על־פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של ארגנטינה, שיעור העוני במדינה זינק ל-53% בשנת 2024, מ-42% בשנה שעברה - זאת, על רקע קיצוצים דרמטיים, כולל בתשלומי רווחה, סובסידיות למוצרי צריכה ועבודות ציבוריות. "זו קפיצה מבהילה בממדי העוני. מדובר ב-25 מיליון עניים", אומר פרופ' רענן ריין, היסטוריון של ספרד ואמריקה הלטינית באוניברסיטת ת"א.
● WSJ | מכרה ליתיום מעורר מחלוקת מפתיעה בין רוסיה למערב
● כותרות העיתונים בעולם | 2,000 דולר לאדם: בלבנון נותר רק נתיב בריחה אחד מהמדינה
המטרה של הנשיא הרדיקלי של ארגנטינה, חבייר מיליי, שנבחר לפני פחות משנה, היא לבצע התכנסות תקציבית ולמנוע היפר־אינפלציה, שהחלה להרים את ראשה שוב לפני כניסתו לתפקיד. המאבק באינפלציה נתקל לאחרונה בקשיים, אך בשוק הדיור, הסרת חסמים הובילה לצניחה במחירי השכירות. בעוד שהפופולריות של מיליי בסקרים נשחקת, היא עדיין נחשבת גבוהה למדי, ורבים עדיין מקווים כי "הטיפול בהלם" יעבוד.
הכלכלן מיליי, שנכנס לבית הוורוד בבואנוס איירס בדצמבר 2023, הוא דמות צבעונית במראהו ובהתבטאויותיו, אבל עוד יותר בגישת השוק חופשי שהוא מביא למדינה שנשלטה על־ידי התנועה הפרוניסטית הלאומנית והסוציאליסטית. הוא עלה לשלטון על רקע משבר כלכלי חריף לקראת סוף כהונת הממשלה הקודמת, שהביאה את ארגנטינה למעל 12% אינפלציה בחודש (ומאות אחוזים בשנה), ולסכנה לפשיטת הרגל העשירית בתולדותיה.
מיליי איחד את רוב משרדי הממשלה, פיטר אלפי עובדים ממשלתיים וביטל סובסידיות לדלק ותחבורה. בטווח הקצר, זה הוביל לעלייה נוספת באינפלציה לרמה של 25% בחודש, אך גם סגר את הגירעון הכרוני, והוביל את ארגנטינה לעודף התקציבי הראשון שלה מזה 16 שנים. בנוסף, האינפלציה מותנה לרמה של 4% בחודש "בלבד", שהייתה נחשבת לאינפלציה משתוללת בכל מדינה אחרת.
אך בזמן האחרון, ניכרים קשיים: האינפלציה הפסיקה לרדת בשלושת החודשים האחרונים, הכלכלה מצטמקת (אם כי פחות מאשר ברבעונים הקודמים) והעוני, כאמור, הגיע גם השנה לשיא חדש. "הקפיצה בעוני היא בהחלט דרמטית, גם ביחס להערכות של מיליי", אומר מתן לב ארי, שכיהן עד לאחרונה בתפקיד נציג ישראל בבנק הבין־אמריקאי לפיתוח. "זאת, כמובן, תוצאה של הקיצוץ האדיר בהוצאות הממשלה, שכיווץ את המשק וגם הביא לסגירה של 136,000 משרות".
המחירים הקשים של "טיפול בהלם" בטווח הקצר
"הקפאת הפנסיות דחקה הרבה קשישים מתחת לקו העוני, כמו גם צמצום הסיוע לתכניות רווחה, והפסקה של עבודות ציבוריות שצמצמה את מספר המשרות שם. יש גם עשרות אלפים שפוטרו מהמגזר הציבורי", מספר פרופ' ריין. "בעבר, ארגנטינה התגאתה במעמד בינוני רחב ויציב, כאשר הצריכה מאפשרת את הקיום של שוק פנימי וייצור שנועד לצרכיו. אבל מאז הקריסה הנוראית של 2001, ארגנטינה לא חזרה לעצמה". עוד ריין מספר כי "הרצון לדולריזציה לא התממש והמחירים עדיין גבוהים מאוד. גם תרופות עולות הרבה מאוד כסף. היו אוכלוסיות שהיו בסכנה ליפול מתחת לקו העוני, וזה קרה להרבה בפועל". לדבריו, "החיסרון של 'טיפול בהלם' נעוץ בכך שהוא מביא איתו מחירים קשים מאוד בטווח הקצר לחלק מהאנשים".
מצד שני, אומר לב ארי, "מיליי הבטיח דם יזע ודמעות. הוא הכין את הציבור לזה שיהיה קשה. כשאתה חותך בהוצאות הממשלה, דבר ראשון המשק מתכווץ. יש לאנשים פחות כסף, יש פחות משרות". לגבי ביטול העבודות הציבוריות, שמטרתן היא יותר יצירת משרות בתשלום ממשלתי מאשר יצירת ערך כלכלי בפועל, אומר לב ארי: "יבוא מיליי ויטען שהאנשים האלה בעיקר עלו כסף. עכשיו, הם יהיו חייבים למצוא עבודה שנותנת פריון וערך".
גם הממשלה הארגנטינאית מודאגת מכך שהאינפלציה הפסיקה לרדת בחודשים האחרונים, ומפחיתה מכסים שהיא עצמה העלתה כדי לאזן את התקציב - זאת, כדי למנוע מהמחירים להמשיך לעלות. עם זאת, ייתכן שהכלכלה תמשיך להאט, על כל ההשלכות של כך על העוני. "ארגנטינה נכנסה למיתון עמוק, ויש גידול בשיעור האבטלה והעוני. אנחנו בדילמה הקלאסית: כשמורידים חזק את האינפלציה, בטווח הקצר זה מלווה בגידול באבטלה", אמר לגלובס כבר בחודש מאי פרופ' ליאו ליידרמן מאוניברסיטת תל אביב, והיועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים עד השנה שעברה. דילמה זו נשארת רלוונטית כל העת.
השכר הריאלי בארגנטינה, שנחתך עוד ב-2023, הגיע לשפל בפברואר 2024, לאחר הקיצוצים בסובסידיות, שהזניקו את המחירים. אך מאז, עליית השכר משיגה את האינפלציה בכל אחד מהחודשים, ובעוד שהוא עדיין נמוך יותר מאשר ערב כניסת מיליי לשלטון - כעת, המגמה היא כלפי מעלה. בעיני מיליי, ארגנטינה תעבור טלטלה כלכלית "בצורת V". כלומר, המצב יידרדר לפני שישתפר. לאחרונה, הוא הציג את תקציב 2025 לקונגרס הארגנטינאי, בו למפלגתו של מיליי אין רוב והוא נדרש להרכיב קואליציות אד-הוק לכל חוק. במסגרת זו, הוא חזה שארגנטינה תצמח ב-2025 בלא פחות מ-5% - הערכה אופטימית למדי.
בעיה כרונית נוספת של ארגנטינה היא מחסור במטבע חוץ. בשל האינפלציה, ארגנטינאים נוהגים להתנהל בדולרים. אך הסחר במטבע חוץ מוגבל למחירים שנקבעו על־ידי הממשלה, מה שיוצר שער מקביל שנקרא "השוק הכחול". כדי להגיע לסביבת מט"ח סבירה יותר, ארגנטינה יזמה פיחות של הפסו, עידוד יצוא והצעת פטור ממיסוי ומענישה על הפקדת דולרים, שהביאה לעלייה מ-16 מיליארד דולר ל-24 מיליארד במספר ההפקדות הדולריות. גם הפער בין השער הרשמי לשער ה"כחול" הצטמצם ל-25% בלבד, לעומת מעל 100% לפני שנה. ברגע שהפער יצטמצם מספיק, מיליי מקווה להשיג הלוואות בתנאים טובים יותר מקרן המטבע העולמית, ואולי אף לערוך דולריזציה מלאה של הכלכלה.
על אף השחיקה בפופולריות של מיליי - שיעור התמיכה בו יחסית גבוה
הישג ראשוני נרשם בשוק השכירות, שעבר תחת ממשל מיליי ליברליזציה נרחבת. הרגולציה דרשה, למשל, חוזים לשלוש שנים לכל הפחות, שמחירם נקוב בפסו. בזמן היפר־אינפלציה, זה הפך השכרת דירות בתנאים הללו ללא משתלמת, השאיר דירות רבות ריקות (מעל 200 אלף בבואנוס איירס לבדה) ואת מחירי הדיור גבוהים מאוד, כשבעלי דירות ניסו לנחש שלוש שנים מראש מה תהיה האינפלציה. עתה, החוזים קוצרו והותר לנקוב במחירים גם בדולרים, כפי שהיה מקובל גם בישראל, בעקבות תקופות אינפלציה. על־פי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, זה הוביל לזינוק של 170% במספר הדירות הזמינות להשכרה בבואנוס איירס, ולירידה במחירי השכירות ב-40% ביחס לאינפלציה.
מאמץ נוסף נוגע למשיכת השקעות לארגנטינה, תחת הבטחות למיסוי נמוך ורגולציה מעטה. זאת, בין השאר, כדי לחזק את היצוא הארגנטינאי, וכך למשוך דולרים, באמצעות סחר בין־לאומי. תעשיית הכרייה, הכוללת מתכות מבוקשות כמו נחושת וליתיום, מושכת בחודשים האחרונים השקעה זרה נרחבת: חברות זרות רבות הכריזו על השקעות בהרחבת כריית הליתיום בארגנטינה, ואף בישראל, חברת Xtralit, היושבת ברחובות, הכריזה על השקעה של 104 מיליון דולר בכך. בעוד שכמות ההשקעות הזרות לא לגמרי עומדת בציפיות, היצוא החקלאי מציג נתונים מעודדים ועשוי להכניס מטבע חוץ למדינה.
אך המצב הכלכלי עבור רוב הארגנטינאים נשאר קשה למדי, ולמרות העליות בשכר הריאלי בחודשים האחרונים - עדיין מצבם גרוע יותר מאשר לפני שנה. האינפלציה מסרבת להגיע למחוזות שנחשבים סבירים במערב, והעוני מרים את ראשו גבוה מאי פעם.
דברים אלו מובילים לשחיקה בפופולריות של מיליי: הפער בין בעלי הדעה החיובית לבעלי הדעה השלילית הצטמצם מ-10% ל-2% במהלך ספטמבר, על־פי חברת הסקרים Poliarquía. עם זאת, עדיין מדובר על עמדה חיובית נטו, ואותה חברת סקרים מעידה שהתמיכה בממשלתו של מיליי (בניגוד אליו, אישית) עדיין עומדת על 53%. "הממשלה מאשימה את הממשלות הקודמות, ומבטיחה שהמצב ישתפר בעתיד - אבל לחלק מהאנשים אין זמן לחכות. זה מביא לירידה בתמיכה הציבורית בנשיא, אבל פחות דרמטית ממה שאני הייתי מצפה", אומר פרופ' ריין.
"זו תקופה מאוד עדינה ורגישה עבור המדיניות שלו", מוסיף לב ארי, "וזה מתקרב לשלב שהוא יצטרך להראות שיפור בפועל. בכל מקרה, עדיין יש רמת תמיכה פוליטית מרשימה יחסית". כך שנראה שארגטינאים רבים ממשיכים להאמין שהכיוון שהוא לוקח אותם הוא הטוב ביותר. או לפחות - הכי פחות גרוע.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
