"ללא רחמים": כך מנצלת ישראל את הכאוס שנוצר לחיזבאללה

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

● פרשנות | נסראללה רואה מהבונקר איך מה שהוא בנה במשך 18 שנה מתפורר
● כתף קרה מאירופה: ישראל נתפסת כאחראית בלעדית למצב בלבנון  

1CNN: המשחק המסוכן של ישראל בהסלמה בלבנון

"מלחמות שמתקיימות בשם השלום רק לעתים נדירות מצליחות", נכתב ב-CNN בכתבה שכותרתה: "ישראל משחקת משחק מסוכן עם האסטרטגיה החדשה שלה מול חיזבאללה". בדרך כלל מדובר במלחמות בחירה, "שבהן צד אחד מכה ראשון כדי לחסל את האיום המשוער. ישראל וחיזבאללה נמצאות במתיחות הולכת וגוברת כבר כמעט שנה. לאחרונה, ישראל הגבירה משמעותית את התקפותיה על חיזבאללה, על פי הדיווחים במטרה 'להסלים כדי למנוע הסלמה' - להפחיד את אויבה לפתרון דיפלומטי".

אך "האסטרטגיה הזו מסוכנת ואולי פגומה. היא נועדה אולי לשכנע את ארה"ב, שהשקיעה רבות בדיפלומטיה, שישראל עדיין מחפשת פתרון בדרכי שלום. עם זאת, ככל שישראל מכה יותר ויותר בחיזבאללה, נראית כי ישראל יכולה להשיג הצלחה בטווח הקצר בלבד. מלחמה קרקעית בקנה מידה מלא בין צה"ל המוחלש לחיזבאללה בדרום לבנון תהיה הרת אסון עבור ישראל - זה בדיוק מה שחיזבאללה מוכן לקראתו, ולא קרב שישראל רוצה כרגע".

נכתב כי "חשוב לא להתעלם מההשפעה הפסיכולוגית של מתקפה כמו מתקפת הביפרים". עם הזמן, חיזבאללה "עלולים להתרומם ולהכות ביד קשה, אבל לעת עתה ישראל מנצלת את הכאוס הראשוני שנוצר ללא רחמים. היכן משתלב כאן רעיון 'מניעת ההסלמה'? התקווה הישראלית היא ככל הנראה שחיזבאללה מרגיש כל כך פגוע, וכל כך חושש מפגיעה נוספת באזרחי לבנון, שהוא יסכים לסגת לצפון נהר הליטני, ולהסכים לדרישות יריבו כך שאזרחים ישראלים יוכלו לחזור לביתהם בצפון". אך "יהיה קשה לחסן נסראללה, המנהיג הזהיר והאסטרטגי של חיזבאללה, להקרין חולשה כזו אחרי השבוע האחרון".

מתוך CNN, מאת ניק פאטון וואלש. לקריאת הכתבה המלאה. 

2מחסני הנשק של חיזבאללה מלאים בנשק איראני

"חיזבאללה, שפוגע בקביעות במטרות בישראל כבר קרוב לשנה, החזיק ארסנל עצום של רקטות, מל"טים וטילים נגד טנקים שהוא יכול לפרוס כדי להתמודד עם התקדמות ישראל", נכתב בוול סטריט ג'ורנל. "אחד מכלי הנשק החדשים והמסוכנים ביותר של הארגון הוא טיל נ"ט מונחה מתוצרת איראן בשם 'אלמאס' - המילה הפרסית ליהלום - המעניק לחיזבאללה דרגת דיוק גבוהה בהרבה בהתקפותיו מאשר בפעם האחרונה שנלחם במלחמה עם ישראל ב-2006".

וכמו במלחמה ההיא, "שהסתיימה בקיפאון, ישראל תצטרך להילחם בשדה קרב בדרום לבנון, מה שנותן לחיזבאללה יתרון. הסכסוך עלול להפוך למאבק ממושך, בדומה למלחמה בעזה. 'זה קצת כמו להגיד לארה"ב ב-1980, 'בואו נחזור לווייטנאם', אמר דניאל ביימן, עמית בכיר במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים בוושינגטון ובכיר בממשלת ארה"ב לשעבר, שהיה שותף לכתיבת ספר מחקר שנערך לאחרונה על הארסנל של חיזבאללה".

עוד נכתב כי "בעלי הידע על חיזבאללה אומרים כי הארגון האיץ את ההכנות למלחמה בחודשים האחרונים, הרחיב את רשת המנהרות שלו בדרום לבנון, מיקם מחדש את פעיליו והבריח כלי נשק נוספים". איראן, מצידה, "הגדילה את האספקה של נשק קל ורימונים מונעים רקטות, יחד עם טילים ארוכי טווח מונחים ובלתי מונחים, אומרים גורמים אמריקאים ואזוריים. 'הדרום הוא כמו כוורת כרגע', אמר קצין צבא חיזבאללה לשעבר, שדיבר בעילום שם, בהתייחס להכנות הצבאיות. 'כל מה שיש לאיראנים, יש לנו'".

נכתב כי מאז 2006, "חיזבאללה רכש אלפי טילים ומזל"טים חדשים מאיראן והצמיד ערכות הדרכה לרקטות הישנות והבלתי מונחות שלו. פעיליו הפכו מנוסים יותר מהלחימה בסוריה השכנה, שם הם לחמו לצד כוחות רוסים ואיראנים ולמדו את טכניקות הקרב של צבאות קונבנציונליים".

מתוך הוול סטריט ג'ורנל, מאת ג'ארד מלסין, אדם צ'מסדין. לקריאת הכתבה המלאה. 

3הקולות מלבנון

"ברחבי דרום לבנון, משפחות אוספות את חפציהן ופונות צפונה במכוניות ומשאיות ועל אופנועים, כאשר הצבא הישראלי תקף מטרות שלדבריו קשורות לארגון השיעי חיזבאללה", נכתב ב-BBC. "חלק מהתושבים דיווחו שקיבלו אזהרות דרך הודעות טקסט והקלטות קוליות מצה"ל שמזהיר לעזוב אזורים סמוכים לעמדות הארגון הנתמך על ידי איראן". נכתב כי "באמצע היום הכבישים צפונה לכיוון ביירות היו עמוסים, כשהרבה פונים לכיוון הבירה. תמונות אחרות הראו אנשים צועדים לאורך החוף בעיר צור שבדרום המדינה כשעשן עולה מתקיפות אוויר באזורים הכפריים בפנים הארץ. ה-BBC שוחח עם משפחה אחת בת חמש נפשות שהגיעה לביירות על אופנוע בודד מכפר בדרום. הם היו מותשים. 'מה אתה רוצה שנגיד? פשוט היינו צריכים לברוח', אמר האב".

נכתב כי גם בביירות שררה חרדה רחבה. "כשאנשים מהדרום הגיעו לבירה במכוניות עם מזוודות קשורות על גג הרכב, חלק מתושבי העיר עזבו אותה". צוין כי "ישראל הזהירה אנשים לפנות אזורים שבהם היא טוענת שחיזבאללה מאחסן נשק - אך היא גם שלחה אזהרות מוקלטות לאנשים במחוזות ביירות שאינם נחשבים למעוזי חיזבאללה כולל חמרה, אזור בו נמצאים משרדי ממשלה, בנקים ואוניברסיטאות. הורים מיהרו לאסוף את ילדיהם מבית הספר לאחר שקיבלו אזהרות נוספות לעזוב את האזור. אב אחד, עיסא, הוציא את בנו מבית הספר. 'אנחנו כאן בגלל שיחות הטלפון. הם מתקשרים לכולם ומאיימים על אנשים בטלפון. אז אנחנו כאן כדי לקחת את הילד שלי מבית הספר'", צוטט האב.

"בלבנון שום מקום לא בטוח, ישראל אומרת שהם הולכים להפציץ בכל מקום. עכשיו הם איימו על השכונה הזאת, אז לאן אנחנו צריכים ללכת?' זה מפחיד, אני לא יודע מה לעשות - לעבוד, ללכת הביתה, אין לי מושג מה לעשות", צוטט אדם אחר.

מתוך ה-BBC, מאת אורלה גורין, נפיסה קונברד, קרין טורבי. לקריאת הכתבה המלאה. 

4 ביידן מבין: הוא לא יספיק להוביל הפסקת אש

"המתקפה האכזרית של ישראל על חיזבאללה, חילופי האש האלימים ביותר מאז 2006, היא לא רק הרחבה משמעותית של המלחמה אלא גם הרחבה משמעותית של השבר בין הנשיא ביידן לראש הממשלה בנימין נתניהו", נכתב בניו יורק טיימס. "כבר שנה שביידן מזהיר מפני הצורך להימנע ממלחמה אזורית, כזו שעלולה להסלים בקלות לסכסוך ישיר בין ישראל לאיראן. כעת, אומרים עוזריו של ביידן, הנשיא מתחיל להכיר בכך שפשוט אוזל לו הזמן. כשנותרו ארבעה חודשים בלבד לתפקיד, הסיכויים להפסקת אש והסכם להשבת חטופים עם חמאס נראים עמומים מתמיד מאז שביידן הציג תוכנית בתחילת הקיץ, והסיכון למלחמה רחבה יותר מעולם לא נראה גדול יותר". נכתב כי "בפומבי, לפחות, פקידי הממשל מתעקשים שלא ויתרו. הם אומרים שהם פשוט לא יכולים להתקדם בזמן שהטילים מביאים מוות והרס לצפון ישראל ולדרום לבנון".

במובנים רבים, ג'ייק סאליבן, היועץ לביטחון לאומי של ביידן, "אינו יכול להרשות לעצמו לנקוט דעה אחרת, לפחות בגלוי. אין שום תועלת בהכרזה שתוכניותיו של ביידן מנופצות לעת עתה. בעוד שסאליבן התעקש בשבת שהוא 'עדיין מאמין שיש דרך להגיע לשם', אמנם 'דרך מפותלת, דרך מתסכלת', רבים מסביבו חושבים שהשעון אוזל לתוכניתו של הנשיא. למעשה, הם מציינים, ארה"ב אפילו לא הצליחה להציג את 'תוכנית הגישור' להפסקת אש סופית - דבר שהיא אמרה לפני שלושה שבועות שנמצא בהישג יד".

התקווה הטובה ביותר של ביידן כעת, בחודשיו האחרונים בתפקיד, נכתב, "היא שיורשו יאמץ עסקה טרנספורמטיבית שבה סעודיה תכיר בישראל, וישראל תסכים לפתרון שתי המדינות שיעניק לפלסטינים בית אמיתי ומקום בקהילה הבינלאומית".

מתוך הניו יורק טיימס, מאת דויד א. סנגר. לקריאת הכתבה המלאה.