גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנכ"ל רפאל לשעבר חושף למה קרן הלייזר ליירוט רקטות מתעכבת

במשך שנים גורמים בישראל מפזרים הבטחות על מערכת לייזר שתתמודד עם האיומים שמאתגרים את כיפת ברזל ● אלא שתמיכה תקציבית לא מספקת, פיצול סמכויות בין גופים שונים וקושי טכנולוגי גרמו לעיכובים מתמשכים ● גלובס צולל למורכבות שמאחורי מגן אור, שעתידה להביא בשורה לעורף הישראלי

מגן אור. ''המלחמה מאפשרת לעשות ניסויים ולקצר את התהליך'' / צילום: דוברות משרד הביטחון
מגן אור. ''המלחמה מאפשרת לעשות ניסויים ולקצר את התהליך'' / צילום: דוברות משרד הביטחון

 

במאי 2023 נפגש יחיא סינוואר עם הנהגת חמאס וסגר איתה את הפרטים האחרונים לקראת המתקפה נגד ישראל. על פי הניו יורק טיימס, אחד הדברים שעלו באותה הפגישה הייתה שאלת העיתוי. יום כיפור היה על הפרק, גם שמחת תורה כמובן, אך דבר אחד היה ברור - המתקפה הזאת צריכה לצאת לפועל עד סוף 2023. הסיבה? ישראל מפתחת מערכת לייזר חדשה שעשויה ליירט ולנטרל את פגיעת הרקטות של חמאס.

בדיעבד, מתברר שלארגון הטרור היה הרבה יותר זמן משחשב. גם כיום, אחרי יותר משנה, ולמרות ניסיון להאיץ את הפיתוח, מערכת מגן אור לא מבצעית. אלא שלא רק חמאס טעה בהערכות שלו - לאורך השנים לא מעט גורמים ישראליים פיזרו הבטחות והערכות רבות על המערכת, הבטחות שבדיעבד התבררו כמנותקות מהמציאות.

ראיון | 21 בתים בארבע שנים: העיתונאית האיראנית שהפכה ליעד חיסול של משמרות המהפכה 
מנתח פלסטי, ראפר ויהודי דתי: הכירו את ד"ר מיאמי 
WSJ | מאחורי הרבה נשים חזקות בוול סטריט עומד עקר בית מסור 

"ברפאל מעריכים שהמערכת תוכל להיות מבצעית בתוך כשנתיים", נכתב באתר כלכליסט ב-2014. ארבע שנים חלפו, המערכת עדיין לא הפכה למבצעית, אך לפחות קיבלנו הבטחה נוספת. "בתוך שנה ישראל תוכל להפעיל מערכת ליירוט רקטות באמצעות לייזר", אמר פרופ' יצחק בן ישראל בראיון ב־2018. הוא התנה זאת בתקציבים המתאימים, אך ספק אם היה מאמין ששבע שנים לאחר מכן עדיין נדבר על הסוגיה.

בפועל עד שנת 2014 ערכה רפאל כמה ניסויים מוצלחים בלייזר, אבל רק כעבור שש שנים הודיע משרד הביטחון על יכולת יירוט מוכחת בעזרתו. בתחילת 2020 נמסר מהמשרד כי רפאל ואלביט יפעלו בצוותא במטרה שמערכות הלייזר יוצבו בגבול עזה עד תום אותה השנה.

בפברואר 2022 הצטרף לחגיגת ההבטחות גם ראש הממשלה דאז נפתלי בנט. "בתוך כשנה נכניס לפעולה מערכת יירוט בלייזר", אמר בכנס הבינלאומי השנתי ה-15 של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). אגב, במקרה הזה גורמי ביטחון טענו שהוא זורה חול בעיני הציבור וכי זה ייקח שלוש שנים לפחות. יש לציין כי בחוזה להצטיידות שסיפק משרד הביטחון נכלל סעיף אספקה שהצביע רק על 2025.

והנה השבוע, בשעה טובה, הודיעו משרד הביטחון, רפאל ואלביט על עסקה גדולה במיוחד, בהיקף 2 מיליארד שקל, להרחבת ההצטיידות במערכת ההגנה באמצעות לייזר מגן אור. הפעם אמר מנכ"ל המשרד אלוף (במיל') אייל זמיר שהמערכת תהפוך למבצעית בעוד שנה (כפי שאמר יו"ר רפאל יובל שטייניץ בתחילת אוקטובר). לא בטוח שכבר אפשר להאמין להבטחות, אבל גם אם זה נכון - ברור שהתהליך הזה לוקח זמן. הרבה זמן. אולי יותר מדי זמן.

משך זמן סביר או בעיית תקציבים?

אז מי אשם בעיכובים? נתחיל דווקא במי שחושב שאין כאן בהכרח אשמים. "מפתחים את המערכת הזאת במשך 20-15 שנה, כי יש המון אילוצים וחסמים טכנולוגיים", אומר תא"ל (במיל') צביקה חיימוביץ', לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית. "מהניסיון שלי אין קיצורי דרך. עבור מערכת שמביאה יכולות חדשות זה משך זמן סביר, שהרי זה לא מוצר מדף שמשפרים אותו". חיימוביץ' אף מפנה זרקור לתהליכים שעבר ענף הלייזר. אחד הביטויים לכך הוא מערכת נאוטילוס שניסו ארה"ב וישראל לפתח יחד בעשור הראשון של המאה בהובלת נורת'רופ גראמן - על בסיס לייזר כימי. זו נגנזה בשנת 2007.

לדבריו, המלחמה שמתרחשת עכשיו היא בהחלט זרז. "היא מאפשרת לעשות ניסויים. מעמידים אב־טיפוס בשטח, מציבים את המערכת, משייפים ומקצרים תהליכים - מניסויי פיתוח ועד להוכחת יכולות".

פריסת מגן אור ניידת. גשם, אובך וערפל הופכים את המערכת לפחות אפקטיבית / צילום: דוברות משרד הביטחון

ולמרות שחיימוביץ' טוען שמדובר בזמן סביר, יש מי שחושב אחרת. "כבר בשנת 2009 ביצענו יירוט בלייזר של מרגמה 60 מ"מ", מספר אלוף (במיל') ידידיה יערי, לשעבר מפקד חיל הים, שכיהן כמנכ"ל רפאל בשנים 2016-2004. אותו ניסוי התבצע כשנתיים לאחר שמשרד הביטחון פנה לחברות הביטחוניות בבקשה לבחינת פתרונות להתמודדות עם הרקטות של חמאס. אם שואלים את יערי, הסיבה לעיכובים טמונה במפא"ת שבמשרד הביטחון. "כבר אז הייתה טכנולוגיה שאפשרה לחבר שתי אלומות לייזר על מטרה בקוטר חצי מטבע. עם זאת, הפיתוח לא נמשך בעיקר בגלל שלא הייתה לזה תמיכה מסיבית מצד מפא"ת, שהיה עסוק בדברים אחרים".

למעשה, מאז הניסוי שהובילה רפאל תחת יערי סבל קידום הלייזר מאתגרים מקצועיים וכלכליים. בצד המקצועי היה קושי ליצור מערכת כמו מגן אור - חסרת תקדים בקנה מידה בינלאומי - בשל בעיות קירור, הולכה ושמירה על מיקוד הלייזר. בצד הכלכלי תקציב הביטחון הלך ופחת והשפיע על המו"פ. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מ־2009 ועד 2020 שיעור תקציב הביטחון מתוך התוצר פחת בהדרגה מ־5.2% ל־4.5%.

נוסף לתקציב יש לבחון את שיטת פיצול הסמכויות שבפיתוח המערכת. במגן אור לוקחים חלק רפאל (שאמונה על ראש המיירט), אלביט (שאחראית על הקרן) ולוקהיד מרטין האמריקאית. אמנם זה אינטרס של משרד הביטחון, שלא כל מנופי הלחץ יהיו על חברה אחת, והשיטה הזאת משתקפת גם במערכות אחרות דוגמת חץ 3, אך עדיין אפשר להניח שהסמכויות המרובות לא תורמות לקיצור הזמנים.

אגב, רפאל לא מעוניינת להישאר תלויה באלביט בתחום הלייזר לאורך זמן, ועל כן היא מפתחת את מערכת Lite Beam, שכבר הגיע לשלב מדגים. זו מערכת עם הספק קטן יותר, של כעשרה קילו־ואט, לעומת 100 קילו־ואט של מגן אור. "שילוב הזרועות בעייתי עבורה", אומר גורם המעורה בפרטים.

יתרה מכך, יש מי שרומז שלרפאל אינטרס לעכב את פיתוח מגן אור, כי המערכת צפויה לפגוע לה בהכנסות. "ההפעלה של הלייזר זולה מאוד", אומר בכיר בתעשיות הביטחוניות.

כמה זולה? ארבעה חודשים לאחר נאומו ב־INSS ב־2022 אמר ראש הממשלה דאז נפתלי בנט על מגן אור: "אנחנו נשקיע שני דולרים של עלות החשמל ביירוט רקטה". כלומר, במקום כ־30 אלף דולר ליירוט כיפת ברזל - שני דולרים. אפשר, אם כן, להבין את החשש של רפאל מפגיעה בהכנסות, אך "לא נותרה ברירה", אומר אותו גורם בתעשיות הביטחונית. "האויב מתקדם, לומד בעצמו את המערכות ואת המכ"מים. זה מאבק שלעולם לא נגמר".

למרות העלויות הנמוכות יש לציין שהתהליך עצמו דווקא יקר. "יריית הלייזר זולה אבל הפיתוח והבנייה יקרים מאוד", מסביר אלוף (במיל') אילן בירן, שכיהן כמנכ"ל משרד הביטחון בשנים 1999-1996 וכיו"ר רפאל בשנים 2013-2007. "לפעמים אפשר לקצר זמנים, אבל זה אתגר ענק. לעתים בלתי פתיר. תמיד אפשר יהיה להגיד שניתן היה להקדים, אולם השאלה אם הטכנולוגיה הייתה מוכנה. הטכנולוגיה הישראלית היא שהביאה לפריצת דרך".

בירן אף מציין כי כבר בשנות התשעים הוא נתקל במערכות לייזר. "לייזר כימי היה כבר אז, אלה היו קרונות על גבי קרונות שהיו מכסים 2 ק"מ, אבל זה לא עוזר אם צריך לפרוס מערכת בכל 2 ק"מ. המילה לייזר היא גנרית, השאלה היא איזו מערכת מייצרים ולאילו איומים היא מקנה מענה. זה סיפור מורכב ומאתגר, כשבכל הגלובוס לא רואים מערכות רבות שכאלה".

למרות התקוות: השימוש בלייזר מלא בחסרונות

ואחרי הכול, בהסתייגות הנצרכת, סביר שבשנים הקרובות נראה את המערכת הזאת מבצעית. כאן המקום לציין שלמרות התקוות שאנו תולים בו, שימוש בלייזר גם רווי בחסרונות ובאתגרים. ראשית, האיום על הסביבה: בניגוד למערכות כמו כיפת ברזל, שמגיעות עד לגובה מסוים ונעצרות, הלייזר נורה בקו ישר ומשפיע על המרחב האווירי. "זה לא מסלול בליסטי, אלא קו ישר. אם הוא פוגע במטוס נוסעים או מטוס קרב - הוא עלול לגרום נזק", מסביר ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ומומחה לטכנולוגיות לייזרים, אלקטרו-אופטיקה וסנסורים. "אסור שתהיה במרחב תנועה אווירית אזרחית או תנועת כלי טיס ידידותיים. גוף מטוס הוא קל ולא מפלדה מוקשחת, ועל כן רצוי שלא יהיה באזור".

כיפת ברזל. 30 אלף דולר ליירוט, לעומת שני דולרים במגן אור / צילום: ap, Baz Ratner

נוסף על כך, כיפת ברזל בעלת טווח פגיעה של 40 ק"מ, ואילו מגן אור - עשרה ק"מ בלבד. על פי התכנון, שתי המערכות צפויות להימצא באותו מרחב, כשבעת זיהוי האיום תיבחר זו שתופעל. עם זאת, ד"ר קליסקי מציין כי גם בתנאים מיטביים הלייזר מתחיל להיחלש כבר אחרי ארבעה-חמישה ק"מ. "החיסרון העיקרי של לייזר הוא עבירות. כשמציבים אותו בקרקע, יש מולקולות מים וגזים באטמוספירה, שבולעים חלק גדול מהלייזר".

מגרעות נוספות הן עבודת הלייזר על בסיס חימום המטרה. קרי, בזמן שכיפת ברזל מתפוצצת סמוך לאיום ומנטרלת אותו, מערכת הגנה בלייזר נדרשת לזמן שהייה על המטרה שעשוי להימשך שלוש עד שבע שניות. מלבד זאת, לייזר עובד בטור ולפי מטרה. המשמעות היא שאם משוגר מטח רקטות או נחיל כטב"מים, נדרש מספר מערכות שווה למספר האיומים בו זמנית.

"גם אם אפשר לפצל את הקרן", אומר ד"ר קליסקי, "מחלישים את האנרגיה. אם מדובר במטרות כמו כטב"מים, ייתכן שניתן לקחת קרן גדולה, אבל זה לא בוודאות אפקטיבי. נוסף על כך, התנאים הסביבתיים משפיעים: גשם, אובך, ערפל ועשן בשדה הקרב הופכים את זה לפחות אפקטיבי, משום שיותר אור נבלע ולא מגיע למטרה".

האם יש לאויב יכולת ליצור איום שפחות רגיש ללייזר?
"תלוי מה רמת בליעת האור של המטרה. יכול להיות שהיא תהיה עשויה מחומר שלא יבלע את כל הלייזר. כך למשל, חומר שחור לחלוטין בולע, אך יכול להיות חומר מבריק שמשיב את הקרינה. היעילות תלויה גם בחומר מעטפת הטיל. ככל שהוא מוקשח יותר, קשה יותר ליירט".

"חלק גדול מאיומי חיזבאללה ינוטרל"

ובכל זאת, מגן אור מביאה איתה בשורה משמעותית להגנה האווירית. במלחמה הנוכחית ניכר כי ארגוני הטרור משתמשים במטחים - במכת הפתיחה של 7 באוקטובר חמאס שיגר כ־3,000 איומים. מול זאת נדרשת יתירות משופרת שתושג בשילוב של כיפת ברזל ומגן אור.

בד בבד חיזבאללה משתמש בשיגורים קצרי טווח שמולם היעילות של כיפת ברזל פוחתת - במטרה לעקוף את המערכת ארגון הטרור השיעי משגר בזווית קטנה שעשויה להגיע לשניים-שלושה ק"מ. "חלק גדול מהאיומים של חיזבאללה ינוטרל בעקבות הטמעת מגן אור, במיוחד לטווח קצר", מדגיש ד"ר קליסקי. "טילי נ"ט מדגמי קורנט ואלמס ינוטרלו כי הם קצרי טווח וטסים בגובה נמוך, כיפת ברזל לא אפקטיבית בגובה שלהם - אבל מגן אור כן. כיפת ברזל לא אפקטיבית מתחת לארבעה ק"מ, ומגן אור צפויה להיות יעילה מול הפצמ"רים שמהווים איום משמעותי על היישובים סמוכי הגדר ועל שטחי הכינוס".

זה גיים צ'יינגר?
יערי: "את התשובה נדע רק בהמשך. היתרון שלה הוא השימוש הזול, אך היא לא בנויה כתשובה למטחים - והבעיה הגדולה היא המטחים".

אתגר נוסף הוא שיגורי הכטב"מים שחיזבאללה מבצע לעבר הים. בסוגיה זו מציין יערי כי מגן אור עשויה להיות תשובה מוחצת. "המערכת הזאת מותאמת באופן אופטימלי דווקא לזירה הימית. ברגע שמגלים את הכטב"ם שמגיע דרך הים, יש מספיק זמן לבשל אותו".

חיימוביץ' סבור כי הבשורה במגן אור כפולה: פריצת דרך טכנולוגית ועלות כלכלית פחותה. "כעת לוקחים חשמל ומתרגמים אותו לקרן דקה בהספק 100 קילו־ואט, שמאפשרת את שריפת המטרות. אין פה טיל או חומר נפץ, ואת הקרן לא רואים. זה מאפשר יירוט באפס זמן, משום שהלייזר נע במהירות האור".

עם זאת, הוא לא חושב שהמערכת תייתר את האיום. "מגן אור תהיה חלק מהמערכות הקיימות, ותצטרף אליהן בשכבה מתחת לכיפת ברזל, בהפחתת העומס עליה. היא חשובה לפצמ"רים ותתרחב לכטב"מים. אבל יום ההצבה של הלייזר לא יהיה הנקודה הסופית, צפוי תהליך למידה. יש הרבה מאוד גבולות שנדרשים לכיסוי וכן הגנה על נכסים. על כן צריך לייצר פריסה של מערכות לייזר ניידות. זה לא יהיה נכון ליצור מערכות שמקובעות לקרקע, אלא כאלה שמותאמות להערכת מצב. מי שמצפה שבעוד שנה כל הגבולות יכוסו - טועה. ביום שנכריז כי הלייזר מבצעי, ייקח זמן להשלמת ההיערכות".

גם בירן מצנן מעט את האווירה. "ייקח זמן לפרוס את המערכת. למי שמצפה כי מחר בבוקר זה יפתור את מלוא האתגרים שאנחנו ניצבים מולם - זו ציפייה שתיכזב. המערכות הללו ילכו וישתפרו עם הזמן".

מטעם חברת רפאל נמסר בתגובה: "רפאל חרתה על דגלה להיות נדבך משמעותי בביטחון המדינה ופעילותה נגזרת מחזון זה. ככלל החברה משקיעה בכל שנה כ־5 מיליארד שקל במחקר ופיתוח, חלק מסכום זה הוא מו"פ מוזמן (בגינו רפאל קיבלה הזמנה מלקוח) וחלק אחר הוא מו"פ עצמי המשמש להנבטת רעיונות שונים שיבשילו בבוא העת והעניין לכדי אמצעים.

"משרד הביטחון העביר לרפאל בשנת 2022 חוזה לפיתוח מערכת מגן אור ולהצטיידות בה עד לשנת 2025. בשנה זו בוצע לראשונה ניסוי במערכת שבמסגרתו הוכחו יכולות פורצות דרך בקנה מידה עולמי. מאז עובדים מפתחות ומפתחי החברה להשלמת פיתוח המערכת והבאת הבשורה העולמית בזמני שיא.

"מערכת מגן אור צפויה להשתלב במערך ההגנה האווירי של ישראל לצד מערכת כיפת ברזל. כל ניסיון לרמוז לשיקולים אחרים הוא טועה ומטעה".

עוד כתבות

יו''ר ה-SEC, גארי גנסלר / צילום: ap, Mariam Zuhaib

יו"ר רשות ניירות הערך האמריקאית יפרוש ביום השבעת טראמפ לנשיא

גארי גנסלר יעזוב עם כניסתו הרשמית של טראמפ לבית הלבן, ב-20 לינואר ●  טראמפ הבטיח במהלך הקמפיין שידיח את ננסלר, עתה הוא יכול לבחור מיידית מחליף ● המועמדת המרכזית לתפקיד היא עורכת דין לשעבר ב-SEC, המייצגת כיום חברות בלוקצ'יין ● גנסלר: "ה-SEC עמדה במשימתה ואכפה את החוק ללא פחד או העדפה"

בנימין נתניהו ויואב גלנט / צילום: חיים צח-לע''מ

בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הוציא צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט

בית הדין בהאג קיבל את בקשת התובע כרים חאן להוציא צווי מעצר נגד רה"מ נתניהו ושר הביטחון לשעבר גלנט בגין פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות במלחמה בעזה ● "יסוד סביר להאמין כי נתניהו וגלנט נושאים באחריות פלילית להכוונת התקפה נגד אוכלוסייה אזרחית" ● עוד נטען כי השניים מנעו סיוע הומינטרי ואחראים ל"הרעבה כשיטת לוחמה" ● לשכת רה"מ: "ההחלטה אנטישמית השקולה למשפט דרייפוס המודרני"

כרים חאן, התובע הראשי בבית הדין הפלילי הבין-לאומי / צילום: AP-Mary Altaffer, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מה קובעת ההחלטה של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, ומה ההשלכות המעשיות שלה?

צווי המעצר נגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון לשעבר גלנט הוצאו ע"י בית הדין הפלילי של האג בשל חשד לביצוע פשעי מלחמה במהלך המלחמה בעזה ● מה אומרת ההחלטה, ומה ההשלכות המעשיות שלה? ● גלובס עושה סדר

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

מירי רגב לא האריכה את הקדנציה, ועכשיו חברת נתיבי איילון פועלת ללא יו"ר

מקסין פסברג, שמונתה ליו"ר הדירקטוריון ב־2021 ע"י מרב מיכאלי, עזבה השבוע את תפקידה, לאחר שרגב בחרה שלא להאריך לה את הקדנציה ● הטענות המושמעות בענף נגד רגב הן שהיא נוהגת להשתלט על חברות תשתית ממשלתיות דרך יו"ר הדירקטוריון, המנכ"ל ושומרי הסף

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

לראשונה מזה חודשים: איתותים על אפשרות להורדת ריבית

ביום שני הבא יפרסם בנק ישראל את החלטת הריבית האחרונה לשנת 2024, והוא צפוי להשאיר אותה ללא שינוי ● אך בינתיים בשווקים מתחילים לצפות את סוף המלחמה, ושם כבר רואים את הורדת הריבית באופק

הקמפיין האחרון של פוקס עם עדן גולן / צילום: צילום מסך

קבוצת פוקס נכנסת להפסקת הפרסומות של ערוץ 14

לפי נתוני יפעת בקרת מדיה, מאז אוגוסט קבוצת האופנה של הראל ויזל מפרסמת בערוץ 14, אם כי במינון נמוך ● קולקציית הסופגניות של רולדין הושקה בבית החולים השיקומי בשיבא-תל השומר, ולספארי ברמת גן יש מנכ"ל חדש

שני כבלי תקשורת באירופה נחתכו: האם המתיחות ביבשת עלולה להגיע לישראל?

המתיחות באירופה מעמיקה עד קרקעית הים, עם חיתוכם של שני כבלי תקשורת מרכזיים באורח מסתורי ● בישראל חוששים מפגיעה דומה בתשתית הימית המיושנת ממילא

גוגל כרום / אילוסטרציה: Shutterstock, Evan Lorne

משרד המשפטים האמריקאי לוחץ על גוגל להיפרד מדפדפן כרום

משרד המשפטים האמריקאי מבקש מבית המשפט הפדרלי להורות לגוגל למכור את דפדפן האינטרנט כרום, כפתרון לתיק ההגבלים העסקיים המתנהל נגד החברה ● בבקשה נכתב כי אילוץ החברה למכור את כרום יסייע ליצירת תנאים שווים יותר עבור המתחרים בתחום ● באוגוסט האחרון נקבע כי גוגל מחזיקה במונופול בשוק החיפוש

איור: גיל ג'יבלי

TSMC במקום אנבידיה? הנוסחה שתעזור לכם לבחור מניות לטווח ארוך

וורן באפט בנה את הונו מזיהוי של מניות ערך בסקטורים מסורתיים בתקופות משבר, אבל האם זו הבחירה העדיפה לכל משקיע? ● מה היתרונות והחסרונות של כל אחד מסוגי המניות, ואילו חברות מאפשרות למשקיעים ליהנות מכל העולמות? ● שאלת השבוע

עמדת טעינה חשמלית / צילום: יח''צ

13 שנים אחרי בטר פלייס: קבוצת ברן תקים תחנות החלפת סוללות ל־NIO

קבוצת ברן חוזרת להקים תחנות החלפה מהירות לסוללות ● עידן המימן בדרך: ישראל היא המדינה הראשונה בעולם, שאליה מיוצאים אוטובוסים מונעי מימן מסין ● דגמי SUV החדשים ● ועוד חדשות מענף הרכב

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

מסחר תנודתי בוול סטריט; למונייד מזנקת ב-10%, אינוביד ב-86%

נאסד"ק יורד ב-0.5% ● יו"ר הרשות לניירות ערך האמריקאית, גארי גנסלר יעזוב את תפקידו ב-20 לינואר ● משרד המשפטים האמריקאי קבע שעל גוגל למכור את הדפדפן כרום ●  אינוביד הודיעה על מיזוג שיהפוך אותה לחברה פרטית, מזנקת ב-85% ● הביטקוין לא עוצר: נסחר סביב מחיר 98,000 דולר ● סופר מיקרו קומפיוטר משלימה זינוק של 60% מתחילת השבוע ● בג'יי.פי מורגן מסמנים שתי מניות מעניינות לקראת 2025

מורגן סטנלי, ניו יורק / צילום: Shutterstock

במורגן סטנלי מסמנים שתי מניות מבטיחות. לאחת מהן צופים זינוק של 660%

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● רויאלטי פארמה וטנאיה ת'רפיוטקס הן שתי מניות ביוטק די מדשדשות בוול סטריט ● אבל לאחרונה, בנק ההשקעות הענק מורגן סטנלי פרסם עליהן המלצה חריגה, בה הוא צופה זינוק של 98% בראשונה ו־660% בשנייה ● בינתיים, שאר המשקיעים לא ממהרים להשתכנע

בנייה בישראל. ''הוצאות חריגות שוחקות את הרווחיות של היזמים'' / צילום: Shutterstock

קבלני הביצוע נשארו בלי רווח, ויזמי הנדל"ן נדרשים לפתוח את החוזים והכיס

חברות הביצוע דורשות מהיזמים לפתוח חוזי בנייה סגורים וקבועים מראש, בשל התייקרויות בשוק מעבר למדדי הלמ"ס ● תוספות התשלום מגיעות כיום לעד 5% מעלויות פרויקטים ● בדניה סיבוס דורשים מלמ"ס לעדכן את המדדים, "ואם הדברים לא ייפתרו, נשקול הגשת בג"ץ"

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הספקת הנשק תיפגע? איך ישפיעו צווי המעצר לגלנט ונתניהו על היחסים עם אירופה

החלטת בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג עלולה לטלטל את יחסי ישראל עם מדינות אירופה ● הוצאת צווי המעצר לבנימין נתניהו וליואב גלנט מחזקת את מי שקוראים לנתק עם ישראל קשרים דיפלומטיים ומעמידה בסימן שאלה את יצוא הנשק לישראל

סמ''ר רון אפשטיין ז''ל / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: סמ"ר רון אפשטיין נפל בקרב ברצועת עזה

יורט לפחות טיל אחד שנורה מתימן לעבר אזור ים המלח ● שר הביטחון כ"ץ והרמטכ"ל הלוי נפגשו עם השליח המיוחד הוכשטיין • בראין דירקטור, בן 27 ממעלות תרשיחא, נרצח מירי רקטה לנהריה • גורם ביטחוני בכיר: חמאס רוצה עסקה - כבר עכשיו • בית הדין הפלילי הבין-לאומי הוציא צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט • הותר לפרסום: סמל גור קהתי, לוחם בגדוד 13, נפל בקרב בדרום לבנון • כל העדכונים

המגדל נפתח ב-2006 והיה הבטחה גדולה בשוק מגורי היוקרה במרכז מיאמי / צילום: mondialrealty.com

בניין מגורים יוקרתי בן 18 שנה עומד במרכז תעלומה נדל"נית במיאמי

קן גריפין, המנכ"ל של קרן הגידור סיטדל, רוצה להקים את מטה החברה על שטח של כ-16 דונם במיאמי ● הבעיה: בניין דירות בן ה-22 קומות שניצב במרכז השטח, ובמשך השנתיים האחרונות נקנה דירה אחרי דירה על ידי רוכש אנונימי ● בנתיים בעלי הדירות בבניין בטוחים: גריפין הוא הקונה האנונימי

רן עוז, מנכ''ל קבוצת ישראכרט / צילום: תמי בר שי

מצטרף למרוץ: בנק ירושלים עומד להגיש הצעה לרכישת ישראכרט

פרטי ההצעה עדיין לא ידועים ● בתחילת החודש נסוגה אל על מהצעתה לרכישת חברת כרטיסי האשראי לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● נכון לעכשיו, מנורה מבטחים נותרה לבדה במרוץ

קמפיין פרטנר / צילום: צילום מסך מתוך הקמפיין

חברות הרכב שפכו כסף בהפסקת הפרסומות, אבל פרטנר היא הזכורה ביותר השבוע

בזמן שבסלקום מוותרים על הפרזנטור הקבוע, המתחרה פרטנר שומרת על סטטיק ומתמקמת גבוה בדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● נינט מובילה את אירוקה למקום השני בזכירות כבר בשבוע הראשון באוויר, ומזרחי-טפחות עולה ברשת 13 בלבד

המדינה שמגנה את ישראל אבל רוכשת ממנה נשק במיליארד אירו

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: הולנד רכשה מתחילת המלחמה נשק מישראל במיליארד אירו, הקול הלבנוני הקרוב ביותר לאוזנו של טראמפ, אוסטרליה סירבה להכניס את איילת שקד, האזהרה המטרידה ליהודים בברלין ומדוע העימות בין ישראל לאיראן לא גלש עדיין למלחמה ● כותרות העיתונים בעולם 

טנק רוסי בעמדת תקיפה באוקראינה / צילום: ap, משרד ההגנה הרוסי

אחרי שאיבדה יותר מ-3,500 טנקים, רוסיה מצאה פתרון יצירתי

אזרבייג'ן מגדילה את תקציב הביטחון שלה ● תעשיית הקולנוע הרוסית נרתמת לטובת חיל השריון של פוטין ● קוריאה הצפונית מגבירה את הסיוע לרוסיה ● וגם: הכצב"ם יוצא הדופן שמתכננת סין ● השבוע בתעשיות הביטחוניות