הדרמה הלילית והדילמה של רגב: מאחורי הקלעים של דיוני התקציב

רגב תצטרך לבחור: קיצוץ של 700 מיליון שקל בתשתיות או חבילה שכוללת מצד אחד העלאת תעריפים בתחבורה הציבורית ומצד שני מעניקה הנחות לתושבי ערים במעמד סוציו-אקונומי נמוך ונסיעות חינם לגמלאים.

● הנהגים ישלמו למדינה עוד כ-5.5 מיליארד שקל בשנתיים הקרובות. הנה הגזירות 
● "כמו דומינו": כך השביתה תאונה אחת את כל גוש דן 

בהצעת התקציב שהונחה על ידי משרד האוצר על שולחן הממשלה, הוצע לקצץ 700 מיליון שקלים לתשתיות מדי שנה עד לשנת 2028 מתקציב המזומן של המשרד. לגלובס נודע כי במסגרת הדיונים הוצעו למשרד התחבורה, אשר מתנגד לקיצוץ, חלופות שונות. אחת החלופות כוללת העלאת מחיר כרטיס נסיעה בתחבורה הציבורית ב-3.8 שקלים. יחד עם ההעלאה, ההצעה כללה גם את אימוץ השלב השני של רפורמת רגב בתעריפים "צדק תחבורתי", שכולל נסיעה חינם לגמלאים והנחות ליישובים במעמד סוציו-אקונומי נמוך ובהם גם ערים חרדיות במטרופולינים (שכן הנחות לפריפריה ניתנו בשלב הראשון של הרפורמה). כך, עלות הנסיעה אמנם מטפסת, אך לא באופן רגרסיבי שכן מעגל האוכלוסיות שזכאיות להנחה, או אפילו לנסיעה בחינם, תגדל.

גם במשרד התחבורה מעוניינים להעלות את תעריפי הנסיעה

בדיונים בין אנשי משרד התחבורה לאוצר, משוחחים על הצעה אחרת שגובשה על ידי אנשי משרד התחבורה וכוללת את העלאת התעריפים ב-2 שקלים, החלת השלב השני של הרפורמה ובנוסף לכך 250 מיליון שקלים בשנה לתוספות שירות בתחבורה הציבורית. תוספות השירות לא ניתנו בשנים האחרונות משום שמשרד האוצר התנה אותן בהחלת אגרות הגודש, להן שרת התחבורה מירי רגב מתנגדת. לפי סקרים שבוצעו בארץ ובעולם, בעוד שלמחיר הנסיעה משמעות משנית בהחלטה אם להשתמש בתחבורה ציבורית במקום ברכב הפרטי, הרי שלזמינות השירות - תדירותו ואמינותו, משמעות מז'ורית.

לכן, בממשלה סבורים שחרף העובדה שמדובר בהעלאת מחיר בתקופה של משבר כלכלי ויוקר מחיה שמשתולל, ההנחות לתושבים בערים עם מעמד סוציו-אקונומי נמוך ונסיעות חינם לגמלאים (כיום הנסיעות בחינם רק מעל גיל 75) וכן ההחלטה לייקר רק כרטיסי נסיעה בודדים ולא את כרטיסי החופשי-חודשי ובתוספת של יותר קווים ויותר אוטובוסים - היא החלטה שלוקחת בחשבון את הקיצוץ הנדרש בעקבות המלחמה, אבל בסופו של דבר מיטיבה עם שירות התחבורה הציבורית ביחס למצב הקיים.

העלאת התעריפים אמנם לא תכסה את הסכום כולו לבדה בתוך שנה אחת, אבל היא נעשית אחת ולתמיד ולא לתקופת זמן מוגבלת, ולכן שיעור הסבסוד של המדינה את התחבורה הציבורית שעומד כיום על 75% מכל נסיעה - יירד ויתפנה כסף לצרכים אחרים. ואולם, בין הצדדים אין עדיין הסכמות בנושא ויתכן שהמקור להקצאת אותם 250 מיליון שקלים יגיע על חשבון פרויקטי תשתית.

לקראת דחיית פרויקטים?

לעומת זאת, לקיצוץ בתשתיות השלכות רוחב - 700 מיליון שקלים הם לכאורה רק 2% מתקציב משרד התחבורה ואולם מדובר בקיצוץ מתקציב המזומן ולא מתוך ההרשאות לביצוע, ולכן ההשלכות הן מידיות ויבואו לידי ביטוי בעיכובים בפרויקטים של הנחת מסילות, סלילת כבישים ופרויקטי תחבורה ציבורית שונים, כל זאת בשעת משבר כלכלי, שהשקעה בתשתיות היא קריטית בה במיוחד וכשאזרחי המדינה נאנקים תחת משבר תחבורתי שממשיך לשבש את חייהם גם תחת עננת המלחמה. המשמעות היא מעשית ומיידית וכוללת עצירה בחריקת בלמים של פרויקטים, באופן שיביא באופן וודאי לדחייתם וכך גם לפגיעה עקיפה במשק.

במקרה שבו יצליחו במשרדי הממשלה להשיג בתקציב המדינה תוספות שירות לצד הקמת רשויות מטרופוליניות לתחבורה, הרי שלפחות בתחום הזה יש גם בשורות בתקציב הקרוב; תוספות השירות לאוטובוסים נמצאות במחסור עצום במטרופולינים והנוסעים לא יכולים להסתמך על אוטובוסים שלא מגיעים. רשויות מטרופוליניות, כפי שמוצע להקימן בחוק ההסדרים, יעבירו את סמכויות משרד התחבורה אל רשות שתורכב מנציגי הרשויות המקומיות בגוש דן ובמחוז ירושלים - ואלו ינהלו את ענייני התחבורה באופן שיאחד את האחריות וגם את הסמכות וימנע שימוש פוליטי וציני במשאבי הציבור, כפי שהמליצו בוועדות, דו"חות ומסמכים בארץ ובארגון ה- OECD מזה 20 שנה.