8 מתוך 10 השכונות המועדפות על הייטקיסטים נמצאות בתל אביב

הקרבה למשרדים, האווירה הליברלית והמשכורת המאפשרת מגורים באזורים מבוקשים, הביאו לכך שאחד מכל ארבעה תושבים בשכונות הצפוניות של תל אביב הוא הייטקיסט • מחקר חדש שערכה חברת מדלן, שהגיע לידי גלובס, מלמד על העדפות המגורים של אנשי ההייטק • ובאילו ערים גדולות שיעורם נמוך במיוחד?

פלורנטין, תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי
פלורנטין, תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

עובדי ההייטק ממוקמים בצמרת מקבלי השכר במשק - עם שכר חודשי יותר מכפול מהממוצע במשק - 32,215 שקל ברוטו נכון ליוני, חודש השכר האחרון שעליו דיווחה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. שכר ההייטקיסטים עלה בכ־8% לעומת יוני הקודם, זאת בהשוואה לעליית שכר של 5.1% בסקטור הכללי.

טור סופ"ש | המכרז שנסגר השבוע לשיווק מאות דירות בקריית אתא הוא רק סממן אחד לשקיעתה של חיפה 
הרוכשים נהנים ממבצעי הקבלנים אבל בעוד שלוש שנים יצטרכו להעמיד סכום עתק. האם כולם יעמדו בכך?

לא מפליא שהייטקיסטים בוחרים לגור באזורים המבוקשים ביותר. על פי מחקר חדש שערכה חברת מדלן, עולה כי צפון אזור גוש דן הוא המועדף על עובדי ההייטק, ובעיקר תל אביב על שכונותיה בלב העיר ובצפונה - בין אם בשכירות או כבעלי דירה.

תל אביב מועדפת על ההייטקיסטים

שתי שכונות במרכז ת"א מרכזות שיעור גבוה במיוחד של הייטקיסטים: הצפון הישן הדרום־מזרחי, התחום בין הרחובות מרמורק, דיזנגוף, שדרות בן־גוריון ואבן גבירול, ומונטיפיורי, הסמוכה למתחם שרונה ומגדלי עזריאלי. על פי המחקר, עובדי ההייטק מהווים 27.4% מהתושבים הדרים בהן. כלומר, אחד מכל ארבעה שתפגשו ברחוב בשכונות אלה הוא הייטקיסט.

שדרות רוטשילד בתל אביב / צילום: Shutterstock
 שדרות רוטשילד בתל אביב / צילום: Shutterstock

במקום השני ממוקמות שתי שכונות הסובבות את שדרות רוטשילד: שכונת לב העיר התחומה בין רחוב קרליבך לרחוב המלך ג'ורג', ושכונת דרום־רוטשילד שמשתרעת בין רחוב אחד העם לרחוב יפו, עם ריכוז הייטקיסטים של 26.8% מהתושבים.

בעוד ארבע שכונות בת"א אנשי ההייטק מהווים כרבע מהתושבים: החלק הצפוני של הצפון הישן, התחום בין נחל הירקון, רחוב אבן גבירול, ז'בוטינסקי וחוף מציצים; החלק המערבי של לב ת"א, המשתרע מגן מאיר לכיוון חוף בוגרשוב; שכונת שרונה שבלב אזור העסקים שבין רחוב הארבעה לרחוב קפלן; ושכונת פלורנטין. למעשה, שמונה מתוך עשר השכונות בעלות ריכוז ההייטקיסטים הגבוה ביותר ממוקמות בת"א. יוצאות הדופן הן שכונות גליל ים החדשה בהרצליה והל"ה בגבעתיים, שרבע מאוכלוסייתן הם עובדי הייטק.

העדפת עובדי ההייטק להצטופף סביב שכונות מרכז ת"א והצפון הישן מסבירה את התמחור הגבוה המבוקש מצד שטחי משרדים הסמוכים, מרחק "חצי סוללת קורקינט" בשפת ההייטקיסטים ואנשי הנדל"ן המשרתים אותם. המתחמים החדשים שנבנו באזור - בהם פרויקט לנדמרק בשרונה, מתחם דה־וינצ'י, מגדלי המשרדים בצומת השלום ומגדלי אלון - מנסים למשוך את חברות הטכנולוגיה ומציגים מחירי שכירות מהגבוהים בשוק, בין השאר על בסיס יתרון הקרבה לשכונות המבוקשות.

בעשירייה השנייה החביבה על עובדי ההייטק מככבות שכונות מגוונות יותר בגוש דן, שתיים מהן בגבעתיים: סיטי ושיינקין. עוד בולטות השכונה הירוקה בכפר סבא ומתחם 200 בהוד השרון. כמו כן, שלוש שכונות תל אביביות נוספות כלולות בעשירייה השנייה: הצפון הישן המרכזי והדרום־מערבי, הצפון החדש הצפוני וסביבת כיכר המדינה. רמת גן מופיעה רק בעשירייה השלישית עם שלוש שכונות מבוקשות: מרכז העיר א', שכונת הגפן ושכונת חרוזים.

גבעתיים בראש, אשקלון בתחתית הרשימה

את הרשימה, הכוללת כ־1,300 שכונות, חותמות כאלה שעל פי סקר מדלן לא גרים בהן כלל עובדי הייטק, בהן שלוש שכונות בדימונה, ארבע שכונות בלוד, שתי שכונות בבית שאן, ושכונות ברמלה, צפת, אשקלון ומגדל העמק. המדידה נערכה באמצעות עיבוד נתוני למ"ס ומפקד האוכלוסין על אזורים סטטיסטיים בהתאמה לגבולות השכונות.

בחלוקה לערים, עולה שדווקא גבעתיים היא "עיר ההייטקיסטים", עם ריכוז עובדי הטק הגבוה בארץ (18.4% מכלל התושבים), זאת בשל היותה עיר קטנה והומוגנית יותר במרקם האוכלוסייה שלה. ת"א במקום השני (14.4%) בשל העובדה שלצד השכונות הפופולריות לעיל, כמה מהשכונות בעיר מתאפיינות בריכוז נמוך במיוחד של עובדי טק, בהן כפר שלם, עג'מי, התקווה, ושכונות יפו ג' ויפו ד'. עוד ערים בולטות מבחינת שיעור ההייטקיסטים בהן: רמת גן והוד השרון (13% מהתושבים), והרצליה, רעננה ורמת השרון עם 12%.

בחיפה, שידועה כ"עמק הסיליקון" של חברות השבבים בישראל, נרשם שיעור נמוך למדי של עובדי הייטק עם 5.8% בלבד. גם בשתיים מהערים הגדולות ביותר - ירושלים ובאר שבע - השיעור נמוך במיוחד (4.2% כל אחת). מבין הערים הגדולות, אשקלון מדורגת בתחתית הרשימה עם 2.4%.

האם השכונות המבוקשות על ידי הייטקיסטים הן גם היקרות ביותר? לאו דווקא. קיים מתאם חלקי בלבד (כ־50%) בין ריכוז ההייטקיסטים לבין מחיר למ"ר. כך, השכונה היקרה ביותר בישראל במונחי מחיר למ"ר, השכונה הסובבת את כיכר המדינה בת"א (71 אלף שקל למ"ר), מדורגת רק במקום ה־18 בקרב ההייטקיסטים. יתר על כן, בשכונת הל"ה בגבעתיים המחיר למ"ר נמוך באופן יחסית לגוש דן, 39 אלף שקל, אך היא מדורגת גבוה וחותמת את העשירייה הראשונה. עם זאת, רוב השכונות בעשירייה הראשונה - שכונות מרכז ת"א והצפון הישן - מציגות רמות מחירים גבוהות הנעות סביב 65 אלף שקל למ"ר.

"צעירים רבים עוברים לת"א בגלל חיי התרבות והפנאי המפותחים שלה, והאווירה הליברלית", אומר טל קופל, מנכ"ל מדלן. "החברות המסחריות רוצות להעסיק את האנשים הכי טובים ולכן מתמקמות בסמוך לריכוזי צעירים. התוצאה היא תהליך מעגלי שמתניע ביקושים ומעלה מחירים. ריכוז עובדי ההייטק בת"א לא מפתיע, שכן זה ענף עם משכורות גבוהות יחסית. ת"א היא בירת התעסוקה כמעט בכל הענפים, אבל נראה שכדי לחיות בה צריך 'משכורת של הייטק' - ורצוי יותר מאחת".

טל קופל, מנכ''ל מדלן / צילום: שלומי יוסף
 טל קופל, מנכ''ל מדלן / צילום: שלומי יוסף