המספרים נחשפים: לכמה ישראלים יש עד עשרת אלפים דולר בביטקוין?

עם דחיפה קלה מדונלד טראמפ, הביטקוין שבר ביום ראשון עוד שיא דרמטי כשחצה את רף המחיר של 80 אלף דולר למטבע. מאז, בתוך פחות מ־24 שעות הוא כבר הספיק לזנק ל־88 אלף דולר. אם התנופה תמשיך, המטבע הדיגיטלי בדרך לאחת השנים הטובות שלו אי-פעם.

● המדינה סוגרת את הפרצות במיסוי הקריפטו. מי יצטרך לשלם מס על רווחים?
● "נשיא הקריפטו חזר": זו הסיבה שהביטקוין שובר שיאים
● ניתוח | זה היה אחד השבועות הטובים שהיו לוול סטריט. מה צפוי בהמשך? 

מתחילת השנה עוד ליום שני הביטקוין זינק ביותר מ־95%, ובשוק כבר מתמחרים את השיא הבא. הנשיא הנכנס דונלד טראמפ, האיש שמיתג את עצמו בתור "נשיא הקריפטו", וקרא לציבור: "אל תמכרו את הביטקוין שלכם", פיזר שורה של הבטחות שנועדו לחזק את הביטקוין. חזרתו של טראמפ לבית הלבן הספיקה לקהילת הקריפטו כדי שיקפיצו את המטבעות המובילים. מאז יום הבחירות, 5 בנובמבר, הביטקוין זינק ב־20%, והאית'ריום ביותר מ־31%.

לפי אתר CNBC, בבורסות הנגזרים השונות כבר מתמחרים את השיא הבא, עם הימורי אופציות בסך 2.8 מיליארד דולר על מחיר של 90 אלף דולר לפחות. ביום ראשון בבוקר זה היה נשמע רחוק, אבל היום כבר מדובר ביעד קרוב. וטלה לונדה, ראש מחלקת המחקר ב־K33 Research, אמר ל־CNBC: "שוק האופציות נוטה מאוד לכיוון המשך התנופה. אופציות call (שמתמחרות עלייה במחיר הנכס, א"כ) נסחרות בפרמיה מעל אופציות put (שמתמחרות ירידה במחיר, א"כ". או במילים אחרות: יש יותר ביקוש להימור על עליית הביטקוין מאשר לירידה שלו. חלק מהמשקיעים, אף מצפים שעד סוף השנה המטבע ישבור את רף 100 אלף הדולרים.

מנגד, יש החוששים שהשוק קפץ מהר מדי, ומציינים כי פער גדול בין השיא הנוכחי לבין ממוצע המחיר בחודשים האחרונים עלול לדחוף משקיעים לממש את הביטקוין, לגרוף רווחים ולגרור צניחה בערך המטבע.

הביטקוין נכנס למיינסטרים יותר מתמיד

ניצחונו של טראמפ חותם את השנה בה הביטקוין נכנס למיינסטרים יותר מתמיד.

במשך כשנתיים, מסוף 2021 ועד שלהי 2023, שוק הביטקוין היה מנומנם. עליית האינפלציה ואחריה גם הריבית, בשילוב שורה של שערוריות שהתפוצצו בענף ובראשן זו של סם בנקמן פריד ובורסת FTX, הובילו לצניחה באמון המשקיעים בחלום המבוזר.

אבל אז, לקראת סוף 2023, חל מהפך. רשות ניירות ערך בארה"ב (ה־SEC) קידמה לראשונה הנפקה של קרנות סל שיעקבו ישירות אחרי הביטקוין. הבשורה הקימה לתחייה את השוק, ובינואר 2024 מהלך הושלם. שורה של בתי השקעות ובהן פידלטי, גרייסקל וענקית הנכסים הגדולה בעולם בלקרוק, נכנסו רשמית לשוק המבוזר והביטקוין הצטרף למערכת הפיננסית המסורתית.

בינתיים בארץ: המוסדיים חוששים מקריפטו?

אבל בזמן שמעבר לים נראה שמשקיעי הקריפטו באופוריה, והגופים הגדולים ביותר הכניסו את הביטקוין לתיק שלהם, בארץ התמונה שונה לגמרי.

הגופים המוסדיים (בתי ההשקעות וחברות הביטוח המנהלים את החסכונות ארוכי הטווח של הציבור), עדיין חוששים מכניסה להשקעות במטבעות הקריפטו. לפי דוח היציבות של בנק ישראל האחזקות של תושבי ישראל בערכים נומינליים במטבעות קריפטוגרפיים מוערכות ב־1.5 מיליארד דולר, ששווים לכ־0.1% מתיק הנכסים הפיננסים שבידי הציבור.

ברבעון הראשון של השנה, ישראל התייצבה במקום ה־22 מבין מדינות ה־OECD באימוץ קריפטו, כך לפי נתונים שפרסם בנק ישראל. בחישוב השקעה במטבעות דיגיטליים ביחס לתוצר, ישראל נמצאת במקום נמוך יותר מרוב מדינות ה־OECD, אבל גבוה משמעותית מארה"ב, שהייתה במקום השלישי מהסוף (37). עם זאת, הנתונים הללו נתונים כאמור לשלושת החודשים הראשונים של השנה, לפני הפריצה הגדולה של טראמפ במירוץ לנשיאות.

בבנק ישראל ציינו כי "ניתוח של ארנקים פרטיים עם זיקה ישראלית שמחזיקים ביטקוין, מגלה כשלושת אלפים ארנקים כאלה, רובם מכילים נכסים בשווי שנמוך מ־10,000 דולר. רק כ־60 ארנקים כוללים סכום שגבוה מזה".

היקף ההשקעות של המוסדיים במטבע כחלק מתיקי ההשקעות ארוכי הטווח שלהם עדיין זעום, ואם כבר הוא נעשה במניות של חברות שפועלות בתחום, ולא ישירות במטבעות הדיגיטליים. זאת, בין היתר בשל הקשיים בקבלת אישורים רגולטוריים נדרשים בנושא לאורך השנים.

אחרי שנים של יחס חשדני למטבעות קריפטוגרפיים, בקיץ אישרה רשות ניירות ערך תיקון בתקנון הבורסה לניירות ערך המאפשר לראשונה לחברי הבורסה שאינם בנקים (בעיקר לגופים המוסדיים), להעניק ללקוחותיהם שירותי מסחר ומשמורת במטבעות קריפטו.

בנוסף בוחנים בימים אלה ברשות ניירות ערך תשקיפים לקרנות נאמנות שיעקבו אחרי חוזים עתידיים על מטבעות קריפטו. הצפי הוא שבמחצית הראשונה של 2025 יאושרו התשקיפים ואז יוצעו לציבור קרנות נאמנות שיעקבו אחרי מחיר המטבע, דרך חוזים עתידיים.

עו"ד נמרוד ספיר, מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות אומר כי "אני חושב שבחיסכון הפנסיוני יש היגיון בהגבלה, אבל בחיסכון הוולונטרי של הציבור, אני בהחלט חושב שיש היגיון בלאפשר לציבור להשקיע במגוון המוצרים המוסדרים והמפוקחים. כדוגמת קרנות נאמנות, תיקי השקעות מנוהלים וגם בקופות הגמל להשקעה. שם צריך לשחרר את הרגולציה. צריך לזכור שיש לזה יתרונות משמעותיים למדינה. כי אם הציבור ישקיע בקריפטו באמצעות המוצרים המפוקחים זה גם יותר בטוח וגם כל המורכבות של גביית המס מוסדרת".

גורם מוסדי עימו שוחחנו מסכים: "הפנסיה לא צריכה להיות מושקעת בקריפטו זה נכס מסוכן מדי. מצד שני במוצרים שהציבור יכול לבחור אם להשקיע בהם, אני כן חושב שצריך 'לשחרר'".

אז למה המוסדיים לא מציעים מוצרים כאלה? "הם לא רוצים להשקיע בביטקוין", אומר מנהל בכיר באחת מקרנות הגידור הישראליות. לפני מעל שלוש שנים (מרץ 2021) אלטשולר שחם השקיע 100 מיליון דולר בקרן הביטקוין הגדולה בעולם. אבל שנה לאחר מכן התבטא ראש רשות שוק ההון דאז, משה ברקת ואמר כי הוא חושב שהביטקוין הוא לא השקעה מתאימה לקרן הפנסיה. לאחר מכן התיאבון של המוסדיים לתחום הצטנן משמעותית.

מה מפחיד את המוסדיים בהשקעה בביטקוין? "בהשקעה ישירה הם צריכים לקנות ארנק דיגיטלי, להכניס מטבעות, ואז לשמור עליו. כל גוף מוסדי רועד מפחד בתרחיש כזה, שאם ישקיע ישירות ככה, ויחטפו לו את הארנק, זה יפגע באמון החוסכים. זה השתנה מרגע שתעודות סל נכנסו לתמונה, אבל זה עדיין תחום שהוא נלמד".

"כולם מחפשים את נקודת הכניסה לשוק"

אלי מיזרוח, מנכ"ל סילבר קסטל, בית השקעות בנכסים דיגיטליים שפועל מול הגופים המוסדיים שמעוניינים להשקיע במטבעות קריפטו אומר לגלובס כי "בארץ עוד לא רואים כניסה משמעותית של מוסדיים לתחום. אנחנו עוד לא רואים אותם נכנסים. אבל כולם מחפשים את נקודת הכניסה שלהם לתחום. האתגר כאן זה סיכון מוניטין. אם יבוא מוסדי וישים קצת כסף בביטקוין, הוא לא ישים אחוז גדול מהתיק, ויהיה לו קשה להקצות לזה אנליסט בתחום בשל ההיקף הנמוך מהתיק. אם הוא נכנס בתקופה לא טובה, והיות וזה נכס תנודתי, הוא עלול להפסיד הרבה כסף ואז לחטוף כותרת לא נוחה בעיתון.

"המוסדיים בחו"ל נכנסים יותר לקריפטו, גם כי הרגולציה שם יותר מקלה עליהם, וגם כי הסכומים יותר גדולים אז שווה לייצר צוות אנליסטים שיבחן את ההשקעות. בשורה התחתונה, הכניסה של מוסדיים בארה"ב ובקנדה יותר מהירה ממה שרואים בישראל".