גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם כספי המסים חוזרים אלינו? המחקר שחושף פערים עצומים בין המגזרים

מחקר אקדמי מקיף מציג תמונה מלאה של תשלומי המס וחלוקת משאבי המדינה בין המגזרים - כולל מסים עקיפים ושירותי ממשלה שאינם קצבאות ● משק הבית היהודי הלא–חרדי משלם 6,115 שקל יותר במסים בכל חודש מאשר התמורה שהוא מקבל מהממשלה ● ויש גם כמה מיתוסים שנשברו

אילוסטרציה: Shutterstock
אילוסטרציה: Shutterstock

מאמר אקדמי חדש שיפורסם ב"רבעון לכלכלה" מספק הצצה לשאלה שמטרידה כל ישראלי: האם כספי המסים שלנו חוזרים אלינו? אם אתם יהודים לא-חרדים, התשובה היא כנראה לא. הנתונים גם שוברים מיתוסים נפוצים על מי נהנה מהוצאות הממשלה, ומראים כמה מערכת המס בארץ פרוגרסיבית ומוטה לטובת הולדת ילדים.

בדיקת גלובס | למה פחות ופחות ישראלים מוכנים לענות על סקרי הלמ"ס, ואיך זה ישפיע על הכלכלה
האם המסים יעלו ואיך ייראה התקציב? מנכ"ל משרד האוצר פותח הכול

הנתונים מגלים פער עצום בין המגזרים, ומראים שמשק הבית החרדי הממוצע מקבל מהמדינה 4,107 שקל יותר בכל חודש מאשר הוא משלם מסים. משק הבית הערבי הממוצע מקבל 1,037 שקל, ומשק הבית היהודי הלא חרדי משלם 6,115 שקל יותר במסים בכל חודש מאשר הוא מקבל בשירותי ממשלה.

מוביל המחקר הוא אריאל קרלינסקי, דוקטורנט מהאוניברסיטה העברית. שותף נוסף הוא ד"ר מיכאל שראל. שראל היה בעבר ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל, הכלכלן הראשי באוצר, ולאחר שהתפטר במחאה על מדיניות לפיד כשר אוצר - מונה לראש פורום קהלת לכלכלה. נדגיש שמחקר זה לא מוצג כנייר עמדה של קהלת, אלא מדובר במאמר אקדמי שפורסם בכתב העת הכלכלי הנחשב בישראל. פרט לשראל וקרלינסקי, השתתפו גם תום שדה וערן יוגב. לפי שראל, "כשמפרסמים נתוני עוני ואי-שוויון, ההסתכלות חלקית מאוד. גם ביטוח לאומי וגם הלמ"ס מודדים רק מסים ישירים ברמת הפרט, ובהעברות הממשלה יש בעיקר קצבאות".

אלא שבפועל, השירותים שהממשלה נותנת נרחבים בהרבה מהקצבאות הישירות, וכך גם המיסוי העקיף. אז כדי למצוא את ההשפעה האמיתית של הממשלה על משקי הבית בישראל, צריך "לזקוף" גם שירותי חינוך ובריאות שהממשלה מספקת, והוצאות ממשלה כמו סבסוד תחבורה ציבורית ותרבות. בצד המיסוי יש גם מע"מ, מס חברות, מכסים, ומסים עקיפים נוספים כמו דלק וסיגריות. זה דורש להבין איך מתפלגים המסים והשירותים בין משקי הבית, כולל שאלות אמפיריות קשות כמו "על מי נופל מס החברות". אך בעזרת ניתוחי רגישות, החוקרים הצליחו להשיג תמונה מקיפה של השפעת הממשלה על משקי הבית.

המחקר דרש גם מענה על שאלות בגבול שבין כלכלה ופילוסופיה, כמו איך מתפלגות בין משקי הבית הוצאות על מוצרים ציבוריים מובהקים, כמו ביטחון ותשתיות. אך כפי ששראל מסביר: "בדקנו את זה לפי כמה גישות, ובסך הכל אף אחת מהן לא משנה את התמונה הגדולה". כך שלמעשה, יש לנו הצצה ייחודית בהיקפה להשפעת הממשלה עלינו, לרבות לחלוקה על בסיס מגזר ומעמד חברתי-כלכלי.

ההשפעה הגדולה ביותר: מספר הילדים

אחד הממצאים המובהקים ביותר של המחקר הוא הפער בין המגזרים. כאמור, חרדים נוטים לקבל הרבה יותר מהמדינה, ולשלם פחות מסים. ערבים נמצאים במקום מתון בהרבה, ואצל יהודים לא-חרדים המצב הפוך לחלוטין. אך גם כשפורסים את המגזרים השונים לעשירוני הכנסה פנימיים בתוך כל מגזר, התוצאה נשארת מובהקת: 80% מהחרדים מקבלי יותר שירותי ממשלה מאשר משלמים מסים, 60% מהערבים, ו-30% בלבד מהיהודים הלא-חרדים. כלומר, הרוב הגדול של משקי הבית היהודים הלא-חרדים, שכולל חילונים, מסורתיים ודתיים כאחד, משלם הרבה יותר במסים מאשר הוא מקבל בשירותי הממשלה. "היהודים הלא-חרדים לא רק שמממנים את המוצרים הציבוריים וההשקעה בתשתיות, אלא גם את המגזרים האחרים" אומר שראל.

למה זה קורה? משתי סיבות עיקריות. האחת היא ההטיה של מערכת המיסוי וההוצאות בישראל לטובת משפחות מרובות ילדים. על פי נתוני המחקר, משפחות עם שני הורים וילד אחד מקבלות בממוצע 5,761 שקל בחודש בשירותי ממשלה. עם שלושה ילדים זה עולה ל-11,376 שקל, ובשישה ילדים ומעלה שווי ההטבות מזנק ל-22,131 שקל בחודש. כמובן, מדובר גם בהטבות שלא רואים ישירות בכיס, כמו חינוך ובריאות.

"רואים בבירור את השפעת מספר הילדים על הוצאות הממשלה שמקבל משק בית", אומר שראל, "וזה נכון גם בצד הכנסות הממשלה: יש עוד נקודות זיכוי במס הכנסה והטבות בארנונה שניתנות למשפחות עם הכנסה נמוכה והרבה ילדים". אלו מאפיינים בצורה מובהקת משקי בית חרדים, וכך יוצא שהם מקבלים יותר, ומשלמים פחות.

סיבה שנייה היא הפרוגרסיביות של מערכת המס. ידוע שמס הכנסה בישראל נחשב פרוגרסיבי, והשכבות החזקות משלמות את רוב המסים הישירים. משק בית בעשירון השלישי מלמטה משלם בממוצע 292 שקל בלבד בחודש במס הכנסה ורווח הון, משק בית בעשירון השביעי משלם 2,243 שקל, והעליון: 15,403.

החידוש של המחקר הוא בהסתכלות על כל מערכת המס, כולל המסים העקיפים שנוטים להיות פחות פרוגרסיביים. אך אפילו איתם, ניכר שהעניים כמעט ולא משלמים מסים בארץ: בעוד שמשק בית בעשירון התחתון משלם על כל המסים יחד 3,769 שקל בחודש, בעשירון החמישי זה מגיע ל-9,154 שקל בחודש, ובעשירון העליון: 36,465 שקל.

ניתן כמובן לטעון שמדובר במאפיין רצוי של מערכת המס ולא בתקלה. אך בעיני שראל, בכל הנוגע לחברה החרדית, ייתכן שההיגיון הרגיל של חלוקת העושר מחדש לא לגמרי עובד: "ההחלטה על אורח החיים שמוביל לעוני היא החלטה של החברה החרדית עצמה", מסביר שראל. "זה לא מקרה וזו לא היסטוריה או אפליה. לכן, פחות ברור אם הרציונל שמצדיק חלוקה מחדש של ההכנסות עובד גם כאן. לכאורה, הרעיון הוא שמי שמרוויח יותר משלם על מי שיש לו פחות, במעין 'ביטוח הדדי' על חוסר מזל או נתונים התחלתיים פחות טובים. אבל במקרה החרדי, ההכנסה הנמוכה היא לא 'אקסוגנית' אלא תלויה בהחלטה מודעת לקיים אורח חיים מסוים".

גם מספר הילדים לא בדיוק מקרי, אלא החלטה פעילה של משקי הבית. בעיני שראל "יש משהו מאוד עמוק באמירה 'ילדים זה שמחה'. הרי תחת הכנסה מסוימת אפשר לחיות ברמת חיים כלשהי, ואז משפחה בוחרת להביא ילד נוסף. האם מצבה אחרי זה טוב יותר או רע יותר? אם ילדים זה שמחה, אז למרות שמצבה הכלכלי לכאורה מידרדר, בעצם מצבה הסובייקטיבי טוב יותר".

לאילו מגזרים מגיעות הוצאות הממשלה

המחקר מאפשר גם לראות לאילו מגזרים מגיעות הוצאות הממשלה. למשל, הסבסוד הממשלתי על תרבות, ספורט ופנאי מגיע בראש ובראשונה למשקי בית יהודיים לא-חרדיים (344 שקל בחודש בממוצע), אך בניגוד למיתוס הנפוץ - גם משקי הבית החרדים נהנים מהסבסוד, ברמה של 310 שקל בחודש בממוצע. מנגד, בחברה הערבית נהנים בממוצע מ-232 שקל בלבד למשק בית עבור פעילויות כאלה. בחלוקה לעשירוני הכנסה, מתגלה תופעה מעניינת נוספת: משקי הבית העשירים יותר מסובסדים ממשקי הבית העניים, כך שתקציב התרבות הוא למעשה תקציב רגרסיבי המועיל יותר לעשירים.

לעומת זאת, סבסוד התחבורה הציבורית מגיע בצורה מובהקת לחברה החרדית (502 שקל בחודש בממוצע), והרבה פחות ליהודים לא-חרדים (217) ועוד פחות לערבים (203). זאת הן משום שהישובים החרדיים מופלים לטובה במחירי הכרטיסים מכיוון שהם בממוצע עניים יותר, והן משום שחרדים משתמשים הרבה יותר בתחבורה ציבורית מכל מגזר אחר. אפקט זה הוגבר לאחרונה לאחר רפורמת המחירים של שרת התחבורה מירי רגב, שהגבירה את הסבסוד הממשלתי למחירי הכרטיסים.

עם זאת, מציין שראל, "חשוב לזכור שהמחקר לא עוסק בשאלות נורמטיביות לגבי מה ראוי לעשות, ואין לו שיפוטיות כלפי המדיניות הרצויה. במקום זאת, אנחנו רוצים לתאר את המצב הקיים בצורה המדויקת ביותר האפשרית. כל אחד יכול לקחת את הנתונים האמפיריים ולהסיק מהם מסקנות בהתאם לעמדות ולערכים שלו. אבל בניגוד למצב היום, שמוכרחים להישען גם על תחושות בטן והערכות, מעתה יהיה אפשר להישען על נתונים אמיתיים".

שראל נותן דוגמה למדיניות ממשלתית שהמחקר הצליח "לתפוס": "נניח שהממשלה מעלה את שיעור המע"מ באחוז, ונותנת את כל הכסף לשירותי חינוך לתלמידים מהשכבות החלשות. ברור שזו מדיניות פרוגרסיבית, כי מי שעשיר ישלם יותר, ומי שעני יקבל יותר. אבל בנתונים הרשמיים של ישראל, ההשפעה על אי השוויון תהיה אפס! כי לא מודדים מסים עקיפים ושירותי ממשלה שאינם קצבאות. בשיטה שלנו, אפשר לתאר תמונה הרבה יותר נכונה של המדיניות הממשלתית והשפעותיה, הן בתחום החלוקה מחדש והן בין המגזרים השונים".

בצורה כזאת, מקווים החוקרים, השיח הכלכלי בישראל יהפוך ליותר מבוסס עובדות, ויאפשר למקבלי ההחלטות לנתב את הכנסות והוצאות הממשלה בצורה חכמה יותר, ועל פי הנתונים בפועל.

עוד כתבות

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

אפקט איראן? עלייה בחיפוש השכרה וסאבלטים עם ממ"ד

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

כותרות העיתונים בעולם

המחקר שקובע: ישראל היא "נכס אסטרטגי שאין לו תחליף"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

בנימין נתניהו פוגש את נרנדרה מודי שנחת בארץ, היום / צילום: ap, Leo Correa

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"