חברת הסטארט־אפ האמריקאית גרוק עלתה לכותרות בנובמבר האחרון בעקבות מכתב איום בתביעה ששלח המנכ"ל ג'ונתן רוס לאילון מאסק, על כך שהשתמש בשם דומה מאוד לחברת הבינה המלאכותית שלו. רוס, שהקים את גרוק (Groq) לפני שמונה שנים וכמעט סגר אותה ב־2019, שנים רבות לפני עידן ה־ChatGPT, התרעם על כך שמאסק בחר בשם Grok לצ'ט־בוט שהוא שילב לאחרונה גם באפליקציית X, לשעבר טוויטר. שני היזמים שאבו את המילה מהשפה האנגלית: משמעות הפועל "גרוק" הוא הבנה טבעית ואינטואיטיבית של דבר מה. רוס לא באמת התכוון לתבוע את מאסק, אך את תשומת הלב של התקשורת הוא רכש, שיטה שמאסק בעצמו היה חותם עליה.
● ניתוח גלובס | שלוש ענקיות טק צפויות לפטר 35 אלף עובדים, גם בישראל. אלה הסיבות
● ניתוח גלובס | אמנון שעשוע חתם על האקזיט הגדול בישראל. למה המזל לא לצידו?
● הישראלי לשעבר שגוגל שילמה 2.5 מיליארד דולר רק כדי "לגנוב" אותו
בשבוע שעבר הפכה גרוק לשם שגור בפי תעשיית השבבים מבלי הצורך להשתמש בגימיקים תקשורתיים, לאחר שהשלימה את אחד הגיוסים הגדולים בעמק הסיליקון בחודשים האחרונים: גרוק גייסה 640 מיליון דולר לפי שווי של 2.8 מיליארד בהובלת בלקרוק ובהשתתפות סיסקו וסמסונג - ובכך הצטרפה למירוץ של החברות מעמק הסיליקון שמנסות לאתגר את אנבידיה ממספר כיוונים. החברה גייסה סך הכל מעל למיליארד דולר בששה סיבובים, האחרון שבהם בשבוע שעבר. זאת לצד סטארט־אפים גדולים אחרים שחמושים במאות מיליוני דולרים בגיוסים מקרנות הון סיכון, כגון סמבה־נובה, טנסטורנט וסריבראס - שנחשב למתקדם ביותר ביחס לקודמיו.
החברה קיבלה חיזוק מצדו של מנכ"ל מטא מארק צוקרברג, שאמר כי יתקין מעבדים של גרוק בחברה כדי להריץ מודלי שפה, ומדען הבינה המלאכותית הראשי שלה, הצרפתי יאן לקון, הצטרף לדירקטוריון שלה. זאת, לאחר שבחודש פברואר האחרון הדגימה כיצד השבב שלה יכול לאתר במהירות הגבוהה ביותר בשוק תשובות לשאלות תוך שימוש במודלי שפה פתוחים, כמו "לאמה" של מטא, וכן במודלים סגורים כמו זו של החברה הצרפתית המדוברת, מיסטראל.
תצוגת התכלית הזו הדהימה את קהילת הבינה המלאכותית, ובחודשים מאז צברה גרוק קרוב ל־400 אלף מפתחים שהחלו להתנסות בסביבת הפיתוח שנבנתה על גבי השבב שלה. בחודש יוני האחרון היא צירפה לשורותיה את סטיוארט פאן, מי שיועד לנהל את פעילות הייצור החדש של אינטל ועזב אותה לאחר מספר חודשים בתפקיד.
יאתגרו את אנבידיה?
גרוק היא חלק מאשכול של חברות שמבקשות לאתגר את הדומיננטיות של אנבידיה בשוק הבינה המלאכותית באמצעות שבבים ייעודיים למשימות מיוחדות, שמבצעים אותן בצורה יעילה וזולה הרבה יותר. המעבד הגרפי של אנבידיה פותח במקור לפני שלושה עשורים כדי לעבד משחקי וידאו, ורק מאוחר יותר הבינה החברה שיש לה מכרה זהב ביד וכי שבבי המשחקים שלה יכולים לשמש גם לעיבוד פעולות של בינה מלאכותית. בהמשך הפכה אנבידיה למונופול צומח בזכות השקת עידן הבינה המלאכותית היוצרת על ידי OpenAI בנובמבר 2022, עם שחרור מודל ה־GPT הראשון, ובזכות הכישלונות של מתחרותיה - ובראשן אינטל ו־AMD - לכבוש ממנה נתחי שוק.
אלא שהמעבדים של אנבידיה יקרים למדי, בין השאר בזכות יכולתם לבצע פעולות שונות בשרשרת הערך של הבינה המלאכותית, כמו אימון מודלים, משימה מורכבת ויקרה שבמסגרתה בונות חברות מאפס מודלי שפה, קול או תמונה המבוססים על מידע שקיים במאגרים פתוחים או מורשים.
השבבים של גרוק עוצבו מלכתחילה למשימה פשוטה יותר: הפעלת מודלי שפה קיימים לאחר שלב האימון, פעילות שמכונה בתחום הבינה המלאכותית כ"היסק", או Inference. אם מודל השפה "לאמה" של מטא פותח באמצעות שבבים של אנבידיה, הרי שכעת מצפים בחברה להפעיל אותו על גבי שבבי גרוק, בצורה כזו שמשתמשי מטא יוכלו לשלוף תשובות לשאילתות שלהם באופן מהיר וזול יותר מאשר אם השימוש היה נעשה על גבי מעבדי אנבידיה.
חברות סטארט־אפ רבות רואות בתחום ההיסק כמקום שבו יוכלו לאתגר את אנבידיה, מכיוון שאת הבעיה הזו ניתן לפתור בדרך כלל באמצעות שבבים פשוטים וזולים יותר ממעבדים גרפיים. בגרוק עושים זאת באמצעות רשת של מעבדי ליבה, בדומה לאלה המיוצרים באינטל ו־AMD, המיועדים לשימוש של מודלי שפה.
אחת המתחרות שלה בתחום זה היא טנסטורנט (Tenstorrent) של המהנדס הבכיר ג'ים קלר - מי שתכנן את מעבד הליבה של AMD - שכבר גייסה יותר מ־600 מיליון דולר. בשוק ההיסק פעילה גם היילו הישראלית שמתמקדת בעיקר בשוק מצלמות האבטחה ובשבבים המשובצים במכשירי קצה - ולא פעילה בשוק השרתים.
בין החברות הגדולות שמאתגרות את אנבידיה בתחום השבבים אפשר לציין את סמבה־נובה, טנסטורנט, או Etched. אין חברות ישראליות, למרות הבולטות הישראלית בתחום המעבדים. מאחורי סריבראס, שמתגאה בכך שהיא מפתחת את השבב הגדול בעולם, קיימים מספר משקיעים ישראלים כגון בכיר אינטל לשעבר דדי פרלומוטר וליאור סוסן, אחיו של היזם הסדרתי עידו סוסן.
צריכות לספק ערך מוסף
"יש עלייה בסכומי הכסף שחברות שבבים מגייסות כדי לאתגר את אנבידיה, אבל חלק מהקושי שלהן דווקא לא מגיע מתחום החומרה", אומר יניב גולן, מייסד שותף בקרן לול (Lool Ventures). "היתרון של אנבידיה נובע גם ממוצרי התוכנה שלה ומהאקו־סיסטם שבנתה סביבה, בצורה כזו שחברה שמעוניינת להתחרות בה תצטרך גם לפתח את הערך המוסף הזה. את המפתחים ומומחי הנתונים פחות מעניין איזה שבב רץ במערכת שהם עובדים עליה, כל עוד המערכת שהם מכירים מאנבידיה עובדת טוב. זו הסיבה שבגללה AMD, שפיתחה סביבה מתחרה, נכשלה. בינתיים, אנבידיה משקיעה מיליארד דולר בשנה רק כדי לשפר את המערכת שלה ולהוסיף לה מוצרי תוכנה חדשים".
את המאמצים שאולי יצליחו, אומר גולן, נראה בפתרונות מתמחים שמשנים אספקט ספציפי בשרשרת הערך של הבינה המלאכותית. הסטארט־אפ Etcehd, למשל, פיתח שבב שמריץ היטב מודלי בינה מלאכותית המבוססת על הטרנספורמרים, פריצת הדרך הטכנולוגית שאיפשרה את פיתוח ChatGPT. או למשל, חברת ניאולוג'יק הישראלית שפיתחה דרך חדשה ויעילה יותר לפתח שבבי בינה מלאכותית.
למרות ההתלהבות מהביצועים שהודגמו מוקדם יותר השנה והסכום המכובד, גרוק עדיין רחוקה מאוד מכל יעד. את המוצר שלה למפתחים היא מציעה כעת בחינם, רק כדי לתפוס נתחי שוק, ולמעשה הכנסותיה שבנויות על מספר מצומצם של לקוחות גדולים, אינן עולות על 4 מיליון דולר בשנה, כך על פי פורבס. זאת, בזמן שההפסד השנתי עומד על 88 מיליון דולר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
