מטוס ישראייר / צילום: מוני שפיר
חברת התעופה הישראלית ישראייר שלחה מכתב חריף לגורמים ממשלתיים, בהם שרת התחבורה, שר הכלכלה ושר התיירות, בו קראה לשנות את חוק שירותי התעופה שמחייב חברות תעופה לפצות נוסעים גם במקרים של כוח עליון ומלחמות. מהמכתב, שנשלח לפני כשבוע, עולה כי חברת התעופה הישראלית מתמודדת עם גל של תביעות משפטיות בעקבות ביטולי ושיבושי טיסות שנגרמו בשל מלחמת "חרבות ברזל".
● שתי חברות תעופה אירופיות הודיעו שלא ישובו בקרוב לישראל. הפעם יש להן כנראה סיבה טובה
● חברת התעופה הבריטית שדוחה את החזרה לישראל עד אוקטובר 2025
ישראייר אינה החברה היחידה שמתמודדת עם המצב: למעלה מ-15 חברות תעופה זרות (לפי הערכות, בהן חברות משמעותיות כגון בריטיש איירווייס, איזי ג'ט, וויזאייר ודלתא) כבר החלו לקדם בוועדת הכלכלה תיקון חוק שירותי תעופה, שיאפשר לחברות התעופה פטור רטרואקטיבי מתשלום פיצויים לנוסעים בגין ביטולי טיסות, החל מתחילת המלחמה באוקטובר 2023 ועד להודעה חדשה. מדובר בהוראת שעה שמנסה, לטענת חברות התעופה הזרות, לתת מענה למציאות החדשה והמורכבת שנוצרה בעקבות המלחמה.
החברות הזרות דורשות שלושה שינויים עיקריים בחוק: ראשית, חברות התעופה מבקשות פטור זמני מחובת הפיצוי לנוסעים שטיסותיהם בוטלו בשל המצב הביטחוני.
שנית, הן מבקשות הגבלה בחובת מתן טיסה חלופית. כיום על החברות להציע לנוסע טיסה חלופית במקרים של ביטול. החברות הזרות מציעות שהחובה הזו תחול עד סכום מסוים בלבד, כך שלא יידרשו לספק כרטיס יקר באופן משמעותי מהמחיר ששולם בכרטיס המקורי, דבר שמוביל להפסדים נוספים במצב הנוכחי.
שלישית, החברות מבקשות סיוע במימון הביטוח להפעלת טיסות בישראל, בדומה לסיוע שניתן לחברות הישראליות (בהפעלת טיסות החברה במטוסים שאינם חכורים). זאת על-מנת להתמודד עם העלייה הדרמטית בעלויות הביטוח עקב המצב הביטחוני ולהמשיך לפעול בתנאים יציבים ככל האפשר.
ישראייר: "המצב זה יוצר עיוות משמעותי"
מאז פרוץ המלחמה, הוגשו נגד ישראייר למעלה מ-100 תביעות בסכום מצטבר של 2.2 מיליון שקל. לטענת החברה, החוק במתכונתו הנוכחית מטיל על חברות התעופה חובת פיצוי גם במצבים חריגים שאינם בשליטתן, כמו סגירת המרחב האווירי או הנחיות ביטחוניות שמונעות המראות ונחיתות.
במכתב טוענת ישראייר כי מצב זה יוצר עיוות משמעותי, שכן הוא מעמיד את חברות התעופה הישראליות בחשיפה משפטית וכלכלית מוגברת, בעוד שחברות תעופה זרות מצמצמות את פעילותן או מפסיקות לחלוטין את טיסותיהן לישראל. "אנחנו נשארים להפעיל טיסות חילוץ וטיסות קריטיות בזמן שחברות זרות נסוגות - והתוצאה היא שאנחנו נחשפים לתביעות ופיצויים מיותרים," טוענים במכתב.
במכתב צוין כי ישראייר תומכת בהצעת החוק לתיקון חוק שירותי התעופה לשנת 2024. "זהו מהלך קריטי שמטרתו למנוע פגיעה בלתי מידתית בחברות התעופה המקומיות, במיוחד בתקופות של משבר לאומי," נמסר מישראייר. "בניגוד לחברות זרות, לנו אין את הפריבילגיה לעזוב. אנחנו ממשיכים לפעול כדי להבטיח את קיומם של טיסות החילוץ והקשר האווירי של ישראל עם העולם. אנחנו נמשיך לשרת את הציבור הישראלי, אבל אנחנו זקוקים לגיבוי משפטי וכלכלי שיאפשר לנו לעשות זאת בתנאים הוגנים," מסכמים בחברה.
לדברי ישראייר, תיקון החוק לא רק יסייע לחברות התעופה, אלא גם יחזק את יציבות שוק התעופה כולו, במיוחד בתקופות של אי-ודאות ביטחונית.
תיקון בחוק יכול להגדיל את התחרות - אבל גם לפגוע בצרכנים
הניסיון לקדם את החוק תחת מעטה החירום מעלה חשש כי חברות התעופה יתחמקו מההתחייבויות המעטות שיישארו להן כלפי הנוסעים, כך שהמחויבות שלהם כלפי הנוסעים תישחק. הרעיון הוא להקל על חברות התעופה, שנאלצות לפעול בתנאים מורכבים של אי-ודאות ביטחונית וכלכלית.
אפשר להבין את ההיגיון מאחורי ההצעה, אך מנגד אי-אפשר להתעלם מפוטנציאל הפגיעה בצרכנים. פטור רטרואקטיבי פירושו שנוסעים שכבר נפגעו מביטולי טיסות, וכבר ניזוקו כלכלית ונפשית, לא יזכו למענה על-פי החוק הנוכחי - שהיה אמור לספק להם רשת ביטחון.
אם לא די בכך, כבר היום אין שום מנגנון פיקוח של רגולטור שמחייב את חברות התעופה למלא את זכויות הנוסעים, והדרך היחידה של הצרכן כיום לקבל את מה שמגיע לו מחברת תעופה היא להתעקש באופן פעיל על החזר מיוזמתו.
בענף חוששים שהפתרון המשפטי לא יספיק בכדי להשיב את החברות הזרות ארצה, בשעה שהצוותים הזרים עדיין חוששים להגיע לישראל. כמו כן, חוסר הוודאות שמקשה על חברות התעופה לנהל את עסקיהן בישראל כיום, מהווה גורם מרכזי להפסקת הפעילות שלהן בארץ, ולכן גם חקיקה כזו שתטיב עם חברות התעופה, לא מבטיחה את חזרתן של החברות הזרות במאה אחוז.