להגדרות הציונים לחצו כאן
נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד
ככל שעובר הזמן, פלונטר גיוס החרדים מתהדק סביב הממשלה. שר האנרגיה אלי כהן הסכים שיש צורך לגייסם בשל הצרכים הכלכליים והביטחוניים של ישראל, וגם הציג נתון שהסביר את החזון שלו: "55% בקרב המגזר החרדי תורתם אינה אומנותם, והמשמעות היא שתוך פחות מחמש שנים יותר מ־50% מהחרדים צריכים להתגייס". מה מקור המספר?
● המשרוקית | האם יש 90 אלף חרדים שאינם פטורים מגיוס?
● המשרוקית | באילו שיעורים החילונים מתגייסים? יותר ממה שגולדקנופף חושב
● המשרוקית | האם בכל שנה מתגייסים לצה"ל בין 1,800 ל־2,000 חרדים?
● המשרוקית | האם מספר התלמידים בחינוך הממלכתי־חרדי עלה ב־50%?
פניותינו לשר כהן כדי להבין את הכוונה בדבריו לא נענו. נהוג להתייחס למי שתורתו אומנותו כמי שמקדיש את כל חייו ללימודי קודש ולכן לא יכול לעסוק בשום דבר אחר, כולל שירות צבאי. חוקים שונים בהיסטוריה של מדינת ישראל אסרו על תלמידי ישיבה שקיבלו דחיית שירות בשל לימודיהם לעסוק בכל עיסוק אחר פרט ללימודים.
לכן, האינדיקציה הטובה ביותר להבין מי הם אותם חרדים ש"תורתם אינה אומנותם" היא דרך שיעורי התעסוקה בחברה החרדית. גם לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת וגם לפי דוח של המכון החרדי למחקרי מדיניות, במחצית הראשונה של 2023 שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים עמד על כ־55%, בהתאם לדבריו של כהן.
אלא שזו תמונה חלקית: נתון זה מתייחס לשיעור התעסוקה בקרב בני 25 ומעלה. הסדר הגיוס שהתקיים, עד שפקע בשנה שעברה, דחה את גיוס תלמידי ישיבות בגילי 18-26. כלומר, המספר משקף את מה שקורה בקרב אלה שקיבלו פטור קבוע ולא חויבו בגיוס לאחר נטישת הישיבה.
מה קורה בשכבת הגיל של תלמידי המוסדות התורניים? מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה ניסה להתחקות אחר הנתון בקרב בני 17-23. לפי המחקר, עליו תוכלו לקרוא בפירוט בבדיקה המלאה, כשליש מתלמידי הישיבות העידו שהם עובדים באופן כזה או אחר במקביל ללימודים: 24% לעתים רחוקות, ו־9% לעתים קרובות או אף באופן קבוע.
אלא שגם קבוצת גיל זו לא לגמרי עונה על הצורך. כאן נחלץ לעזרתנו ד"ר איתן רגב, סמנכ"ל מחקר ונתונים של המכון החרדי למחקרי מדיניות. במכון בוחנים את שיעורי התעסוקה באמצעות מתודולוגיה מיוחדת הנשענת על נתונים מינהליים של רשות המסים. רגב פילח עבורנו את נתוני התעסוקה בקרב גברים חרדים בני 18-26, המתפרסמים כאן לראשונה, והם עמדו ב־2023 על 26%.
מדובר בפער של 30% מהאוכלוסייה המבוגרת יותר. האם יכול להיות שזה נובע מעבודה בשחור, כדי לחמוק מהרשויות? לפי ד"ר רגב זה לא סביר, שכן מס הכנסה שלילי והטבות מביטוח לאומי הופכים העלמת הכנסות ללא משתלמת. בנוסף, לדבריו, השוואות בין סקרי עבר שערך המכון לנתונים המינהליים לא מצא כמעט הבדלים.
ומה לגבי התחזית של כהן לעוד חמש שנים? "סביר להניח שתהיה עלייה באחוזים, אך לא מומלץ להתנבא", אומר רגב. "זה תלוי במתווה הגיוס שיאושר לבסוף. כבר עכשיו אנו רואים ירידה קטנה בגלל שהראשונים לקבל צווי גיוס היו החרדים העובדים או שלומדים באקדמיה".
בשורה התחתונה: דברי כהן חצי נכונים. בקרב הגברים החרדים מעל גיל 25 אכן שיעור התעסוקה עומד על 55%. עם זאת, בגילי הלמידה בישיבות (18-26) הוא עומד על 26% בלבד.
תחקיר: טל סבג
לבדיקה המלאה לחצו כאן
שם: אלי כהן
מפלגה: הליכוד
תוכנית: חדשות הבוקר של ערוץ 12
ציטוט: "55% בקרב המגזר החרדי תורתם אינה אומנותם"
תאריך: 30.10.2024
ציון: חצי נכון
שר האנרגיה אלי כהן (הליכוד), לשעבר שר החוץ, התראיין בחדשות הבוקר של ערוץ 12 בעניין סוגיית גיוס החרדים והביע עמדה התומכת בגיוסם: "55% בקרב המגזר החרדי תורתם אינה אומנותם, והמשמעות היא שתוך פחות מ־5 שנים יותר מ־50% מהחרדים צריכים להתגייס".
אומנם מטעם השר לא קיבלנו הבהרות אך ההגדרה הרווחת היא למי שמקדישים את חייהם ללימוד תורה, ולכן לא יכולים לעשות דבר המסיט אותם מכך, כולל שירות צבאי. בכדי לאימוד מי אכן מקדיש את כל עיסוקו בלמידה, מגדיר חוק שירות ביטחון מתשמ"ו־1968 "עיסוק" באופן הבא: "עבודה שמקובל לקבל בעבורה שכר, בין שהיא נעשית בשכר ובין שנעשית שלא בשכר, למעט הכשרה תעסוקתית מיועדת כהגדרתה בסעיף 26יג, ולרבות כל עיסוק אחר שקבע שר הביטחון". סעיף 22, לחוק מתנה את דחיית השירות לתלמידי ישיבה באי־עיסוק נוסף פרט ללימודים בישיבה.
בהמשך גם חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורם אומנותם (תשס"ב־2002) העלה התניה זהה: "אינו עוסק בכל עיסוק נוסף על לימודיו בישיבה". וכך גם חוק טל. יתרה מכך, מרכז המידע והמחקר של הכנסת פרסם ב־2007 דוח לפיו, צה"ל הפעיל חברות חקירות אזרחיות לאיתור ומעקב אחר דחויי שירות שהיה חשד לגבהים שהפרו את תנאי "תורתם אומנותם".
בתאריך 30 ביוני 2023 פקע תוקפו של חוק שירות הביטחון כאשר שר הביטחון לשעבר, יואב גלנט, סירב להאריכו. משמעות הדבר היא, שהיה צריך לגייס את תלמידי הישיבות כבר מיוני 2023. זאת לאחר קביעת הממשלה את החלטה 682 לפיה אין לנקוט בהליכי גיוס לבחורי ישיבות עד להשלמת חקיקה בעניין, או עד ליום 31.03.2024, המאוחר מבניהם. ביוני אשתקד פסק בג"ץ כי ההחלטה הייתה בלתי חוקית והתקבלה בחוסר סמכות ובין היתר ציין: "בית המשפט העליון קבע כי הקושי שבעמדת הממשלה מתחדד נוכח המלחמה המתמשכת נגד ארגוני טרור ברצועת עזה ובחזית הצפונית, בתקופה של למעלה מ־8 חודשים. הודגש כי העמדה העדכנית של מערכת הביטחון היא כי קיים צורך קונקרטי ודחוף בכוח אדם נוסף. בית המשפט העליון הבהיר כי בעיצומה של מלחמה קשה, מעמסת אי השוויון בנטל חריפה מתמיד - ומחייבת קידום פתרון בר קיימא לסוגיה זו".
לענייננו, מהיכן הגיע הנתון אותו הציג השר כהן? מרכז המידע והמחקר של הכנסת (ממ"מ) פרסם כי שיעור התעסוקה של גברים חרדים במחצית 2023 עומדת על 55.8%. דוח מצב החברה החרדית 2023 של המכון החרדי למחקרי מדיניות ציין כי באותה תקופה שיעור התעסוקה הוא 55%, זאת בהתבסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אלא, שנתונים אלה מתייחסים לגילאי 25-66 ולכן לא משקפים את נתוני התעסוקה עבור תלמידי הישיבות הרלוונטיים לגיוס (18-26).
מחקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיהסקר את אחוז העובדים מבין תלמידי הישיבות ממגוון זרמים וקהילות בגילאי 17-23. לאור מורכבות השוני במגזר, החוקרים יצרו חלוקה בין 2 קבוצות נדגמים כאשר הראשונה (81%) מייצגת את הישיבות "הרגילות" - הזרם החרדי המרכזי, והשנייה (19%) מייצגת ישיבות "רכות" לאלה המתקשים ללמוד כל היום ומסגרת הלמידה מותאמת לכך (למשל שיעורי עזר ופעילויות חברתיות). נמצא כי כחמישית (21%) מלומדי הישיבות הרגילות עובדים במקביל ללימודי הישיבה ובישיבות הרכות 75% עובדים במקביל לישיבה. בסך־הכול כרבע (24%) מכלל תלמידי הישיבות שענו על הסקר עובדים לעתים רחוקות ועוד כעשירית (9%) עובדים לעתים קרובות או באופן קבוע.
אומנם הסקר הנ"ל אינו סוקר את קבוצת הגיל המדויקת אליה נדרשנו, אך הוא עשוי לשקף פער בין אותם 55% לבין הכמות בפועל של אלה העובדים במקביל ללימודיהם בישיבה (אלה שתורתם אינה אומנותם).
ד"ר איתן רגב, סמנכ"ל מומחה המחקר של המכון החרדי למחקרי מדיניות ואחד מיוצרי דוח מצב החברה החרדית 2023, נחלץ לעזרתנו ומסביר: "קשה לדגום גברים שנמצאים בישיבות. הלמ"ס לא בהכרח מדייק בקבוצת הגיל הזו כי הוא לא רואה בה כמי שמייצגת גילאי עבודה עיקריים, בנוסף מדובר בבדיקות סקר. במכון החרדי למחקרי מדיניות פיתחנו מתודולוגיה יישומית למדידה מהימנה של שיעורי תעסוקה באמצעות נתונים מנהליים של רשות המסים. מעבר לדיוק של מדידת שיעורי התעסוקה ברמת המאקרו, אנו מצליחים באמצעות שיטה זו למדוד באופן מדויק גם שיעורי תעסוקה ברמת המיקרו כמו קבוצות גיל. כך למשל, מבדיקה שערכנו עבור גילאי 20-24 מרשות המסים, הגענו לנתון תעסוקה עבור נשים חרדיות של קרוב ל־90% ואילו הסקר הציג נתון של 70% וזה פער משמעותי".
בהישאל לגבי שיעורי התעסוקה במגזר החרדי לגילאי 18-26 מסר לנו מכון המחקר החרדי כי עבור שנת 2022 מדובר ב־25% ועבור שנת 2023 מדובר ב־26%. הסיבה לפער שבין אחוזי העובדים המבוגרים לגילאי 18-26 עשויה להיות חוסר בנתונים מכיוון ומי שעובד "בשחור" לא יכול להיכלל בחישוב תעסוקה מבוסס נתוני המס. אך ד"ר רגב אינו סובר כך: "מבדיקות עבר, בהם נעזרנו בסוקרות חרדיות, בדקנו שיעורי תעסוקה לפי זרמים שונים והייתה רק קבוצת תעסוקה אחת בה היה פער בין מה שאמרו לסוקרות לעומת מה שהיה בנתוני המסים. הקבוצה הזו היא גברים חסידים המונה 29% (חב"ד המהווים 4% נוספים), שיעורי התעסוקה שדווחו בה הגיעו ל־75%-70%, ואילו נתוני המסים הצביעו על 56% בלבד. בשאר הקבוצות לא היה פער משמעותי וצריך להגיד, שאין להם אינטרס לעבוד בשחור כי חלק גדול מהכנסותיהם לא מגיע בכל אופן לתקרת המס או שהם זכאים למס הכנסה שלילי. בנוסף רובם זכאים להטבות מביטוח לאומי ונקודות זיכוי עבור הילדים, כך שלא בהכרח משתלם להם להעלים הכנסות. מה גם שחלקם הגדול שכירים וזה לא מתאפשר עבורם".
בהתחשב בזה שכעת ישנם כ־26% חרדים בגיל גיוס שתורתם אינה אומנותם לפי ההגדרה, ובכך שהסקרים מצביעים על מגמת עלייה בתעסוקה, האם ניתן לומר כי תוך 5 שנים האחוזים יתנפחו עד ל־50%? "סביר להניח שתהיה עלייה באחוזים אך לא מומלץ להתנבא בעניין, זה מאוד תלוי במתווה חוק הגיוס שיאושר לבסוף וכבר עכשיו אנו רואים ירידה קטנה ברבעונים האחרונה בגלל שהראשונים לקבל צווי גיוס היו החרדים העובדים או שלומדים באקדמיה" מסביר ד"ר רגב.
מטעם השר אלי כהן לא נמסרה תגובה.
בשורה התחתונה, דבריו של השר חצי נכונים. ישנם כ־55% מהמגזר החרדי שעובדים. אך בגילאי הגיוס זהו אינו הנתון, אלא 26% שמתוך כך לא עומדים בתנאי דחיית השירות "תורתם אומנותם". בהינתן קושי לנבא את שעתיד לבוא לא ניתן לקבוע מה יהיה אחוז העובדים בקרב האוכלוסייה החרדית בגילאי גיוס בעוד 5 שנים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.