מעצרה של אנתסאר חג'אזי, הידועה גם כ"המורה מטמרה", עורר סערה בישראל. היו לכך מספר סיבות: סיבת המעצר, שהיא פרסום סרטון של ריקוד ב־7 באוקטובר, דבר שכנראה נבע מפיצ'ר של טיקטוק; אופי המעצר, בו היא נאזקה, ועיניה כוסו בפלנלית; והפצת תמונת המעצר.
לגבי אופי המעצר, היה לח"כ יואב סגלוביץ', ניצב בדימוס, מה להגיד: "הליך המעצר הוא פשוט לא ראוי, לא חוקי, לא על־פי הדין", הוא טען ברדיו צפון. על כיסוי העיניים הרחיב ואמר כי "אין שום חקיקה שמאפשרת את העניין הזה… אלא אם כן יש דברים מיוחדים". האומנם?
● המשרוקית | האם הבורסה בישראל סגרה את הפערים מול הבורסות בחו"ל?
● המשרוקית | איך האו"ם מכריז על גוף כארגון טרור, ומה תפקיד המזכ"ל בתהליך?
החוק היבש, לדאבוננו, לא עוסק באופן מפורש בסוגיית כיסוי העיניים. אז מה יש במקום? פרופ' מיכל טמיר מהפקולטה למשפטים במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט הפנתה אותנו לעיקרון מרכזי בחוק, כפי שבא לידי ביטוי בסעיף 1(ב) לחוק המעצרים: "מעצרו ועיכובו של אדם יהיו בדרך שתבטיח שמירה מרבית על כבוד האדם ועל זכויותיו". לדבריה, "מהדרישה לשמור על כבוד האדם, נובעת הדרישה למידתיות - ובהקשר זה מדובר על מידתיות בנקיטת האמצעים שננקטים לצורך המעצר". כמו כן, היא מסבירה, נובע מכאן עיקרון הסבירות, קרי שימוש באמצעים שונים העומדים לרשות המשטרה רק באופן שנחוץ לביצוע המעצר.
מעבר לחקיקה, פרופ' אורן גזל־אייל מאוניברסיטת חיפה הפנה אותנו גם לפסיקה, לבג"ץ העינויים בו פרקטיקת כיסוי העיניים נידונה לראשונה לפני 25 שנים. עניין העתירה היה חקירות שב"כ, אך לפי גזל־אייל היא רלוונטית גם לענייננו. נשיא העליון דאז אהרן ברק כתב (ואליו הצטרף יתר ההרכב) שיש לנקוט "רק אמצעים המתבקשים בדרך־כלל ובאופן אינהרנטי ממהות החקירה, הנדרשת להיות חקירה הוגנת וסבירה".
על כיסוי עיניים ספציפית כתב ברק: "מקובל עלינו כי יש וטעמי חקירה שעניינם הצורך במניעת קשר בין הנחקר לנחקרים אחרים, ואולי אף בין הנחקר לחוקריו, מחייבים נקיטת אמצעים שימנעו קשר כאמור".
פרופ' גזל־אייל מרחיב: "הדבר מתאפשר, למשל, אם יש צורך בהעברת העצור ממקום למקום בלי שיראה עצורים אחרים, מתוך חשש שזה ישבש את החקירה. אבל אם הדבר נועד אך ורק כדי לשבור את רוחו של הנחקר - הרי שהדבר אסור".
הקשר לחומרת המעשים
ומה לגבי המקרה הספציפי שבפנינו? חג'אזי נעצרה בחשד ל"התנהגות שעלולה להפר את שלום הציבור". לפי תנ"צ אבי דניאלי, מפקד מרחב העמקים, מדובר במעשה "חמור מאוד". האם באופן עקרוני חומרת המעשים המיוחסים יכולה להשפיע על אופן המעצר?
לפי פרופ' טמיר, "שיקול־הדעת בהפעלת האמצעים השונים צריך להיעשות בהתחשב בנסיבות המעצר". לדבריה, חומרת העבירה לאו דווקא אמורה להשפיע על אופן המעצר ועל חומרת האמצעים שננקטים במסגרתו. "אם אין התנגדות למעצר, ואין צורך אינהרנטי, לכאורה אין סיבה לשימוש באמצעים חריגים לצורך המעצר", היא אומרת.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "עם קבלת הסרטון לידי חוקרי המשטרה נפתחה חקירה במסגרתה נעצרה החשודה. למרות זמן המעצר שניתן על־ידי בית המשפט, מיד עם מיצוי פעולות החקירה שביצוען נדרש בתוך הליך המעצר, החשודה שוחררה על־ידי קצין משטרה בתנאים מגבילים. ככל שיש טענות כלפי מי מהשוטרים באירוע, מן הראוי להפנותן לבדיקת הגורמים המוסמכים לכך".
לסיכום: החוק לא מתייחס במפורש לכיסוי עיניים במעצר. עם זאת, הוא דורש שמירה על כבוד האדם, והפרשנות המקובלת לכך היא שניתן להשתמש באמצעים מסוג זה רק אם הדבר נדרש לצורך החקירה.
תחקיר: יובל אינהורן
לבדיקה המלחאה לחצו כאן
שם: יואב סגלוביץ'
מפלגה: יש עתיד
תוכנית: "חד וחלק"
ציטוט: "אין שום חקיקה שמאפשרת [כיסוי עיניים של עצור בפלנלית], אלא אם כן זה דברים מיוחדים"
תאריך: 10.10.24
ציון: ללא ציון
לאחר מעצרה של המדריכה מטמרה והפצת התמונות מהאירוע בהן העצורה נראית כשעיניה מכוסות בפלנלית, התראיין ח"כ יואב סגלוביץ' לרדיו צפון ומחה על פעולת המשטרה. "הליך המעצר הוא פשוט לא ראוי, לא חוקי, לא על־פי הדין". אחד הדברים הפסולים שביצעה המשטרה בהקשר זה, לפי סגלוביץ', הוא כיסוי עיני העצורה: "אין שום חקיקה שמאפשרת את העניין הזה", אמר סגלוביץ', "אלא אם כן יש דברים מיוחדים". בדקנו האם הדין אוסר על המשטרה לכסות את עיני העצורים.
תחילה לעובדות המקרה: בשבוע שעבר, בלילה שבין 7 ל־8 באוקטובר, נעצרה על־ידי המשטרה אנתסאר חג'אזי, מדריכה בת 41 מטמרה, שמלמדת בבית ספר בנצרת - לאחר שפרסמה בטיקטוק סרטון שלה רוקדת עם הכיתוב "ביום הזה 7/10/23", כשברקע מתנגן שיר עליז. המעצר שלה בוצע תוך שידיה נאזקו ושעיניה כוסו בפלנלית.
לטענת עורך דינה של חג'אזי, אשרף חיג'אזי, היא צילמה את הסרטון במקור ב־7 באוקטובר אשתקד עוד בטרם נודע לה על הטבח, בבית הספר בנצרת שבו היא עובדת, ושיתפה אותו מחדש אתמול, כאשר הכיתוב נוסף לסרטון באופן אוטומטי. בית משפט השלום בנצרת האריך את מעצרה ביומיים, ובלילה שבין רביעי לחמישי היא שוחררה לביתה בתנאים מגבילים. יש לחדד שעל אף שפרסומים שונים קשרו את מעשי העצורה להסתה לטרור, היא אינה נחשדת בעבירה זו, אלא בעבירה של "התנהגות שעלולה להפר את שלום הציבור".
אנו נציין כי זו לא הפעם הראשונה בה מכסים בפלנלית את עיניהם של עצורים. כך למשל, במאי האחרון המשטרה אזקה באזיקונים וכיסתה בפלנלית את עיניה של תושבת מג'ד אל־כרום שנעצרה בחשד להפרת הסדר הציבורי, לאחר שלטענת המשטרה התקבלו דיווחים כי פרסמה פוסטים ברשתות החברתיות נגד צה"ל והממשלה.
דוגמה נוספת היא מעצרו של סטודנט מאוניברסיטת בן גוריון, תושב כאבול, מאוקטובר 2023, כשבועיים לאחר פרוץ המלחמה. הסטודנט נעצר בחשד לביצוע "עבירות ממניע גזענות והתנהגות שעלולה להפר את שלום הציבור", ונטען נגדו שהוא פרסם פוסטים מסיתים נגד המדינה ושיבח את פעולות חמאס ב־7 לאוקטובר. גם מעצרו בוצע תוך שעיניו כוסו.
אם כן, יש תקדימים לכיסוי עיני נחקרים ישראלים. אך מה אומר הדין על הפרקטיקה הזאת? פרופ' מיכל טמיר, ראשת החוג ללימודי מוסמך בפקולטה למשפטים במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט, ציינה בפנינו את עיקרון כללי המעצר אשר אמור להנחות כל מעצר, כפי שהוא מופיע בסעיף הראשון של "חוק המעצרים" (חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)): "מעצרו ועיכובו של אדם יהיו בדרך שתבטיח שמירה מרבית על כבוד האדם ועל זכויותיו".
לדברי פרופ' טמיר, "מהדרישה לשמור על כבוד האדם, נובעת הדרישה למידתיות - ובהקשר זה מדובר על מידתיות בנקיטת האמצעים שננקטים לצורך המעצר. עוד עיקרון מנחה כאן הוא הסבירות - כאשר עיקרון זה מאפשר לנקוט אמצעים סבירים נגד עצור, לרבות שימוש בכוח, אך רק אם הדבר נדרש לצורך המעצר".
בפסק דינו של הנשיא אהרן ברק, אליו הצטרפו יתר חברי ההרכב (השופט יעקב קדמי הציע בדעת יחיד סעד אחר), נסקרו פרקטיקות חקירה מסוימות של השב"כ - שאחת מהן היא כיסוי העיניים. באופן כללי, קבע הנשיא ברק, לחוקר "אין סמכות לנקוט אמצעים פיזיים... הפוגעים בחירותו של הנחקר במהלך החקירה, אלא רק אמצעים המתבקשים בדרך־כלל ובאופן אינהרנטי ממהות החקירה, הנדרשת להיות חקירה הוגנת וסבירה. אם חוקר עומד לנקוט אמצעים אלה, או נוקט בהם הלכה למעשה, הוא חורג מסמכותו".
האם כיסוי עיניים נמצא בגדר סמכות זו? על כך השיב הנשיא ברק: "מקובל עלינו כי יש וטעמי חקירה שעניינם הצורך במניעת קשר בין הנחקר לנחקרים אחרים, ואולי אף בין הנחקר לחוקריו, מחייבים נקיטת אמצעים שימנעו קשר כאמור. צורך כזה יכול לנבוע, למשל, מן הצורך להגן על ביטחונם של חוקרים, נחקרים ועדים, או כחלק מ'משחק מוחות' שעניינו הידע המצוי בידי הנחקר לעומת זה המצוי בידי חוקריו. על כן כוללת סמכות החקירה - באופן עקרוני ועל־פי נסיבות כל מקרה ומקרה לגופו - מניעת קשר עין עם אדם או מקום זה או אחר".
פרופ' גזל־אייל מסביר: "בג"ץ אומר שמותר לנקוט אמצעים כאלה רק אם הם נדרשים לצורכי חקירה - ואסור לעשות דברים שמטרתם להשפיל את הנחקר או להחליש את כוח העמידה שלו. בנוגע לכיסוי עיניים, הדבר מתאפשר, למשל, אם יש צורך בהעברת העצור ממקום למקום בלי שיראה עצורים אחרים, מתוך חשש שזה ישבש את החקירה. אבל אם הדבר נועד אך ורק כדי לשבור את רוחו של הנחקר - הרי שהדבר אסור".
ומה המשקל של חומרת העבירה הנחשדת? הרי מפקד מרחב העמקים במשטרה (בו בוצע המעצר), תנ"צ אבי דניאלי, טען כי המעשה של חג'אזי הוא "חמור מאוד". האם חומרת המעשה אמורה לאפשר הפעלת אמצעי חקירה חריפים יותר? לפי פרופ' טמיר, "ברור שהיערכות למעצר בעבירה מסוכנת שונה מהיערכות למעצר שאין בו חשש מסוכנות, אך בסופו של דבר ביצוע המעצר צריך להיעשות לפי נוהל המעצר, ושיקול־הדעת בהפעלת האמצעים השונים צריך להיעשות בהתחשב בנסיבות המעצר שנוגעות, בין היתר, בשאלות ההתנגדות למעצר או החשש משיבוש החקירה, למשל על־ידי בריחה או השמדת ראיות. חומרת העבירה משפיעה בראש ובראשונה על עצם האפשרות לקיים את המעצר, אבל לאו דווקא על האופן שבו הוא מבוצע ועל חומרת האמצעים שננקטים במסגרתו. אם אין התנגדות למעצר, ואין צורך אינהרנטי, לכאורה אין סיבה לשימוש באמצעים חריגים לצורך המעצר".
בהתייחסות שנמסרה לכלי התקשורת, גם פרקליטות המדינה ביקרה את האמצעים שנקטה המשטרה בעת המעצר וטענה כי "הגם שההחלטה בדבר המעצר ודרך המעצר נתונה לשיקול־דעתה של משטרת ישראל, הרי שבנסיבות המקרה שפורסמו, לא ברורה החלטת המשטרה לאזוק את החשודה ולכסות את עיניה עם פלנלית".
פנינו לקבלת תגובה ממשטרת ישראל - וביקשנו גם הפניה לנהלים המתירים את כיסוי העיניים. משטרת ישראל מסרה לנו את התגובה הבאה: "עם קבלת הסרטון לידי חוקרי המשטרה נפתחה חקירה במסגרתה נעצרה החשודה. למרות זמן המעצר שניתן על־ידי בית המשפט, מיד עם מיצוי פעולות החקירה שביצוען נדרש בתוך הליך המעצר, החשודה שוחררה על־ידי קצין משטרה בתנאים מגבילים. ככל שיש טענות כלפי מי מהשוטרים באירוע, מן הראוי להפנותן לבדיקת הגורמים המוסמכים לכך".
לסיכום, הדין בישראל דורש שהמעצר יבטיח שמירה מרבית על כבוד האדם, וחייב שאמצעי המעצר יהיו סבירים ומידתיים. בג"ץ התיר בעבר לחוקר לכסות את עיני הנחקר - אך ורק כאשר הדבר נדרש לצורכי חקירה, ומתקיים קשר אינהרנטי בין כיסוי העיניים לחקירה. הדין אוסר על כיסוי עיניים כאשר כל מטרתו היא השפלת הנחקר או שבירת רוחו.
לא פנינו לבקשת תגובה מח"כ יואב סגלוביץ', היות שבבדיקה לא מועלות טענות כלפיו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
