגירה שמאפשרת עדיין למאות אלפי מהגרים לא-חוקיים להיכנס לצרפת ולבקש מקלט, ולהשפעה של הרב-תרבותיות על "ערכי הרפובליקה", ועל התרבות הצרפתית. מקרון ידע מחאות כלכליות כמעט מיומו הראשון, ובבחירות הללו הוא שילם את המחיר המצטבר על כולן.

3 הקהילה היהודית בצרפת בין הפטיש לסדן

אלו בחירות מכריעות גם מבחינת הקהילה היהודית במדינה. רבים יידרשו ביום ראשון לבחור בין מועמדי "האיחוד הלאומי", מפלגה שייסד אנטישמי מוצהר (אביה של לה-פן), מכחיש שואה ושונא יהודים. הבת לה-פן אולי התחילה "לנקות" את המפלגה מאלמנטים אנטישמיים, ולהצהיר כי "תגן על הקהילה היהודית", וכי היא המפלגה הכי פרו-ישראלית באירופה, אבל החששות בנוגע להפכפכות של עמדות אלו נותרים.

מנגד, ה-LFI שבקואליציית השמאל מתגאה בעמדות האנטי-ישראליות שלה, שרבות מהן נובעות מאנטישמיות חדשה, וגם היא בבחינת "סדין אדום" למצביעים היהודים. התגובה של המפלגות לטבח שביצע חמאס ב-7 באוקטובר, ולמלחמה שמנהלת ישראל בעזה מאז, סייעה לנרמל את הימין הפופוליסטי של לה-פן בעיני הקהילה היהודית במדינה. לה-פן עצמה התייצבה בחזית הפגנה נגד אנטישמיות בדצמבר האחרון, ובפעם הראשונה "חובקה" סמלית ופיזית על ידי הקהל. ב-LFI אפילו סירבו להגדיר את המעשים כ"טרור".

4 התסריטים האפשריים: מקיפאון פוליטי ועד לממשלת מומחים

השאלה הגדולה לקראת הסיבוב השני כעת היא האם יצליחו מפלגות השמאל והמרכז למנוע את הניצחון של מועמדי החזית הלאומית במספיק מרוצים, כך שיימנע מהמפלגה רוב של 289 מושבים בפרלמנט. אם לא, תהיה לצרפת ממשלה חדשה בראשות ג'ורדן ברדלה, המטאור הפוליטי שמוביל את "האיחוד הלאומי" כעת, שתפעל "נגד" נשיא צרפת. סוגיות של ביטחון לאומי וכלכלה כבר נמצאות בדיון. משמעות החברות בנאט"ו והתמיכה באוקראינה יכולות להיות סוגיות במחלוקת בין שני המוסדות.

 ג'ורדן ברדלה, המטאור הפוליטי שמוביל מפלגת הימין הקיצוני בצרפת / צילום: ap, Aurelien Morissard

ואם האיחוד הלאומי לא תצליח לקבל רוב, מי ישלוט בצרפת? נשיא שיש לו כ-15% מהמושבים באסיפה הלאומית? ממשלת מיעוט המגדירה מחדש את המושג מיעוט? או אולי קואליציה בלתי אפשרית עם השמאל?

בשבועות האחרונים, על רקע התחזיות לתסריט שכזה, עולה מחדש אפשרות שמעולם לא יושמה בצרפת - ממשלת מומחים. כנשיא כמעט כול-יכול, מקרון יכול למנות ממשלה א-פוליטית שכזו, ש"תנהל" את המדינה עד לבחירות לנשיאות באפריל 2027. זה יהיה צעד לא-דמוקרטי, מנוגד להצהרה שלו עצמו "להקשיב לעם" בעקבות הבחירות לפרלמנט האירופי, אך הוא אפשרי. אחרת, צרפת הולכת לשנתיים וחצי ארוכות של שיתוק פוליטי. למעשה, שתי החלופות נראות עגומות מבחינת מקרון.

"הלקח של הלילה הוא שהימין הקיצוני נמצא על סף לקיחת השלטון", אמר ראש הממשלה הנוכחי גבריאל אטל, שמונה על ידי מקרון בחודשים האחרונים וכבר עומד לאבד את תפקידו. "המטרה שלנו ברורה: לעצור את RN (האיחוד הלאומי) מלהשיג רוב מוחלט בסיבוב השני ולשלוט במדינה עם מצע הרסני".

מה שאטל לא אמר הוא שמקרון היה זה שהעניק לימין של לה-פן את ההזדמנות ההיסטורית הזו.

 הפגנות בצרפת נגד הימין הקיצוני, שצפוי לעלות לשלטון / צילום: ap, Louise Delmotte

5 ההשלכות על כל אירופה

תסריט שבו האיחוד הלאומי תשלוט בממשלת צרפת עד הבחירות לנשיאות ב-2027, ב"קוהביטסיון" (חלוקת כוח) עם הנשיא מקרון יהיה בעל השלכות על אירופה כולה. הוא ישים בראש הכלכלה השנייה בגודלה באירופה את הימין הפופוליסטי ביבשת - זה שתומך בסגירת גבולות בפני מהגרים, בערכים לאומיים על פני רב-תרבותיות, באיחוד אירופי חלש יותר ובמדיניות כלכלית שנויה במחלוקת (סובסידיות מחד, הקטנת הוצאות ממשלה מנגד). הקטר הגרמני-צרפתי שמוביל את האיחוד האירופי ישבות מפעולה.

באיטליה, בין היתר על רקע הבטחות לקבל כ-200 מיליארד אירו מהאיחוד האירופי, הימין הפופוליסטי שהובילה ג'ורג'ה מלוני שבר למרכז וקיבל על עצמו את "חוקי בריסל".

בצרפת, בחירה של הימין הפופוליסטי לממשלה עשויה להתוות מדיניות אחרת, או לתקוע את צרפת במדיניות חסרת-רפורמות עד לבחירות לנשיאות ב-2027, שבהן - לפי הסקרים האחרונים - צפויה לנצח מרין לה-פן.