ישראל מצליחה לשנות את המזרח התיכון? זה מה שחשבו מומחים מהעולם

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

● פרשנות | אמברגו נשק צרפתי על ישראל: מקרון הוא לא שארל דה גול
● פרשנות | תקיפה ישראלית באיראן תטלטל את שוק הנפט. מי תרוויח מהמצב?  

1השיטה של איראן לתקוף מטרות ישראליות בעולם: רוצחים שכירים

"ככל שהסכסוך בין איראן לישראל מתגבר, טהרן מרעידה את המערב עם גל של ניסיונות פגיעה וחטיפה נגד מטרות באירופה ובארה"ב", נכתב ברויטרס, בכתבה שכותרתה "רצח בהזמנה: בתוך מלחמת הפרוקסי של איראן עם ישראל במערב".

מגמה מרכזית אחת של איראן היא "השימוש ברוצחים שכירים, כולל חברי כנופיות. וושינגטון ובעלות בריתה טוענות שהמיקור חוץ הוא ניסיון לטשטש את הקשרים לרפובליקה האסלאמית". בארה"ב ובנות בירתה דיווחו על עלייה חדה במזימות כאלה הקשורות לרפובליקה האסלאמית. נכתב כי מאז 2020, "היו לפחות 33 ניסיונות התנקשות או חטיפה במערב שבהם הרשויות המקומיות או הישראליות טוענות לקשר עם איראן, כך מצא רויטרס בבדיקה של מסמכי בית המשפט והצהרות פומביות של פקידי ממשל. בין המטרות האחרונות לכאורה: בניין ובו מרכז יהודי ומסעדה כשרה במרכז אתונה". נכתב כי "ממושבו באיראן, פקיסטני בשם סייד פכר עבאס גייס מכר ותיק המתגורר ביוון לתקוף את המקומות, כך טוענים החוקרים במסמכים שהוגשו לרשויות המשפט בתיק ונצפו על ידי רויטרס". זה קרה עוד לפני המלחמה  - בינואר 2023, "שני הגברים עומדים כעת בפני אישומים הקשורים לטרור. משטרת יוון סירבה להגיב. התיק ממתין להחלטה של ​​הרשויות אם להמשיך למשפט".

"הטכניקות המבצעיות מתאימות לדפוסים שנראו בחלק מתוכניות איראניות לפיגועים מתוכננים נוספים לכאורה. זה כולל את סוג היעד - אזרחים ישראלים או יהודים - ואת השימוש במתנקשים שכירים שאינם איראניים", נכתב. לפחות שני מקרים נוספים שנבדקו על ידי רויטרס ערבו לכאורה אזרחים פקיסטנים. "היעדים של תוכניות אחרות לכאורה מהתקופה האחרונה כוללים בכירים בארה"ב, כמו גם עיתונאים איראנים". נכתב כי מלחמת הצללים מתרחשת גם באירופה: "מאז 2020, איראן הגבירה באופן דרמטי את המזימות הקטלניות נגד גורמים אמריקאים לשעבר, מתנגדים איראנים ויעדים יהודיים וישראלים בארה"ב ומחוצה לה", צוטט ברט הולמגרן מהמרכז הלאומי ללוחמה בטרור, סוכנות לתיאום מודיעין אמריקאי.

עוד צוין כי בדצמבר גזר בית משפט גרמני שנתיים ותשעה חודשי מאסר על גבר גרמני-איראני בגין תכנון הצתה בבית כנסת מטעם המדינה האיראנית. "הוא גויס על ידי אדם המתגורר באיראן, כך קבע בית המשפט. נאמר כי האדם מאיראן ממלא אחר פקודות של 'סוכנויות ממשלתיות' איראניות. טהרן כינתה את ההאשמה 'חסרת בסיס'.

מתוך רויטרס, מאת רנה מלתזו, קאסל בריאן לאו, יאניס סוליאוטיס, פיל סטיוארט. לקריאת הכתבה המלאה. 

2האם ישראל תצליח לשנות את המזרח התיכון?

"האם מפת המזרח התיכון כבר החלה להשתנות?", נשאל בכתבה שפורסמה ב-BBC וגייסה ממגוון מומחים על מנת שיעניקו פרשנויות ותחזיות לגבי הסלמת הסכסוך והשלבים הבאים. "מאזן הכוחות במזרח התיכון מתחיל להשתנות באופן שמחליש את השפעתה של איראן באזור", אמרה פרופ' לינה חטיב, עמיתה ב-Chatham House, ארגון מחקר בלונדון. "אבל כל שינוי כזה בסטטוס קוו הוא תהליך שייקח הרבה זמן להתממש". מוקדם מדי להגיע למסקנה הזו, טוען בילאל סעב, יועץ לשעבר במחלקת הביטחון האמריקאית. "אבל מה שבטוח הוא שהציר בראשות איראן מתנדנד, ונראה שישראל השיגה כמה הישגים טקטיים משמעותיים. אם היא יכולה לתרגם אותם להישגים אסטרטגיים באמצעות דיפלומטיה, נגלה בהמשך".

זו לא המפה שמשתנה, אך מאזן הכוחות בהחלט כן, אומר פול סאלם מהמכון למדיניות המזרח התיכון. "ב-20 השנים האחרונות איראן ושלוחיה (חמאס וחיזבאללה) מצד אחד וישראל מצד שני היו בסוג של תיקו, כלומר הייתה הרתעה הדדית. זה נופץ ב-7 באוקטובר, וישראל מנסה לצאת כשידה על העליונה".

ומה זה אומר על עתיד הנשק הגרעיני באיראן? נשאלו המומחים. "העובדה שאיראן איבדה בבירור את חמאס וחיזבאללה כאמצעי הרתעה יעילים פירושה שמספר הולך וגדל של דמויות בממסד האיראני ירצו לפתח נשק גרעיני", טוען ערש עזיזי, מרצה באוניברסיטת בוסטון. "המודיעין הישראלי די טוב באיראן", ואם איראן תמשיך בכיוון הזה, "היא תיכנס לאזור מסוכן מאוד. אבל כפי שהדברים נראים, היכולות הצבאיות הקונבנציונליות של איראן הן בדיחה בהשוואה לזו של ישראל, ולכן היא הסתמכה על אמצעים לא מסורתיים כמו מיליציות - שהוכיחו שהם מועילים מעט". לדברי יזיד סייג, לשעבר נציג פלסטיני במרכז קרנגי למזרח התיכון,  "יכול להיות שבתפיסה האיראנית, הדבר היחיד שנותר להם שיכול באמת לשנות את המשחק הוא לקדם את תוכניות הגרעין. אני לא יודע מה זה בדיוק אומר - אולי יש להם כבר יכולת, והם יכולים להדגים אותה על ידי ביצוע ניסוי גרעיני במדבר איפשהו".

מאמר מערכת מתוך ה-BBC. לקריאת הכתבה המלאה.

3פרטים חדשים על מבצע הביפרים

"בהצעת המכירות הראשונית לחיזבאללה לפני שנתיים, היה נראה שהקו החדש של הפייג'רים של חברת 'אפולו' מתאים בדיוק לצרכים של קבוצת מיליציה עם רשת לוחמים רחבת ידיים ומוניטין מוכר של פרנויה", נכתב בוושינגטוון פוסט. "הביפר מדגם AR924 היה מעט מגושם אך מחוספס, ונבנה כדי לשרוד בתנאי שדה הקרב. הוא התהדר בעיצוב טייוואני עמיד למים ובסוללה שיכולה לפעול במשך חודשים ללא טעינה. והכי חשוב, לא היה סיכון ששירותי המודיעין של ישראל יוכלו לעקוב אחר החימונים אי פעם. אף אחד מהמשתמשים לא הבין שהם נושאים פצצה ישראלית מוסוות".

נכתב כי "כפעולה של מלאכת ריגול, אין לה אח ורע, אחת החדירות המוצלחות והיצירתיות ביותר של שירות ביון בהיסטוריה האחרונה. אבל הפרטים המרכזיים של המבצע - כולל האופן שבו הוא תוכנן ובוצע, והמחלוקת שהוא יצר בתוך מערכת הביטחון של ישראל ובקרב בעלות בריתה - מתגלים רק כעת. הדיווח הזה, הכולל פרטים חדשים רבים על המבצע, חובר מראיונות עם גורמי ביטחון ישראלים, ערבים ואמריקאים, כמו גם גורמים לבנוניים ואנשים המקורבים לחיזבאללה. הם דיברו בעילום שם כדי לדון במודיעין רגיש. הם מתארים תוכנית ארוכת שנים שמקורה במטה המוסד בתל אביב ובסופו של דבר כללה צוות של פעילים ושותפים במספר מדינות".

נכתב כי "גורם מדיני ישראלי אחד, בהתייחסו למבצע הביפרים, סיכם את החששות העמוקים שעלו בפגישה עם בכירי המוסד. 'אנחנו לא יכולים לקבל החלטה אסטרטגית כמו הסלמה בלבנון כשאנחנו מסתמכים על צעצוע', אמר. רוב נבחרי הציבור הבכירים בישראל לא היו מודעים ליכולת המבצע עד 12 בספטמבר. זה היום שבו זימן ראש הממשלה בנימין נתניהו את יועציו המודיעיניים לפגישה כדי לדון בפעולה אפשרית נגד חיזבאללה, אמרו גורמים ישראלים. גורמי מודיעין דיברו גם על החרדה שנמשכה זמן רב: עם המשבר המתגבר בדרום לבנון, גדל הסיכון שהמידע יתגלה. שנים של תכנון קפדני והונאה עלולות להימחק ברגע".

צוין כי ברחבי מערכת הביטחון של ישראל פרץ ויכוח אינטנסיבי, לפי גורמים רשמיים. "כולם, כולל נתניהו, הבינו שאלפי הביפרים המתפוצצים עלולים לגרום נזק לא ידוע לחיזבאללה, אך עלולים גם לעורר תגובה חריפה, לרבות מתקפת טילים מאסיבית, וייתכן שאיראן תצטרף למאבק. 'היה ברור שיש כמה סיכונים', אמר גורם ישראלי. חלק, כולל בכירים בצבא ההגנה לישראל, הזהירו מפני הפוטנציאל להסלמה מלאה עם חיזבאללה, גם כאשר חיילים ישראלים ממשיכים בפעילות נגד חמאס בעזה. אחרים, בעיקר גורמים במוסד, ראו הזדמנות לשבש את הסטטוס קוו עם פעולה אינטנסיבית יותר'. ארה"ב, בעלת בריתה הקרובה ביותר של ישראל, לא קיבלה מידע על האימונים הממולכדים או על הוויכוח הפנימי אם להפעיל אותם, אמרו גורמים אמריקאים".

מתוך הוושינגטון פוסט, מאת סועד מקהנט, ג'ובי וואריק. לקריאת הכתבה המלאה. 

4השפעת המלחמה על הרוח הישראלית

"בבתי הקפה והברים של ישראל, החיים עשויים להיראות נורמליים. אבל המלחמה הטילה אימה בכל הארץ", נכתב בכותרת של כתבה שפורסמה באתר החדשות AP. "ברובע בילויים תל אביבי הומה, הסועדים ממלאים את השולחנות בחוץ כשהמוזיקה ממלאת את האוויר. יש צחוק, יש חיים. אבל מסביב, על עמודי תאורה וחלונות ראווה, תלויות תמונות של החטופים המוחזקים בעזה, תזכורות חדות לכך שישראל נמצאת במלחמה ומצולקת לנצח מהפיגוע הקטלני ביותר בתולדותיה". נכתב כי כאשר מלחמתה של ישראל בחמאס מציינת שנה, "נראה על פני השטח כי חלק ניכר מהחיים במדינה חזרו לקדמותם. אבל כשרבים עדיין מזועזעים מהתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, החטופים נותרו בשבי ומתפתחת החזית החדשה של מלחמה עם חיזבאללה בצפון, ישראלים רבים חשים מדוכאים, מדוכדכים וכועסים כשהמלחמה נכנסת לשנתה השנייה. חוסר הוודאות לגבי העתיד פורר כמעט כל חלק בחיי היומיום, אפילו כשאנשים מנסים לשמור על תחושת נורמליות. 'אני כמעט בן 80 - גדלנו בארץ עם הרגשה שיש לנו מלחמות קצרות, ואנחנו מנצחים אותן במהירות', אמר ההיסטוריון הישראלי תום שגב, שתיאר תחושות חדשות של חוסר תקווה מוחלט. 'אנחנו לא רגילים למלחמה ארוכה'".

בנתיים, בגרדיאן, נכתב בכותרת: "בעוד המלחמה והקנאות הדתית גואות, האליטה החילונית בישראל שוקלת 'עזיבה שקטה'". אם לא יוחזרו החטופים, "תתפרק האמנה החברתית שעמדה בבסיס החברה הישראלית, הזהיר חתן פרס נובל פרופ' אהרון צ'חנובר בן ה-77 - עם השלכות הרות אסון על המדינה כולה. הוא ציין 'בריחת מוחות' מואצת של רופאים ואנשי מקצוע אחרים כסימן מדאיג לכך שחלק מהאליטה בישראל כבר מרגישה שאין להם עוד עתיד במדינה. ובלעדיהם, ישראל עצמה עלולה להיאבק על עתיד". צוין כי "הדאגה ממגמה זו אינה מוגבלת רק למתנגדים פוליטיים של ראש הממשלה בנימין נתניהו. מוקדם יותר השנה, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר של נתניהו, יוג'ין קנדל, הזהיר כי ישראל עומדת בפני איום קיומי. האזהרה אמרה כי קיימת סבירות ממשית שישראל לא תוכל להתקיים כמדינה יהודית ריבונית בעשורים הקרובים. בין האיומים שהדגישו היו העלייה בהגירה, במיוחד בקרב האנשים שבנו את מגזר ההייטק בישראל ובתי הספר ובתי החולים החיוניים למשיכת האליטה העולמית. 'קטר הצמיחה של ישראל הוא חדשנות, והוא מונע על ידי קבוצה קטנה של כמה עשרות אלפי אנשים במדינה של 10 מיליון".

מתוך אתר החדשות AP, מאת מלאני לידמן. לקריאת הכתבה המלאה. 
מתוך הגארדיאן, מאת אמה גרהאם-הריסון. לקריאת הכתבה המלאה.