גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם כספי המסים חוזרים אלינו? המחקר שחושף פערים עצומים בין המגזרים

מחקר אקדמי מקיף מציג תמונה מלאה של תשלומי המס וחלוקת משאבי המדינה בין המגזרים - כולל מסים עקיפים ושירותי ממשלה שאינם קצבאות ● משק הבית היהודי הלא–חרדי משלם 6,115 שקל יותר במסים בכל חודש מאשר התמורה שהוא מקבל מהממשלה ● ויש גם כמה מיתוסים שנשברו

אילוסטרציה: Shutterstock
אילוסטרציה: Shutterstock

מאמר אקדמי חדש שיפורסם ב"רבעון לכלכלה" מספק הצצה לשאלה שמטרידה כל ישראלי: האם כספי המסים שלנו חוזרים אלינו? אם אתם יהודים לא-חרדים, התשובה היא כנראה לא. הנתונים גם שוברים מיתוסים נפוצים על מי נהנה מהוצאות הממשלה, ומראים כמה מערכת המס בארץ פרוגרסיבית ומוטה לטובת הולדת ילדים.

בדיקת גלובס | למה פחות ופחות ישראלים מוכנים לענות על סקרי הלמ"ס, ואיך זה ישפיע על הכלכלה
האם המסים יעלו ואיך ייראה התקציב? מנכ"ל משרד האוצר פותח הכול

הנתונים מגלים פער עצום בין המגזרים, ומראים שמשק הבית החרדי הממוצע מקבל מהמדינה 4,107 שקל יותר בכל חודש מאשר הוא משלם מסים. משק הבית הערבי הממוצע מקבל 1,037 שקל, ומשק הבית היהודי הלא חרדי משלם 6,115 שקל יותר במסים בכל חודש מאשר הוא מקבל בשירותי ממשלה.

מוביל המחקר הוא אריאל קרלינסקי, דוקטורנט מהאוניברסיטה העברית. שותף נוסף הוא ד"ר מיכאל שראל. שראל היה בעבר ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל, הכלכלן הראשי באוצר, ולאחר שהתפטר במחאה על מדיניות לפיד כשר אוצר - מונה לראש פורום קהלת לכלכלה. נדגיש שמחקר זה לא מוצג כנייר עמדה של קהלת, אלא מדובר במאמר אקדמי שפורסם בכתב העת הכלכלי הנחשב בישראל. פרט לשראל וקרלינסקי, השתתפו גם תום שדה וערן יוגב. לפי שראל, "כשמפרסמים נתוני עוני ואי-שוויון, ההסתכלות חלקית מאוד. גם ביטוח לאומי וגם הלמ"ס מודדים רק מסים ישירים ברמת הפרט, ובהעברות הממשלה יש בעיקר קצבאות".

אלא שבפועל, השירותים שהממשלה נותנת נרחבים בהרבה מהקצבאות הישירות, וכך גם המיסוי העקיף. אז כדי למצוא את ההשפעה האמיתית של הממשלה על משקי הבית בישראל, צריך "לזקוף" גם שירותי חינוך ובריאות שהממשלה מספקת, והוצאות ממשלה כמו סבסוד תחבורה ציבורית ותרבות. בצד המיסוי יש גם מע"מ, מס חברות, מכסים, ומסים עקיפים נוספים כמו דלק וסיגריות. זה דורש להבין איך מתפלגים המסים והשירותים בין משקי הבית, כולל שאלות אמפיריות קשות כמו "על מי נופל מס החברות". אך בעזרת ניתוחי רגישות, החוקרים הצליחו להשיג תמונה מקיפה של השפעת הממשלה על משקי הבית.

המחקר דרש גם מענה על שאלות בגבול שבין כלכלה ופילוסופיה, כמו איך מתפלגות בין משקי הבית הוצאות על מוצרים ציבוריים מובהקים, כמו ביטחון ותשתיות. אך כפי ששראל מסביר: "בדקנו את זה לפי כמה גישות, ובסך הכל אף אחת מהן לא משנה את התמונה הגדולה". כך שלמעשה, יש לנו הצצה ייחודית בהיקפה להשפעת הממשלה עלינו, לרבות לחלוקה על בסיס מגזר ומעמד חברתי-כלכלי.

ההשפעה הגדולה ביותר: מספר הילדים

אחד הממצאים המובהקים ביותר של המחקר הוא הפער בין המגזרים. כאמור, חרדים נוטים לקבל הרבה יותר מהמדינה, ולשלם פחות מסים. ערבים נמצאים במקום מתון בהרבה, ואצל יהודים לא-חרדים המצב הפוך לחלוטין. אך גם כשפורסים את המגזרים השונים לעשירוני הכנסה פנימיים בתוך כל מגזר, התוצאה נשארת מובהקת: 80% מהחרדים מקבלי יותר שירותי ממשלה מאשר משלמים מסים, 60% מהערבים, ו-30% בלבד מהיהודים הלא-חרדים. כלומר, הרוב הגדול של משקי הבית היהודים הלא-חרדים, שכולל חילונים, מסורתיים ודתיים כאחד, משלם הרבה יותר במסים מאשר הוא מקבל בשירותי הממשלה. "היהודים הלא-חרדים לא רק שמממנים את המוצרים הציבוריים וההשקעה בתשתיות, אלא גם את המגזרים האחרים" אומר שראל.

למה זה קורה? משתי סיבות עיקריות. האחת היא ההטיה של מערכת המיסוי וההוצאות בישראל לטובת משפחות מרובות ילדים. על פי נתוני המחקר, משפחות עם שני הורים וילד אחד מקבלות בממוצע 5,761 שקל בחודש בשירותי ממשלה. עם שלושה ילדים זה עולה ל-11,376 שקל, ובשישה ילדים ומעלה שווי ההטבות מזנק ל-22,131 שקל בחודש. כמובן, מדובר גם בהטבות שלא רואים ישירות בכיס, כמו חינוך ובריאות.

"רואים בבירור את השפעת מספר הילדים על הוצאות הממשלה שמקבל משק בית", אומר שראל, "וזה נכון גם בצד הכנסות הממשלה: יש עוד נקודות זיכוי במס הכנסה והטבות בארנונה שניתנות למשפחות עם הכנסה נמוכה והרבה ילדים". אלו מאפיינים בצורה מובהקת משקי בית חרדים, וכך יוצא שהם מקבלים יותר, ומשלמים פחות.

סיבה שנייה היא הפרוגרסיביות של מערכת המס. ידוע שמס הכנסה בישראל נחשב פרוגרסיבי, והשכבות החזקות משלמות את רוב המסים הישירים. משק בית בעשירון השלישי מלמטה משלם בממוצע 292 שקל בלבד בחודש במס הכנסה ורווח הון, משק בית בעשירון השביעי משלם 2,243 שקל, והעליון: 15,403.

החידוש של המחקר הוא בהסתכלות על כל מערכת המס, כולל המסים העקיפים שנוטים להיות פחות פרוגרסיביים. אך אפילו איתם, ניכר שהעניים כמעט ולא משלמים מסים בארץ: בעוד שמשק בית בעשירון התחתון משלם על כל המסים יחד 3,769 שקל בחודש, בעשירון החמישי זה מגיע ל-9,154 שקל בחודש, ובעשירון העליון: 36,465 שקל.

ניתן כמובן לטעון שמדובר במאפיין רצוי של מערכת המס ולא בתקלה. אך בעיני שראל, בכל הנוגע לחברה החרדית, ייתכן שההיגיון הרגיל של חלוקת העושר מחדש לא לגמרי עובד: "ההחלטה על אורח החיים שמוביל לעוני היא החלטה של החברה החרדית עצמה", מסביר שראל. "זה לא מקרה וזו לא היסטוריה או אפליה. לכן, פחות ברור אם הרציונל שמצדיק חלוקה מחדש של ההכנסות עובד גם כאן. לכאורה, הרעיון הוא שמי שמרוויח יותר משלם על מי שיש לו פחות, במעין 'ביטוח הדדי' על חוסר מזל או נתונים התחלתיים פחות טובים. אבל במקרה החרדי, ההכנסה הנמוכה היא לא 'אקסוגנית' אלא תלויה בהחלטה מודעת לקיים אורח חיים מסוים".

גם מספר הילדים לא בדיוק מקרי, אלא החלטה פעילה של משקי הבית. בעיני שראל "יש משהו מאוד עמוק באמירה 'ילדים זה שמחה'. הרי תחת הכנסה מסוימת אפשר לחיות ברמת חיים כלשהי, ואז משפחה בוחרת להביא ילד נוסף. האם מצבה אחרי זה טוב יותר או רע יותר? אם ילדים זה שמחה, אז למרות שמצבה הכלכלי לכאורה מידרדר, בעצם מצבה הסובייקטיבי טוב יותר".

לאילו מגזרים מגיעות הוצאות הממשלה

המחקר מאפשר גם לראות לאילו מגזרים מגיעות הוצאות הממשלה. למשל, הסבסוד הממשלתי על תרבות, ספורט ופנאי מגיע בראש ובראשונה למשקי בית יהודיים לא-חרדיים (344 שקל בחודש בממוצע), אך בניגוד למיתוס הנפוץ - גם משקי הבית החרדים נהנים מהסבסוד, ברמה של 310 שקל בחודש בממוצע. מנגד, בחברה הערבית נהנים בממוצע מ-232 שקל בלבד למשק בית עבור פעילויות כאלה. בחלוקה לעשירוני הכנסה, מתגלה תופעה מעניינת נוספת: משקי הבית העשירים יותר מסובסדים ממשקי הבית העניים, כך שתקציב התרבות הוא למעשה תקציב רגרסיבי המועיל יותר לעשירים.

לעומת זאת, סבסוד התחבורה הציבורית מגיע בצורה מובהקת לחברה החרדית (502 שקל בחודש בממוצע), והרבה פחות ליהודים לא-חרדים (217) ועוד פחות לערבים (203). זאת הן משום שהישובים החרדיים מופלים לטובה במחירי הכרטיסים מכיוון שהם בממוצע עניים יותר, והן משום שחרדים משתמשים הרבה יותר בתחבורה ציבורית מכל מגזר אחר. אפקט זה הוגבר לאחרונה לאחר רפורמת המחירים של שרת התחבורה מירי רגב, שהגבירה את הסבסוד הממשלתי למחירי הכרטיסים.

עם זאת, מציין שראל, "חשוב לזכור שהמחקר לא עוסק בשאלות נורמטיביות לגבי מה ראוי לעשות, ואין לו שיפוטיות כלפי המדיניות הרצויה. במקום זאת, אנחנו רוצים לתאר את המצב הקיים בצורה המדויקת ביותר האפשרית. כל אחד יכול לקחת את הנתונים האמפיריים ולהסיק מהם מסקנות בהתאם לעמדות ולערכים שלו. אבל בניגוד למצב היום, שמוכרחים להישען גם על תחושות בטן והערכות, מעתה יהיה אפשר להישען על נתונים אמיתיים".

שראל נותן דוגמה למדיניות ממשלתית שהמחקר הצליח "לתפוס": "נניח שהממשלה מעלה את שיעור המע"מ באחוז, ונותנת את כל הכסף לשירותי חינוך לתלמידים מהשכבות החלשות. ברור שזו מדיניות פרוגרסיבית, כי מי שעשיר ישלם יותר, ומי שעני יקבל יותר. אבל בנתונים הרשמיים של ישראל, ההשפעה על אי השוויון תהיה אפס! כי לא מודדים מסים עקיפים ושירותי ממשלה שאינם קצבאות. בשיטה שלנו, אפשר לתאר תמונה הרבה יותר נכונה של המדיניות הממשלתית והשפעותיה, הן בתחום החלוקה מחדש והן בין המגזרים השונים".

בצורה כזאת, מקווים החוקרים, השיח הכלכלי בישראל יהפוך ליותר מבוסס עובדות, ויאפשר למקבלי ההחלטות לנתב את הכנסות והוצאות הממשלה בצורה חכמה יותר, ועל פי הנתונים בפועל.

עוד כתבות

שימפנזים. מעמידים גם שומרי ראש / צילום: Shutterstock

מארבים, איסוף מודיעין וחיסולים: הצד האפל של השימפנזים מוכיח שוב עד כמה הם דומים לנו

עשרות שנות מחקר לא הותירו מקום לספק: השימפנזים מנוסים ביסודות המלחמה, וגם יודעים להטיל טרור

ג'וש פריידנברג בביקור ביד ושם במרץ האחרון / צילום: פרטי

בית האופרה של סידני הואר בצבעי כחול־לבן. את מה שקרה אחר כך קשה היה לחזות

ג'וש פריידנברג, בעבר בכיר בממשלת אוסטרליה וכיום יו"ר בגולדמן זאקס, הזדעזע מהאלימות שחוו יהודים בארצו אחרי 7 באוקטובר ● אז הוא יצר סרט תיעודי - שזכה לכותרות בעולם ● בראיון מיוחד הוא מספר על הבורות ביחס לסכסוך הישראלי־פלסטיני ומסביר מדוע דווקא הביקור בארץ עשה אותו אופטימי

הצוללת. הילה ויסברג ודין שמואל אלמס בשיחה עם ד''ר גליה לינדנשטראוס / צילום: פרטי

המומחית שמציעה הסבר מפתיע לחרם שהטילה טורקיה על ישראל

שיחה עם ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה ב־INSS ● על הכוחות שמניעים את ארדואן מאחורי הקלעים ושאלת היום שאחריו ועל האינטרס הכלכלי מול איראן ורוסיה ● האזינו

אירוע חציית הביטקוין / צילום: Shutterstock

הביטקוין הגיע לשפל של 5 חודשים. למה זה קורה?

תשלומי פיצויים של בורסה שפשטה רגל גורמים לחשש מהצפת השוק במטבעות ביטקוין ● הביטקוין מתערער ויורד לשפל של כחמישה חודשים, וכנהוג גורר איתו את שאר מטבעות הקריפטו המרכזיים ● אבל התחזית צופה שהביטקוין יחזור ויתחזק

פעילות כוחות צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

ראש המוסד חזר מהשיחות בקטאר, לשכת רה"מ: "יש עדיין פערים"

יו"ר המחנה הממלכתי לרה"מ: ניתן גיבוי מלא לכל מתווה אחראי שיביא להשבת החטופים • צה"ל ושב"כ חיסלו 7 מחבלים בפעילות בג'נין, מתוכם חוליית המחבלים שאחראית למותו של סרן אלון סקאג'יו ז"ל • דיווח: חמאס עדכן את חיזבאללה כי הוא מקבל את ההסכם להפסקת אש • רקטה פגעה בבית בקריית שמונה, אין נפגעים • עדכונים בולטים

השריפות בגליל התחתון בעקבות המטח האחרון / צילום: כבאות והצלה צפון

עשרות שיגורים לגליל התחתון, גבר נפצע קשה מרסיסים

חיזבאללה שיגר 20 רקטות לשורת יישובים, בהם: כפר נהר הירדן, מצפה נטופה, אבטליון, פקיעין וכפר זיתים • במד"א מעדכנים על פצוע אחד באורח קשה שפונה לבית החולים • השיגורים הגיעו בצל החיסול אתמול בעומק לבנון • רויטרס: חמאס ממתין לתשובת ישראל - שצפויה להגיע תוך ימים בודדים • עדכונים בולטים 

''מחכים שהמטבע יחזור ל־3.6 שקל לדולר'' / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

בשוק מעריכים: זה הרגע שבו בנק ישראל יתחיל להוריד את הריבית

עפ"י ההערכות בשוק, בנק ישראל צפוי להשאיר גם השבוע את הריבית על רמה של 4.5%, אך עדכון התחזיות יוכל להצביע על הצפי להמשך השנה ● בינתיים, פרמיית הסיכון של ישראל רק מוסיפה לעלות ● כעת בחטיבת המחקר של בנק ישראל צופים להורדה אחת או שתיים בשנה הקרובה

אייל פסו, מנכ''ל גאוזי / צילום: Photography courtesy of Nasdaq, Inc.

למרות החולשה במניה, מנכ"ל גאוזי אופטימי: "זו נקודת אור כשחברה ישראלית, בזמן מלחמה, מנפיקה בנאסד"ק"

את הרעיון להקמת גאוזי, שמייצרת טכנולוגיה לשליטה במעבר אור דרך זכוכיות, קיבל המנכ"ל אייל פסו כשרצה למנוע תצפית מהרחוב לביתו: "רציתי כפתור שיוכל להפוך שקוף לאטום ולהפך" ● לאחר שהנפיק את החברה בוול סטריט, ולנוכח קבלת הפנים הצוננת לה זכתה המניה, הוא טוען כי "כשהמשקיעים יבינו שהטכנולוגיה שלנו היא בבסיס של הרבה שווקים, נוכל לעשות פלאים"

ז'ורדן ברדלה (מימין), מועמד מפלגתה של לה פן לראשות הממשלה ומארין לה פן, באירוע תמיכה / צילום: ap, Thomas Padilla

"נער הפוסטר" שעוזר לימין הצרפתי להחליק את התדמית הבעייתית

נער הפוסטר של הימין הצרפתי, ז'ורדן ברדלה, מכונה "משפיען רשת" על ידי מבקריו, שטוענים כי הוא מסתיר מאחוריו את הצד האנטישמי ושונא הזרים של מפלגת "האיחוד הלאומי" ● ביום ראשון הקרוב הוא עשוי להפוך לראש ממשלה ● בהבטחות הבחירות שלו, הוא מציע לקצץ את ההוצאות על המהגרים כדי להיאבק ביוקר המחיה

צבי מדלג בין החלקות השרופות. גבול הצפון / צילום: לירון שפירא, החברה להגנת הטבע

כלבים משוטטים ברחו לישראל מההפגזות בלבנון: כך הפכו יישובי הצפון לג'ונגל בחסות המלחמה

להקות תנים בין הבתים, כלבים שפלשו מלבנון, שטחי ענק שרופים וציידים לא חוקיים ● כשמרבית התושבים מפונים, את מקומם בערי הצפון תופסים בעלי החיים ● המשרד להגנת הסביבה: "נדע לשקם את המערכת האקולוגית, אבל היא לא תחזור להיות מה שהייתה"

יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר. דובר מרכזי בוועידת הנדל''ן השנתית של מזרחי טפחות בשיתוף גלובס / צילום: שלומי יוסף

המגמות והתחזיות לשוק הנדל"ן: הוועידה השנתית של מזרחי טפחות בשיתוף גלובס יוצאת לדרך

הוועידה השנתית של מזרחי טפחות יוצאת לדרך היום (ראשון), במתחם האירוח "גבריאל" בנס ציונה במתכונת משודרגת ובהשתתפות בכירי הענף, מקבלי החלטות, ראשי רשויות ומיטב המומחים של מזרחי טפחות ● היא תעסוק בסוגיות הבוערות ביותר של הענף ובשאלה איך יוצרים ודאות בתקופה של אי ודאות

ניר צוק, עופר גונן ועמיר לונדון. הישראליות בוול סטריט / צילום: טל גבעוני, ערן לביא, נטי לוי

הדיווח שהקפיץ את חברת הביומד הישראלית בסוף השבוע

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש • מדיוונד קפצה בחדות לאחר דיווחים על הצעת רכישה ● קמהדע קפצה בכ-10% לאחר שקיבלה סיקור חיובי מסטיפל ● ופאלו אלטו השלימה זינוק של 31% מהשפל שרשמה בחודש פברואר

משרד החקלאות וביטחון המזון

ביטחון המזון: בדקנו איך משרד החקלאות הטעה את הציבור לטובת הייצור המקומי

שינוי השם של משרד החקלאות זכה בעיקר לביקורת בשל התזמון ● לנו זה הזכיר שתחת השר דיכטר המשרד מגלה לא פעם העדפה לייצור המקומי כדי להשיג את אותו "ביטחון מזון" ● הבעיה היא שכדי לשכנע את הציבור, המשרד מציג נתונים שלא תמיד נותנים תמונה מהימנה ● המשרוקית של גלובס

התרחיש ההרסני: "חיזבאללה יכול להכריע את כיפת ברזל"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: לישראל יש הרבה מה להפסיד במלחמה מול חיזבאללה, הפופולריות של מרואן ברגותי מתחזקת אצל הפלסטינים, ומורים פרו-פלסטינים בארה"ב מנסים לקדם תוכנית לימוד נגד ישראל ● כותרות העיתונים בעולם

חנות של קרטייה בשאנז אליזה בפריז / צילום: Shutterstock

הנכסים שאפילו הריבית הגבוהה לא יכולה לגעת בהם

התחרות על החנויות הבלעדיות ביותר בעולם היא עזה, למרות הגידול המתון בשכר הדירה ● אפילו בלקסטון להוטה לדריסת רגל בשוק הזה

הדמיית העיר החכמה של Woven by Toyota / צילום: Toyota UK

יצרנית הרכב הגדולה בעולם בונה את העיר החכמה הראשונה

טויוטה, יצרנית הרכב הגדולה בעולם, בונה את העיר החכמה הראשונה בעולם, ביפן • השלב הראשון של הפיתוח מתוכנן להסתיים עד סוף השנה, אבל מה נותר מהחזון שהניע אותו?

מדוע רוכשי הדירות בישראל משלמים לבנק הרבה יותר / אילוסטרציה: Shutterstock

הממוצע מטעה: כל המספרים מאחורי המשכנתה שהישראלים לוקחים

ההתעוררות במכירת הדירות והתחדשות עליית המחירים, מחזירות למרכז הבמה את ההלוואה הכבדה ביותר של רוב משקי הבית ● כך מורידות הלוואות בפריפריה ולשיפוצים את גובה המשכנתה הממוצעת, שבמרכז הארץ מגיעה כבר ל־2 מיליון שקל ויותר ● וגם: איך קורה שאתם משלמים לבנק יותר מכפול מסכום ההלוואה שנטלתם כדי לרכוש את הדירה, ומה ניתן לעשות כדי לצמצם את ההחזר

מיכה קליין, עופר פלדמן, דפנה הר לב ודרור פלדמן בפאנל משותף / צילום: תמר מצפי

ליזמי הנדל"ן יש תחזית פסימית לשוק הדיור: "כשל ברמת המדינה"

בפאנל "איך קונים היום דירות" בוועידת הנדל"ן השנתית של מזרחי טפחות בשיתוף גלובס, נרשם קונצנזוס סביב ההערכות שמחירי הדיור ימשיכו לעלות ● מיכה קליין, מנכ"ל אפריקה ישראל מגורים: "אנשים מבינים שהעתיד בשוק יהיה יותר גרוע" ● וגם: הקשיים לקדם התחדשות עירונית בפריפריה

בורסת ת''א זינקה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מגמה ירוקה בת"א; תשואות האג"ח הממשלתיות צונחות

המגעים לעסקת חטופים דוחפים את מדדי המניות כלפי מעלה ● מדד ת"א 35 עולה בכ-1.4% ● בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית על כנה מחר ובקבוצת הפניקס מעריכים כי יאותת על הפחתת ריבית אחת בשנה הקרובה ● עונת הדוחות בוול סטריט תיפתח בשבוע הקרוב ● בפוריה פיננסים מתייחסים לשאלה האם זה הזמן להשקיע באג"ח אמריקאיות

ארתור לאפר / צילום: Reuters, Sachs Ron/CNP/ABACA

הכלכלן שלוחש באוזני נשיאי ארה"ב: "אני מעריץ של ישראל כמעט בכל היבט"

הכלכלן המוביל ארתור לאפר, שייעץ לרונלד רייגן ולדונלד טראמפ, עובר על חמשת הסעיפים החשובים המתווים מדיניות כלכלית ומסביר למה לדעתו ביידן נופל מטראמפ בכולם ● גורו הקיצוץ במסים עדיין דבק בעקומת לאפר, שקשקש על מפית נייר והפכה לחלק בלתי נפרד מלימודי מאקרו־כלכלה: "אני תומך נלהב במס שטוח, בלי פטורים ובלי שטיקים"