גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

על השער של מגזין טיים, שהפך למוסד ולמטרה של תעשיית הפייק

השערים האייקונים של מגזין טיים שפועל יותר מ-100 שנה הפכו לכאלה שמכתירים פוליטיקאים ותופעות תרבותיות, גם אם שנויות במחלוקת ● לאחרונה, יחיא סינוואר הצטרף לרשימה ההיסטורית, בשער שבישר על מותו

הטיים לאחר חיסול סינוואר. מסורת שתחילתה בהיטלר / צילום: צילום מסך
הטיים לאחר חיסול סינוואר. מסורת שתחילתה בהיטלר / צילום: צילום מסך

1

אחרי היטלר, סדאם חוסיין ואוסמה בן לאדן, גם מנהיג חמאס יחיא סינוואר הצטרף למועדון האיקסים האדומים של מגזין "טיים" האמריקאי. לשבועון המשפיע בעולם, שמתפרסם כבר יותר מ-100 שנה, יש מסורת ארוכת שנים: שערים המודיעים על סופם של פושעי מלחמה כאשר איקס אדום גדול מתנוסס על פניהם המאוירות כסמל לקץ שלטון האימה.

על מה שאמילי עשתה לפריז ומה שתיירות הסרטים עושה לכלכלות שלמות
איך הפכו כלי הקרמיקה הישראליים לפריטי אספנות ששווים אלפי שקלים

לרוב, שערי טיים מעוטרים בפרטים רבים, אך לשערים המבשרים על נפילת רודנים יש רקע לבן, כאילו לציין פתיחת דף חדש. הראשון שזכה לשער האיקס האדום היה הצורר אדולף היטלר, במאי 1945, זמן קצר לאחר שהתאבד בבונקר בברלין.

השער שמודיע על מותו של היטלר במגזין טיים / צילום: צילום מסך

נבלים ממשיכים להופיע בכל עלילה. כמעט 60 שנה לאחר היטלר, חזר שער האיקס עם פרצופו של סדאם חוסיין, כסמל לנפילת שלטונו. בשנת 2006 הצטרף לרשימה אבו מוסעב א-זרקאווי, מנהיג אל-קאעידה בעיראק, שהיה אחראי לתכנון פיגועים רבים, בראשם אסון התאומים. ב-2011, אחרי מצוד ממושך, הצטרף בשער משלו אוסמה בן-לאדן. כעת גם סינוואר שם, בעוד שבעיתון הלבנוני אל-אחבאר הוא כונה "המפקד הנלחם" ותמונתו אויירה בסגנון דיוקנו המפורסם של המורד המרקסיסטי צ'ה גווארה.

2

שער האיקס לא היה השער הראשון שבו כיכב היטלר - למעשה קדמו לו ארבעה אחרים. בינואר 1939 הוא הופיע על השער הנחשק, "איש השנה של טיים" בשל השפעתו העצומה על שהתרחש בשנה החולפת באירופה. בשער האפלולי הוצג היטלר מנגן על עוגב של כנסייה, כמנצח בתזמורת שטנית, כשברקע קורבנותיו תלויים כמו ישו הצלוב, ובכירים נאצים צופים מהצד. הדימוי המטריד נועד להבהיר את יחסם הביקורתי של עורכי טיים לשלטונו. השער נחשב לאחד מהשנויים במחלוקת והשערורייתים בכל הזמנים. עורכי המגזין הבהירו שהתואר ניתן לדמות שהייתה בעלת ההשפעה הגדולה ביותר באותה שנה, לחיוב או לשלילה. "איש השנה" הוא לא בהכרח דמות מעוררת השראה, אלא כזו שעיצבה את אירועי התקופה, גם אם לרעה. שנה אחריו הוכתר יוסף סטלין כאיש הזה.

שער איש השנה של היטלר במגזין טיים / צילום: צילום מסך

מסורת זו של איש השנה נפתחה ב-1927 עם צ'ארלס לינדברג, הטייס הראשון שחצה את האוקיינוס האטלנטי בטיסת סולו. עם השנים הקונספט התרחב לסמל תקופה, אירועים משמעותיים, קבוצות ואף רעיונות כמו "החייל האמריקאי" או "המדען". בין הבולטים בשערי איש השנה: ווינסטון צ'רצ'יל, מרטין לות'ר קינג, ברק אובמה, מארק צוקרברג וקמפיין "מי-טו".

3

הישראלי הראשון להופיע על שער טיים היה דוד בן גוריון, לצד מגן דוד כחול מואר, באוגוסט 1948. בן גוריון הופיע כמנהיג הציוני המוביל להקמת מדינת ישראל, בצל אתגרי הכרזת העצמאות.

ישראלי אחד בלבד זכה להופיע ספציפית בשער "איש השנה". ב-1993 תחת הכותרת "עושי השלום", התנוססו פניו של יצחק רבין לצד יאסר ערפאת בעקבות הסכמי אוסלו. ברקע היו נלסון מנדלה ופרדריק וילם דה קלרק, נשיא דרום אפריקה, שהביאו לביטול האפרטהייד. הבחירה ברבין ובערפאת סימלה את התקווה של העולם לשלום ישראלי-פלסטיני.

רבין וערפאת אנשי השנה של טיים / צילום: צילום מסך

ב־1969 הופיעה לראשונה אישה ישראלית על שער המגזין, כחצי שנה לאחר בחירתה של גולדה מאיר לראשות ממשלת ישראל. היא הייתה לאחת הנשים הראשונות בעולם שהובילו מדינה ולמנהיגה הראשונה במזרח התיכון. ב-2020 גולדה זכתה לשער נוסף בטיים כאשר נכללה ברשימת "100 הנשים המשפיעות ביותר של המאה ה־20", מאז נכללו בשער ישראליות כמו גל גדות, שנכנסה ב־2018 לשער רשימת "100 האנשים מעוררי ההשראה של מגזין טיים". לציון שנה לשביעי באוקטובר, מגזין טיים בחרו במייה שם, ששוחררה משבי חמאס, לצד אמה ואחותה, תחת הכותרת "שנה אחרי".

View this post on Instagram

A post shared by TIME (@time)

4

לא פעם המגזין סופג ביקורת על השימוש בשעריו לקידום מסרים פוליטיים. מבקרים טוענים כי בחירת השערים אינה ניטרלית ונוטה לצדד באגף מסוים. ב-2016 זכה דונלד טראמפ בשער "איש השנה" לצד הכותרת "נשיא של אמריקה המפולגת". הכותרת רמזה שטראמפ מפצל את האומה ולא מאחד אותה, ובכך שיקף עמדה ביקורתית של המגזין כלפיו. רבים ראו בכך בחירה מכוונת המדגישה את השסע החברתי שהוביל טראמפ בקמפיין שלו, והיו שסברו כי הכתוב עלול להעמיק את הפילוג.

ב-2020, לאחר שג'ו ביידן נבחר לנשיא ארה"ב, הציב המגזין אותו ואת סגניתו קמלה האריס בשער "אנשי השנה" תחת הכיתוב "משנים את הסיפור של אמריקה". המבקרים סברו שהמסר אופטימי וחזק מדי, ומצביע על העדפה של ביידן והאריס כמנהיגים.

קמלה האריס וג'ו ביידן אנשי השנה 2020 / צילום: Shutterstock, dennizn

בהמשך טיים הואשם בהימנעות מעיסוק ישיר במצב בריאותו וכשירותו של ביידן. מבקרים טענו כי טיים מתעלם מחששות ציבוריים בנוגע ליכולתו להתמודד עם עומס התפקיד, לאור גילו המתקדם. רבים סבורים כי נטייתו הפוליטית של המגזין מעוורת אותו מלדון בשאלות מהותיות.

5

השערים האייקונים של טיים היו למכתירי מלכים חדשים ותופעות תרבותיות, כך שבמהרה הפכה רווחת תופעה של זיוף שערים והפצתם. לעתים פוליטיקאים עמדו מאחורי שערים מזויפים של טיים כדי להצטייר כבעלי השפעה. ב-2017 עורר מהומה שער מזויף שהיה תלוי באחד ממועדוני הגולף של דונלד טראמפ, ועליו דיוקנו עם כיתוב המתייחס להצלחת תוכניתו "המתמחה". המגזין ביקש מטראמפ להסיר את הזיוף.

ב-2022, בצל הפלישה לאוקראינה, הופצו ברשתות החברתיות שלושה שערים של טיים שמציגים את נשיא רוסיה ולדימיר פוטין כהיטלר המודרני. השערים זכו לשיתופים רבים, אך התבררו כמפוברקים.

וגם ההנהגה המקומית זכתה לפייק משלה. בדצמבר שעבר הופץ ברשתות החברתיות שער מפוברק עם תמונתו של בנימין נתניהו תחת הכותרת "רוצח השנה". השער הפך ויראלי, אך טיים מעולם לא פרסמו כותרת כזו. נתניהו כן זכה לשערים בעבר, כולל שער מפורסם שכותרתו "קינג ביבי" מ-2012. בתגובה לתופעה הקים המגזין ארכיון שערים נגיש ברשת, והוא ממשיך להילחם בפייק ניוז שלא חדל להופיע. ככה זה כשיש לך מותג חזק.

עוד כתבות

אסף רפפורט, מייסד וויז / צילום: נתנאל טוביאס

האקזיט הגדול בתולדות המדינה מקבל את האישור הסופי

ועדת ההגבלים של האיחוד האירופי אישרה את עסקת הרכישה ההיסטורית של וויז הישראלית בידי גוגל ב-32 מיליארד דולר ● מדובר ברכישה הגדולה ביותר אי-פעם בישראל, ועסקה שתהפוך את ישראל למרכז פיתוח ומכירות אסטרטגי למוצרי סייבר בסביבת הענן של גוגל

קלוד מבית אנת'רופיק / אילוסטרציה: Shutterstock

הכירו את הכלי למשפטנים שזעזע את השווקים ומאיים לחסל ענף שלם

הפיתוח שהשיקה אנת'רופיק לצ'אטבוט שלה, קלוד, מחולל סערה ונתפס כאיום על שוק התוכנות שבהן משתמשים כיום עורכי דין להכנת מסמכים משפטיים ● מומחים צופים שינוי דרמטי, אך מבהירים כי התוסף החדש עוד לא מותאם לישראל ולכל תחומי המשפט

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

כך מתכננת אל על להילחם בקנס הענק שהוטל עליה

אחרי שרשות התחרות הודיעה כי תשקול לקנוס את החברה ב-121 מיליון שקל בגין הזינוק במחירים במלחמה, באל על ינסו לשכנע בשימוע כי המחירים עלו באופן מתון - לעתים מסיבות שלא בשליטתם ● אך הקנס כבר נותן רוח גבית לתביעות ענק מצד לקוחות

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בסיור בעוטף עזה / צילום: דוברות משרד מבקר המדינה

כוונות טובות, כישלון בביצוע: מבקר המדינה בדוח חריף על מנהלת תקומה

בדוח שמתפרסם היום מציין המבקר כי התוכנית להקים את מנהלת תקומה הייתה נבונה, אך היא יושמה באופן חלקי ● פערי זמנים, חוסר סנכרון עם המועצה האזורית, מחלוקות על אופן השימוש בתקציב ואי בהירות בתחומי האחריות - גרמו לכך שהמנהלת לא תמיד פעלה בצורה שמתואמת עם צרכי התושבים ● המבקר אף מזהיר: השקעה בחבל תקומה בלבד, בלי התייחסות למטרופולין באר שבע, עלולה להסיט את הצמיחה למרכז הארץ

מייסדי וויז. מימין: רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט, וינון קוסטיקה / צילום: אבישג שאר ישוב

הפכו למיליארדרים ויעברו לגוגל: החיים החדשים של מייסדי וויז

העסקה צפויה להפוך את צוות וויז לזרוע הסייבר של גוגל קלאוד כיחידה עצמאית, ולחזק את מעמדה של הענקית בתחום אבטחת הענן בעידן ה-AI ● בניגוד לעסקאות שבהן החברה הנרכשת נטמעת ונעלמת בתוך הארגון, כאן נראה כי גוגל מבקשת לשמר את המייסדים כמקשה אחת - ומוצרי וויז ימשיכו להימכר גם בעננים מתחרים

אסף רפפורט, מייסד וויז / צילום: איל יצהר (עיבוד תמונה)

מיליון דולר לעובד: המרוויחים והמס מאקזיט הענק

האישור האירופי סולל את הדרך של וויז לאקזיט של 32 מיליארד דולר, אך רובו לא ימוסה בישראל ● כמה מהמשקיעים הם זרים ופטורים ממס בישראל, מה הרווח הצפוי של המייסדים והעובדים, ומתי קופת המדינה תקצור את הפירות - בסך כ־12 מיליארד שקל

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

מרוץ ה-AI הופך להימור הגדול בתולדות הטכנולוגיה: מי ישלם את החשבון?

ענקיות הטכנולוגיה ישקיעו השנה כ-660 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית ● הסכום הגבוה מאתגר אפילו את יצרניות המזומנים הגדולות בעולם ● מהו הפתרון המתפתח במחשכים, ומדוע הוא מזכיר את כשלי הסאב-פריים ● וגם: באיזה מניות לשקול להשקיע ומאילו להיזהר

שמעון אבודרהם, מנכ''ל אמות / צילום: אבישי פינקלשטיין

מניית אמות נופלת אחרי הדוחות. זו הסיבה

בחברת הנדל"ן המניב צופים ירידה בשורת ה-FFO, זו השנה השנייה ברציפות ● במקביל, בחברה רוצים להלהיב את המשקיעים ומדווחים על כניסה לתחום החדש של הדאטה סנטרס

מייסדי וויז. מימין: רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט, וינון קוסטיקה / צילום: אבישג שאר הישוב (עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי)

הדד ליין הגיע - האם האקזיט הגדול בתולדות המדינה יאושר סופית?

היום צפויה ועדת ההגבלים של האיחוד האירופי להחליט האם לאשר את עסקת הרכישה של וויז הישראלית ע"י גוגל ● במקרה הטוב: היום הזה ייזכר כיום היסטורי כאשר ארבעת היזמים יצפו להכנסה של יותר מ-2 מיליארד דולר לפני מסים ● במקרה הרע: האיחוד האירופי יפתח בחקירת הגבלים עסקיים שעלולה לקחת חודשים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

הטבות בשכר תמורת מס על קרקעות? הדיל של חוק ההסדרים הולך ומסתבך

באוצר בנו על "מס רכוש" שיממן את ריווח מדרגות המס, אך מכבש הלחצים בוועדת הכספים מאיים להשאיר את הממשלה עם בור תקציבי ● הכלכלן הראשי דורש למנוע החרגות, ומודה: המטרה של מיסוי הקרקעות היא פיסקלית נטו, ולא תמרוץ בנייה ● אלו הפשרות שעל הפרק

צילום: AP-Seth Wenig

איך אפשר להזניק תשואה כשוול סטריט קופצנית: חפשו השקעות "משעממות"

שוק המניות התערער אחרי שהבינה המלאכותית טרפה את כל הקלפים, ומפילה את סקטור התוכנה ונכסי סיכון נוספים ● בחיפוש אחר קרקע יציבה, תופתעו לגלות שקרנות סל המתמחות בחברות סולידיות מתחומים רגועים יותר מטכנולוגיה, נראות הרבה יותר מושכות כעת

אילוסטרציה: Shutterstock

בזכות המבצעים והדולר הנמוך: עלייה של 17% ברכישת הטיסות

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עליות בתעופה, אחרי שבועיים של ירידות, אך לא במוצרי החשמל

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

כישלון לברקת: מתוך שמונה רשתות, רק אחת ניגשה למכרז "הסל של המדינה"

השחקניות הגדולות נותרו מחוץ לפרויקט הדגל של שר הכלכלה, ורק קרפור ניגשה למכרז, והציעה סל זול ב־30% מהמתחרות ● גורמים בענף: "התוכנית לא תשנה את מפת המחירים, היא מחזקת מונופולים" ● בסביבת ברקת משוכנעים: "המהלך יוביל לרעידת אדמה בשוק"

מנהל אסטרה לאבס בישראל גיא אזרד / צילום: דניאל אדרי

הבכיר שהולך לגייס בישראל מאות עובדים כדי להתחרות באנבידיה

אחרי שנים בצמרת ההייטק בישראל, גיא אזרד לקח פסק זמן לטרקים בנפאל ובאיסלנד - וחזר כדי להקים ולנהל את מרכז הפיתוח הישראלי של אסטרה לאבס ● הוא מסביר למה בחר לעזוב את נוחות התאגיד לטובת חברת שבבים צעירה בשווי של 31 מיליארד דולר, וכיצד הוא מתכנן לנצח את אנבידיה בלב חוות השרתים

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ: בלי הסכם - אפשר לפעול צבאית באיראן

לפני ביקור נתניהו - באיראן משגרים מסר לטראמפ: "להישאר ערניים" ● מבלי שיש עם אינדונזיה יחסים - אלפים מחייליה יפעלו ממש ליד הגבול עם בסיס ייעודי ● שר החוץ של טורקיה אמר אמש בריאיון כי ארה"ב העבירה דרך אנקרה אזהרה לטהראן לפני מלחמת 12 הימים עם ישראל ● איראן כיסתה את פתחי המנהרות באתר הגרעין באספהאן בעפר, כך עולה מתצלומי לוויין של המכון למדע ולביטחון בין-לאומי (ISIS) ● דיווחים שוטפים

המדינה שפלירטטה עם ישראל ועכשיו מפנה לנו עורף

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מומחה אמריקאי במדיניות חוץ מזהיר שאיראן חלשה עלולה להוביל לישראל מבודדת יותר במזרח התיכון ומסביר למה סעודיה מתרחקת מנורמליזציה, בעולם מגנים את אישור ההחלטות להעמקת סיפוח שטחים ביהודה ושומרון, ובאיזה מדינות באירופה מודאגים מאנטישמיות • כותרות העיתונים בעולם

מניית אלפאבית בנאסד''ק / צילום: ap, Richard Drew

20 מיליארד דולר: גוגל ממשיכה לגייס כסף להשקעה בבינה מלאכותית

על פי דיווחים, ענקית הטכנולוגיה אלפאבית, מכרה אג"ח בשווי של 20 מיליארד דולר על מנת לממן את ההוצאות הרבות שלה בתשתית הבינה המלאכותית ● החברה מתכננת, כך על פי הדיווח, מכירת אג"ח ל-100 שנה כחלק מגיוסי החוב המסיביים שהיא מבצעת

תמונה מתוך הפרסומת של קמפיין ''ברית הריבוע הכחול נגד שנאה'' / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"מביכה" ו"הרסנית": פרסומת נגד אנטישמיות גרמה לסערה בארה"ב

בסופרבול הוקרנה השבוע פרסומת נגד אנטישמיות - והרוחות סערו ● וגם: מה עשויה לסמל השתלטות הבינה המלאכותית על הפרסומות המוקרנות במשחקי הגמר של האליפות האמריקאית

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מדד ת"א 35 עלה ב-1.8% לשיא; מדד הביטוח זינק ב-4.5%, הדולר בשפל של 4 שנים

מדד ת"א 125 עלה ב-1.6%, גם כן לשיא ● השקל מתחזק בעקבות החלשות הדולר בעולם ● מניית גילת צנחה בכ-18% בעקבות הדוח הרבעוני ● מניות מנורה ועזריאלי טיפסו במעל 6% ● מניית אמות נפלה בעקבות הדוח הרבעוני המאכזב ● ישראכרט צפויה להכיר ברווח של 60-90 מיליון שקל ממכירת השליטה ב-BUYME להפניקס

ראש הממשלה בנימין נתניהו, מליאת הכנסת, 19.01.26 / צילום: איל יצהר

נתניהו צודק לגבי התחנות שהקים ביישובים הערביים. מה היה לפניו?

תחת ממשלות בראשונת נתניהו הוקמו 16 תחנות משטרה ביישובי ערביים • אבל זה לא נכון שלפניו הייתה רק תחנה אחת • המשרוקית של גלובס