איראן מקווה למצוא פתרון למשבר הכלכלי שלה דרך מקור לא צפוי

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

● למרות שהשעתה מכירת נשק לישראל, הולנד תרכוש טילים במיליארד שקל

1מכונת ייצור סרטוני החטופים של חמאס

"לאחר שאביבה סיגל נלקחה מקיבוץ כפר עזה והוחזקה בשבי בעזה, שוביה היו מצלמים אותה ואומרים לה בדיוק מה לומר", נכתב בוול סטריט ג'ורנל בכתבה שכותרתה: "מכונת סרטוני החטופים של חמאס", שבה חטופים שהשתחררו משבי חמאס מפרטים את המאמצים שנעשו סביב התעמולה הפסיכולוגית. נכתב כי במהלך 51 הימים בהם הוחזקה בשבי, ב-13 מקומות שונים, כולל במנהרות שבהן התקשתה לנשום, ובמשך שעות ארוכות ללא אוכל ומים, כשהיא זוכה ללעג על ידי החוטפים שלה - סיגל סיפרה שנאבקה להיצמד לתסריט שנכתב לה. "צוות ההפקה של החוטפים שלה כלל צלם ואדם דובר עברית, והם מיהרו להזכיר לה את השורות: 'לא אמרת שאת בת 62'. 'לא אמרת שאת מכפר עזה'. 'לא אמרת שביבי צריך להחזיר אותך'".

נכתב כי "המאמצים שהקדישו חמאס ופעילי טרור אחרים ברצועת עזה לצלם כ-250 איש, אפילו על רקע קרבות עזים במובלעת, מראים את מרכזיותם של החטופים באסטרטגיה של ארגון הטרור". צוין כי הארגון הורה למחבלים המחזיקים חטופים לצלם תמונות וסרטונים תכופים, כך לפי מתווכים וגורמים ערבים הנמצאים בקשר ישיר עם חמאס. חומר הגלם הזה נשמר בארכיון גדול ובהמשך משותף עם צוותים מחוץ לעזה, אמרו האנשים.

הפקודות הן להפעיל לחץ על ממשלת ישראל ולתקוף את נתניהו, אמרו. עוד נכתב כי "הפקת סרטוני החטופים, שנעשו בכפייה, יכולה להוות פשע מלחמה על פי החוק הבינלאומי. התקשורת הישראלית נמנעה בעבר מלשדר אותם. אבל ככל שהחודשים חלפו ללא הסכם, חלק ממשפחות החטופים הנואשות נתנו את ברכתן לשדר חלק מהם כדי להשאיר את הנושא על סדר היום הציבורי". צוין גם כי חמאס לא תמיד הופך את הסרטונים לציבוריים. חלקם הופצו רק בגלל שצה"ל מצא אותם במהלך מתקפה קרקעית במובלעת.

מתוך הוול סטריט ג'ורנל, מאת ענת פלד. לקריאת הכתבה המלאה. 

2הפתרון האיראני למשבר הכלכלי: התקרבות לארה"ב והשקעות מאזרחים שעזבו

"זה היה מפתיע כאשר המנהיג העליון של המהפכה האיראנית, עלי חמינאי, הודיע ​​לממשלת הנשיא החדש, מסעוד פז'קיאן, שלמדינתו לא אכפת לשוחח עם 'האויב', כלומר ארה"ב, ולנהל עמו משא ומתן בנושא הגרעין", נכתב באל ג'מהורייה הלבנוני. "שני הצדדים מקיימים סבבים של שיחות חשאיות ברמת מומחים ודיפלומטים בעומאן, בעוד המשא ומתן על תיק הגרעין הוקפא מאז אביב 2021, לאחר 6 סבבים כושלים בווינה". נכתב כי "אנליסטים מערביים מאמינים שלשני הצדדים יש אינטרס לפתוח במשא ומתן זה, כלומר לפני הבחירות לנשיאות ארה"ב בנובמבר. בפומבי, מנהיגי איראן מביעים פסימיות לגבי היחסים עם וושינגטון בקדנציה הבאה, בין אם המנצח הוא דמוקרט או רפובליקני. אבל במציאות, הם חוששים במיוחד מניצחון של טראמפ כי היחסים איתו בהחלט יהיו קשים".

עוד נכתב כי "למרבה הפלא, לאחר 'הוראה' של חמינאי קרא פז'קיאן להידברות עם 'מעצמות בינלאומיות' בנושא הגרעין, כדי להסיר את הסנקציות הקשות ו'לפתור בעיות עם העולם'. הנשיא האיראני חשף כי ישתתף בישיבת העצרת הכללית של האו"ם ב-22-23 בספטמבר. הוא גם ייפגש עם דמויות גולים איראנים בניו יורק ויזמין אותם להשקיע באיראן". צוין כי "מספר האיראנים בארצות הברית קרוב ל-1.5 מיליון". נכתב כי "בהערכתו כי ארצו זקוקה לכ-100 מיליארד דולר מגולים איראנים כדי להחיות את הכלכלה שסובלת מהשפעת הסנקציות, אמר הנשיא האיראני על הגולים: 'אנחנו יכולים לשכנע אותם לחזור או להשקיע במדינה שלהם'".

מתוך אל ג'מהורייה הלבנוני, מאת טוני איסה. לקריאת הכתבה המלאה. 

3למה ארה"ב כל כך אופטימית לגבי עסקת חטופים?

"אם מאמינים לדברי ממשל ביידן, עסקת הפסקת אש ושחרור החטופים בין ישראל לחמאס נמצאת על קו הסיום כבר כמעט שלושה חודשים", נכתב בפורן פוליסי. "ב-31 במאי עשה ביידן את הצעד החריג של הכרזת הצעה ישראלית מפורטת להבטיח את שחרור החטופים שבידי חמאס וכן הפסקת אש בעזה. מאז, בכירים בממשל ביידן חזרו על הרעיון שהעסקה קרובה מאוד. ב-4 ביולי, אמר בכיר בממשל ביידן 'אני חושב שהמסגרת קיימת כעת, ועלינו לחשב את שלבי היישום'. 11 ביולי, 'אופטימי היא מילה שקשה להשתמש בה במשפט סביב הסכסוך הטרגי הזה. אבל אני חושב שהסימנים היום חיוביים יותר ממה שהיו בשבועות האחרונים', אמר היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן. 24 ביולי, בכיר בממשל הודיע כי 'השיחות על הפסקת האש ושחרור החטופים נמצאות לדעתנו בשלבי סגירה והגיע הזמן לעבור ולסגור את ההסכם הזה'. 8 באוגוסט, 'הסכם מסגרת נמצא כעת על השולחן, ורק את פרטי היישום נותר להסתיים', הכריזו מנהיגי מצרים, קטאר וארה"ב בהצהרה משותפת. 15 באוגוסט, 'כבר צמצמנו כמה פערים, והפוקוס כעת הוא על היישום הספציפי יותר והנושאים הספציפיים הקשורים להסכם", אמר סגן הדובר הראשי של מחלקת המדינה של ארה"ב. 16 באוגוסט, 'אנו קרובים יותר ממה שהיינו אי פעם', אמר ביידן, וב-31 באוגוסט, 'אנחנו על סף הסכם', אמר. ועוד כמה הצהרות דומות עלו בין לבין".

אז למה האופטימיות? "גורמים אמריקאים ככל הנראה המשיכו לעודד את העסקה מכיוון שהם אינם רואים אפשרויות אחרות לסיים את הסיוט בעזה עבור אזרחים פלסטינים וחטופים ישראלים. 'הם במלכודת השקעות. אין אלטרנטיבה למנגנון שהם הציעו כדי להחליש את המלחמה בעזה', אמר אהרון דיוויד מילר, לשעבר מנהל מו"מ לשלום במזרח התיכון. הוא ציין כי נסיבות המשא ומתן היו חריגות ביותר. ישראל וחמאס לא מתקשרים ישירות אלא באמצעות מתווכים בקטאר ובמצרים". אבל ממשל ביידן מסתכן בערעור אמינותו על ידי הצבת ציפיות לפריצת דרך גבוהות מדי, אמר מילר. "אני לא בטוח שאי פעם הייתי עד למו"מ שבו הנחות היסוד והציפיות לפריצת דרך תודרכו שוב ושוב לתקשורת ואז אין תוצאות", אמר.

מתוך פורן פוליסי, מאת איימי מקינון, ג'ק דץ'. לקריאת הכתבה המלאה.