יו"ר המכביה 2025 מעריך שתהיה הגדולה ביותר: "כולם מבינים את גודל השעה"

המכביה ה־22, שתתקיים בישראל בקיץ הבא, צפויה להיות הגדולה ביותר בהיסטוריה - גם מבחינת כמות המשלחות, שתשבור לפי הערכות את כל השיאים, וגם מבחינת מספר הספורטאים ומגוון ענפי הספורט. למעשה, יותר מ־11 אלף ספורטאים צפויים להגיע לארץ מכ־80 מדינות בעולם, כולל ישראל (שתיוצג על ידי 3,000 ספורטאים). אליהם יצטרפו 20 אלף מלווים במשלחות, ויחד יתחרו כולם ב־45 ענפי ספורט.

כעת, בעיצומו של תכנון אירוע הספורט הענק, שיתקיים בין ה־8־22 ביולי 2025, עולים סימני שאלה בנוגע לקיומו - בתקופה שבה המצב הביטחוני בישראל נראה מעורער מאי־פעם, והתיירות הנכנסת בשפל שלא היה מאז האינתיפאדה הראשונה.

"אפשר להבין למה גודל ההיענות מפתיע אנשים מבחוץ", אומר אסף גורן, שלפני כשנה נכנס לנעליו של אריק זאבי ומאז משמש כיו"ר המכביה. הוא סבור כי דווקא אתגרי התקופה הם אלה שמגבירים את הרצון של יהודי התפוצות להגיע ולהשתתף באירוע. "ברור לנו מה ה־7 באוקטובר עשה לנו בישראל, אבל אנחנו לא מבינים מה זה עשה ליהודים בתפוצות. התערערה להם התחושה שמדינת ישראל תהיה הבית הבטוח לעם היהודי, ודווקא בגלל שלא הצלחנו לשמור על הבית, הם חוו התעוררות. לצד האנטישמיות הגואה, כולם מבינים את גודל השעה והם יעשו מאמצים כדי שלמרות המורכבות האירוע יתקיים".

האתגרים בצל התקופה

גורן נחוש לקיים את המכביה כמתוכנן. הוא גם משוכנע שאם המצב הביטחוני ישתפר, ההיענות תהיה גדולה אף יותר - עד כדי שיצטרכו לעצור את הנרשמים. באשר להתמודדות עם אתגרי התקופה, הוא מספר כי "הניסיון שצברנו במכביה הקודמת בזמן הקורונה עזר לנו להבין כיצד לנהל את האירוע בתנאים של חוסר ודאות. אנחנו מפתחים תרחישים ותגובות אפשריות מותאמות, יוצרים תקציבים מותאמים, חותמים על חוזים מודולריים, וקובעים אבני דרך לרישום עם מקדמי בטיחות. אנחנו לא מבצעים הזמנות גדולות במכה אחת, אלא מתכננים בקפידה את שלבי ההכנות".

 טקס פתיחת המכביה ב־2022 / צילום: קובי גדעון-לע''מ

"דווקא במקרה שבו יגיע כוח עליון, הפתרון הניהולי פשוט יותר. האתגר האמיתי הוא בתרחישים האפורים", מספר גורן. "אנחנו מוכנים גם לניהול האירוע בתרחישים חריגים - כמו שקרה ב־2001 במהלך האינתיפאדה השנייה, אז התקיימה המכביה למרות הקשיים". ובכל זאת, גורן מודה כי האתגר הביטחוני נותר גדול, והוא אחד הגורמים המרכזיים בתכנון האירוע. בהתאם, תקציב האבטחה באירוע נאמד ב־11 מיליון שקלים.

ולא רק האבטחה מקשה, אלא גם ענף התעופה בישראל שנפגע באופן דרמטי מאז ה־7 באוקטובר, אז חברות תעופה בינלאומיות רבות הפסיקו את פעילותן בישראל, וחלקן לא חזרו לפעילות סדירה עד היום. "אם ביולי 2025 התעופה בישראל תיראה כמו שהיא נראית היום, אנחנו נהיה באירוע לוגיסטי מורכב מאוד", אומר גורן. "יש צורך להוביל מספר גדול של אנשים בזמן קצר, גם בהגעה לארץ וגם ביציאה ממנה. בעוד שהגעת המשתתפים מתבצעת בשלבים וניתן לנהל אותה טוב יותר, היציאה מהארץ מתבצעת במקביל ועלולה לייצר צוואר בקבוק בנמל התעופה בן גוריון. אם זמינות הטיסות תישאר כמו שהיא כיום, נצטרך למצוא פתרונות יצירתיים".

תקציבי הענק

תקציב המכביה עומד על 270 מיליון שקלים. מתוכם, 170 מיליון מוקצים לפעילות בישראל ו־100 מיליון להיערכות והטיסות של המשלחות לארץ. המשתתפים מהעולם משלמים כ־100 מיליון שקל, ויתרת התקציב מגיעה משותפים מסחריים, גופים לאומיים ותרומות מהעולם. תמיכת ממשלת ישראל, בהובלת משרד התרבות והספורט, תעמוד על 48 מיליון שקלים. באירוע המכביה הקודם, שהתקיים ב־2022, עמד התקציב מצד המדינה על כ־38 מיליון שקלים.

השקעה כזו בתחרות ספורט, גדולה ומשמעותית ככל שתהיה, עלולה להציף ביקורת כאשר היא מתרחשת בעת מלחמה ובזמן שרבים מפונים מבתיהם או נמצאים בהליך שיקום ונזקקים לעזרה כלכלית של המדינה. אולם, גורן סבור כי בקיום המכביה טמונים יתרונות רבים למדינה ולציבור. "זו השקעה ציבורית קטנה יחסית לעומת האימפקט הכלכלי והערכי. גם בהיבט התדמיתי וההסברתי יש לאירוע יתרונות רבים", הוא אומר.

לדבריו, "ההשפעה הכלכלית, הערכית והציונית של המכביה ביום שאחרי היא עצומה. התיירים משאירים הרבה מאוד כסף בארץ. בנוסף לאלפי המשתתפים מגיעים עשרות אלפי מלווים, משפחות, חברים, ואנשים מהקהילה היהודית שרוצים להיות חלק מהאירוע. המכביה גם מושכת אורחים חשובים ומשפיענים מהעולם היהודי. מדובר ב־VIP ומשקיעים שמגיעים במיוחד לאירוע".

לפי נתוני המכביה, ההכנסות הישירות והעקיפות למדינה בזכות קיום האירוע נאמדות בכ־350 מיליון שקלים, כשחצי מהתקציב הכולל יוקדש להוצאות אירוח, לינה, מזון, לוגיסטיקה, טקסים ומתקנים שיסייעו להכנסות למועצות המקומיות. בנוסף, המכביה צורכת באופן ישיר 150 אלף לינות בעלות של יותר מ־70 מיליון שקל בכ־30 אלף בתי מלון ברחבי הארץ. מלווי הספורטאים יצרכו 100 אלף לינות נוספות.

הספורטאים והמלווים יגיעו למקומות שונים בכל הארץ והטורנירים עצמם מתקיימים בפריסה מאוד רחבה, ולא רק בכפר המכביה. גורן מדגיש כי גם למשתתפים עצמם יש תפקיד חשוב בהכנסות, והם צפויים להכניס כ־100 מיליון שקלים נוספים במסגרת מימון השתתפותם במכביה.

לצד זאת, יש גם משתתפים שהמכביה מסבסדת את השתתפותם - בהם טאלנטים בולטים, כגון ספורטאים אולימפיים ומדליסטיים, ויהודים ממדינות ללא יכולת כלכלית לממן את ההשתתפות באירוע, כמו קובה, קולומביה, ונצואלה, ובלארוס. גורן מסביר כי המימון למשתתפים אלה מגיע בעיקר מפילנתרופים, רובם מצפון אמריקה. "אנחנו מגייסים כסף משותפים מסחריים גדולים בארץ, מתוך הבנה כי השתתפותם תורמת לאירוע לאומי בריא. בימים אלה התנועה פועלת להשלמת התקציב משותפים מסחריים, גופים לאומיים ותרומות מהעולם".

"מחדשים נדרים"

בעקבות התקופה המורכבת, במכביה הבינו שצריך לחשב מסלול מחדש בכל הנוגע למסרים של האירוע. "המכביה תוקיר את קורבנות ה־7 באוקטובר, תצדיע לכוחות הביטחון, תחבק את העם היהודי ברחבי העולם ותכבד את תושבי הדרום והצפון והפצועים המשתקמים", אומר גורן.

"יש צורך בחידוש נדרים עם הקהילות היהודיות בעולם", הוא מוסיף, ומציין כי רבים מאלפי המשתתפים באירוע יגיעו לישראל בפעם הראשונה בחייהם. לדבריו, "ככל שיורדים בגיל, כך האחוזים של המשתתפים שמגיעים בפעם הראשונה לארץ גדלים ומגיעים ל־70%".

"השאיפה היא לחזק את הקשר בין יהדות התפוצות למדינת ישראל, לאפשר מפגן חשוב של חיבור וסולידריות ציונית אל מול המציאות הקשה והאנטישמיות הגואה. לאחר תקופה של כל כך הרבה קשיים וטלטלות, מגיע ליהודים מכל העולם רגע של ביחד".