סמוטריץ' קורא להסלמה בצפון, אך התקציב שהוא מכין ל-2025 לא מותאם למלחמה

מומחים מאמינים שזליגת המלחמה לשנת 2025 היא ריאלית, אך במשרד האוצר מתעלמים מ"הפיל האיראני" בחדר ומכינים תקציב שלא מביא בחשבון המשך לחימה - לא בעזה ולא בצפון • האם תוכנית הגזירות של האוצר תצליח לממן חזית נוספת?

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

"על מות ילדים קטנים, נסראללה צריך לשלם בראשו", כתב שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ברשתות החברתיות, בעקבות האסון במג'דל שמס בו נהרגו 12 ילדים מפגיעה ישירה של רקטה במגרש כדורגל. "לבנון כולה צריכה לשלם את המחיר", פסק שר האוצר, שמרבה להתבטא בנושאים ביטחוניים, אבל טרם נשמעה ממנו התייחסות על תחומים שבאחריותו, כמו המחיר שישראל תשלם במקרה אליו הוא דוחף של התלקחות בזירה הצפונית.

משרד האוצר: החל מ-2026 יחול בישראל מס חברות מינימלי בשיעור 15%
רשות המסים הודיעה: מתחילה לגבות מע"מ על טיפים של מלצרים

זליגת המלחמה בעזה לתוך שנת 2025 והסלמה במאבק עם חיזבאללה ואיראן היא תסריט ריאלי על פי הערכות של מומחים ביטחוניים. ועם זאת, בזמן שסמוטריץ' קורא לפתוח במלחמה על לבנון, ההנחיה במשרד האוצר היא להכין את תקציב 2025 לפי הנחת יסוד שאין מלחמה בשנה הבאה. לא בעזה ולא בצפון. משמע, באוצר לא נערכים לעוד מלחמה.

הליך הכנת התקציב מעוכב זה שבועות בהמתנה לקבלת החלטות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין סמוטריץ'. לאור חוסר הוודאות, פקידי האוצר בונים את התקציב לפי מספר תרחישים שונים, סביב רמות משתנות של גירעון. אלא שכל ההצעות, גם החמורות שבהן, לא מביאות בחשבון אפשרות של התמשכות המלחמה שתדרוש איתור מקורות להוצאות של עשרות ומאות מיליארדי שקלים.

גורמים מקצועיים באוצר מסבירים שהרצון במשרד הוא לשמור על מסגרת הדוקה עם גירעון נמוך ככל הניתן, שיאפשר התאוששות ביחס החוב-תוצר. החשש שם הוא שיציאה בגלוי עם תרחיש למלחמה רב-זירתית תציב אותם בנקודת נחיתות במשא-ומתן מול הממשלה, ובמיוחד מול הדרישות של מערכת הביטחון להתעצמות בעשרות מיליארדי שקלים. נציין שהוועדה הציבורית לבחינת תקציב הביטחון טרם התכנסה, ולא ברור מתי היא תספיק להמליץ על גובה התוספת הנדרשת לצה"ל. התוספת הזו היא הנעלם הגדול ביותר בתקציב הקרוב, שיכולה להזיז עשרות מיליארדי שקלים מצד לצד בהרכב התקציבי.

תוכנית הגיבוי של האוצר

עמדת האוצר, שמעדיפה להתעלם מהפיל האיראני שבחדר, עובדת כנגדם כחרב פיפיות. לשחקנים הפוליטיים המרכזיים בשלב זה של הכנת התקציב - נתניהו, יועצו הכלכלי פרופ' אבי שמחון וסמוטריץ' - נוח שבאוצר מדברים על גירעון של 4%-5% בשנה הבאה, ולא על מספרים גבוהים הרבה יותר, כפי שיקרה אם צה"ל יונחה להכניס כוחות ללבנון או להישאר בעזה בעצימות גבוהה.

למרבה האירוניה, מי שמצטט את התחזיות המתונות הללו כתימוכין לטענותיו הוא דווקא שמחון, שנמצא לאחרונה במסע שכנועים שהמלחמה לא מצריכה העלאות מסים, ושאפשר להחליף את העלאת המע"מ שכבר אושרה במבצע לשחרור דיבידנדים בהטבת מס. את דבריו הוא מצדיק בתחזיות האוצר, שלפיהן הגירעון יירד בהדרגה מ-2025.

אז מה יקרה אם המלחמה הגדולה הבאה תפרוץ? מנין יממנו את גיוס כוחות המילואים, את חידוש מלאי החימושים והציוד, את פינוי התושבים והפיצוי לעסקים? בחודש שעבר הציעו פקידי האוצר התאמות בהיקף של כ-30 מיליארד שקל, כלומר העלאות מסים וקיצוצים בהוצאות הממשלה שאינן קשורות למלחמה. למשל, קיצוץ בשכר הבכירים במגזר הציבורי, דחיית העלאת שכר בשירות המדינה, קיצוץ בכספים הקואליציוניים, צמצום משרדים וקיצוץ בקצבאות הילדים.

באוצר גיבשו את תוכנית הגזירות בידיעה שהסיכוי למימושה לא גבוה. אם בדיוני התקציב שהתקיימו חודשיים אחרי אירועי 7 באוקטובר סירבו השרים לוותר על כספים ועל משרדים, מדוע שיסכימו לכך כעת? ובכן, בתרחיש בלהות של מלחמה אזורית, ייתכן שלא תהיה להם ברירה.

אם באוצר יצליחו לממש את התוכניות, כ-30 מיליארד שקל יופחתו מהגירעון, מספיק אולי כדי לממן את התוספת השנתית לתקציב הביטחון במקרה של הפוגה ב-2025. בתרחיש של מלחמה בלבנון, העלויות עלולות להיות גבוהות פי כמה.

התרחיש המדאיג יותר

לאוצר אין תוכנית פעולה מסודרת במגירה לעת חירום. מנגד, המגירות של אגף התקציבים והכלכלן הראשי עמוסות בתוכניות שכשלו בעבר, למשל, ביטול הפטור ממע"מ על פירות וירקות או צמצום הטבות המס על הפנסיה. במהלך דיוני התקציב הוצע גם ששיעור העלייה במע"מ יוכפל. רעיונות אלה עשויים לחזור לשולחן במקרה הצורך, ובאוצר גם לא שוללים את הצעת שמחון למבצע דיבידנדים שיזרים מיליארדים לקופת המדינה.

תרחיש אפשרי אחר שמדאיג את האוצר, הוא שנתניהו ושמחון יימנעו ככל הניתן מאישור התקציב. לפחות עד מרץ 2025, המועד הסופי לאישור תקציב חדש, תתנהל המדינה על בסיס תקציב המשכי, שבו מותרת הוצאה חודשית של 1/12 מתקציב השנה הקודמת. כביכול, זה תקציב מרסן, אלא שהחשש הוא מפני עקיפת המגבלות דרך קביעת "קופסאות חוץ תקציביות", כפי שנעשה בתקופת הקורונה, תוך זינוק הגירעון.