הדיון הנשיאותי בשבוע שעבר הציב את נושא הגיל במרכז הקמפיין בארה"ב. אבל ישנה סוגיית גיל אחרת המשפיעה על מדינות דמוקרטיות מערביות רבות: גוש הולך וגדל של מצביעים מבוגרים הדורשים לדאוג לצורכיהם.
● WSJ | לא מחזיקים מניית אנבידיה? "הלך עליכם. כל השאר לא משנה"
● לפי 12 אלף המלצות אנליסטים - אלה המניות שלא כדאי למכור
מצביעים מבוגרים יותר נעשו משמעותיים במיוחד בבחירות בארה"ב, בבריטניה ובצרפת השנה. לא רק שמתברר שהם מצביעים אמינים יותר מהצעירים, אלא שגם שיעורם בקרב ציבור הבוחרים הולך וגדל.
כתוצאה מכך, מתחייבות מפלגות פוליטיות מובילות במדינות רבות להגן על ההכנסה ועל הכיסוי הבריאותי של הגמלאים, בתקופה שבה מספר גדל והולך של גמלאים יכביד על הקופה הממשלתית. מצביעים מבוגרים מודאגים לעתים קרובות יותר מצעירים מנושאים של פשיעה והגירה, ונוטים לתמוך פחות ביוזמות סביבתיות.
לקראת הבחירות בבריטניה ביום חמישי, תמכה כל מפלגה גדולה ב"ערבות המשולשת" (the triple-lock guarantee) של המדינה לגמלאים, המבטיחה ש"פנסיית המדינה" שלהם - המקבילה הבריטית לתשלומי הביטוח הלאומי - תעלה בקצב גבוה משל האינפלציה בטווח הארוך. בשנה שעברה, עלו קצבאות כאלה ב-10.1%, בעוד שהשכר החציוני לעובדים בגילאי 19 עד 49 עלה ב-5.7%. השנה צפויים הגמלאים לקבל קפיצה נוספת של 8.1%.
ראש הממשלה רישי סונק, שמפגר בסקרים, מבטיח לגמלאים גם הטבת מס. לצעירים הוא הציע שירות לאומי חובה לבני 18 - שנה בצבא או שנת התנדבות. התוכנית הזו מאוד לא פופולרית בקרב הצעירים, אבל עובדת מצוין עם אלה שגילם מעל 55.
ארה"ב: "המועמדים לא צפויים להיות כאן לראות את שינויי האקלים"
במחזור הבחירות הנוכחי בארה"ב, נראה שהבוחרים מודאגים יותר מגיל המועמדים מאשר האם המדיניות שלהם היא לטובת הקשישים. הנשיא ביידן, שנכשל קשות בדיון בשבוע שעבר, הוא בן 81, והמועמד הרפובליקני דונלד טראמפ הוא בן 78. באשר לקונגרס, הגיל החציוני של הסנטורים בתחילת הקונגרס הזה היה 65.3, גיו שבה אנשים זכאים למדיקר, תוכנית ביטוח בריאות חברתית, על פי מרכז המחקר Pew.
"כשאתה צופה בדיון ואתה רואה ששני המועמדים לנשיאות של המפלגות במדינה שלנו לא הולכים להיות כאן כדי לראות את ההשפעות של שינויי האקלים, ברור שזה לא יהיה בראש סדר העדיפויות עבורם", אמרה דפני גולד, דיילת בת 27 באטלנטה שאמרה שהיא תומכת בדמוקרטים בגלל הנושא הזה.
מידת ההשפעה של מבוגרים מבחינה פוליטית הייתה כבר מזמן רבה יותר ביחס למספרם, כי הם מצביעים באופן יחסי יותר מהצעירים. בבחירות אמצע הקדנציה של 2022 בארה"ב, הצביעו כשני שלישים מהאזרחים בני 65 ומעלה, יותר מכפול משיעור ההצבעה של אנשים בני 18 עד 29, על פי ניתוח של נתוני מפקד האוכלוסין במכון ברוקינגס.
שינוי דמוגרפי ועלייה באריכות ימים פירושם שהבוחרים המבוגרים יהוו נתח גדול מתמיד מציבור הבוחרים במדינות רבות. הולנד, נורווגיה וקרואטיה הן רק חלק ממדינות אירופה שבהן יש כיום מפלגות פוליטיות, שמטרתן העיקרית היא לקדם את האינטרסים של הגמלאים.
בבריטניה, בתחילת שנות ה-80, היו כמעט פי שניים מצביעים רשומים מתחת לגיל 40 מאשר מעל גיל 60. כעת, בני ה-60 כמעט והדביקו את הפער. אבל משום שהם מצביעים בצורה אמינה יותר - יש כעת 1.3 פתקי הצבעה של בני גיל 60 ומעלה על כל פתק של מתחת לגיל 40, לפי זאק גרנט, חוקר במרכז המחקר Nuffield Politics באוניברסיטת אוקספורד, שניתח את נתוני הבחירות בבריטניה.
ההוצאות על הפנסיה יעברו את הוצאות הביטחון
כוח הקלפי של בני יותר מ-60 עבר את זה של בני פחות מ-40 שנים ספורות לפני הצגת הערבות המשולשת ב-2010. עד 2028, ההוצאות הכוללות של המדינה על פנסיות צפויות לעלות על ההוצאות על ביטחון, חינוך ושיטור גם יחד, לפי UKOnward , צוות חשיבה לונדוני.
"המדינה שלנו נוטה להעדיף את הזקנים על פני הצעירים", אמר דיוויד ווילטס, שר לשעבר בקבינט. הוא היה חלק מן הממשלה השמרנית שיישמה את הערבות המשולשת, מדיניות שהוא התנגד לה. "לאנשים מבוגרים... יש את הכסף והכוח."
מצביעים מבוגרים לבדם אינם יכולים להכריע בבחירות. מפלגתו של סונאק צפויה להפסיד למרות תמיכה גורפת מצד מצביעים מבוגרים. מפלגת הלייבור, שצפויה לנצח בבחירות, רוצה להוריד את גיל ההצבעה ל-16, בין השאר כדי לאזן את הכוח ההולך וגדל של מצביעים מבוגרים. גרמניה הורידה לאחרונה את גיל ההצבעה שלה ל-16.
פעולה נגד האינטרסים של מצביעים מבוגרים עלולה לעלות ביוקר מבחינה פוליטית. בצרפת התעוררו בשנה שעברה חודשים של מחאות, של מבוגרים וצעירים כאחד, בעקבות מהלך של הנשיא עמנואל מקרון להעלות את גיל הפרישה במדינה בשנתיים, לגיל 64. המחוקקים סירבו להעביר את הצעת החוק, ואילצו את מקרון להשתמש בסמכויות חוקתיות כדי לבצע את השינוי ללא הצבעה.
הפופולריות של מקרון ספגה מכה, ומפלגתו הגיעה למקום השלישי בסבב ההצבעה הראשון של הבחירות לפרלמנט ביום ראשון. שני המקומות הראשונים, 'האיחוד הלאומי' הימני-קיצוני וקואליציה של מפלגות שמאל המכונה ה- New Popular Front, התנגדו לשינויי הפנסיה. מפלגות גוש השמאל רוצות להוריד את גיל הפרישה ל-60.
מצביעים מבוגרים מעדיפים לפעמים מדיניות שאינה מתאימה לאינטרסים של הצעירים. בשנת 2016 הצביעו בריטים מתחת לגיל 35 כמעט פי שניים לטובת הישארות באיחוד האירופי, בעוד שמצביעים מעל גיל 55 העדיפו ברובם לעזוב את האיחוד. כיום, כלכלת בריטניה קטנה ב-5% ממה שהייתה לו הברקזיט לא היה עובר, מעריך גולדמן זאקס.
"זה מובן מאליו שאם אתה צעיר, יש לך פחות השפעה", אמר סמואל תומסון, מפיק וידאו בן 34 בלונדון. אפילו פוליטיקאים צעירים, כמו סונק בן ה-44, מתמקדים הרבה יותר בבוחרים מבוגרים יותר, אמר תומסון.
עדיפות לפנסיה
עם פרישת דור הבייבי בום, מהווים הפנסיה ושירותי הבריאות שלהם אחוז גדול יותר מההוצאות הממשלתיות. בבריטניה, עלתה במהלך 15 השנים האחרונות ההוצאה הממשלתית על שירותי הבריאות מערך השווה ל-6% מהתוצר המקומי הגולמי ל-7%, בעוד שההוצאות על חינוך ירדו מ- 6% ל-4%.
בארה"ב, העלות של ביטוח לאומי ומדיקר צפויה לעלות לשוות-ערך ל-10.2% מהתפוקה הכלכלית בעוד עשור, לעומת 8.3% כיום, על פי משרד התקציבים של הקונגרס (CBO). עד שנת 2054, לפי ה-CBO, צפויות ההוצאות על ביטוח לאומי, מדיקר ומדיקייד עבור אנשים בני 65 ומעלה להוות יותר ממחצית מההוצאות ללא ריבית של הממשלה הפדרלית. בשלב זה, 25% מאוכלוסיית ארה"ב יקבלו קצבאות ביטוח לאומי, לעומת 20% כיום.
"מצביעים צעירים יותר שייתקעו עם הצעת החוק הזאת לא ממש שמים לב אליה", אמר בריאן רידל, עוזר לשעבר בסנאט הרפובליקני, העובד כעת ב-Manhattan Institute השמרני. "אז בוחרים מבוגרים הולכים לקלפי ובעצם שודדים מצביעים צעירים יותר".
ההוצאות של הביטוח הלאומי כבר עולות על הכנסותיו, ובעוד כ-10 שנים ייכנסו לתוקף קיצוצים אוטומטיים בהטבות, רעילים מבחינה פוליטית, אלא אם כן הקונגרס יפעל למלא את הפער באפשרויות כמו מיסים גבוהים יותר, העברות מהקרן הכללית או הלוואות.
לפני עשור, הציעו הרפובליקנים באופן קבוע תוכניות שיבלמו את הטבות הביטוח הלאומי והמדיקר עבור פנסיונרים עתידיים, מה שלדבריהם יהפוך את התוכניות לקטנות יותר אך גם בנות-קיימה יותר.
בקמפיין המוצלח שלו ב-2016, הבטיח טראמפ לא להפחית את ההטבות - אימוץ של עמדה דמוקרטית בדרך כלל - והוא דבק בעמדה הזו גם בקמפיין הנוכחי. במהלך הקדנציה הראשונה של טראמפ, לא התקדמו תוכניותיו של יו"ר בית הנבחרים, פול ראיין הרפובליקני, לצמצום ההוצאות החזויות של מדיקר.
בגרמניה, חשפה הממשלה במאי תוכנית לשמר את הנוסחה הנוכחית לקביעת קצבאות המדינה לגמלאים עד שנת 2039 לפחות, למרות עלותה ההולכת וגדלה. ממשלת גרמניה מוציאה יותר מ-100 מיליארד יורו (107.5 מיליארד דולר) בשנה כדי לתמוך במערכת הפנסיה, כמעט רבע מכלל הוצאות הממשלה וכמעט פי שניים מהתקציב השנתי לביטחון.
הגיל הממוצע של החברים הרשומים של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, השלטת בגרמניה, הוא 60, ואצל השמרנים מהאופוזיציה הגיל הוא 61.
"כשאנחנו מתקשרים עם אנשים בפסטיבלי פולקלור ובאירועים שאנחנו מארגנים, רבים מהם הם כבר פנסיונרים", אמר אוליבר גרונדמן, מחוקק שמרני. "לא קל לדבר איתם על העתיד. אכפת להם מהפנסיה שלהם, מבתי חולים, מבתי אבות, לאו דווקא מאנרגיה סולארית ודיגיטציה".
בסוף 2021, ביטלה הממשלה הסוציאליסטית של ספרד תיקון לא פופולרי משנת 2013 של מערכת הפנסיה הנדיבה של המדינה, המאפשרת לעובדים לפרוש עם 80% לפחות מההכנסה שלהם לפני פרישה, עד לגבולות מסוימים. העלות השנתית המוערכת של ביטול מהלך קיצוץ העלויות הזה תגיע לערך השווה ל- 3.5% מהתמ"ג עד 2050, על פי הבנק המרכזי של המדינה. כדי לסייע בתשלום עבורו, העלתה הממשלה את מיסי השכר לחברות ולעובדים קיימים.
להגן על הזקנים
הרעיון מאחורי יצירת רשתות ביטחון ממשלתיות כמו ביטוח לאומי, היה לוודא שאנשים מבוגרים שהפסיקו לעבוד לא יתמודדו עם עוני ויוכלו להרשות לעצמם שירותי בריאות.
פנסיונרים רבים כיום אינם עומדים בפני סיכון כזה, לאחר שנהנו מערכי נדל"ן מאמירים ותוכניות חיסכון נדיבות לפנסיה. בארה"ב, השווי הנקי החציוני של משקי בית בראשות אנשים בגילאי 65 עד 74 היה 410 אלף דולר בשנת 2022, על פי הפדרל ריזרב.
יותר מ-1 מתוך 4 פנסיונרים בריטים הוא מיליונר בליש"ט, כלומר יותר מ-1.3 מיליון דולר. נתון זה עלה פי ארבעה בעשר השנים האחרונות, לפי ה-Intergenerational Foundation, צוות חשיבה המתמקד בסוגיות של הוגנות דורית.
ג'יימס מילן, פנסיונר בן 72 מלונדון, קנה את ביתו הקטן בשכונת סאות'וורק תמורת 152 אלף ליש"ט בשנת 2000. "הוא כנראה שווה שני מיליון עכשיו", הוא אמר. במסגרת תוכנית ממשלתית משנות השמונים לעידוד בעלות על בתים, קנתה אשתו בהנחה את הדיור הציבורי שבו התגוררה, ולאחר מכן מכרה אותו בשער השוק, תוך רווח גדול שעזר בתשלום עבור הנסיעות של בני הזוג לאוסטרליה, אינדונזיה, וברחבי אירופה.
מילן אמר שהוא מבלה את זמנו בקריאת דיקנס, נהנה מהשמש ליד הנהר ומבלה עם שני בניו שבשנות ה-20 לחייהם, ועדיין גרים בבית כי אינם יכולים להרשות לעצמם מקום משלהם. "אני אוהב להיות בפנסיה", אמר. "הלוואי שהייתי עושה את זה מוקדם יותר".
בפעם הראשונה אי-פעם, לגמלאים בריטים יש הכנסה פנויה רבה יותר מאשר לאנשים בגיל העבודה, אם מביאים בחשבון את עלויות הדיור, כך על פי צוות החשיבה הלונדוני Resolution Foundation.
עם זאת, מדיניות ציבורית רבה עדיין שואפת להגן על הגמלאים. שינויי מס והטבות מאז 2010 שיפרו את מצבו של הפנסיונר הממוצע בבריטניה בכ-1,000 ליש"ט בשנה, בעוד שמצבם של משקי בית עם ילדים בני 14 ומטה הורע ב-780 ליש"ט, לפי קרן Resolution.
עובדים בני 65 ומעלה כבר לא צריכים לשלם מס "ביטוח לאומי" של 8% כדי לממן את הוצאות הרווחה, מה שמעניק להם למעשה העלאה בשכר, אף שלעיתים קרובות הם מרוויחים יותר מצעירים. בעוד שבארה"ב משלמים בעלי בתים רבים מס על רווחי הון כשהם מוכרים בתים שעלו בערכם, בבריטניה המצב הפוך: הקונים, הנוטים להיות צעירים יותר, הם אלה שמשלמים מס.
הצעירים בבריטניה היום הם הדור הראשון ששיעורי הבעלות שלו על בתים נמוכים יותר מאשר הוריהם.
"בעלות על בית היא דבר שפשוט לא נועד לקרות לי", אמר אדם לאמב, בן 31, בוגר אוניברסיטת אוקספורד המלמד ספרדית וצרפתית בבית ספר ציבורי בדרום לונדון. לאמב גר בבית צפוף עם שלושה חדרי שינה בדרום לונדון, עם שני חברים. כמעט מחצית מההכנסה שלו יוצאת על שכר דירה וחשבונות. הוא עדיין משלם את חוב הסטודנטים שלו, ואין לו חסכונות.
בני דור המילניום הצעירים יותר, כמו לאמב, שנולדו בסוף שנות ה-80, מרוויחים בממוצע 8% פחות בגיל 30 ממה שהרוויחו בגילם בני דור ה-X, שנולדו 10 שנים קודם. יידרשו להם לפחות חמש שנים נוספות של עבודה במשרה מלאה כדי להפוך לבעלי בתים, לעומת הדור של ההורים שלהם. והם יכולים לצפות לפרוש עם חיסכון של 45 אלף ליש"ט פחות מהוריהם, לפי ה-Resolution Foundation.
אחת הסיבות לכך שמחירי הבתים יקרים כל כך בבריטניה היא מחסור כרוני בבתים חדשים.
ליאו-גיבונס פלורייט, שעבד במועצת העיר Lewisham בלונדון, אמר שכ-9 מתוך 10 הצעות ליוזמות דיור נדחו. "מפעילים עליך לובינג מטורף, עם מיילים ועצומות ואנשים שמגיעים", אמר. "בדרך כלל, אלה בעלי הבתים הקיימים, והאנשים שיש בידם זמן לעשות זאת הם פנסיונרים".
ברטרנד בנואה, בויאן פאנסבסקי ופרייה בהראדיה תרמו למאמר זה.