בחודש יולי האחרון פרסמה קרן ההון סיכון אנדריסן הורוביץ, אחת מקרנות הצמרת של עמק הסיליקון שבין השקעותיה מטא, טוויטר ורובלוקס, מאמר בוטה ובו רמזה כי עידן הבינה המלאכותי החדש יביא להכחדתה של ענקית התוכנה סיילספורס ושל דומותיה, כמו האבספוט.
● רכישה שנייה לסיילספורס בתוך חודש: קונה את זומין הישראלית בכ-450 מיליון דולר
● גיוס חדש מביא את חברת הסייבר הישראלית לשווי של כ-700 מיליון דולר
כותרת המאמר אף הלכה רחוק וקראה לילד בשמו: "Death of a Salesforce", כפרפרזה על שמו של המחזה המפורסם של ארתור מילר, "מותו של סוכן" שבאנגלית נכתב באופן דומה. המסר, בכל אופן, היה חד וברור: כלים מבוססי בינה מלאכותית יכריעו את תעשיית התוכנה שמאפשרת לחברות להחזיק נתונים על הלקוחות הפוטנציאליים שלהם, לשווק להם מוצרים חדשים ולספק להם שירות מקוון.
עולם זה של תוכנות לניהול לקוחות, שיווק ומכירות יעבור על פי כותבי המאמר לידיהן של חברות סטארט־אפ צעירות שינתחו מידע ללא סוף, יסיקו את המסקנות בעצמן, יפנו ללקוחות עם חבילות משלהן ויפעילו מעין אנשי מכירות ושירות אוטומטיים.
בסיילספורס לקחו את המאמר ואת העלבון שהיה גלום בו ברצינות, ויצאו למסע רכישות, לאחר שרק בשנה שעברה החליט מנכ"ל החברה מארק בניוף לחדול מרכישות ואף ביטל את ועדת המיזוגים והרכישות שפעלה בה. מאז אוגוסט ביצעה החברה ארבע רכישות, מהן שתיים בישראל ואחת בארה"ב - אך עם שורשים ישראלים. בארץ הוציאה ענקית התוכנה לא פחות מ־2.6 מיליארד דולר - או 9.4 מיליארד שקל - על שתי חברות בהפרש של שבועיים וחצי זו מזו: בתחילת חודש ספטמבר רכשה את חברת גיבוי הקבצים בענן "און" (Own, לשעבר Own Backup) מתל אביב, ב־2.1 מיליארד דולר.
ביום שלישי היא רכשה את זומין (Zoomin), חברה שמרכזת כל חומרי ההסברה וההדרכה בארגון לממשק שמסוגל לענות באופן אוטומטי על שאלות. בין לבין, היא גם רכשה את החברה האמריקאית טניקס (Tenyx) של היזם הישראלי איתמר אראל בסכום המוערך בכמה עשרות מיליוני דולרים, בה מושקעת קרן סטייג' וואן הישראלית.
חברות מהפורטפוליו
מדוע נערכו לפחות שתיים מארבע עסקאות הרכישה בישראל ודווקא בתקופת מלחמה? התשובה טמונה במהירות שבה רצתה סיילספורס לפעול: לא רק הצמא לטכנולוגיות בינה מלאכותית חדשות והרצון להראות שהיא רחוקה מלמות, כפי שטענה כלפיה קרן אנדריסן־הורוביץ, אלא החיפזון שהוביל את סיילספורס לחפש את הרכישה הבאה קודם כל קרוב לבית. החברה בחנה את רשימת החברות בה היא מושקעת דרך קרן ההון סיכון שלה, סיילספורס ונצ'רס, ואיתרה את שתי החברות הישראליות, בהן היא מושקעת שנים רבות ואיתן היא עובדת באופן נמרץ כבר היום.
סיילספורס ונצ'רס, קרן ההון סיכון של החברה, המיוצגת בישראל על ידי ג'ון סומוג'איי וקייטי ת'ירי, השקיעה עד כה ב־23 סטארט־אפים בישראל, בהם חדי קרן כמו וויז, גונג, סניק, מליו, פורטר, אפספלייר וביג איי.די. אך שלוש הרכישות האחרונות שלה פותרות בעיות בוערות בחברה.
הרכישה מתחילת החודש, זו של און, היא אמנם יוצא דופן קטן: היא איננה מציעה מוצר בתחום הבינה המלאכותית - אך מטרתה לגרום ליותר לקוחות של סיילספורס לצרוך שירותים מהענן שלה, במה שיביא בסופו של דבר לשימושיות רבה יותר בבינה מלאכותית - כיום חטיבת הענן של סיילספורס היא הצומחת ביותר מבין חטיבות החברה.
הרכישה של זומין, שנמכרה ב־450 מיליון דולר (כ־400 מיליון יתחלקו בין בעלי המניות ועוד 50 מיליון בתגמולים לעובדים) היא רכישת בינה מלאכותית למהדרין, שמטרתה להפוך את בוט השיחה החכם של סיילספורס לכזה שמסוגל לעזור לכל עובד בארגון לנווט בים מסמכי ההדרכה, השאלות והתשובות, הסרטונים והמלל.
זומין פיתחה מערכת שסורקת את כל המידע הארגוני במערכות המשמשות עובדים, מנהלת את ההרשאות לעובדים השונים לפי סיווג המידע שלהם או המחלקה אליה הם שייכים ומאפשרת להם באמצעות חיפוש או פקודת טקסט לקבל תשובה פשוטה בהתבסס על סריקת הטקסט הלא־מובנה, די בדומה לדרך בה ChatGPT סורקת מסמכים רבים ויודעת לשלוף תשובה בהתבסס על פקודה פשוטה. אחד היתרונות בזומין הוא שהיא איננה מספקת תובנות רק על מידע לא מובנה מתוך תוכנת סיילספורס, אלא מחברת אותה גם לתוכנות אחרות בארגון ושומרת על הרשאות השימוש השונות שהגדיר המנהל. חברה נוספת, טניקס של איתמר אראל, תאפשר לסיילספורס להכניס קולות כמו אנושיים לצ'ט בוט שלה, על מנת שאלה יתפקדו כסוכני מכירות או שירות עצמאיים.
רכש 'אסימונים'
"סיילספורס היתה בעברה מכונת רכישות משומנת מאוד, כזו שהוכיחה למשקיעים שכל חברה שהיא רוכשת מצליחה לייצר יותר כשהיא בתוך סיילספורס מאשר מחוצה לה", אומר לגלובס אוראל לוי, מנהל השקעות בקרן טכנולוגיה במור קרנות נאמנות.
"מה שהטה את הכף היתה רכישת סלאק ב־27.7 מיליארד דולר לפני ארבע שנים: זו היתה רכישה בשיא הבועה, במכפילים לא הגיוניים, עם אינטגרציה לא טובה ונטישה של כח אדם מהחברה הנרכשת. מ־2022 בניוף נמצא במסע התייעלות עם קיצוצים בהיקפי כח האדם ורכישה עצמית של מניות - במקום לרכוש חברות מבחוץ. זה החזיר את האמון בחברה. אחרי שנפוצו שמועות על כוונות לבצע רכישת ענק נוספת, זו של אינפורמטיקה בתמורה ל־11 מיליארד דולר, השוק נבהל, העסקה בוטלה ובסיילספורס החליטו לבצע רכישות של מה שמכונה 'אסימונים', מוצרים שחסרים בפורטפוליו כדי לבצע השלמות.
"הרכישה של זומין לא נעשתה עם תג מחיר ברור כך שהיא לא תזיז את המחט למשקיעים - סיילספורס רוצה להראות שהיא משקיעה בפתרונות שמאפשרים לייצר הכנסות מבינה מלאכותית, אבל כמשקיע, לא ברור מהעסקה הזו כמה הכנסות תייצר סיילספורס ואיך היא תשלב את זומין במוצר שלה".
המרוויחה הגדולה
זומין נוסדה אמנם לפני שבע שנים בלבד, אך שורשיה מגיעים עד לשנת 2007, אז הוקמה בסלון ביתו של היזם ג'ו גלב בישוב אלון־שבות בגוש עציון. משם, הצליח גלב למשוך חברות ענק כמו סיסקו, דל, EMC ומקאפי שביקשו להשתמש בשירות שהציע: מערכת שמסדרת את כל המידע הרלוונטי בארגון כך שניתן יהיה לענות על שאלות בקלות. החברה פעלה במתכונת של מתן שירותים, אך כעשור לאחר מכן פגש בשני יוצאי סיסקו גל אורון וחנן זלצמן שהחליטו להפוך את השירות של גלב למוצר הנמכר כחבילת תוכנה לארגונים.
החברה פעלה ללא מימון בשנים הראשונות. היזמים היו פותחים בעצמם דוכן בכנסים העוסקים בתיעוד טכני, מביאים לידים והופכים אותם ללקוחות, כך במשך שנתיים, תקופה שבה הצליחו לזכות בלקוחות ענק כמו מאסטרקארד וסרביס־נאו. רק אחרי שנרשמו למאיץ של חברת אורקל, שמע עליהם עמית קרפ, שותף ישראלי בקרן האמריקאית בסמר שהחליט לבצע את ההשקעה הראשונה בזומין.
עמית קרפ, שותף בקרן בסמר / צילום: אבישי פינקלשטיין
בסמר הפכה למרוויחה הגדולה מהעסקה עם כ־30% מהאחזקות בחברה, שמקנות לה כ־120 מיליון דולר, פי שש מההשקעה הכוללת. ויולה צמיחה וג'נרל אטלנטיק יכניסו גם הן בין 40 ל־50 מיליון דולר כל אחת על השקעה של כ־10־15 מיליון דולר. שלושת המייסדים אוחזים יחד בכשליש ממניות החברה, וצפויים להכניס מעל ל־40 מיליון דולר כל אחד. מהחברה לא התקבלה תגובה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
