תקיפה באיראן? הבורסה עשויה להגיב בכלל לאירוע אחר

הגישה היא של אופטימיות זהירה לירידה במפלס הסיכון – אך היא תלויה בתגובה האיראנית • בשיחה עם גלובס טוען מודי שפריר, אסטרטג ראשי לשווקים פיננסיים בבנק הפועלים כי לפי שעה נראה שמשטר האייטולות מנסה להקטין את ממדי האירוע

צילומים: AP, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
צילומים: AP, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

המתקפה הישראלית אל אתרים צבאיים באיראן בלילה שבין שישי לשבת נערכה בשעות שלאחר נעילת הבורסות בניו יורק. העיתוי, גם אם לא בהכרח נבחר לפי מועדי הפעילות של הבורסות בעולם, נותן להן זמן ללמוד על ההתפתחויות במזרח התיכון בעקבות ההפצצות, עד לפתיחתן בעוד כיומיים. ביום ראשון בלילה לפי שעון ישראל, ייפתח המסחר במזרח הרחוק, בהמשך במהלך יום שני (בבוקר) באירופה ואחר הצהריים יתחילו בורסות וול סטריט את פעילותן בארה"ב.

10 שנות מאסר: כך מגיבים באיראן למתקפה
המומחית שטוענת: "המתקפה הגדולה באיראן מאז שנות ה־80"
איראן תגיב? כך פועל חיל האוויר של טהרן

אופטימיות זהירה

כיצד ישפיעו האירועים על השוק המקומי ואולי העולם? מודי שפריר, אסטרטג ראשי לשווקים פיננסיים בבנק הפועלים, שומר על אופטימיות זהירה ומדגיש שהיא תלויה במידת הלוחמנות שתגלה איראן. לפי שעה לדבריו נראה שמשטר האייטולות מנסה להקטין את ממדי האירוע, מה שכמובן עשוי להשתנות בהמשך. אך לפי שעה ככל שהמגמה תהיה להקטין את מימדי האירוע, כך יושפעו לחיוב או שלמעשה לא יהיה זעזוע שלילי שנובע מבהלה, על אפיקי ההשקעות השונים.

בשבוע שעבר הגיעה פרמיית הסיכון של ישראל, ה- CDS ל-10 שנים של אגרות החוב של ממשלת ישראל לרמה של 190.6 נקודות. מדובר ברמות שיא של מעל לעשור, שהלכו ועלו מאזור 175 נקודות בתחילת אוקטובר הנוכחי התרחשה מתקפת הטילים השנייה של איראן על ישראל, ומאז הלכה פרמיית הסיכון של ישראל ועלתה, כחלק מציפייה דרוכה בשווקים לתגובה הישראלית.

"ברמה הטקטית, אם איראן תוריד את גובה הלהבות, ולפי מה שנראה כרגע זה מה שהם מנסים לעשות, אז זה יפחית מהעוצמה של השפעת האירוע", אומר שפריר בשיחה עם גלובס. "זה אמור להוביל לירידה מסוימת בפרמיית הסיכון של ישראל. אבל זו צפויה להיות ירידה מסוימת, לאחר שפרמיית הסיכון עלתה קצת לאחרונה. השקל נחלש מול הדולר לאחרונה ועשוי להתאושש מחרתיים (שני, עם פתיחת המסחר במטבע חוץ). שוק המניות בארץ צפוי לעלות גם כן".

שפריר מדגיש כי "ברמה האסטרטגית, פרמיית הסיכון של ישראל תרד משמעותית כשהאירוע כולו יסתיים, קרי המלחמה תיגמר והחטופים יחזרו. גם מצב שבו האיום בצפון יוסר, לפחות חלקית. אז צפוי שפרמיית הסיכון של ישראל תרד".

הדולר פתח את חודש אוקטובר ברמת 3.71 שקלים, ומיד התחזק לאחר המתקפה האיראנית והגיע תוך פחות משבוע לכ-3.81 שקלים (עליה של 2.7%). אולם בהמשך חזר ונרגע ונגע ברמה של 3.72 שקלים ביום שישי שעבר במהלך חול המועד סוכות. אך התגברות הצפיות לתקיפה באיראן בימים האחרונים שוב הזניקה את המטבע האמריקני לרמה שבאזור 3.8 שקלים.

כאמור ביום שבת לא מתנהל מסחר בשקל-דולר וגם בבורסות בעולם אין פעילות מסחר רשמית. הדולר בעולם התחזק קלות בשישי (טרם המתקפה) ושער אינדקס בשם DXY שבודק את כוחו של המטבע האמריקני מול המטבעות המובילים עלה ב-0.3% לרמת 104.3 נקודות. המטבע האמריקני עלה בחודש האחרון ב-3.3%, ייתכן שבשל חשש מהתקפה ישראלית על מתקני הנפט או הגרעין של איראן.

מחירי הנפט: לא התחזקות דרמטית

מחיר הנפט עלה ביום שישי ב-2.1% ל-71.7 דולרים לחבית. לא מדובר בהתחזקות דרמטית, אבל גם עצבנות שניתן לשייך לצפי למהלכי ישראל באיראן. נזכיר כי בין ה-1 ל-7 באוקטובר השנה (2024), בשבוע לאחר המתקפה האיראנית (השנייה) על ישראל, זינק הנפט בתוך בכ-10% למחיר של 76 דולרים לחבית. אך מאז נסחר במגמת החלשות בדרך כלל.

שפריר מוסיף כי "בעבר הנפט קצת עלה בהתחלה לאחר שאיראן תקפה את ישראל (בתחילת אוקטובר היתה מתקפת הטילים השנייה), אחר כך הנפט קצת ירד. ייתכן שכעת הוא שוב ירד טיפה. אני לא צופה זעזוע בשווקים הגלובליים, זה כמובן מאוד תלוי בזמן הקרוב באיך שיתנהגו האיראנים. אבל אולי אפילו התרחיש יהיה הפוך (מזעזוע) והשווקים יהיו מבסוטים מזה. משום השווקים הפיננסיים הם מאוד ציניים, לא אכפת להם ממספר ההרוגים, אלא יותר מהשאלה אם הופצצו מתקני הנפט באיראן או שהיה אירוע שעלול להוביל התפתחות אזורית".

עד כמה מודאגים המשקיעים?

מה עשויה להיות התגובה בבורסה התל אביבית מחר? היות והמלחמה מול חיזבאללה עדיין נמשכת, אי הוודאות גבוהה. ועדיין יום ראשון הוא יום שבו השוק הישראלי די סוחר עם עצמו, כלומר המשקיעים הזרים לא כל כך פעילים משום שאין להם מסחר ביום זה. לכן עשויה להיות השפעה חיובית, ככל שהשוק לא יצפה לתגובה איראנית אלימה בהמשך. ובאותה מידה תיתכן גם התעלמות, או תגובת המשך לירידות שנרשמו בוול סטריט בימים האחרונים, ככל הנראה בלי קשר לעניין האיראני.

נזכיר כי מדד ת"א 35, מדד הדגל של הבורסה המקומית, עדיין נמצא סמוך לרמות השיא שלו (2,155 נקודות). בחלק מימי המסחר בשבוע שעבר, שהיו ימי מסחר מקוצרים כחלק מחול המועד סוכות, חתם המדד בירידות. אולם בסיכום השבוע החולף עדיין עלה ב-0.8%. בשנה החולפת מדד ת"א 35 עלה ב-33%, משום שבסוף אוקטובר אשתקד היה בנקודת שפל לאחר שפרצה המלחמה.

נזכיר גם כי מדד הפחד התל אביבי ( vta35 ) נסחר כיום ברמה של 16.95 נקודות. גם רמה זו לא מסמלת שיא במפלס הבהלה של המשקיעים. לאחר המתקפה האיראנית הוא כבר טיפס אל מעל ל-20.4 נקודות, ומאז נחלש. כל רמה של מעל ל-20 נקודות נחשבת לטריטוריה של דאגה של המשקיעים במונחי המדד המיוחד הזה. באוקטובר אשתקד, בשיא הבהלה בעקבות פרוץ המלחמה, הגיע למעל ל-28 נקודות.

אינדיקציה נוספת למידת הדאגה של המשקיעים אפשר ללמוד ממדד אג"ח ממשלת ישראל בשם תל גוב-שקלי 10+. מדד זה כולל את אגרות החוב הרחוקות ביותר במועד הפדיון שלהן, ולכן הן גם המסוכנות ביותר למשקיעים. ערב החג בשבוע שעבר נסחר המדד כשהתשואה לפדיון הגלומה בו עומדת על 5.22%. ערב המתקפה האיראנית ב-22 בספטמבר, כבר עלתה (מה שמסמל עליה בסיכון של החוב של ממשלת ישראל) וחצתה את רף התשואה לפדיון 5.4%, ומאז ירדה (ירידה במפלס הסיכון) ושוב זינקה באוקטובר. הנתון כן ייסחר מחר (ראשון) והמשקיעים יעקבו אחרי ביצועי אג"ח ממשלת ישראל לנוכח האירועים.