צילום: HBO באדיבות yes דוקו
אחד הדברים שהופכים את הדוקו למעניין במיוחד הוא האופן שבו הוא משתלב (או אף מתנגד) ל"מיתולוגיה" של עולם הפיננסים כפי שהיא הוצגה בהוליווד של העשורים האחרונים. בעידן הפיננסים הספקולטיביים, דמויות כמו גורדון גקו (מייקל דאגלס) ב"וול סטריט" (1987) של אוליבר סטון או ג'ורדן בלפורט (ליאונרדו דיקפריו) ב"הזאב מוול סטריט" (2011) של מרטין סקורסזה, היו "טווסים": סמל של כוח, אמביציה וגם מפוקפקות מוסרית וחולשות אנושיות.
● מה איבדה דיסני בגלל הטכנולוגיה ואיך תמציא את עצמה מחדש
● היוצר של "הסופרנוס" יושב על ספת הפסיכולוג ומספק זהב טהור
ב"תעלומת הביטקוין" לעומת זאת, "הגיבורים" של העידן הדיגיטלי, טיפוסים כמו אדם בק, ה"חשוד העיקרי" פיטר טוד ואחרים, מנסים להציג את עצמם כהפך הגמור: מהפכנים, אידיאליסטים, נחבאים אל הכלים, לא נעדרי היבריס אבל פועלים כקבוצה מגובשת. הם מקדמים מערכת בה, על פי שיטתם, "הג'ורדן בלפורטים" ו"הגורדון גקואים" של העולם כבר לא יוכלו לעשות בה כרצונם. אבל מי באמת שולט במערכת המבוזרת החדשה ואיזה חלק מתוך העלייה המטאורית של הביטקוין הוא בעצמו ספקולציה פיננסית? האם מאחורי החזות ה"חנונית" והצנועה של מתכנתי העל האלה מסתתר כוח פיננסי עצום?
הביטקוין נוצר בתחילת 2009 על חורבות המשבר הכלכלי הגדול של אותה תקופה, כמערכת מטבע דיגיטלי מבוזר, סימבול למרד פיננסי והבטחה לשחרור ממערכת הבנקאות המסורתית ואלטרנטיבה לסטטוס קוו הכלכלי. טכנולוגיית הבלוקצ'יין שמאחוריו - שמבטיחה שקיפות, אבטחה וטרנזקציות מקצה לקצה ללא גוף אחד ששולט בה - בהחלט הציתה אש בעולם הפיננסי.
אבל כמו שמגלה הסרט חדש של HBO, "Money Electric: תעלומת הביטקוין" שבוים על ידי קאלן הובאק, אחת הסיבות לאפיל של הביטקוין היא הסוד שמסתתר מאחורי החזות המרדנית: מיהו היוצר של המטבע המבוזר, האדם שמסתתר מאחורי הכינוי סאטושי נאקאמוטו?
לא סקרנות גרידא
בדצמבר 2010, נאקאמוטו הפסיק לכתוב באופן ציבורי, וב־2011 הפסיק לדבר עם מפתחים
והותיר אחריו מיליון מטבעות ביטקוין הידועים בבלוקצ'יין כ"מטבעות של סטושי". ככל שערכו של המטבע הדיגיטלי המבוזר הלך ועלה לאורך השנים, החשיבות של ההשפעה שיש ליוצרו הלכה וגדלה. לא רק שהאחזקה הזו עשויה להפוך אותו לכוח הפיננסי הגדול בעולם, אלא גם מעלה את השאלה האם גם במערכת המבוזרת והחופשית לכאורה, מסתתר כוח ששמור בעצם בידי מעטים? הסרט צולל לעומק הסוגיה ומיד אל מחילות הארנב של חידת זהותו של היוצר, שהעסיקה רבים בתחום הקריפטו בעשור האחרון, ומניח תיאוריות רבות עד למסקנה מוחלטת אך לא בהכרח חותכת בסופו.
הסרט חוקר את שאלת הזהות של יוצר הביטקוין לא מתוך "סקרנות טכנולוגית", אלא כשאלה על מערך הכוחות שמאחוריו. מי בעצם שולט במערכת המבוזרת הזו, כמה חופש הוא יכול להציע אם מקורו כל כך מסתורי, והאם מטבעות הקריפטו הם באמת "הדבר הבא" בכלכלה העולמית, או פשוט "אותה הגברת בשינוי אדרת" רק בעידן הדיגיטלי?
הסרט גם מתייחס בהרחבה להשפעות האפשריות שעשויות להיות לאינטגרציה של ביטקוין בחיי היום יום ולכך שממשלות ברחבי העולם מתחילות לחשב מחדש את המסלול שלהן ביחס למטבעות הדיגיטליים. זאת, בנוסף לאתגר שהביטקוין מציב למערכות הפיננסים הקונבנציונליות, תוך תיאור מפורט של מאבקי הכוח וההשפעה בין המעורבים בפיתוחו המשמשים אותו ככלי לשאול שאלות גדולות יותר על טיבו של הכסף עצמו.
הגיבורים החדשים
אחד הדברים שהופכים את הדוקו למעניין במיוחד הוא האופן שבו הוא משתלב (או אף מתנגד) ל"מיתולוגיה" של עולם הפיננסים כפי שהיא הוצגה בהוליווד של העשורים האחרונים. בעידן הפיננסים הספקולטיביים, דמויות כמו גורדון גקו (מייקל דאגלס) ב"וול סטריט" (1987) של אוליבר סטון או ג'ורדן בלפורט (ליאונרדו דיקפריו) ב"הזאב מוול סטריט" (2011) של מרטין סקורסזה, היו "טווסים": סמל של כוח, אמביציה וגם מפוקפקות מוסרית וחולשות אנושיות.
ב"תעלומת הביטקוין" לעומת זאת, "הגיבורים" של העידן הדיגיטלי, טיפוסים כמו אדם בק, ה"חשוד העיקרי" פיטר טוד ואחרים, מנסים להציג את עצמם כהפך הגמור: מהפכנים, אידיאליסטים, נחבאים אל הכלים, לא נעדרי היבריס אבל פועלים כקבוצה מגובשת. הם מקדמים מערכת בה, על פי שיטתם, "הג'ורדן בלפורטים" ו"הגורדון גקואים" של העולם כבר לא יוכלו לעשות בה כרצונם. אבל מי באמת שולט במערכת המבוזרת החדשה ואיזה חלק מתוך העלייה המטאורית של הביטקוין הוא בעצמו ספקולציה פיננסית? האם מאחורי החזות ה"חנונית" והצנועה של מתכנתי העל האלה מסתתר כוח פיננסי עצום?
השאלה שנותרה פתוחה
המעורבות של אדם מקיי ("יורשים", "מכונת הכסף") כמפיק בסרט, מוסיפה עוד רובד מעניין לצפייה בו כחלק מעולם הדימויים הנוכחי על כסף בעידן הדיגיטלי - והכוח וההשפעה שהוא מביא איתו. הרפרטואר הקולנועי של מקיי עשיר בביקורת מערכתית על כסף וכוח. ב"מכונת הכסף" (2015) הוא הסביר את הסיבות המורכבות למשבר הפיננסי של 2008 והראה איך תאוות בצע, שחיתות ורשלנות הביאו את הכלכלה העולמית אל סף תהום. ב"יורשים" (2018) ה"כסף הישן" היה רעיל, הכוח השחית וחיסל משפחות, מערכות יחסים, עיוות ערכים והדגיש את כל חסרונותיו של המין האנושי.
כמו היצירות של מקיי, גם הסרט של הובאק על הביטקוין, מציע צפייה מבדרת למדי, המשלבת טכניקות של דרמת פשע והומור כדי להשאיר את הצופים מתעניינים. השימוש שלו בקצב מהיר ותזזיתי, והשימוש בהומור ככלי נרטיבי שהופך תוכן כבד לנגיש, בולט ומסייע לתקשר ז'רגון פיננסי־דיגיטלי מורכב למדי בצורה שווה לכל נפש, להיות בו־זמנית פרו־ביטקוין אך לא להיעדר מביקורתיות.
הובאק מתכנס בסופו של הסרט להציע מועמד מפתיע למדי לאיש שמאחורי המטבע, אבל למרות התיאוריה המוצלחת שלו (והמנומקת בקפידה), התחושה היא שמדובר בסוף פתוח, לא חד־משמעי, שמותיר לא רק את זהות היוצר בסימן שאלה, אלא גם את המסקנה לגבי העתיד הצפוי לנו עם מטבעות דיגיטליים כשאלה פתוחה שעדיין אי־אפשר לענות עליה בהחלטיות. כך או כך, Money Electric בהחלט ממשיך את הסקרנות ההוליוודית כלפי עולם הפיננסים - אלא שבספירה הכלכלית הדיגיטלית, הכוחות הגדולים יוותרו ככל הנראה בצללים.