משרד האוצר הציג שורת צעדים כבדים במטרה להפחית את הגירעון בשנה הבאה ל-4%, ובהם מיסוי קרנות ההשתלמות. בדברי ההסבר למהלך, הוסבר כי המדינה מעדיפה לעודד חיסכון ארוך-טווח באמצעות קרנות הפנסיה, ולשם כך מעניקה הטבות מס בהיקף של כ-24 מיליארד שקל בשנה. אלא שבאותו מסמך תקציבי ממש, מציעים באוצר לפגוע במקביל בהטבות הפנסיוניות שהובטחו לציבור החוסכים.
● המומחים חלוקים: האם ביטול שטרות ה־200 שקל יעזור במאבק בהון השחור
● שאלות ותשובות | באוצר רוצים לקצץ בהטבות לפנסיה. בכמה כסף מדובר?
● שאלות ותשובות | בדרך למיסוי קרנות ההשתלמות: האם כדאי לפדות את החיסכון?
מהן ההטבות הקיימות כיום על הפנסיה?
כיום קיימות מספר הטבות מס על החיסכון הפנסיוני: בשלב ההפקדה ניתנות הטבות מס על הפקדות המעסיק והעובד; בשלב הצבירה החיסכון פטור ממס רווחי הון; ובשלב המשיכה ניתן פטור חלקי ממס על הקצבה. נכון לשנת 2024, שיעור הפטור ממס על הקצבה המזכה עומד על 52%, כאשר לפי המתווה הקיים הוא אמור לעלות ל-67% בשנת 2025. המתווה הזה הוא הבטחה של האוצר שניתנה לפני מעל עשור, וכעת מבקשים לסגת ממנו.
במה בדיוק האוצר מתכוון לפגוע?
האוצר מציע לעצור את העלייה המתוכננת בשיעור הפטור ממס על הקצבה המזכה. במקום להעלות את השיעור ל-67% ב-2025, הוא רוצה להקפיאו על 52% באופן קבוע, בניגוד להתחייבות שניתנה בשנים קודמות לציבור.
עד שנת 2012 הטבת המס עמדה על 35% עד לסכום התקרה שנקבע. מ-2012, במטרה לעודד את החיסכון הפנסיוני, הוחל מתווה עולה של שיעורי הפטור, כך ששיעור הפטור גדל בהדרגה ל-52% כיום. ב-2025 אמור הפטור לעלות שוב ל-67%. זו הייתה אמורה להיות העלייה המשמעותית ביותר, והאחרונה, בשיעור הפטור ממס.
איך זה ישפיע על הציבור?
רון קשת, מומחה לתכנון פרישה, ערך חישוב שמראה כי כבר מרמת קצבה חודשית של 10,000 שקל תירשם פגיעה של 192 שקל בחודש, שהם 2,298 שקל בשנה. החל מרמת קצבה של 20 אלף שקל ועד 45 אלף שקל מדובר כבר בפגיעה שנתית של 5,746 שקל.
קשת מזהיר מפני השלכות התוכנית: "יהיו מאות אלפי אנשים שיצטרכו לעשות תיקון לתוכניות הפרישה שלהם. מדובר בנזקים עצומים. חלק מהנזקים אי אפשר לראות בטבלאות ובחישובים הרגילים, כי הרבה אנשים הם במקרים שלא נופלים לקטגוריה הרגילה".
הוא מספק דוגמה חיה לקושי שיוצרת תוכנית האוצר: "הגיע אליי בן אדם שיש לו אפשרות לקבל פנסיה של 14 אלף שקל. מאחר שאני יודע שיש להם הרבה הכנסות במשפחה מנדל"ן ואפיקים אחרים, המלצתי לו להקטין את הפנסיה שלו ל-6,000 שקל בחודש ולמשוך את כל היתרה בגובה יותר ממיליון שקל במזומן. זה אמור לחסוך לו 350 אלף שקל במס הכנסה. אבל אם הוא היה יודע שהאוצר מתכוון לקלקל את התוכניות, ושהוא לא יכול למשוך את כל הסכום במזומן בלי לשלם מס גבוה - הוא היה לוקח במקום זאת פנסיה של 14 אלף שקל בחודש, ולא נתקע עם פנסיה של 6,000 שקל. זה הבדל משנה חיים. עכשיו הוא נתקע, בגלל שיש קיבוע זכויות אחרי שאתה ממלא את הטפסים. אנשים נפגעים כאן בכסף גדול".
מה המשמעות הכספית עבור המדינה?
לפי הערכות האוצר, הצעד צפוי להגדיל את הכנסות המדינה בכ-400 מיליון שקל בשנה החל משנת 2025.
מה הסיכוי של ההצעה לעבור?
כמו עם ההצעה לפגיעה בקרנות ההשתלמות, יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד הודיע כבר שלא ייתן לפגוע גם בהטבות על הפנסיה. פעמים רבות כבר ניסו באוצר לחתוך את ההטבות הפנסיוניות ולא הצליחו. עדיין לא ברור האם באוצר יהיו נחושים להעביר את המהלך הפעם, או שמא מדובר ב"עז" שתוקרב על מזבח המשא ומתן מול ההסתדרות בנושאים אחרים, כמו הקפאת העלאות השכר במגזר הציבורי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
