הכלכלן שלוחש באוזני נשיאי ארה"ב: "אני מעריץ של ישראל כמעט בכל היבט"

בארוחת צהריים חברית שהתקיימה בשנת 1974 ישבו לסעוד הכלכלן ארתור לאפר ואנשי סגל הבית הלבן דיק צ'ייני ודונלד רמספלד. בפגישה ביקר לאפר את העלאת המס של הנשיא דאז ג'רלד פורד, ולפי הסיפורים קשקש על מפית את מה שלימים נודע כ"עקומת לאפר" כדי להסביר את כוונתו. המפית הזו קנתה את עולמו.

● הצוללת | המומחית שמציעה הסבר מפתיע לחרם שהטילה טורקיה על ישראל
● האנליסטים ממליצים: אלה המניות שלא כדאי למכור - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

עקומת לאפר הוא מושג מאקרו־כלכלי שהציג תפיסה מהפכנית לזמנו: הרעיון שהורדת מסים יכולה דווקא להגדיל את ההכנסות של המדינה מהם. לפי העקומה, ישנו שיעור מס אופטימלי, ובו גביית המס היא אופטימלית. ואילו כשמעלים את המס מעבר לשיעור מסוים, תקבולי המס למדינה יתכווצו.

אם לפשט את הרעיון שבבסיס העקומה, גם במצב של 0% מס וגם ב־100% מס, תקבולי הממשלה יעמדו על אפס. כך, יש נקודות קיצון שבהן העלאת המס תפגע בהכנסות המדינה, ואילו הורדת המיסוי תייצר לקופתה הכנסה מירבית.

בשיחה עם לאפר, המקורב לנשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ, הוא מסביר איך נולד מיתוס המפית, מתייחס למצע הכלכלי של המועמדים הנוכחיים לנשיאות ארה"ב, ומסביר למה מס שטוח הוא החלופה האידיאלית.

"אני מעריץ של ישראל כמעט בכל היבט"

"הייתי קשור למספר ממשלים רפובליקנים, אבל גם לממשלים ומועמדים דמוקרטיים", משתף לאפר, שהיה יועצו הכלכלי של הנשיא רונלד רייגן. "ניסחתי את תוכנית המיסוי של ג'רי בראון כשהוא התמודד לנשיאות בפריימריז הדמוקרטים ב־1992, אז הצענו מס שטוח (מס קבוע ללא קשר לגובה הכנסה, א"ו) שווה לכולם. הייתי הכלכלן של גארי הארט כשהתמודד בפריימריז הדמוקרטים לנשיאות ב־1988. אז אני דמוקרט של קנדי ורפובליקני של רייגן. אני דמוקרט של קלינטון ורפובליקני של טראמפ. אני אוהב הפחתת מסים, אני אוהב צמיחה כלכלית.

"יש על הקיר שלי תמונה של נתניהו מחזיק תרשים של עקומת לאפר", מוסיף לאפר. "באחד מספריו הוא ציין שאני הכלכלן האהוב עליו. אבל אז הוא הוסיף, 'אבל ארתור לאפר אינו יהודי'. ובכן, אני לא יהודי, זה נכון, ולמרות זאת נתניהו הוסיף שאני עדיין כלכלן טוב. הוא אדם מאוד משעשע ואני מחבב אותו. הייתי בישראל כמה פעמים ואני פשוט אוהב את המדינה הזאת, ומעריץ מאוד את הכלכלנים הישראלים. הייתה שם תקופה בזמן ההשבעה הראשונה של רייגן, בשנת 1981, אז הוזמנתי לאוניברסיטת תל אביב לבוא ולתת סדרת הרצאות. אני מעריץ ענק של ישראל כמעט בכל היבט".

מה אתה חש לגבי מה שקרה ב־7 באוקטובר ויחסי ישראל־ארה"ב מאז?
"זה עצוב. אני לא חושב שהמצב הזה היה מתרחש אם טראמפ היה נשיא. אני לא חושב שהניסיון של חמאס היה קורה. נשיאות טראמפ הייתה מונעת זאת. אני אישית נמצא 100% עם ישראל בזה. זו פשוט טרגדיה".

מדיניות המס: טראמפ היה מוצלח, ביידן מינוס

אמרת שאתה רפובליקני של טראמפ. מה לדעתך ההבדלים העיקריים והעקרוניים בין המפלגה הדמוקרטית תחת ג'ו ביידן לבין המפלגה הרפובליקנית תחת דונלד טראמפ?
"אני כלכלן, וזה כל מה שאני שאני מתבטא לגביו כרגע בשאלה הזו. לא על מדיניות חוץ או עניינים נוספים. ואני לא מדבר בשום צורה בשם טראמפ. אני מדבר איתו והכל, אבל אני אף פעם לא שואל אותו מה הדעות שלו. אני לא רוצה לדעת, כי אני לא רוצה להיות במצב שישאלו אותי, מה טראמפ חושב על זה? ואז אצטרך לענות".

אחרי ההבהרה הזו, לאפר נותן את הניתוח שלו למצע הכלכלי של המועמדים לנשיאות. "אני בוחן את זה במונחים של ספר לימוד מאקרו־כלכלה. חמשת הסעיפים העיקריים בספר לימוד הם מיסוי; הוצאות הממשלה; מדיניות מוניטרית ואינפלציה; רגולציה; וסחר".

כשיורדים לעומקם של חמשת הסעיפים הללו, התמונה בעיני לאפר ברורה: טראמפ עדיף בעיניו בכל פרמטר כלכלי.

 לאפר מקבל מדונלד טראמפ את מדליית החירות הנשיאותית ב־2019 / צילום: Reuters, Sachs Ron/CNP/ABACA

מבחינת מיסוי, לאפר מגדיר את כוכב הצפון שלו, היעד שאליו הוא נושא עיניים, כמערכת מיסוי שבה נקבע "שיעור המס הנמוך ביותר האפשרי על בסיס המס הרחב ביותר האפשרי. כך מספקים את התמריצים החלשים ביותר להעלמת מס, ומקבלים את בסיס המס הרחב ביותר; זהו המספר המינימלי של מקומות שבהם ניתן לשים את ההכנסה כדי להימנע מתשלום מסים".

לדבריו, "ממשל ביידן מתרחק מכוכב הצפון הזה. הוא כבר העלה מסים בכל מיני מקומות. האם טראמפ הזיז אותנו לכיוון כוכב הצפון הזה? התשובה היא שטראמפ היה מוצלח במדיניות המס. ביידן הוא מינוס גדול".

אם בוחנים את דבריו בשטח, ממשל טראמפ העביר ב־2017 רפורמה מקיפה במיסוי. במסגרתה, שיעור מס החברות הופחת מ־35% ל־21%, מס ההכנסה ליחידים ברוב המדרגות ירד והפטור ממס עיזבון הורחב. מנגד, ביידן הציע להגדיל את שיעור מס החברות מ־21% ל־28%; להעלות את המס על יחידים המשתכרים מעל 400 אלף דולר, והצבת שיעור מס ההכנסה העליון על 39.6%.

"הממשל הזה חרג הרבה מעבר למה שאפשר"

מבחינת הוצאות הממשלה, גורס לאפר, יש פער במדיניות: "עד מגפת קורונה טראמפ היה הטוב ביותר - היה לו איפוק יחסי בהוצאות, שלגביהן לממשלה יש תפקיד חשוב מאוד. האזרחים צריכים מערכת משפט, כבישים מהירים, הגנה, בתי ספר. כל אלה הם התפקיד של הממשלה. אם היא לא תוציא מספיק כסף, הכלכלה תיפגע, אבל הכלכלה תיפגע גם אם הממשלה תוציא יותר מדי. ומה שאני רואה כרגע זה שהממשל הזה חרג הרבה מעבר למה שאפשר".

בגזרת המדיניות המוניטרית הוא מסביר: "הפדרל רזרב בהובלת ג'רום פאוול והחברים כאן היה רפוי מדי בהורדת הריבית ובהרחבת המאזן. מאזן הפד הפך מכ־800 מיליארד דולר בינואר 2008 לכ־8 טריליון דולר, הייתה תקופה שהגענו ל־9 טריליון דולר. הפד היה נוראי בשלוש־ארבע השנים האחרונות, וגם לפני כן הוא לא היה משהו. נכון לעכשיו, המדיניות האידיאלית היא כסף טוב ומחירים יציבים, אלא שממשל ביידן התרחק מהאידיאל הזה. אני לא חושב שיש הרבה מה לומר על זה בתקופת ממשל טראמפ".

 יו''ר הפדרל ריזרב ג'רום פאוול / צילום: Associated Press, Alex Brandon

בתחום הרגולציה אומר לאפר כי "כולנו מבינים שנדרשת רגולציה מסוימת, אבל צריך לוודא שהיא לא חורגת מהמטרות הספציפיות העומדות על הפרק ולא יוצרת נזק נלווה".

נראה שגם בגזרה זו טראמפ אכן יישר קו עם התפיסה של לאפר. המנהיג הרפובליקני טען כי על כל רגולציה חדשה שיושמה במהלך השנה הראשונה של כהונתו, הוא ביטל כמעט 8 אחרות. טראמפ אף התבטא ואמר שבכוונתו להקל על הרגולציה בגזרת הבינה המלאכותית וביצוע עסקאות בתחום. הממשל שלו דיווח על למעלה מ־1,500 פעולות דה־רגולטוריות שביצע, והעריך כי הן חסכו לכלכלה האמריקאית מיליארדי דולרים.

בתקופת ממשל ביידן פעלו בכיוון ההפוך והתמקדו בביטול רבים מסעיפי הדה־רגולציה של טראמפ. נכון לאמצע 2023, ביידן ביטל, או היה בתהליך של ביטול, של כ־100 רגולציות שבוטלו מתקופת טראמפ, זאת בנוסף להשתת רגולציה החדשה בתחומי סביבה, בטיחות עובדים ובריאות. ועדת הסחר הפדרלית (FTC) בתקופתו הייתה מהאגרסיביות שפעלו בשנים האחרונות, והיא חתרה לבלום מיזוגים ולרסן תאגידי ענק.

בנוגע לסוגיית הסחר החופשי והעדפתו לאי-התערבות, לאפר מפרט: "לפני הכול צריך לומר שהגבלות על סחר, סנקציות או דברים כאלה פוגעים בכלכלה וביציבות הבינלאומית. ביידן פועל בכיוון הפוך ושגוי בתחום הזה".

וטראמפ? הוא הרי הטיל מכסים על סין.
"טראמפ מבין במשא־ומתן, הוא מאיים על מדינות במכסים ומדי פעם צריך לממש את האיומים האלה כדי לגרום להם להגיע לשולחן הדיונים ולסגורה עסקה. יש לנו עם קנדה, מקסיקו וארה"ב עסקת סחר חופשי נהדרת (טראמפ ניהל בימי כהונתו משא־ומתן מחודש על הסכם נפט"א, א"ו). הוא עשה עבודה טובה גם עם דרום קוריאה, אפילו עם יפן. אני חושב שטראמפ מנסה להביא אותם להורדת חסמים. יש הרבה אנשים שחושבים שהוא פרוטקציוניסט. זה לא הדונלד טראמפ שאני מכיר. אני רואה בו סוחר חופשי שמשתמש בסחר למינוף משא־ומתן".

מלבד סין הטיל טראמפ מכסים על יבוא מאירופה וממדינות אחרות כדי להגן על התעשיות האמריקאיות ולצמצם את הגירעון המסחרי. ביידן שמר על כמה מכסים שהוטלו על סין בתקופת טראמפ, אך נקט תיאום עם בעלות בריתו כדי לטפל בחזית שיטות הסחר של סין.

"הדגמתי על מפיות איזה 30 או 40 פעם"

כשאני מחזיר אותו לסיפור האלמותי על המפית מאותה ארוחת צהריים ועד כמה הוא נכון או אגדה אורבנית, אומר לאפר: "רציתי להדגים את הרעיון שלפיו אם מוטל עליך מס של 100%, אתה לא תעבוד והמדינה לא תקבל כלום, ואם מוטל עליך מס אפס - כנ"ל. ציירתי את זה בצורה פשוטה על מפית, כדי שיהיה מובן. הדגמתי את זה ככה על מפיות איזה 30 או 40 פעם באותן שנים בקרב מקבלי ההחלטות. כמו בדיחה. אבל אם אתה מספר בדיחה וכולם צוחקים, אתה תספר אותה שוב, פעם אחר פעם".

באופן עקרוני, גם אם יש רמת מיסוי שהמדינה תקבל בה תקבולי מס מקסימליים, בהכרח צריך להשאיר את רמת המיסוי הגבוהה האפשרית? זה בכל זאת פוגע בחופש של אנשים ובתוצר העבודה שלהם.
"בוודאי שלא צריך לגבות את המיסוי בגבול העליון. נדרשות הכנסות כדי לנהל את הממשלה, אבל הרבה מתחת לשיעור המס המרבי עבורן. כשכתבתי את תוכנית המס השטוח של קמפיין ג'רי בראון, כשהוא התמודד לנשיאות ב־1992, נפטרתי מכל המסים הפדרליים בארה"ב. היו בתוכנית שני מסים שטוחים קבועים, אחד על מכירות נטו של עסקים ואחד על הכנסה ברוטו אישית - ללא ניכויים, פטורים, החרגות, זיכויים, השמטות, כלום. הצבנו מס קבוע של 13% על כל אחד וזהו. זה החליף כל מס פדרלי אחר".

איפה ארה"ב ניצבת כרגע מבחינת עקומת לאפר?
"אני לא יודע אם לנסח את זה ככה, אבל יש כמה מסים שבהן שיעורי הגבייה גבוהים מדי בארה"ב, ויש כמה שיעורי מס שכנראה נמוכים מדי. לכן אני תומך נלהב כל־כך במס שטוח, בלי פטורים ובלי שטיקים".