אחריות עסקית בעידן טראמפ: "הוא רוצה שארה"ב לא תצא מהמשחק"

הנשיא הנבחר של ארה"ב דונלד טראמפ פעל בכהונתו הראשונה נגד תקנות סביבתיות • כעת, לאחר שנבחר בשנית, כנס אחריות עסקית של גלובס הקדיש פאנל לשאלה כיצד צפוי להשתנות התחום בתקופת כהונתו השנייה של טראמפ

פאנל בהשתתפות אירה פרידמן, שגית למפרט וונסה קצ'רגינסקי בכנס אחריות עסקית של גלובס / צילום: כדיה לוי
פאנל בהשתתפות אירה פרידמן, שגית למפרט וונסה קצ'רגינסקי בכנס אחריות עסקית של גלובס / צילום: כדיה לוי

הפנאל שחתם את כנס אחריות עסקית של גלובס עסק בשאלה - איך ישפיעו תוצאות הבחירות בארה"ב על תפיסת האחריות העסקית? בפאנל השתתפו שגית למפרט, מנהלת פורום קיימות בלשכת מסחר ישראל-אמריקה; ונסה קצ'רגינסקי, מנכ"לית הפורום הישראלי לקידום כלכלת אימפקט; ואירה פרידמן, מומחית להשקעות אימפקט; והוא נפתח בשאלה לקהל: מי מבין החברות הבאות קיבלה את ציון ה-ESG הגבוה ביותר השנה? Merck & Co , מיקרוסופט או וולמארט? רק אחת בקהל הצביעה למרק, אבל זו הייתה התשובה הנכונה.

כנס אחריות עסקית | אלונה בר און: "גלובס יפרסם בפעם השישית דוח אמון, שמחייב אותנו לבחון את עצמנו כל הזמן"
כנס אחריות עסקית | מנכ"לית נספרסו ישראל: "אם לא נעבוד להפחית את אחוזי פליטת הפחמן, לא יהיה לנו עתיד"

טראמפ בקדנציה הראשונה יצא מהסכם פריז, אמר שמשבר האקלים לא קיים, וביטל תקנות סביבתיות. מצד שני באירופה האחריות העסקית מתפתחת ומתעצמת. איך האחריות העסקית תיראה בעולם שמתהווה לפנינו?
למפרט: "אף אחד לא יודע, גם טראמפ עוד לא יודע מה הוא הולך לעשות. הוא ביטל תקנות סביבתיות וחברתיות, גם בתחומי ההגירה". לדבריה, יש להבין את המדיניות הסביבתית של טראמפ כנגזרת של תפיסתו הכלכלית הגלובלית: "הוא רוצה שארה"ב לא תצא מהמשחק", הסבירה, כשהיא מתייחסת למיליארדי הדולרים שהושקעו בתמריצי אנרגיה מתחדשת בתקופת ביידן. "השאלה היא מה יקרה עם התקציבים הללו כשהרפובליקאים יתמכו בעיקר בתעשיות המסורתיות".

קצ'רגינסקי התייחסה לחשש מהשפעות מדיניות טראמפ: "קשה לבקש משלוש נשים משכילות לנבא מה טראמפ יעשה," אמרה בחיוך קל. היא ציינה כי לצד מדיניות ומסגרות רגולטוריות, השפעותיהן של תאגידים וצרכנים עשויות להמשיך לנתב מגמות קיימות. לדבריה, "מי שהאסטרטגיה הזאת כבר מוטמעת אצלו, כנראה שימשיך לפעול לפי סטנדרטים כאלה. זו אסטרטגיית ניהול סיכונים".

קצ'רגינסקי הצביעה על עלויות גלובליות עצומות הנובעות מהגברת השימוש בפחם: "הממסד החדש של טראמפ, אם ייקח רברס מהתחום של אקלים, עלול להוביל לפליטות של 4 ג'יגהטון פחמן. העלות למשק העולמי היא 900 מיליארד דולר".

לדבריה, גם כאשר ארה"ב נסוגה, העולם ממשיך להתקדם: "אירופה מתקדמת לעבר בורסת פחמן עולמית".

פרידמן הדגישה את השפעתו המיידית של הכסף והתמריצים הכלכליים בשוק ההון על האחריות הסביבתית: "בעקבות בחירת טראמפ ראינו ירידות בבורסה במניות של חברות האנרגיה הירוקה והמתחדשת, ומנגד התעשיות המסורתיות עלו", אמרה, והצביעה על ירידות ניכרות במניות של רכבים חשמליים, מלבד טסלה. "הבוחרים בארה"ב שמו דגש על כלכלה חזקה, הורדת אינפלציה ותעסוקה, ופחות על קיימות".

פרידמן הבהירה כי מגמות הירוקות לא יימחקו לחלוטין, אך צפויה האטה בתהליכים ובפרויקטים סביבתיים: "התקציבים לפרויקטים סביבתיים רבים לא יצאו לפועל". לדבריה, השפעת המדיניות גם נוגעת לחובת הנאמנות של מנהלי קרנות הפנסיה כלפי העמיתים שנחקקה בתקופת ביידן-האריס: "כנראה שהחובה ליישם ESG תצומצם, ונשאר עם חובת הנאמנות רק של התועלת הכלכלית".

"הכסף של אירופה שמושקע בארה"ב ימשיך לדרוש אותן דרישות"

השיח עבר להתמקד בפערים בין הרגולציה באירופה לזו שבארה"ב. קצ'רגינסקי הדגישה כי למרות הפיצול, שוקי ההון הגלובליים ממשיכים להשפיע זה על זה: "הכסף של אירופה שמושקע בארה"ב ימשיך לדרוש אותן דרישות". לדבריה, מדינות כמו קליפורניה מובילות חקיקה שמחייבת תאגידים לדווח על פליטות פחמן וסיכוני אקלים, ולכן לחברות הגדולות תהיה השפעה מכרעת.

האם המושג ESG עדיין רלוונטי?
"ESG כאן כדי להישאר", אמרה פרידמן, אך הדגישה כי המונח רחוק מלהיות אובייקטיבי, והוסיפה כי "היו משיכות מבלאקרוק, שהשקיעו את הכספים באפיקים עם מטען ערכי מסוים בניגוד למה שרצו המשקיעים, שבסך הכל היו מעוניינים בניהול יעיל של הכסף שלהם".

בנוסף ציינה פרידמן כי "יש קרנות פנסיה בהולנד שלא משקיעות בבנקים ישראליים כי יש להם סניפים בשטחים".

למפרט הוסיפה כי תאגידים בינלאומיים מובילים את המגמות הקיימות בגלל רצון לגיוס עובדים איכותיים: "גם אם יקראו לזה אחרת, אולי יקראו לזה קיימות או אימפקט".

הפאנל נסגר בדיון על תעשיית הרכב החשמלית והשפעת מדיניות טראמפ עליה. "טראמפ היה מאוד אנטי רכבים חשמליים וקרא להם 'רכבים של האליטה'", ציינה פרידמן, "אך מאז שפגש את אילון מאסק, הוא שינה את הטון". לדבריה, יש סיכוי שטראמפ יקשה על מתחרותיה של טסלה, במיוחד המתחרות הסיניות.

לדברי קצ'רגינסקי, "יצטרכו חקיקה ממולחת מאוד כדי שיהיה אפשר לקנות טסלה בזול אבל לא יצרנים אחרים - ומכאן יש פחות סיכוי שזה יקרה. הג'וקר הבא של טסלה זה מוניות אוטונומיות. הם יפעלו לפי AI עם מצלמות ולא רדאר, אבל זה ידרוש שינוי רגולציה. הוא יוכל לקבל רגולציה שתהיה מאוד ידידותית לו".

*** גילוי מלא: הכנס בשיתוף בנק מזרחי טפחות, נספרסו, ישראכרט IBI והרצוג