המשא-ומתן שמנהלת בימים אלה חברת הסייבר הישראלית וויז (Wiz) למכירתה לגוגל בתמורה ל-23 מיליארד דולר הוא תזכורת כואבת לכך שמרבית מחברות הצמיחה הישראליות פועלות ממעבר לים, ואת חלקן אף קשה להגדיר כ"ישראליות".
● 23 מיליארד דולר יהפכו את וויז לאקזיט הגדול בתולדות ישראל. את מי יעקפו בדרך?
● שאלת המיליארדים: כמה מס תקבל המדינה באקזיט הגדול בתולדותיה?
וויז היא מקרה שכזה: החברה הוקמה בארה"ב ב-2020, ופעילותה בישראל מהווה חברה-בת. לפי התביעה המתוקשרת שמנהלת נגדה המתחרה אורקה, עולה כי הקניין הרוחני של וויז יושב תחת חברה אמריקאית בשם "וויז אינק". כך נחסכת ממדינת הישראל האפשרות ליהנות ממס על קניין רוחני תחת החברה הישראלית - למרות שרובו, אם לא כולו, פותח במשרדי החברה בתל אביב.
פחות מיממה מאז הפרסום הראשון על המגעים בין גוגל לוויז, מפרסמת חברת המחקר רייז (Rise), שבראשה עומד ראש המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר הפרופ' יוג'ין קנדל, מחקר שמציין כי 75% מהמטות של חברות הסטארט-אפ הישראליות שגייסו 25 מיליון דולר ומעלה נמצאים בחו"ל, שני שליש מהם בארה"ב. המנכ"לים של 65% מהן ממוקמים בחו"ל. המצב מבין חברות הצמיחה שגייסו 100 מיליון דולר ומעלה קיצוני אף יותר: בקרב חברות אלה, 85% מהמטות ממוקמים בחו"ל, ו-77% בארה"ב.
בין אם מדובר בסיבה או בתוצאה, המספרים מדברים בעד עצמם: חברות הממוקמות בחו"ל מגייסות יותר כסף: קרן הון-סיכון אמריקאית הובילה או הייתה שותפה להובלת שני שלישים מסבבי הגיוס של חברות שהמטה שלהן בארה"ב, ורק 20% מאלה של חברות שהמטה שלהן בישראל. לא ניתן להסיק מכך האם מדובר בחברות שהקימו את המטה שלהם בחו"ל ובזכות כך גייסו הון זר, או שמא מדובר בהון זר שבחר להיות מושקע קודם כל בחברות מקומיות, אם כי זו ההערכה.
חברות הייטק רבות נחשבות ישראליות בשל צוות ההקמה שלהם או בגלל פעילותן בישראל. אלא שכפי שמראה המקרה של חברות גדולות כמו וויז או סייארה, אלה חברות שהוקמו בארה"ב, מנוהלות מארה"ב, ומספר העובדים שלהם בישראל מהווה מיעוט בקרב עובדי החברה. במקרה שכזה, החברה בישראל מתפקדת כמרכז פיתוח הממוסה בשיטה חסכנית (קוסט פלוס), ורוב הרווח עובר לבעלי המניות הזרים או לרשויות מס זרות, מבלי שמדינת ישראל נהנית מהן.
"מה ההבדל בינן לבין מיקרוסופט, אפל ואינטל?"
"שתי החברות 'הישראליות' וויז וסייארה, שגייסו את הסבבים הגבוהים ביותר ב-2024, רשומות בארה"ב, המטה והמנכ"ל שלהן ממוקמים בארה"ב, ויש להן פעילות גדולה בישראל", נכתב בסיכום המחקר של רייז. "אך מה ההבדל בינן לבין מיקרוסופט, אפל ואינטל, שגם הן עומדות בכל הקריטריונים האלה? לעתים קרובות נשאלת גם השאלה אם מיקום המטה משנה לכלכלת ישראל, או שזו רק שאלה של הגדרה. שאלה זו מעניינת במיוחד על רקע השמועות על הרכישה הצפויה של וויז על-ידי גוגל בימים אלה.
"התשובה עשויה להשתנות בין חברה לחברה, אך כעיקרון עדיף לכלכלת ישראל שהמטה יהיה בישראל, מהסיבות הבאות: ראשית, מפני במקרים רבים בהם פעילות המו"פ בישראל כפופה למטה החברה בחו"ל, מרכז המו"פ מספק שירותים לחברת-האם על בסיס 'קוסט פלוס' (תשלום מס מינימלי על רווח מלאכותי נמוך שמציגה החברה לרשות המסים -א"ג), והמס שהחברה משלמת בישראל הוא על רכיב הפלוס בלבד, ולא על כלל פעילות ורווחי החברה.
"בניגוד לפונקציות של שיווק ומכירות, שלעתים קרובות יהיו בחו"ל בגלל צרכים של קרבה לשוק - בפונקציות כמו מינהלה, כספים, ייעוץ משפטי וכדומה אין אילוץ מסוג זה. עם זאת, במקרה שבו המטה והמנכ"ל יושבים מחוץ לישראל - בדרך-כלל הפונקציות הללו יהיו גם הן בחו"ל.
"במקרה של אקזיט, מיקום מטה החברה יכול להשפיע על חבות המס של חלק ממשקיעי החברה. הניתוח שעשינו מראה קורלציה ברורה בין היכולת של חברה ישראלית לגייס הון משמעותי ובין מיקום המטה שלה, בישראל או בחו"ל, בעיקר בארה"ב. כך גם הסיכוי שקרן הון-סיכון אמריקאית תוביל השקעה כזו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
