קורמורן מכוסה בשמן בעקבות דליפת נפט ליד טורקיה / צילום: Reuters
אפרת הוא יזם ובעל חברות בתחום האנרגיה הירוקה וחובב טבע. במדור "תרבות חיות" הוא כותב על התנהגותם של בעלי החיים
הרבה דובר השבוע על סוג התגובה הישראלית למתקפת הטילים האיראנית שהתרחשה בשבוע שעבר. בעוד שלפי הדיווחים נשקלת תגובת הנגד סביב שולחן הקבינט, ונכון לזמן כתיבת שורות אלו היא עוד לא התבצעה, עולה השאלה מה יקרה לכלכלה העולמית אם ישראל תחליט לפגוע במסופי הנפט האיראניים - האם תקיפה שכזו תפגע בכלכלה העולמית או לא - ואם כן, לכמה זמן?
● קריאות המצוקה נערמות: מה גרם ללווייתני האורקה להתחיל לתקוף סירות בספרד
● הציפור הפולשת שעלתה על כולן: כך הפכה הדררה לנפוצה בנוף
בעוד שמומחים מנסים ועוד ינסו לענות על השאלה הזו, ישנה פגיעה ודאית אחת - כבר עכשיו ניתן לומר שבמקרה של פגיעה במסופי הנפט, הנזק לסביבה יהיה עצום ממדים וישפיע על איכות הסביבה באזור למשך עשרות רבות של שנים. למעשה, נזק זה יישאר איתנו הרבה אחרי שהכלכלה, אם תפגע, תשתקם לחלוטין.
אסון הנפט בכוויית
ב־1991 פלשו הכוחות העיראקים לכוויית, וכחלק מהמתקפה באזור פגעו אנושות במסופי הנפט. העיראקים הציתו 700 בארות נפט שבערו ללא הפסקה וכיסו את השמיים בעשן שחור סמיך. בהמשך, פגעו גם במערך האחסנה הכווייתי, מה שגרם ל־11 מיליון חביות נפט, שהן מיליון וחצי טון, להישפך אל מיימי הגולף.
מי שצפה בחדשות באותה תקופה, לבטח זוכר את המראות הקשים. הים התכסה בשכבה עבה, שחורה ודביקה של נפט; ציפורי המים, מכוסות בזפת שחורה, נצפו גוססות לאיטן במיימי המפרץ, והשמים התכסו בעננים שחורים. זה היה אז אסון הנפט הגדול בהיסטוריה.
כדי להבין עד כמה האסון היה נוראי וחריג בגודלו, ניתן להיזכר במקרה הגדול ביותר לפניו - אסון המיכלית אקסון וולדז שהתרחש שנה קודם לכן. המיכלית, שנכנסה אז למיימי אלסקה, עלתה על שרטון, והנפט מבטן האונייה החל לזרום למיימי המפרץ. באותו אירוע, שהרס לחלוטין את החי והצומח באזור עד היום, נשפכו למיימי המפרץ 30 אלף טון "בלבד". באסון הנפט של כוויית, עם זאת, נשפכו פי שלושה מזה בכל יום. בסך הכל, נשפכו פי 50 מהכמות באסון אקסון וולדז.
במשך חצי שנה, קואליציה בינלאומית של מערך כבאות מוגבר נלחמה על מנת לכבות את האש. נכון לשנת 1991, יותר מ־90% מבעלי החיים והצמחייה שהייתה באזור הושמדה. כמות שלא ניתן לאמוד של דגה ושוניות אלמוגים נהרסו.
הנפט התקדם במהירות למרחק של עשרות ק"מ מהחוף, עד שהגיע אפילו לחופי ערב הסעודית, במינונים שונים, שחיסלו עוד ועוד תאי שטח ימיים ויבשתיים. האדמה נספגה בשכבה עבה של נפט גולמי שהתמצק ולא איפשר לשום צמח או בעל חיים להתקיים. מעבר לציפורי המים שהוכחדו לחלוטין, ציפורים נודדות שהאזור סיפק להם תחנת ביניים, החלו פוסחות על מישור החוף הכווייתי במסעותיהם.
אבל לא רק צמחייה ובעלי חיים סבלו מאסון הנפט הכווייתי, אלא גם בני האדם, כשאחוז האנשים שלקו במחלת ריאות קפץ לממדים מפחידים.
עם השנים, משלא נמצא פתרון יעיל אחר, התחילו הכווייתים להחליף את האדמה הנגועה באזור באדמה נקייה מאזורים אחרים. על אף הנסיונות והעלויות הגבוהות, די מהר גילו הכווייתים שהכימיקלים הנמצאים בנפט גולמי כבר חילחלו לבטן האדמה, ואין שום דרך אפקטיבית לנקות את האזור.
יותר מ־30 שנה לאחר מכן, אחוז הנפט בקרקע ובמים אמנם יורד בהדרגה, אך האזור מעולם לא הצליח להשתקם לחלוטין, ואין לדעת מתי ואם יחזור לעצמו.
בחזרה לאיראן ולמתקפה ישראלית אפשרית על מסופי הנפט שלה: במקרה של תקיפה כזו, צפויות תוצאות הרות אסון לסביבה. בשל יעילות לוגיסטית, איראן מחזיקה את רוב הנפט שלה לאורך החופים ואפילו בלב ים, באי ח'ארג. כך שתקיפה על המכולות תפגע אנושות באקולוגיה הימית ברדיוס אדיר, וסביר להניח שתביא לאסון הנפט הגדול ביותר בהיסטוריה - כזה שיהפוך למשני אפילו את אסון הנפט של כוויית.