ירושלים. מה צפוי בשנת 2050? / צילום: Shutterstock
איך תיראה עיר הבירה ירושלים בשנת 2050? על פי התוכניות שהוצגו במסגרת דיון מיוחד בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, בעוד כ־25 שנה כבר יהיה מטרו בעיר, יתווספו לה עוד כ־220 אלף יחידות דיור ובמטרופולין כולה יגורו כמעט 5 מיליון איש.
● משרד הביטחון ימכור דירות ובתים ברחבי הארץ בעשרות מיליוני שקלים
● השכנים התלוננו: קביעת השופט עשויה לשנות את שוק דירות הנופש בארץ
● "כמו דומינו": כך השביתה תאונה אחת את כל גוש דן
הדיון בוועדה נערך במטרה להציג ולדון בשני נושאים המשולבים זה בזה: האחד, התוכניות להקמת המטרו, הרכבת התחתית, בירושלים; השני, תוכניות הפיתוח הדרושות לעיר כדי להתאים את עצמה לעידן התחבורתי החדש. המסקנה הברורה: ירושלים צפויה כמעט להכפיל את אוכלוסייתה עד שנת 2050, ולהפוך צפופה פי שניים.
"תוכניות מאושרות בתוך 15 שנה"
כפי שפרסמנו כאן בגלובס לפני כארבעה חודשים, מכרז לעריכת בדיקת היתכנות כלכלית והנדסית לביצוע מטרו ירושלים כבר יצא לדרך, וההערכה היא כי בנייתו תעלה כמה עשרות מיליארדי שקלים, ותחל בין השנים 2040 ל־2050. בדיון בוועדה המחוזית הציג אחד ממובילי צוות התכנון, האדריכל ארי כהן, תחזית משלו שנשמעת אופטימית יותר: "בתוך 15 שנה יהיו תוכניות מאושרות", הוא טוען. "זו מערכת שתבוא לעולם בשנות ה־40 של המאה הנוכחית, ותשרת את ירושלים מאמצע שנות ה־40".
בדיון הוצגו ארבע חלופות אפשריות למטרו, היקרה שבהן - בעלות של כ־70 מיליארד שקל - כוללת שלושה קווים. על פניו נראה כי הנטייה של מקבלי ההחלטות, נכון להיום, היא להעדיף הקמה של שני קווים בלבד בשלב ראשון, ולבחון הוספה של קו שלישי בהמשך. מנכ"ל מנהל התכנון, רפי אלמליח, שהשתתף בדיון, ציין כי חלופת ה־X, קרי שני קווים שנפגשים ביניהם בנקודה אחת וכוללים 29 תחנות על פני 28 קילומטרים, היא המועדפת נכון להיום. חלופה זו צפויה לעלות, על פי ההערכות שהוצגו בדיון, קצת יותר מ־50 מיליארד שקל.
אלמליח ציין בדיון כי בהקמת המטרו של ירושלים ייעשה שימוש בידע ובניסיון שהצטבר לאורך תכנון מטרו גוש דן: "כשלים שגילינו בתהליך התכנון במחוז מרכז, לא נחזור עליהם כאן. נוכל לעשות את התכנון בירושלים מהר יותר ממה שעשינו במרכז".
התוכנית האסטרטגית תעודכן
כחלק מההיערכות ל"קליטת" מערכת המטרו בירושלים, הוצגו גם תוכניות הפיתוח של העיר מתוך הנחה שהעיר תמשיך ותגדל במקביל ליצירת עוד פתרונות תחבורתיים. בין היתר, תעודכן התוכנית האסטרטגית לירושלים, שלא עודכנה מאז שנת 2014. לפי ההערכות, אוכלוסיית העיר תגדל בכ־800 אלף איש עד 2050, לכ־1.8 מיליון איש.
משמעות הצמיחה הזו היא, בעיקר, ציפוף משמעותי של ירושלים: כיום חיים בעיר 7,662 איש בכל קילומטר רבוע, ועל פי צפי הצמיחה לשנים הקרובות, צפיפות זו תגיע לשיעור כמעט כפול - 14,220 איש לקמ"ר. ההערכות הן כי העיר תידרש להוסיף 220 אלף יחידות דיור חדשות, רובן המכריע באמצעות התחדשות עירונית: 130 אלף יח"ד לאוכלוסייה היהודית הכללית, 50 אלף יח"ד לאוכלוסייה הערבית ו־40 אלף יח"ד לאוכלוסייה החרדית. על פי ההערכות, מטרופולין ירושלים - שכוללת את בית שמש, מעלה אדומים, גבעת זאב ועוד - צפוי גם הוא כמעט להכפיל את עצמה עד שנת 2050: כיום חיים במטרופולין כ־2.7 מיליון איש, ועד שנת 2050 צפויים להתגורר בה 4.8 מיליון תושבים.