הסוד של הפנטהאוז היוקרתי ביפו נחשף: בונקר מפני טילים

בבניין יוקרתי ברחוב שקט, מטופח ומאובטח בנמל יפו מוצע היום למכירה פנטהאוז מפואר, פרי עיצובו של מעצב־העל ג'ורג'ו ארמני. מהפנטהאוז, הנפרס על פני שלוש קומות, 350 מטר ועוד כ־200 מטר של מרפסות וגינה, נשקף נוף עוצר נשימה של הים ויפו העתיקה. מי שיגור בו ייהנה בין היתר מבריכה פרטית, חדר קולנוע ביתי ומעלית פרטית מהחניה לכל מפלס של הפנטהאוז.

● ארץ יצורי הפרא: כך הפכו יישובי הצפון לג'ונגל בחסות המלחמה
● בינה מלאכותית לא מחסלת משרות? ספרו את זה לפרילנסרים
● האנטישמיות באוסטרליה התפרצה ושר האוצר לשעבר עשה על זה סרט

אבל לפנטהאוז, שמשווק היום למכירה בידי סותבי'ס נדל"ן בינלאומי, יש סוד שהופך אותו לאטרקטיבי עוד יותר בימים אלה: הוא משמש כבונקר מפני מתקפות טילים. יש בו שני חדרי ממ"ד מרווחים, הבניין כולו עשוי מבטון מזוין והוא אף נמצא מעל מקלט אטומי מרווח ומאובזר להגנה על דייריו מפני כל תרחיש אימה שעולה על הפרק. למעשה, למעט האזורים שבהם יש חלונות, כל המבנה מוגן מסכנות.

בחודשים האחרונים דיירי הבניין נפגשו במקלט האטומי לא מעט. "יש בו כל מה שצריך והוא גם מעוצב יפה", מספר ר', אחד מדיירי הבניין. "יש מים וטלוויזיה, ספות נוחות, זה כמו לאונג' יוקרתי שנוח ונעים לשבת בו. ויש בו את כל ההגנות שאפשר לחשוב עליהן במקרה של מתקפה - מפני פגיעה ישירה, מפני שריפות וגזים ועוד. כשהיו טילים לתל אביב כולנו ירדנו לשם וישבנו יחד. אפילו לא צריך לסגור את הדלת, כי גם ככה כל הבניין מבטון ואנחנו מתחת לאדמה. יש לנו גם ממ"דים בדירות, אבל כולם הרגישו בנוח לרדת למקלט באזעקות".

 בניין בעיצובו של ג'ורג'ו ארמני ביפו. המקלט הופך אותו לאטרקטיבי יותר / צילום: סותבי'ס ישראל נדל''ן

בניין היוקרה נבנה לפני כחמש שנים, ור' היה אחד מהיזמים. "התכנון והביצוע היו מורכבים מאוד. נדרשנו לאינסוף השקעה ומשאבים של כוח אדם וכספים בסדרי גודל של עשרות מונים מבנייה רגילה. מראש הלכנו על הטופ אבל זה היה שווה", הוא מתאר.

"המזגנים מיצובישי, המטבחים והעיצוב ארמני, יש בריכת אינפינטי יצוקה מחו"ל, ואפילו הרמקולים הם עם חוטי זהב. אבל באותה המידה דאגנו לבטיחות - בנינו ממ"דים ומקלטים עם קירות בתקן שגבוה מהסטנדרט, גם עבור רעידות אדמה וגם עבור מתקפת טילים. יש מקומות שבהם שמנו דלתות של 25 מ"מ פלדה שמיועדות לפגיעה ישירה של טיל. מדובר בדלתות שמתקינים בדרך כלל אצל אנשים שגרים ממש על הגבול. אין יותר בטוח מזה".

בזמן הבנייה חשבתם על תרחישים כמו 7 באוקטובר?
"חשבנו בזמנו בעיקר על רעידות אדמה ובגלל זה בנינו את כל הבניין מבטון. הנושא הביטחוני אמנם היה בחשיבות שנייה, אבל זה תמיד עומד על הפרק בגלל האווירה הכללית בישראל לאורך השנים. עכשיו, אחרי 7 באוקטובר והאיומים מאיראן, זה נותן לכל הדיירים תחושת ביטחון ורוגע".

ר' נזכר גם איך הגיבו בהג"א - התגוננות אזרחית, הגוף שהיה אחראי לקבלת אישור לתקינות הממ"ד בעת הבנייה (כיום חלק מהסמכויות עברו לגופים אחרים) - לכוונה שלהם לבנות מקלט אטומי. "כשהגענו לאשר את האלמנטים הבטיחותיים, הם לא האמינו לנו. בדרך כלל מגיעים לשם אנשים שרוצים לקבל אישור רק על ממ"דים, אז כשאמרנו להם שאנחנו צריכים אישור גם על מקלט אטומי הם צחקו".

"מתכוננים לסוף העולם, רוצים סיכוי להינצל"

דיירי הבניין ביפו אמנם חריגים בנוף, אבל הם ממש לא לבד. בשנים האחרונות לא מעט מעשירי ישראל בונים מקלטים אטומיים, תת־קרקעיים, מתחת לבתים שלהם. גיל סבו, סוכן נדל"ן המתמחה בנכסי יוקרה מבית סותבי'ס ישראל, מספר כי "יש לא מעט מקלטים אטומיים בהרצליה פיתוח, בכפר שמריהו ובמושבים ויישובים יוקרתיים אחרים ברחבי הארץ".

יש גם כאלה שלא בונים מקלטים אטומיים, ומסתפקים בעיבוי של קירות המרתף. סבו מספר למשל שאחד הלקוחות שלו, בעל אחוזה במושב יוקרתי בשרון שעלתה כ־50 מיליון דולר, מיגן אותה לכל תרחיש אפשרי. "יש לו אמצעי מיגון משמעותיים. הוא קנה לפני כמה שנים 17 דונם ועליהם בנה אחוזה ומתחמי אירוח לאורחים שלו. מתחת לבית הראשי בקומת המרתף הוא בנה מקלט ענק עם קירות עבים במיוחד, של 60 ס"מ, מעבר לסטנדרט ההנדסי, והוא מאובזר בכל מה שצריך. המקלט גם משמש כחדר קולנוע, כדי שיהיה להם נוח אם הם נאלצים לשהות שם זמן ממושך".

 יחידות דיור מבטון מזוין בנווה דניאל. ''עשרות בתים נבנו בשיטה הזאת'' / צילום: מאיר כהן

סבו מסביר שזה כלל לא יוצא דופן בנכסי יוקרה. "הרבה לקוחות שלנו עם וילות גדולות בנו לעצמם מקלטים שהם קצת מעבר לסטנדרט. זה שיגעון של עשירים כבר כמה שנים טובות, ולא רק בעקבות המלחמה הנוכחית, אבל אין ספק שהמלחמה העצימה את זה. בבתים בסדר גודל של עשרות מיליונים, כשהקרקע עצמה עולה בין 20 ל־30 מיליון שקל, בונים מקלטים אטומיים ומרתפים עם ממ"דים גדולים.

"יש אדם מוכר מאוד בארץ שגר בהרצליה פיתוח ומתחת לבית שלו יש מקלט אטומי מאובזר, עם שירותים כימיים, ריהוט חסין אש, דלתות פלדה ובטון מזוין בעובי מטורף. הוא מוגן על מלא לסוף העולם".

קיצוני משהו.
"לא ממש. הוא בן אדם נורמלי לחלוטין שכולם מכירים. הוא פשוט ניתח את הסיכונים במדינה, ואולי בעולם בכלל, והחליט שזה מה שהוא עושה. גם לשגרירות ארה"ב היה נכס למכירה, בית השגריר, שיש בו מקלט אטומי. שלדון אדלסון רכש אותו בזמנו ומרים אדלסון כעת עורכת שם שיפוץ. זה לא כזה חריג. אנשים מתכוננים לתרחישים של סוף העולם. הם רוצים שיהיה להם סיכוי להינצל. אחרי 7 באוקטובר העשירים שקיבלו את ההחלטה הזאת הבינו שהם צודקים.

"יש כל מיני דרגות של מיגון בנכסים שמכרנו - ממקלטים אטומיים כאמור ועד ממ"דים רגילים. אמנם ברוב בנייני היוקרה אין מקלטים אבל בהחלט אפשר למצוא כאלו. למשל, בקינג דיוויד רזידנס, מגדל המגורים של מלון דן, יש מקלט אטומי תת־קרקעי גדול, שיכול להכיל גם את דיירי המגדל וגם את דיירי המלון".

סבו מספר שהמלחמה הפכה את המרחבים המוגנים למוצר חם בשוק הנדל"ן עבור אוכלוסייה נוספת. "לרוכשים הזרים שקונים נכסים בישראל יש היום דרישות ובקשות שלא היו להם בעבר. הם רוצים מקלט וממ"ד, וזה מאוד חשוב להם. גל האנטישמיות בעולם עורר את השוק ויש המון פניות מכל מיני מקומות בעולם. יש לי לקוחות מטקסס, מאנגליה, מאוסטרליה. רבים מהם רוצים מחפשים בתים בטוחים בישראל לצורך עלייה.

"בעבר, כשהייתי עושה סיורים לרוכשי בתים, הייתי רגיל להסביר להם מה זה מקלט ולמה צריך אותו. עכשיו הם כבר מבקשים את זה בעצמם עוד לפני הסיור".

 מבנה בטון מזוין ביישוב צוקים בערבה. ''כולם רוצים להרגיש מוגנים'' / צילום: באדיבות אקו ביל

"עשרות בתים בארץ שנבנים בשיטה הזאת"

מלבד הממ"דים, המקלטים ועיבוי המרתפים סבו מזכיר את תופעת הבתים שעשויים מבטון, כמו הפנטהאוז היוקרתי ביפו. "יש היום בתים שנבנים מבטון מאסיבי מאוד גם כדי שיהיו חזקים ויציבים, גם מבחינת בידוד, כי אנחנו מדינה מאוד חמה, וגם מבחינה ביטחונית. העשירים שמים את הביטחון במקום גבוה בסדר החשיבות שלהם בבנייה".

אם שואלים את מנכ"ל חברת אקובילד דורון ערוסי, זה כבר ממש לא רק עשירים. אקובילד משמשת כנציגה והמפיצה בישראל של חברת Nudura הקנדית, היצרנית המובילה של התבניות המבודדות ליציקת קירות בטון. "הן מספקות הגנה לכל הבית ומיועדות לכולם", אומר ערוסי. "זו בנייה יותר חזקה מבנייה מסורתית ומממ"ד. זה למעשה הופך את כל הבית למקלט".

ערוסי מדגים זאת באמצעות ניסוי שערכו בארגון העולמי של יצרני הבטון המבודד (ICF). "הם פיצצו 50 ק"ג TNT, חומר הנפץ שמיועד להרוס כל דבר שיש בסביבה. בניסוי מצאו שכשהקיר היה מהבנייה הקונבציונלית־מסורתית המבנה הפך לקמח; במבנה בטון זה הפך לפסטה, חתיכות־חתיכות; בבנייה בשיטה הירוקה שאנו מפיצים הנזק הכי גדול היה פחות משני מ"מ של סדק".

הבנייה בשיטה הזאת כבר מיושמת בישראל כמה שנים. "בשכונת הכלניות בשדרות יש לנו שמונה לקוחות", אומר ערוסי. "ב־2019 בנינו חצי רחוב עבורם. מאז בכל סבב לחימה בעזה אחד מהלקוחות מתקשר אליי ואומר לי 'שינית לי את החיים. אנחנו הולכים לממ"ד, עם ארבעת הילדים, בנחת, במקום להיות בלחץ'".

לדברי ערוסי, בעקבות המלחמה גבר הביקוש לבתים מבטון. "בשנים האחרונות, כשהתחילו להגיד שבמלחמה הבאה יהיו הרבה טילים על ישראל, הרבה אנשים התחילו להתעניין בזה. אבל היום אנחנו רואים עלייה משמעותית בביקושים. כבר יש עשרות בתים ברחבי הארץ שנבנים בשיטה הזאת והתחילו לאחר 7 באוקטובר. אנשים בונים היום הרבה יותר מקלטים והרבה יותר בתים ממוגנים בסטנדרט גבוה מבעבר. כולם רוצים להרגיש מוגנים יותר. זה קורה בכל הארץ, בדרום, בצפון ובמרכז".

"אשתי רגועה ואנחנו מארחים גם את השכנים"

אחד מהם הוא ליעם גל־און, הייטקיסט מרמת השרון, שבנה את ביתו הפרטי לפני כחמש שנים מבטון בשיטה של Nudura. "הרעיון עלה לפני כעשור, כשגרנו בדירה בבניין ישן עם מקלט תחתון לשש דירות. נולדה לנו ילדה ובדיוק היו טילים. שם הבנו שאנחנו רוצים שהבית הבא שלנו יהיה ממוגן כדי שלא נצטרך לרוץ איתה לחדר המדרגות או לפחד שייפול טיל על הבית והבלוקים יתפרקו. חיפשתי פתרון שבו כל הבית יהיה מבטון".

כששמע על השיטה, החליט להתעמק. "הם אמרו שכשבונים את כל הבית מבטון בדרך הזאת, גם משפרים את הקירור והחימום שלו משמעותית וגם חוסכים ברמת כוח האדם של הבנייה. החלטתי לעשות קורס קבלנים כדי להבין בדיוק על מה מדובר. אני מתעסק בהייטק, אבל רציתי לדעת שלא עובדים עליי וממה הבית יהיה בנוי. רציתי לקבל החלטה מושכלת".

לאחר שלמד, הגיע גל-און לכמה מסקנות. "זה למעשה סוג של לגו שבתוכו יוצקים את הבטון. אז יש בידוד כמו צידנית מבפנים ובחוץ ובטון בעובי שאתה רוצה. הבנתי מהר מאוד שהעלויות לא יהיו גבוהות יותר מבנייה רגילה. להפך. זה נכון שאם מסתכלים פר שלד אז העלויות יותר גבוהות (255 שקל למטר, לעומת 120-80 שקל למטר בבלוקים רגילים - אל"ו), אבל בכוח האדם ובזמן שאתה חוסך בבנייה אתה מפחית את העלויות משמעותית ברמת הגמר, וכל הבית שלך עשוי מבטון, כך שכולו עומד בתקן של ממ"ד".

גל־און בנה את הבית עם קירות של 20 ס"מ בטון, בנה ממ"ד בקומת המגורים ובנה גם מרתף גדול מתחת לאדמה עם קירות בטון בעובי 40 ס"מ. "גם אם אתה ישן בקומה השנייה, זה מרחב מוגן לפי ההגדרות של פיקוד העורף, כי הכול עשוי מבטון אז אין חשש למעט החלונות. אם יורדים לממ"ד אז הוא ממש מוגן, ואם יורדים למקלט אז אתה בכלל מוגן".

 המרתף של גל-און ברמת השרון. ''כל הבית עומד בתקן ממ''ד'' / צילום: תמונה

איך הסביבה הגיבה להחלטה שלך לבנות בית כזה?
"היה לא מעט זלזול מצד אנשים, שאמרו 'מה אתה צריך את זה'. לכאורה נשמע שזה עולה הרבה כסף, ואנשים לא מסתכלים על רמת הגמר ולא מבינים שזה יוצא הרבה יותר זול בסוף, ואתה מקבל גם בית מבודד מפני חום וקור שחוסך בחשמל וגם בית בטיחותי. גם האדריכלית אמרה לנו 'אתם לא צריכים את זה, אין בזה טעם'".

אך ב־7 באוקטובר ובחודשים שלאחר מכן קיבל גל-און חיזוק להחלטות שקיבל. "היום יש לנו ארבע בנות. עם פרוץ המלחמה, במשך שלושה שבועות, הבנות ישנו במקלט. אשתי ממש מבסוטית ורגועה, וגם יש כמה שכנים שאין להם ממ"ד ומקלט ואירחנו אותם.

"היום כולם אומרים שהייתי חכם. עכשיו יש לי רשימת המתנה של שכנים שאומרים שאם תהיה מתקפת טילים הם באים אליי. אני מקווה שלא נצטרך. לא צפיתי מצב כל כך חמור עם כל כך הרבה טילים, אבל לצערי ולשמחתי המוכנות שלנו טובה".

"הייתי במילואים וידעתי שהמשפחה שלי מוגנת"

גם ש' מהצפון, סגן אלוף במיל' המשרת כקמ"ן בחיל האוויר ובעל עסק מענף הבנייה באזרחות, בנה את ביתו לפני כמה שנים מבטון. "אנחנו כבר שלוש שנים גרים בבית. כשבנינו אותו ב־2019 לא היה אירוע ביטחוני ספציפי, אבל לאורך כל השנים, בעקבות התפקיד שלי בצבא, הייתי מודע לסיכונים ורציתי בית שיהיה בטיחותי יותר מהנורמה.

"לפגיעה ישירה שום דבר לא יעזור, אבל אם יש פגיעה ליד הבית זה הבדל דרמטי. בבניין של בלוקים ההדף והפיצוץ יפגעו, אבל בבנייה של בטון זה לא נכנס בכלל. אין שום תרחיש בעולם שמשהו מהיציקת בקירות יעוף פנימה בגלל הדף של נפילות".

ש' בנה את כל הבית מבטון והוסיף גם ממ"ד וגם מרתף. "הבית שלי נבנה מכל השיקולים: בידוד, חוזק וירי - לא רק של רסיסים והדף, אלא גם ירי של נשק קל. כשעשיתי סיור בעוטף ראיתי את הסימנים של כדורי המחבלים על המבנים והזדעזעתי. כשהם ירו על קיר של ממ"ד הם לא עברו אותו, אבל קירות אחרים כן. הבית שלי כולו ממ"ד".

אחרי 7 באוקטובר, ובתקופה הזאת כשהצפון בוער, אתם מרגישים בטוחים יותר?
"האיום תמיד היה קיים, אבל הוא רק נהיה גדול יותר עם השנים. הצד השני בנה לעצמו ארסנל יותר גדול, ונכון שיש לנו את כיפת ברזל ואת כל הפטנטים בעולם, אבל אף אחד לא חסין, וברור שבטון יצוק עם ברזל יותר חזק מאשר קיר בלוקים. כשהייתי במילואים המשפחה שלי ידעה שהיא מוגנת מפני טילים ורסיסים כי הבית מאוד בטיחותי. הם לא עזבו את הבית".

 מבנה בטון מזוין ביישוב צוקים בערבה / צילום: באדיבות אקו ביל

כמי שעובד בענף הבנייה, אתה רואה התעניינות גדולה יותר היום בבנייה מבטון וחיזוק ההגנה של הבית?
"התחלות הבנייה שקיימות היום הן ברובן עבודות שהתחילו לפני 7 באוקטובר, אבל ברור שיש היום יותר התעניינות. אין לי ספק שמי מתחיל את הבנייה היום חושב על זה, אחרת זה גול עצמי כי אתה נשאר ב־6 באוקטובר".

גם הקבלן מאיר כהן, הבעלים של חברת הבנייה "M.C לקשרי פיתוח, בנייה ויזמות" העוסקת בבניית מבני ציבור, בתים פרטיים ובנייה רוויה, מספר כי ההתעניינות במוצרים שמספקים הגנה מפני סכנות ביטחונית גברה מאז 7 באוקטובר. "בשנים האחרונות בניתי כמעט 400 יחידות בשיטה של נדורה שבה קירות הבית מקבלים את חוזק הבטון. אבל עד היום זה לא היה השיקול המרכזי שבגללו אנשים בנו בתים בשיטה הזאת.

"עד לפני שנה אנשים לא נתנו חשיבות בכלל לחוזק. הם הסכימו להשקיע יותר כסף בבידוד מבחינת טמפרטורה ורעש. אבל היום אנשים שמתעניינים שמים בצד את הנושא ומסתכלים בעיקר על החוזק והבטיחות".

כהן נמצא בעיצומם של פרויקטים לבניית 170 יחידות דיור בבניינים של שש קומות ביישוב נווה דניאל ועוד 40 בתים פרטיים ביישוב איבי הנחל בגוש עציון באותה השיטה. "אני רואה הרבה אנשים פרטיים מהמרכז שמתחילים להתעניין בבנייה הזאת, במקום לבנות עם איטונג או בלוקים. הם חוששים שהבית יתפרק מפגיעת טיל. אולי זה קצת יותר יקר, אבל כל הבית הוא כמו ממ"ד".