באילו שיעורים החילונים מתגייסים? יותר ממה שגולדקנופף חושב

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: יצחק גולדקנופף
מפלגה: יהדות התורה
כלי תקשורת: "מקור ראשון"
תאריך: 15.10.24
ציטוט: "נראה לכם שכל מי שצריך להתגייס מתגייס?.. המשתמטים נמצא(ים) בתל אביב"
ציון: לא נכון

שר השיכון יצחק גולדקנופף התראיין למקור ראשון ונשאל על סוגיית גיוס חרדים. שם הוא אמר את הדברים הבאים: "יש פה 7 מיליון יהודים, ובצבא יש באזור חצי מיליון חיילים, אני יודע את כל הנתונים, נראה לכם שכל מי שצריך להתגייס מתגייס? אז חוק המשתמטים נמצא בתל אביב". עוד הוא הוסיף: "אנחנו מתגייסים באופן יחסי, כמו החברה הכללית. קחו בחשבון שאנחנו צריכים להיות גם לומדי תורה וגם להתגייס, אי אפשר להטיל עלינו הכול, אם החילונים היו לומדים תורה זה היה משהו אחר".

צה"ל לא מספק את נתוני הגיוס לכל עיר ועיר, אלא רק על היישובים המובחרים, בחלוקה לערים גדולות, ערים בינוניות, ערים קטנות, מועצות מקומיות גדולות, מועצות מקומיות קטנות ומועצות אזוריות. מכל אחד מסוגי היישובים האלו מובאים עשרת המובילים במיצוי פוטנציאל הגיוס (זאת באמצעות ציון שמשקלל לא רק את שיעורי הגיוס אלא גם שירות משמעותי, יציאה לקצונה וכו') בחלוקה לגברים ונשים. ב-2023 תל אביב התברגה לעשירייה הראשונה, כשהגיעה למקום התשיעי, בקטגוריית הנשים, עם 66.2% גיוס. בקרב הגברים לא הייתה הגעה לעשירייה הראשונה, ולכן לא ניתן לדעת מה שיעורי הגיוס בעיר בקרב גברים.

אבל כפי שעולה משיחת הבהרה עם גולדקנופף, הכוונה לא הייתה לתל אביב לבדה אלא לחברה החילונית. הנתונים לגבי היקפי הגיוס לפי קבוצות אוכלוסייה נמצאים במסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) מאפריל 2024. המסמך מחלק את שיעור הגיוס לפי מגזר וסוגי הפיקוח. בגלל שהדיון על גיוס החרדים נוגע בעיקר לגברים, התמקדנו בשיעור הגיוס של גברים. הנתונים הזמינים האחרונים, לפי המסמך, הם לבוגרי שנה"ל תשע"ט (2018/19).

מקרב מערכת החינוך הממלכתי (יהודי) 88.4% מהגברים התגייסו לצבא ועוד 3.3% הלכו לשירות לאומי (יצוין כי מי שקיבלו פטור משירות צבאי והתנדבו לצבא נספרו תחת שירות לאומי) - בסך-הכול 91.7%. מהגברים של מערכת החינוך הממלכתי-דתי התגייסו 85.1% מהגברים ו-2.7% הלכו לשירות לאומי - בסך-הכול 87.8%. במסמך מוסבר שישנה בעיה מתודולוגית לעשות חישוב דומה מקרב החינוך החרדי בשל העובדה שרבים לומדים במוסדות לא מוכרים ומכך הנתונים מקרבם פחות מדויקים, וכמו כן מפני שנעשה ניכוי של בתי ספר מהם אין גיוס כלל, מה שמעלה את המספרים כלפי מעלה. בכל מקרה, החישוב שהמסמך מספק הוא של 14.9% מתגייסים לצבא ו-0.9% שהלכו לשירות לאומי - 15.8% בסך-הכול.

גם היקף שיעורי הפטור מראה שהצדק אינו עם גולדקנופף: דוח של מבקר המדינה מ-2023 מראה שרוב הפטורים שניתנים לגברים הם מטעם תורתו אומנותו. הדוח הזה מסודר לפי שנת הלידה כדי לגזור ממנה שנת גיוס עיקרית. כדי להיות בהלימה כמה שיותר גדולה למסמך של הממ"מ, בחרנו את ילידי 2001, שרובם התגייסו ב-2019. 16.3% מפוטנציאל הגיוס הגברי משנתון זה קיבל פטור על תורתו אומנותו, לעומת 14.9% על כל הסיבות האחרות יחד. מתוכן הסיבה המובילה, עם 8.9%, היא פטור רפואי, ולאחר מכן, עם 2.6%, מגורים בחו"ל.

גיוס נשים, כאמור, זוכה ליחס אחר, ולכן לא נכלל בציון. עם זאת, כן מצאנו לנכון לספק את הנתונים על שיעור המתגייסות בזרמי החינוך השונים ועל סוגי הפטורים שנשים מקבלות. בחינוך הממלכתי היהודי, 94% מהנשים התגייסו (88.5% לשירות צבאי ו-5.5% לשירות לאומי), בחינוך הממלכתי-דתי 88.2% (30% ו-58.2% בהתאמה) ובחינוך החרדי 5.8% (0.6% ו-5.2% בהתאמה). מבחינת שיעורי פטור, 35.7% מילידות 2001 קיבלו פטור מטעמי דת, לעומת 8.4% מכל הסיבות האחרות יחדיו. הסיבה המובילה היא רפואית (4.2%) ואחריה מגורים בחו"ל (2.4%).

בגלל שגולדקנופף טען שגם לימוד תורה מהווה נטל שהמדינה צריכה לקחת בו חלק, ומשום כך הציבור החרדי מתגייס כמו החילוני, החלטנו לא לבדוק טענה זו לשם ציון.

מטעם השר גולדקנופף נמסר בתגובה: "ההקשר המלא חסר. השר גולדקנופף דיבר על תרומת המגזר החרדי לקהילה בהיבטים רבים, ובהתייחס לכך, ציין כי המגזר החרדי מתגייס כמו החברה הכללית ואף מעבר לכך. כמו כן הבהיר באופן שאיננו משתמע לשתי פנים כי מי שאינו לומד תורה במסגרת פטור 'תורתו אומנותו' עליו להתגייס. דברי השר ביחס להשתמטות בתל אביב מתבססים על אמירתו של מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר, לפיהם בתל אביב אחוז ההשתמטות גבוה מאשר באוכלוסייה החרדית".

הכוונה בדברים היא לאמירתו של אלוף (מיל') אודי אדם, כפי שצוטטו ב-2018 באתר שהיום הוא N12: "הרבה נוער מתל אביב גם כן לא משרת. אחד זה מטעמים דתיים והשני זה מטעמים אחרים. לדעתי יש יותר כאלה שלא משרתים מטעמים אחרים". עם זאת, בהמשך הכתבה עצמה נכתב: "אלא שבניגוד לדברים של אדם, נתונים אותם הציג צה"ל מראים תמונה שונה מזו שתיאר. על פי נתוני צה"ל, שיעור הגיוס בתל אביב עומד על 69.4% לעומת שיעור של 72% בממוצע, ואילו שיעור הגיוס במגזר החרדי עומד על כ-40% משנתון המתגייסים לצה"ל או לשירות לאומי (המגיעים מכמה מחזורי גיוס יחד. בני 18-24, כך שהנתון בפועל נמוך בהרבה - יאיר שרקי). עוד עולה כי רק 13% מאלו שלא התגייסו קיבלו פטור מסיבות שאינן דתיות".

לסיכום, מקרב בוגרי החינוך הממלכתי יותר מ-90% מתגייסים או הולכים לשירות לאומי, וכך עושים גם כ-88% מבוגרי החינוך הממלכתי-דתי. לכן דבריו של גולדקנופף לא נכונים.