הגירעון התקציבי הגיע בחודש יולי ל־8.1% מהתוצר, והמשיך להתרחק מהיעד שנקבע על ידי האוצר על 6.6%. עם זאת, כלכלנים בשוק מדגישים כי המבחן הגדול הוא השתלטות על הגירעון ל־2025 והיכולת להעביר תקציב כואב שיסייע בכך.
● הטבות המס יקוצצו וגם קצבאות הילדים: הגזירות של האוצר נחשפות
● ראיון | צמיחה של 4%-5% בשנה: הכלכלן שבטוח - כך ייראה הריבאונד הכלכלי של אחרי המלחמה
יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון ובכיר באגף תקציבים לשעבר, מציין ש"חברות הדירוג השונות ציפו והעריכו שישראל תציג רמת גירעון אפילו גבוהה יותר. הסכנות שבמלחמה נלקחו בחשבון בשנה הנוכחית, וההפחתות בדירוג שלנו כבר הביאו לידי ביטוי את הסיכון הנובע מאי עמידת ישראל ביעדים שהציבה לעצמה". האתגר הגדול, הוא מדגיש, הוא כאמור תקציב 2025, אשר יחייב התאמות פיסקליות גדולות כדי לצמצם את הגירעון לרמה "סבירה" (בנק ישראל ממליץ על 4%). לפי שעה, הממשלה לא התכנסה לדון במסגרת התקציב, והדחיות החוזרות פוגעות באמינות ישראל ומגבירות את אי הוודאות ואת הסנטימנט השלילי בעולם.
רונן מנחם, כלכלן ראשי בבנק מזרחי טפחות, מדגיש גם הוא כי "אי הוודאות סביב תקציב השנה הבאה מטריד יותר מהסטייה בתקציב השנה הנוכחית". הבעיה, הוא מסביר, ש"הגירעון גדל, והמדינה לא מראה שהיא ערה למצב ובכוונתה לשנות זאת בעתיד ושפניה לצמצום פיסקלי".
בכל מקרה, כץ מעריך כי במידה ונראה הפסקת אש וחזרה הדרגתית לשגרה, לא תתבצע ככל הנראה הורדות דירוג, גם אם לא יחולו בתקציב התאמות נדרשות. מנגד, בתרחיש שלילי ופסימי יותר, בו הלחימה נמשכת אפילו בעצימות נמוכה, "החשיבות של מסגרת התקציב עצומה". כץ מציין כי חוסר ההתאמות התקציב וגיבושן מוקדם ככל הניתן מביאים כעת לעלייה בפרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא מתבטאת בשוק האג"ח, מרווחי התשואות הגבוהים וכמובן גם בפיחות השקל. אי לכך, "הדירוג של ישראל יכול לרדת פעם נוספת במקרה של פגיעה באמינות הפיסקלית".
מנחם מוסיף גם השפעות נוספות, כמו היכולת של בנק ישראל להקל על המדיניות המוניטרית ולהוריד את הריבית במשק. הריבית הגבוהה מונעת מהמשק להתאושש ומקשה על הציבור.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
